כדי לחפות על סלקום ופרטנר, שפורסות סיבים לבתים ומספקות שירותים ללא רישיון, החליט משרד התקשורת לפתע לשקר ולהשיב, שבזק וכל שאר חברות התשתית הפורסות סיבים לבתים, כדי לספק שירותי פס רחב, לא זקוקות לאישור המשרד כדי לפרוס את הסיבים לבתים ולחבר את הלקוחות לשירותים על הסיבים הללו. השקר הזה הוא שקר נוסף, לאחר שהמשרד נשאל אותה שאלה בדיוק לפני קצת יותר מחצי שנה, ובכל מקרה סותר את החוק, התקנות וסעיף מפורש ברישיון של בזק.
מאת:
אבי וייס, 13.8.18, 12:09
ביום 11.8.18
ניתחנו את המצב העגום ביותר אליו נכנסה בזק (וגם הוט), וציינו, שיש "חלון זמנים מאוד צר" לבזק, כדי לקבל אישור ממשרד התקשורת ולהתחיל לפרוס סיבים לבתים ולחבר לקוחות (במציאות הטכנולוגית של תשתיות בזק, זה לחבר את ה-Last Mile בעיקר בחיבורים המכונים בשם "וקטורינג", שאלה אוסף של טכנולוגיות של פס רחב מאוד, על חוטי הנחושת של בזק, המחוברים לסיבים, שמגיעים עד ממש ליד הבית).
לפני כחצי שנה, בינואר 2018, פרסמנו באתר את התשובות השקריות והמטעות של משרד התקשורת בעניין פריסת הסיבים של בזק
וגם של סלקום ופרטנר במאמרים הבאים:
אחד מקוראינו (שמו שמור במערכת), הביא לתשומת לבנו,
שיש בידיו מסמך רשמי של משרד התקשורת, מסמך, שהגיע אליו אחרי שפרסמנו את הכתבות הללו, מסמך, שבו נאמר לו במפורש,
שאין צורך ברישיון לפריסת סיבים, והפעם התשובה
שונה מנוסח התשובה הקודמת של משרד התקשורת, שפרסמנו בינואר 2018.
השאלה, שאותו אזרח שלח במחצית מרץ 2018 למשרד התקשורת, הייתה כזו:
"נושא הפניה:
פס רחב.
תוכן הפניה:
האם יש צורך באישור משרדכם בחיבור סיב אופטי לבית הלקוח הן של בזק או שאר החברות ומתי מתקבל
האישור הזה ללקוח?"
כדי שלא תחשבו שהמצאתי משהו, אז הנה התגובה הרשמית של משרד התקשורת:
איך
התשובה לאותה שאלה השתנתה מינואר 2018? הרי אז התקבלה תשובה, בדיוק מאותו משיב,
שבה נאמר במענה לשאלה ספציפית, שנגעה רק לבזק בזו הלשון: "האם
לאחר הניסוי יש חובת פריסה בכל הארץ בסיבים אופטיים?". תגובת משרד התקשורת אז הייתה: "בהמשך לפנייתך הנוספת להלן, אבקש להשיבך,
שרק לאחר סיום הניסוי,
אם וכאשר תוגש בקשה לרישיון, ייבחנו כל תנאיו".
האם בזק זקוקה לאישור לפריסת סיבים לבתים, כדי לחבר אליהם לקוחות?
זה ברור
שכן, ונסביר זאת שוב בהמשך, למי שלא בקי ברגולציה של שוק התקשורת הישראלי. לפני כן, אני מעוניין להביא תשובה
נוספת של אותה יחידת פניות הציבור של משרד התקשורת, כדי להצביע על כך, שמשרד התקשורת של היום, תחת המנכ"ל
נתי כהן (בתמונה למעלה משמאל),
מתנהל בכאוס אחד ענק.
לא פלא, ש"
חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת" יכולים
לעשות כרצונם, מחוץ לכל חוק ולכל נורמה רגולטורית אפשרית, וגם לדאוג לירושה נהדרת וממש ענקית,
הכל על חשבונכם, לצאצאים וליורשים של עורכי הדין של אנלימיטד \ IBC.
זה לא חדש, שמשרד התקשורת
מפר חוק בלי בושה. המכתב של
יחידת פניות הציבור (שבוודאי הוכתב ע"י אותה "צמרת של אוהדי סלקום", שהבאתי כאן למעלה), הוא רק
דוגמה אחת להפרות רבות של החוק ע"י משרד התקשורת. ההפרות בולטות
רוכזו כאן. מאז שהמאמר הזה פורסם ביולי 2016, בוצעו לפחות עוד 16 הפרות חוק חמורות (ועוד מאות הפרות קלות יותר), בתחומים שונים, שהסיפור של שירותי סלקום פרטנר בפס רחב לבתים בסיבים, הוא רק אחד מהם. במאמר הנ"ל גם מוסבר למה קל להפר חוק במשרד התקשורת הישראלי ולאן זה מוביל.
ההתנהלות הזו לא רק פוגעת בתחרות, היא פוגעת באזרחים רבים (בכך שנשללת מהם האפשרות של בחירת ספק אינטרנט) ובאלו שרוצים למשל להשתמש ב-
IPv6, מה
שנמנע מהם בחיבורי הסיבים לבתים של סלקום ופרטנר,
כמפורט במאמר כאן.
הדוגמה הנוספת, שאני מבקש להביא, איך משרד התקשורת הישראלי
מתנהל כיום, היא בתגובה, שקיבל אזרח (אותו אזרח) שואל, במענה לשאלה, שנשלחה על ידו למשרד התקשורת ב-
4.8.18, והנה השאלה:
"הנדון: רצון משרד התקשורת בהכנסת חברת סלקום כבעלים במיזם הסיבים של חברת החשמל.
שלום רב
אשמח לדעת כיצד משרד התקשורת מאפשר לבעל תשתית עצמאית [סלקום] להיות שותף לזה?
לאור הכשלים בניהול של הבעלים הקודמים [של IBC] כיצד יושפעו לקוחות החברה [סלקום], אשר משתמשים כיום בתשתיות של בזק והוט?"
כדי שלא תחשבו שהמצאתי את התשובה של משרד התקשורת מדמיוני, אז הנה הצילום המלא של תשובת המשרד:
אתם הבנתם את התשובה הזו? אני
לא וגם
לא השואל.
מה הקשר בין התשובה לשאלה?
בקצרה: אין כל קשר. למה חייב בכלל להיות קשר בין השאלה לתשובה, במשרד התקשורת הישראלי?
כך משרד התקשורת הישראלי
עושה מה שבא לו,
ועונה מה שבא לו,
מנותק לגמרי מכוח הכבידה של כדור הארץ ומנותק מכל נורמה הגיונית וחוקית אפשרית.
וכעת לעניין
הצורך באישור לפריסת סיבים ע"י בזק (ומתן שירות ללקוחותיה על אותם סיבים):
גם בזק יודעת שהיא זקוקה לאישור לפריסת סיבים לבתים!. למה? קודם כל,
כי היא כבר ביקשה זאת. שנית, הרישיון של בזק (
הנמצא כאן), הוא רישיון מהסוג המלא (כלומר: קיים הנוסח המלא של סעיף 91 בעניין "הרישיון כמסמך ממצה"). למי שלא הבין מה זה "רישיון מלא" ולמי אין רישיון כזה והרישיון שלו הוא "רישיון חסר", אזי מומלץ שיקרא את הכתבה:
למה יש 2 סוגי רישיונות תקשורת לחברות התקשורת בישראל? תעלומה!
בקצרה, למי שלא מעוניין לצלול לפרטים: לחברת תקשורת, שיש לה "רישיון מלא" כמו בזק, החברה לא יכולה להסתמך על
שום הבטחה או החלטה, בע"פ או בכתב, שסותרת את הכתוב ברישיון, ו
רק מה שכתוב במפורש ברישיון הוא המחייב מבחינה חוקית.
דהיינו: המכתב של
פניות הציבור, שציינתי לעיל (שאין צורך ברישיון לפריסת סיבים),
אין לו שום תוקף חוקי, בנוגע לבזק.
וברישיון של בזק,
אין לבזק שום היתר לחבר סיבים לבתים פרטיים ולספק עליהם שירותים (בשונה מחיבור לעסקים, שכן מותר ברישיון שלה). יתרה מכך, לבזק יש סעיף ברור ברישיון (סעיף שקיים בצורה די דומה ברישיונות של
כל חברות התקשורת), סעיף הדורש ממנה
להגיש בקשה ולקבל אישור לכל שירות נוסף, שהיא מעוניינת לספק לציבור לקוחותיה, בקשה, שתוגש למשרד התקשורת במתכונת מאוד ברורה ומובנית, שכתובה ברישיון שלה, והצילום של החלק העליון של הקטע הזה ברישיון של בזק הנה הוא כאן
ומדבר בעד עצמו:
שורה תחתונה: גם בזק וגם מתחרותיה
זקוקים לאישור ועדכון הרישיון לגבי פריסת סיבים לבתים ומתן שירותים על אותם סיבים. כל מי שכותב אחרת (לרבות
מנהל פניות הציבור במשרד התקשורת, שכתב את מה שכתב
בשם צמרת משרד התקשורת) -
פשוט משקר בלי למצמץ.
