ח"כ כבל תובע ממש' התקשורת להביא מהפכת הסלולר לטלוויזיה הרב ערוצית

ח"כ כבל תובע ממשרד התקשורת להביא את מהפכת הסלולר לטלוויזיה הרב ערוצית
מאת: מערכת Telecom News, 6.3.18, 22:36

ועדת הכלכלה סיימה לאשר את פרק התקשורת בחוק ההסדרים. כבל: "לא נמצא אחד שהיה מוכן להתחייב, שהרפורמה תוזיל את המחיר לצרכן. לא נעביר רפורמה, שכל מה שתעשה זה רק להעשיר את קופות הוט ו-YES. יש לעשות סדר בכל הפלטפורמות, כולל סלקום ופרטנר, כדי להביא לתחרות אמתית, שתוריד את המחיר לצרכן".
 
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, סיימה היום לאשר לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), שעוסק בהקלת הרגולציה בשוק השידורים בעקבות המעבר מזיכיונות לרישיונות.

אתמול החליטה הוועדה להוציא מההצעה את הרפורמה בחבילות, שמציעות הוט ו-,YES ולבטל את הכוונה לקצץ בסמכויות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו באשר לפיקוח על פרסומות ועל אורך מהדורת החדשות. זאת, לאחר שהיו"ר כבל התייחס להצעת הרפורמה בטלוויזיה הרב ערוצית.

כבל: "גם לאחר שנתתי לשר התקשורת, ח"כ איוב קרא, אפשרות להציע הצעה חדשה, התברר שהעניין לא בשל. בטלוויזיה הרב ערוצית נדרשת מהפכה בסדר גודל של רפורמת הסלולר, באופן שיעשה סדר בכל הפלטפורמות, כולל סלקום ופרטנר, כדי להביא לתחרות אמתית, שתוריד את המחיר לצרכן.

מהצעת הרפורמה, שהובאה בפנינו, לא התרשמת שהיא הולכת להשפיע לטובה על כיסו של הצרכן, אלא אולי אפילו להרע את מצבו. אני תובע ממשרד התקשורת להביא לוועדה כבר בחודשים הקרובים הסדרה, שתייצר תחרות אמתית בין כל הפלטפורמות, שלא קיימת היום. אני לא מאלה הרוצים פלטפורמות חלשות, אלא רוצה ליצור איזון. אני תובע לעשות מהפכה ולהביא אותה לאישור הוועדה לאלתר".

נושא נוסף, שנדון אתמול, עסק בסמכויות הרשות השנייה להיות שותפה לסקרי צפייה והאזנה. הצעת החוק ביקשה לבטל גם את הסמכות הזו. אולם, בדיונים הקודמים ציינו ח"כ עיסאווי פריג' וח"כ אחמד טיבי, שסקרי הצפייה לא כוללים את הציבור הערבי. כדי לטפל בכך, אישרה הוועדה הצעה של היו"ר כבל, לפיה סמכות המועצה להיות שותפה לסקרים לא תבוטל, אך המועצה תהייה שותפה אך ורק לסקרים, שייעשו בקרב כלל האוכלוסייה.

ח"כ פריג': "שנים על גבי שנים ועדת המדרוג הדירה את האוכלוסייה הערבית, והגיע הזמן לטפל בזה".

כמו כן, במהלך הדיונים עלתה סוגיית השקעה ביצירה בשפה האמהרית או הטגרינית, ובעלי הערוץ האתיופי הביעו חשש, שתיקון שנעשה בוועדה המשותפת בראשות ח"כ יואב קיש יפגע בהם. לפיכך קידם היו"ר כבל הצעת פשרה, שהעלתה סמנכ"לית הרגולציה של YES, מיכל רפאלי כדורי, לפיה הפקות מקומיות בשפות אמהרית וטגרינית, שקיבלו תמיכה מהמדינה, יחויבו בשידור ראשוני בערוץ בשפה האמהרית, ולאחר מכן יתאפשר לשדרן בערוצים אחרים.

בישיבה היום התעורר ויכוח קשה בין היוצרים אלעד וקסלר ואסתר אלמו לבין מנכ"ל הערוץ האתיופי פאסיל לגסה, באשר לפשרה, שהסכים לקבל אתמול היו"ר כבל. בעקבות זאת, הציע היו"ר כבל הצעה נוספת, לפיה הערוץ יהיה מחויב לשדר את ההפקות, שקיבלו תקצוב בשידור ראשוני תוך 3 חודשים, ואם לא יעשה זאת יוכלו המפיקים להעבירם לשידור ראשוני בערוצים אחרים, וכן לקבוע, שככל שיהיה צורך לדבב את ההפקה לאמהרית או טגרינית יישאו המפיקים והערוץ בהוצאה באופן שווה.

הוועדה קיבלה את הצעת היו"ר כבל. אולם, ח"כ אברהם נגוסה התנגד לה וביקש להעלות הסתייגות במליאת הכנסת, לפיה הסעיף ינוסח כפי שהיה לפני התיקון בוועדה המשותפת. כך, שכספי התמיכה יועברו ליצירות בשפה האמהרית או הטגרינית, שמיועדות לשידור בערוץ האתיופי.

כאמור, הוועדה דחתה גם את ההצעה לפגוע בסמכויות הרשות השנייה להתערב באורך ומועד שידורי החדשות.

עו"ד דבורה קמחי, היועצת המשפטית של ערוץ 10: "אין הצדקה, שהרשות תתערב באורכם ומועדם של שידורי החדשות, ואין הצדקה לקבל אישור מנכ"ל הרשות על כל הארכה של דקות בודדות".

עו"ד שרית הכט ואילאיל לבנת, היועצות המשפטיות של קשת ורשת: "אין הצדקה לתת הטבה לאחד מ-3 הערוצים".

עו"ד דיקלה בירן, נציגת חברת החדשות: "לפיקוח יש יתרונות. ערוץ החדשות צריך ודאות לגבי אורך המהדורה והוא לא יוכל לעבוד אם הדבר ישתנה מדי יום. לפיקוח יש יתרונות מסוימים מנקודת מבטו של הצופה".

כבל: "אני מתנגד להצעת האוצר בעניין הזה, אך מנגד דורש מיו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ, לקבוע כללים ברורים בעניין האפשרות להאריך את המהדורה, כדי שלערוצים יהיה ברור כיצד לנהוג".

הוועדה דנה גם בהצעה לביטול מרכז השידור והבקרה, שמפעילה הרשות השנייה, שמפיץ את הערוצים לפלטפורמות. כבר בישיבות הקודמות הודיע היו"ר כבל, שגם אם הוועדה תאשר זאת, הוא לא יאפשר, שהדבר יביא לפגיעה במי מעובדי הרשות, וח"כ איילת נחמיאס ורבין הצטרפה לדברים: "ניתן יהיה לשקול זאת כשעידן פלוס יופרט".

עו"ד מיכל גרוס, נציגת הרשות השנייה: "סגירת המרכז אין לה דבר וחצי דבר עם האינטרס הציבורי. המרכז משמש גיבוי לשידורים במקרי חירום ויש לו תפקידים רבים נוספים".

שמאלוב ברקוביץ: "כשמנכ"ל משרד התקשורת אומר, שהמערכת מיושנת, אני מצפה, שיגיע ויבדוק".

מימון שמילה, המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת: "כשהמנכ"ל, שמבין בטכנולוגיה, אומר שאפשר לסגור אז אפשר לסגור. להערכתי, המהלך יחסוך כמיליון ש"ח לכל אחד מהערוצים המסחריים".

שלומי ממן, ראש אגף התראה בפיקוד העורף: "כשהתראות פיקוד העורף יוצאות ממרכז הבקרה של הרשות, הן יוצאות בצורה אחידה, וכשהן יוצאות ישירות מהערוצים כל אחד מוציא אותן איך שבא לו. עם זאת, הדבר פתיר, אך יחייב כל ערוץ בהשקעה של כ-250 אלף ש"ח בשרתים גרפיים ועוד אחזקה שנתית של כ-15-20 אלף ש"ח בשנה.

עו"ד קמחי: "לערוצים תהיינה עלויות נוספות בפריסת סיב אופטי, שיעביר שידורים ישירות לפלטפורמות (הוט ו-YES)".

ניר שוויקי, מנכ"ל הרשות השנייה: "עד שלא תהייה הפרטה של עידן פלוס, המרכז נדרש לשם העברת השידור למערך. לאחר הפרטה תצטרך הרשות לקבל החלטה כיצד להמשיך להפעיל את המרכז".

היו"ר כבל אמר אתמול, שהוא מאוכזב מכך, שלא קיבל תשובות חד משמעיות, בנושא הנוגע להעברת מסרים בחירום ויש לו השפעה על חיי אדם. הוא הוסיף, שעד שעידן פלוס לא יופרט הוא לא יאפשר את סגירת מרכז השידור והבקרה.

עוד נקבע היום, שהתיקונים יכנסו לתוקף עם פרסום החוק ברשומות, כלומר כחודש לאחר אישורו במליאה.

שמאלוב ברקוביץ: "רוצים לקחת מהר מהר את הסמכויות, שחלילה לא יישארו עד ה-1 בינואר 2019 (מועד כניסתו לתוקף של חוק התקציב וחוק ההסדרים)".

דיווח על דיוני הוועדה ב-4.3.18: יו"ר ועדת הכלכלה על הטלוויזיה הרב-ערוצית: צריך טלטלה של השוק כולו, כולל סלקום ופרטנר - כאן.
דיווח על דיוני הוועדה ב-27.2.18: יו"ר ועדת הכלכלה כבל דורש מהממשלה להסדיר את שידורי הטלוויזיה על גבי האינטרנט - כאן.