חשיפה: למה לא נולד, אין, לא היה ולא יהיה "שוק סיטונאי" על רשת הוט?

אפילו משרד התקשורת מודה, שאין ולא יהיה "שוק סיטונאי" על רשת הוט. מי אשם במצב? משרד התקשורת מאשים את ה-ISP, ה-ISP מאשימים את משרד התקשורת. אבל בדרך הוט צוחקת מכולם. אנטומיה של כישלון ידוע מראש, שחזינו אותו כבר ב-2013 ואיש לא שילם או משלם על הפאשלה הזו. 
מאת: אבי וייס, 25.1.18, 08:10

בלעדי: "המסך יורד" (במציאות) מעל הרעיון האווילי, שהומצא ב-2013 ומכונה בטעות "שוק סיטונאי על רשת הוט". מדובר ב"כשלון יתום שלא מוצאים את הוריו הביולוגיים". 

אפילו משרד התקשורת מודה בזה, וזאת בתגובה לפנייה של האזרחית BA, שפנתה למשרד התקשורת בשאלה הבאה:
"אשמח לדעת מדוע עדיין איין ישום "שוק סטונאי" על תשתית הוט ולמה זה בגדר הבטחות שווא וללא שום מאמץ ליישם זאת, לטובת הציבור הרחב".

תגובת משרד התקשורת:
 "1. במענה לפנייתך ברצוני להשיב כי חלה על הוט טלקום החובה לספק את שירותי ה-BSA והטלפוניה הסיטונאית בהתאם לתיק השירות עם ההתאמות הדרושות לרשת שלה.
2. משרד התקשורת קבע את הכללים ואת ההסדרה.
3. חברת הוט פרסמה את מחיר השירות הסיטונאי לכל ספקיות השירות אך הספקיות טרם החלו לשווק את החבילות.
4. לידיעתך, רפורמת הפס הרחב באינטרנט נכנסה לתוקף ב-17/2/15 וישנן חברות, שהחלו לספק שירותים במסגרתה. עם זאת, החברות לא חייבות לעשות כן, והדבר נתון לשיקול דעתן.
לידיעתך, ספקי הגישה לאינטרנט אינם מחויבים לעבוד עם שתי החברות (בזק והוט). מדובר בהחלטות מסחריות בין החברות, כאשר הצרכן יכול לבחור בספק הגישה לאינטרנט, שיספק לו שירות על בסיס התשתית שבחר ספק הגישה. 
מובן כי הצרכן יכול להישאר במודל הקיים ולהתקשר בנפרד עם ספק התשתית ועם ספק השירות - שניהם כפי שיבחר וע"פ רצונו.
5.  לשירותך".

היות ומשרד התקשורת מאשים כאן במפורש את ה-ISP (ספקי האינטרנט), שהם בחרו לא לשווק חבילות של "שוק סיטונאי" על רשת הוט, פניתי למספר ספקי אינטרנט (יש בישראל מעל ל-40 בעלי רישיון ISP, לרבות בעלי "רישיון אחוד" ובעלי "היתר כללי") ושאלתי אותם את שתי השאלות הבאות:
"לפי מכתב משרד התקשורת המצ"ב, ה-ISP לא רוצים \ לא מעוניינים ליישם שירותי "שוק סיטונאי" על רשת הוט.
1. למה אתם לא מעוניינים ליישם "שוק סיטונאי על רשת הוט"?
2. מכאן גם נגזרת השאלה: למה אתם מחזיקים ברישיוןISP , אם אתם לא מעוניינים ליישם "שוק סיטונאי" על רשת הוט, אולי מפסידים או מרוויחים בקושי בשירות כזה על רשת בזק, וגם לא יכולים ליישםISP  על רשתות הסיבים החדשות לבתים, של פרטנר וסלקום?"

חלק מ-ISP לא השיבו, הרוב הגיבו אבל העדיפו, שלא אפרסם זאת, אבל היה אחד, שכרגיל כן הגיב, ללא חשש מפרסום והגיב ממש לעניין וזה רמי נחום, (בתמונה משמאל), מנכ"ל טריפל סי, והוא הגיב לשאלותיי כדלהלן: 
"1. הוט לא תחת רגולציה כמו בזק. היא מערימה קשיים ונוקבת במחירים בלתי אפשריים לעבודה מולה.
לא ניתן לספק שרות אינטרנט בתחרות מול הוט עצמה עם הוט-נט.
לא רק שאין לנו כוונה להקים "רשת סיטונאית" על רשת הוט, אלא שניתקנו את התמיכה ברשת הרגילה.
אנחנו לא עובדים על רשתות הוט.
2. כל ISP מפסיד על רשת הוט – בדגש לתחרות מול הוט עצמה עם הוט-נט.
אנחנו מספקים שירות על רשת בזק ומרוויחים.
עם בזק יש בעיות רבות אחרות, שלא נשאלתי עליהן, לכן לא אשיב.
לפרטנר וסלקום אין רשת קימעונאית או סיטונאית לעבוד עליה". 

תשובה בהירה, צלולה וברורה. 

אז מה הבעיה שאין "שוק סיטונאי" על רשת הוט?
התשובה ברורה: נפלנו לתהום בכל קנה מידה. ישראל מידרדרת כל חודש מא תחילת העשור הנוכחי. בעולם הנאור, מחברים את הבתים כבר מ-2015 ב-10 גיגה וכאן - 100 מגה בתשתיות בזק הם בקושי חצי מזה.
מדובר בנזקים של עשרות מיליארדי ש"ח לצרכנים בישראל, בגלל רגולציה שגויה.

לא רק שעם ישראל נפגע, גם התחרות בבזק ובהוט, שהייתה אמורה להיות בדמות Unlimited חוסלה. גם רוב ה-ISP הקטנים חוסלו או בדרך להתחסל, בגלל תמחור לא הגיוני של העלויות על רשת בזק (שהפך להיות פשוט בלתי הגיוני).

הבעיה היותר חמורה: את כל זה חזינו במדויק כבר ב-2013, כשהרעיון היה רק בשימועים. לא מאמינים, אז הנה כמה אזהרות שהזהרנו כבר ב-2013 שזה יהיה כישלון: כאן וכאן.

במשך השנים, שעברו מאז 2013, חזרנו והזהרנו עשרות פעמים, חזור והזהר, שזה לא אפשרי ולא מציאותי ליישם "שוק סיטונאי" על רשת הוט (למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן,, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן), אבל איש לא האמין ולא התייחס לאזהרות הללו. 

כעת, כשזו עובדה מוגמרת, איש לא נושא באחריות לכישלון. למה יכולתי לחזות בברור את הכישלון הזה ומשרד התקשורת, ששילם מיליוני ש"ח על חברות ייעוץ ויועצים וקיים אין ספור דיונים בנושא, לא הבין, שהוא מתכנן רגולציה כושלת?

התשובה לשאלה הזו מאוד ברורה: מנהלים כושלים מייצרים רגולציה כושלת, כי הם "לא סופרים את הציבור ולא אותנו ממטר". הם הפכו להיות במקום "עובדי ציבור" ל"עובדים על הציבור" ומייצגים במקום זאת אינטרסים זרים ומוזרים (לא בדיוק כל כך מוזרים, כשקוראים מה החוקרים חקרו ומצאו לכאורה, בחקירות של שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה). 

אז מה צריך לעשות כעת?
1. לפטר את כל האחראים לכישלון הרגולטורי הזה. עדיין יש מספיק אחראים, ש"טרם הלכו הביתה". זה לא הכישלון היחיד במשרד התקשורת, אבל זה "כשלון יתום" ויש לדרוש אחריות אישית מכל מי שהיה מעורב בפלופ הענק הזה. 

2. להקים ועדה ציבורית חדשה, שתתכנן ושתבנה רגולציה חדשה בתחום הקווי, רגולציה, שתתאים למאה ה-21.
ממילא הרגולציה הנוכחית של מה שמכונה בטעות "השוק הסיטונאי" פועלת כעת רק על רשת בזק על פי מחירון שבזק תמרנה והמחירון הזה על פי קביעת התקנות החתומות ע"י שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, מסתיים בסוף 2018. התעריפים הללו עודכנו פעם אחת (כאן) לפני כשנה בחתימת השר צחי הנגבי (בהיותו מ"מ שר התקשורת), לפי מנגנון שנקבע ב-2014 לאחר שימוע שתקף עד 2018 (באוקטובר 2017 היה אמור להתחיל תהליך של עדכון תעריפים ל-2018, אך זה לא קרה). יצירת רגולציה חדשה זה תהליך שנמשך לפחות שנה וחצי עד שנתיים (בקצב העבודה הקיים של משרד התקשורת). כלומר: אנו כבר בפיגור בהכנת הרגולציה והמחירונים, שאמורים להחליף את "תקנות התקשורת" הקיימות לגבי "השוק הסיטונאי", שפג תוקפן בסוף 2018. 

3. להחיל מיידית את הרגולציה הקיימת בחקיקה הישראלית על פרטנר וסלקום, שפורסות סיבים לבתים מחוץ לכל רגולציה. 

האם כל זה יקרה? אני סבור, שאתם יודעים לבד את התשובה. אנו נמשיך ליפול לתהום, שאין לה תחתית.