מדוע המועצה לצרכנות לא משתמשת ב"ראיית הזהב" בפרשת איקיוטק?

דף הבית >> צרכנות >> צרכנות לפרט >> מדוע המועצה לצרכנות לא משתמשת ב"ראיית הזהב" בפרשת איקיוטק?
סיני ליבל לא מרפה ממחדלי המועצה הישראלית לצרכנות בעניין הטיפול שלה ב"תביעות הייצוגיות" ב"פרשת איקיוטק" ובחברות הסלולריות, ומפעיל מהלך מקורי: מציע פיצויים כספיים לראשי המועצה אם יתחייבו להשתמש ב"ראיית הזהב" (מסמך ממשרד התקשורת), כדי לזכות בתביעות הייצוגיות הנסחבות כבר שנים ארוכות בבתי המשפט, ללא כל כיוון.
מאת: אבי וייס, 28.9.18, 07:40סיני ליבל

לפני כשבועיים חשפנו בכתבה: "פרשת איקיוטק לא נעלמה - התפתחויות חשובות ומטרידות - ספטמבר 2018" את ההתפתחויות הטריות בפרשה העגומה הזו.

המאמר הזה מומלץ לקריאה, כי הוא הבסיס להמשך ההתפתחויות, שיוזם סיני ליבל (בתמונה משמאל), בפרשה הזו, לטובת מאות אלפי הלקוחות, ש"נעקצו" בפרשת איקיוטק ולא יראו גרוש (אם הפרשה הזו תמשיך להתנהל בצורה, שהיא מתנהלת, ע"י המועצה הישראלית לצרכנות).

 המהלך החדש של סיני ליבל הוא פנייה מפתיעה לראשי המועצה הישראלית לצרכנות וולעו"ד המייצג אותה, שלפיה הוא מתחייב למחוק את עתירתו כנגדם ולפצות אותם באלפיים ש"ח, אם הם יצהירו, שהם השתמשו או ישתמשו ב"ראיית הזהב" בפרשה הזו. 

"ראיית הזהב" היא מסמך, שנשלח לסיני ליבל ממשרד התקשורת, שמודיע לו, שבמועדים, שאיקיוטק פעלה בשוק הסלולר הישראלי (בחצי השני של העשור הקודם), רק לחברת טלמסר (שאינה קשורה לחברות שבקבוצת איקיוטק), היה רישיון ממשרד התקשורת לאספקת מידע בתשלום, מידע המועבר באמצעות מסרונים.

כלומר, על פי מסמך זה, כל החברות בקבוצת איקיוטק פעלו ללא כל רישיון ולכן חברות הסלולר, שחתמו עם חברות איקיוטק הסכמים (ואף גבו עמלה ענקית המגיעה לכ-50% מכל ההכנסות, שזרמו מכל לקוח), פעלו שלא על פי החוק ולכן הן נושאות באחריות על הגבייה הלא חוקית הענקית הזו. 

הפנייה המלאה של סיני ליבל נמצאת כאן - למתעניינים. הדף הראשון בפנייה מצוי בנספח בתחתית המאמר. כתב התביעה לבקשה ל"פסק דין הצהרתי" של סיני ליבל בבית משפט השלום בת"א במלואו - כאן. כתב התביעה החדש, המעודכן והמלא של סיני ליבל בבית משפט השלום בת"א (עקב אי המענה לפנייתו לראשי המועצה לצרכנות) - כאן

וזו תמצית פנייתו של סיני ליבל לראשי המועצה לצרכנות:
"מצ"ב פניה מנומקת, שעיקרה בקשתי להביא למחיקת ההליך כנגד עו"ד בך והמועצה - ככול שיוצגו לפני ראיות לכאורה המצדיקות זאת.
בעמודים 2-24 לפנייתי שבקובץ במחובר עיקרי טענותיי.
כול שיוצגו כאלה ראיות, אשפה אתכם ב-2,000 ש"ח על טרחתכם להשיב לפנייתי זו (ובבקשה למחיקה אבהיר את "צדיקותכם").
אמתין למענה שלכם לפחות עד יום חמישי 20 ספטמבר 2018".

לכן, שלחנו למועצה הישראלית לצרכנות ביום 17.9.18 את השאלה הבאה:
"האם המועצה הישראלית לצרכנות מעוניינת להגיב על פנייתו החדשה של סיני ליבל אל המועצה, כמצ"ב כאן מב-17.9.18?"

תגובת המועצה הישראלית לצרכנות התקבלה די מהר (ב-20.9.17) כדלהלן:

"המועצה לצרכנות תגיש את תגובתה לבית המשפט". 

יצויין, שבזמנו במאי 2014, כפי שחשפנו בזמנו כאן, כשהפרשה עוררה אז רעש גדול בתקשורת, בהוראת שר התקשורת דאז (גלעד ארדן) חברות התקשורת קיבלו קנסות די גדולים ממשרד התקשורת, בגלל שהן מפעילות שירותי מידע בלי שנעשה ההליך הנכון לאמת, שאכן אלה לא קטינים שמשתמשים בשירותי המידע במסרונים, ושאכן אלה השירותים, שהמנויים מבקשים ומוכנים לשלם עליהם. 

במקרה של איקיוטק, שפעלה מספר שנים לפני הטלת הקנסות הללו, מדובר בהפרה הרבה יותר גדולה מאי שליחת הודעת אימות (שלא התקיימה גם בעניין איקיוטק). זו הפרה דרמטית של החוק והרישיון של החברות. 4 חברות הסלולר, שהיו בשוק באותה עת, התקשרו עם אגרגטורים (המציאו מילה חדשה לחברות העברת מסרונים, שלא מוזכרת ברישיון), למעשה, חברות, שלא היה להן רישיון מיוחד - ושימשו עבורן כ"חברות גבייה", גבייה של כסף דרך החשבונות של הלקוחות של חברות הסלולר, עבור מי שלא היה לו רישיון, תמורת גזירת עמלה "קטנה" של 30%-50% מהסכום שנגבה.  

כבר ב-2014 נשאלה השאלה (שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה עד היום): האם ולמה משרד התקשורת איפשר לחברות הסלולר להתעשר במאות מיליוני שקלים מגביית עמלה של 30%-50% מכל הודעת sms בשנים 2006-2010 (בהן נוצרה "פרשת איקיוטק") - בכך, שהמשרד לא אכף את הוראות חוק, התקשורת, התקנות הרישיון, של כל 4 החברות הסלולריות, שאמורות היו לחייב אז את החברות בקבוצת איקיוטק להחזיק ב"רישיון מיוחד" להעברת מסרונים בתשלום המקבל והסכמתו (מה שלא נעשה). 

אני סבור ודי בטוח, שהתשובה לשאלה הזו מצויה במאמר הבא, המומלץ לקריאהנתי כהן למי שפספס אותו: "למה יש 2 סוגי רישיונות תקשורת לחברות התקשורת בישראל? תעלומה!".

כל חוק התקשורת הישראלי, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, לטובת הציבור והצרכנים בישראל. אולם, אצל נתי כהן (בתמונה משמאל), מנכ"ל משרד התקשורת ובגיבוי מלא של שר התקשורת (איוב קרא), נולד בישראל חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים והאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם, ובמיוחד אלה של סלקום ושות'". זה בדיוק מה שהוא (נתי כהן) אמר במו פיו:
  • "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
  • "בסוף אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".
ללא ספק, מדובר כאן ב"ליקוי מאורות" חמור ביותר מצידו של מנכ"ל משרד התקשורת ובגיבוי של השר, תקלה מהותית בתפקוד, שמהווה פשוט "אסון" לשוק התקשורת וליכולת של השוק הזה לצאת מהבורות הרבים, שאליהם הוא נפל בעשור האחרון. לכן, האינטרסים האישיים של המעורבים בפרשת איקיוטק - גדולים יותר מהאינטרסים הצרכניים של מאות אלפי לקוחות חברות הסלולר, שנפלו קורסן ל"עוקץ". זו המציאות, שהציבור עדיין לא מצליח להבין ולעכל את חומרתו

די ברור, שההליך שסיני ליבל פתח כעת, יכול להועיל לחברי הקבוצה הנפגעת מאיקיוטק - אם המועצה לצרכנות הייתה מסכימה להשתמש בראיות המוצקות, שסיני מצרף לתביעתו. אבל זה לא המצב וזה מוסבר בהרחבה בתביעתו של סיני ליבל.

עצוב. אבל זה כרגע המצב. איש במועצה לצרכנות או במשרד התקשורת או בכל מקום רשמי אחר, "לא סופר ממטר" את אלפי הנפגעים הקטנים, שבשמם המועצה כביכול "נלחמת" מזה שנים, ללא כל כיוון, בבתי המשפט. 

נספח
הדף הראשון של ההליך החדש של סיני ליבל בפנייתו למועצה (הפנייה לבית המשפט בעקבות אי המענה - מצויה כאן):
סיני ליבל תביעה חדשה
הצילו - שודדים!!!



 
 
Bookmark and Share