לקחים מהתפטרות מנכ"לית בזק - למי עוד כדאי להתפטר?

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> לקחים מהתפטרות מנכ"לית בזק - למי עוד כדאי להתפטר?
מנכ"לית בזק - סטלה הנדלר, התפטרה רגע אחד מאוחר מדי ומהסיבות הלא נכונות, אבל בהחלט עשתה צעד חשוב, גם עבור עצמה וגם עבור בזק. בעקבותיה מומלץ ללכת גם לכמה מראשי משרד התקשורת, ואפילו ליו"ר ועד עובדי בזק. ומה עושים עם שלמה פילבר ש"נתקע בגרון"?
מאת: אבי וייס, 25.3.18, 10:04סטלה הנדלר

סטלה הנדלר (בתמונה משמאל), כנראה לא תירשם בלשכת התעסוקה לקבלת "דמי אבטלה", לאור חבילת המזומנים איתה היא פורשת.

אולם, אם היא תורשע בעבירות המיוחסות לה, היא תאבד חלק גדול מרכושה ואף את החופש האישי שלה. היא יכלה למנוע זאת, אם הייתה מתפטרת מתפקידה בזמן. היא, כמו גם בכירים רבים בשירות הציבורי וחברות פרטיות גדולות, סבורים בטעות, ש"היצמדות לכיסא" מבטיחה הגנה של הגוף אותו הם מנהלים וזה עדיף מהתמודדות מול האשמות וחקירות, כאדם פרטי. הבעיה היא, שהתפיסה הזו שגויה לחלוטין ואינה מחוברת למציאות המשפטית, השיפוטית והחקירתית שיש במדינת ישראל.

לכן, כשאני ממליץ לבעל תפקיד בכיר להתפטר, זה נעשה גם לטובתו האישית וגם לטובת הגוף בו הוא עובד ואותו הוא מנהל, מתוך היכרות רבת שנים איך "מערכות הצדק" עובדות בפועל. סטלה הנדלר לא הקשיבה לי במשך זמן רב, וכשהחליטה להתפטר, עשתה צעד חשוב גם לעצמה וגם לבזק. אנשים פרטיים מעניינים מעט מאוד (אם בכלל) את ראשי מערכות אכיפת החוק בישראל. זו המציאות.  

על פי הודעת בזק, סטלה הנדלר תעזוב את תפקידה ב-1.7.18. בהודעת הפרישה שלה, שבזק פרסמה, עולה, שבזק (די בדומה למשרד התקשורת) לא הפנימה את "עומק הבור", שבו היא (סטלה הנדלר) נפלה ואת השבר שהביאה לשוק התקשורת הקווית בישראל, בהתנהלות המופקרת שלה ושל שלמה פילבר.

סטלה הנדלר כשלה בכל הפרמטרים בהם אפשר לבחון מנכ"ל, והיא משאירה אחריה חברה מקרטעת, שנאבקת על מיקומה בעיני מחזיקי המניות שלה, עם רשת סיבים הפרוסה בכל הארץ אבל לא מחוברת ללקוחות, וללא הורדת "ההפרדה המבנית", שבזק הייתה זכאית לה כדין, בגלל מהלכים רגולטורים ומשפטיים שגויים מן היסוד.

הסיבה המרכזית של הכישלון שלה (שמקביל לכישלון של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר - "עד המדינה" ש"קובר" גם אותה), זו אי ההבנה מי משלם לה את המשכורת ולמי היא חייבת נאמנות. בזק כחברה היא קודם כל חברה ציבורית, ולא חברה פרטית של שאול אלוביץ'. גם משרד התקשורת זה משרד ממשלתי - ציבורי, לא סניף של אלוביץ' או של ביבי. אבדן הדרך של המנכ"לים הללו מתחיל ונגמר בדיוק בנקודה הזו. 

סטלה הנדלר לא אמורה להיות בודדה במהלך ההתפטרות שלה. גם ליו"ר ועד העובדים של בזק (ונציגו בדירקטוריון) מומלץ ללכת הביתה. נתייחס לכך במאמר נפרד. כעת, נזכיר למי כדאי "ללכת הבייתה" ממשרד התקשורת עצמו. הרשימה המלאה מצויה כאן, עם כל ההסברים.

במעגל הראשון מומלצים לפרישה הם: ד"ר יפעת בן חי-שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, שמילה מימון, מ"מ המנכ"ל דהיום ועדי קאהן גונן, שכעת "מסתתרת" ברשות לקידום מעמד האישה ויש תכנית להחזיר אותה למשרד התקשורת, לתפקיד מנהלת תחום באגף הרישוי - תחום פניות הציבור במשרד.

במעגל השני אפשר למצוא את: תמי לשם (לשעבר סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, שנמצאת כעת בוועדת הבחירות של הכנסת. אולם, היא לא "חסינה" מחקירות ומומלץ לה פרוש מהשירות הציבורי. במאמר נפרד נסביר בהרחבה למה), עו"ד דנה נויפלד, היועמ"ש של משרד התקשורת, נתי שוברט (בעל תפקיד, שהגדרתו משתנה לפי השעה ביום), ויש עוד כמה, פחות בכירים ומוכרים. 

מה עושים עם התפקיד של מנכ"ל משרד התקשורת?
השר (איוב קרא) נתקע ביכולת שלו למנות מנכ"ל חדש וראוי למשרד.
לכן פניתי לנש"מ ולשר בשאלה הבאה:
"1. על פי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ' 'ג-1963, ס' 49(א) והתקשי"ר סעיף 46.312, אחרי חצי שנת השעיה, יחזור שלמה פילבר לקבל משכורת מנכ"ל במשרד התקשורת ויתפוס את תקן מנכ"ל משרד התקשורת, רק שבמקום לעבוד, יעסוק (אולי) במסירת עדויות לפי צרכי החקירה "בתיק 4000"...
2. בכך, יחסום למשך זמן לא ידוע את היכולת של הממשלה והשר למנות מנכ"ל ראוי למשרד התקשורת (כי ההליכים בתיקים מסוג זה, נמשכים בין שנה ל-3 שנים, ורק בסיום ההליכים - שלמה פילבר יעמוד לדין משמעתי ויפרוש מהשירות הציבורי, על פי הסכם "עד המדינה", שנחתם עימו).
כלומר: בהחלט אפשרי, שכמה שנים שלמה פילבר יקבל משכורת כמנכ"ל ולא ייעשה מאומה במשרד התקשורת, ועוד מותר לו לעבוד בעבודה פרטית, כמוגדר בחוק שירות המדינה, בתקנות שירות המדינה ובתקשי"ר.
3. לאור זאת, מדוע לא מופעל הסעיף החלופי בחוק ובתקשי"ר שאומר: "בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת...".
הרי ממילא שלמה פילבר לא יעבוד כעת במשך שנים במשרד ויקבל משכורת מלאה (דבר בלתי מתקבל על הדעת, אבל זו המציאות החוקית כרגע) ואולי אף יעבוד עבודה פרטית במקביל, אז שלפחות לא יתפוס את תקן מנכ"ל משרד התקשורת".

תגובה טרם קיבלנו. ככל שנקבל, נעדכן בהתאם.

עדכון 14:00: התקבלה תגובת נציבות שירות המדינה לפנייתנו:
"להלן הבהרותינו:
1. כאשר עובד מושעה עובד בעבודה אחרת עליו לדווח על הכנסותיו והן מופחתות מהשכר המשולם לו במסגרת ההשעיה.
2. הסמכות להעביר עובד לעבודה אחרת הינה חלופה להשעיה. עמדת נציב שירות המדינה, לאחר שנועץ בנושא עם נציג היועץ המשפטי לממשלה, הינה כי מר פילבר לא יכול לשמש כעת כעובד מדינה, גם לא בתפקיד חלופי.
3. מעבר לאמור, השעייתו של מר פילבר נבחנת אחת לתקופה, ובמסגרת בחינה זו נשקלת כל פעם גם האפשרות להעבירו לתפקיד חילופי, כמו גם אפשרות ביטול ההשעיה."

מה עם דוגמה אישית?
אני מניח, שיש קוראים שיטענו, שזו "חוכמה קטנה" לתת עצות לאחרים להתפטר וישאלו אותי: האם התנסית בהתפטרות? התשובה שלי מאוד פשוטה: לא רק שהתנסיתי בכך, אלא שבקריירה העיתונאית שלי התפטרתי לא פחות מ-4 פעמים. נכון שלפרילנס המילה "התפטרות" אינה זהה למי שהוא עובד שכיר, אבל זה די זהה למי שהוא שכיר בהסכם אישי (דוגמת מנכ"לים וסמנכ"לים). בכל מקרה, התוצאה היא אותה תוצאה: ההתפטרות נועדה לסיים מקום עבודה אחד ולנוע למקום עבודה חדש ולפתוח דף חדש עם אתגרים חדשים. 4 פעמים עשיתי זאת, כי אני מאמין באמרה הידועה: "כדאי שתלך ביוזמתך הביתה לחפש תפקיד חדש, כשאתה מרגיש שמיצית את עצמך, או אומרים לך שכשלת, או שאינך יכול יותר להשפיע, הרבה לפני שיבעטו לך בתחת וידרסו אותך, בלי חשבון". 

עדכון 22.11.19
גם אחרי הגשת טיוטת כתב האישום כנגד נתניהו בתיק 4000, עדייןעדי קאהן גונן הפרקליטות לא החליטה מה לעשות עם התיק שנפתח כנגד עדי קאהן גונן, (בתמונה משמאל), העוזרת המקצועית של שלמה פילבר ומי שעסקה בפועל בכל הנושאים שהוא הואשם בהם ב"תיק בזק".

בינתיים, עדי מצאה לעצמה מקום עבודה חדש, מנכ"לית ארגון NLP-PLUS

ללא ספק מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה, שאני מניח שהפרקליטות תדע לפתור בשיטות הרגילות של "סגירת תיקים" למי שלא חפצים בפרקליטות שיעמוד לדין. 

המקרה של רות דוד (פרקליטת מחוז ת"א לשעבר בפרקליטות), היא דוגמה מצוינת לתהליכים המשפטיים הנהדרים הללו. 
 



 
 
Bookmark and Share