עוד שימוע מיותר והחלטות מוטעות לחלוטין בעניין "השוק הסיטונאי"

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> עוד שימוע מיותר והחלטות מוטעות לחלוטין בעניין "השוק הסיטונאי"

משרד התקשורת מסרב ללמוד לקח מכישלונות והחליט להמשיך בהסדרי השוק הסיטונאי עד 2022, עם המחירונים, שפוברקו ונקבעו ב-2014, הכל בשירות "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", שממשיכה לפעול ולהוביל לשקיעת תשתיות התקשורת הקווית בישראל. עדכונים חשובים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 14.11.18, 16:00ד"ר עופר רז-דרור

משרד התקשורת פרסם ביום 12.11.18 שימוע ,שהוכן ע"י ד"ר עופר רז-דרור (בתמונה משמאל), סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, לפיו המחירון של השוק הסיטונאי על רשת בזק והוט, שהיה אמור להסתיים בסוף 2018, יימשך גם אחרי סוף 2018 ללא הגבלת מועד (כמפורט כאן).

על פי השימוע הזה, בשנה הקרובה ייערך ניתוח כלכלי חדש ושימוע נוסף (שייעלה שוב מיליוני ש"ח של הוצאות על יועצים, אחד מהם כבר נבחר ב"פטור ממכרז": פרופ' ראובן גרונאו), לגבי המחירון הזה, שיעודכן ויימשך עד 2022 (כמפורט כאן). 

שוב "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" מובילה את שוק התקשורת בישראל ל"סמטה ללא מוצא" והמשך שקיעת שוק התקשורת הקווית בישראל. לא מספיקים הנזקים בעשרות מיליארדים, שמשרד התקשורת גרם לשוק התקשורת הישראלי, כעת ממשיכים באותו קו בדיוק, ללא הפקת שום לקחים מהכשלון האדיר הזה. מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, מפזר חלומות, שתיפרסנה לפחות 3 תשתיות של סיבים בישראל לבתים. המזל שלו, שאין מיסים או קנסות על חלומות.

בעולם מזמן הבינו שלכל בית אמורה להגיע רק תשתית סיבים אחת, אחרת לא תהיה פריסת סיבים לבתים בכלל. באירופה, מזמן הבינו שהרגולציה של שוק סיטונאי גם על תשתיות הסיבים אמורה להיות במודל כלכלי של WLR ובמודל טכנולוגי של L2-WAP. אצלנו, בינתיים, פריסה של סיבים לבתים בהיקף משמעותי קיים רק בחברת פרטנר, שפורסת ללא כל רישיון, ללא חופש בחירה בציוד הקצה וללא Open Access, היכן שבא לה (וכדאי לה). הכל "בחסות" השר והמנכ"ל.

אנו לא "חכמים בדיעבד". הזהרנו וכתבנו שוב ושוב במאות מאמרים, בדיוק מה שיקרה, והבאנו גם חוות דעת רבות של מומחים בכירים מהעולם (למשל כאן), כבר ב-2013, מומחים שחזו בדיוק כמונו, מה שיקרה לשוק הקווי (וגם הסלולרי) בישראל, בעקבות ההליכה של ראשי משרד התקשורת לפי הגחמות הפרטיות של ראשי סלקום ושות'.

במציאות של ישראל, רוב הציבור קיבל לפני למעלה מ-6 שנים חיבורים של 100 מגה בבזק (שבמציאות זה חצי) וגם כך בהוט, וכיום - בסוף 2018, לא זזנו אפילו מילימטר אחד קדימה (במיוחד בבזק). ישראל נמצאת הרחק מאחור, בכל קנה מידה השוואתי בינ"ל. בעולם המערבי וגם לא המערבי, מזמן חיבור של 10 גיגה לבית - הפך לעובדה שיווקית. 

במקום לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם (דוגמה מובהקת היא הסכם השוק הסיטונאי, שנחתם בין אקספון-018 לבזק ב-2013, כאמור כאן, ללא כל התערבות של משרד התקשורת), משרד התקשורת אז כמו היום, לא פעל בהיגיון ולפי האינטרסים של הציבור, ופעל לפי הרצונות של סלקום ושות' ולא לפי הצרכים של שוק התקשורת ובכך קבר כל אפשרות להתפתחות התשתיות הקוויות, בהחלטות, שהתקבלו ב-2014, והיו אמורות להסתיים ב-2018, וכעת משרד התקשורת מעוניין להמשיך באותו קו בדיוק עד שנת 2022..מדהים

כך הגענו עד הלום עם הטעויות העיקריות (יש המון) החמורות הבאות:
  • משרד התקשורת בחר במודל כלכלי וטכנולוגי, שכשל כישלון חרוץ באירופה (מודל טכנולוגי ששמו BSA מלווה במודל כלכלי בשם TS-LRIC) והחיל אותו כמודל השוק הסיטונאי בישראל ולא ברור למה משרד התקשורת ציפה, שזה יצליח דווקא כאן, ב"מדינת הקומבינות". 
  • משרד התקשורת החל בהסדרי שוק סיטונאי בדיוק במקביל להשקת שירותי אנלימיטד (חברת IBC), מה שהוביל בסופו של דבר, בדיוק כפי שחזינו אז, לפשיטת רגל של אנלימיטד ולהצלחת התכנית של סלקום להשתלט על אנלימיטד. מה שלא שיערנו בתחילת העשור זה היקף ההקלות הרגולטוריות שתינתנה לאנלימיטד, כדי שסלקום תוכל להשתלט עליה ב"כסף קטן", תוך מתן הקלות רגולטוריות נרחבות לסלקום-אנלימיטד, שנועדו "להפיל את בזק לקרשים".  
  • השוק הסיטונאי נועד (במקורו) לספקי שירות (ISP) קטנים, זריזים וחסרי תשתיות. ברגע שסלקום השתלטה על נטוויז'ן-013 ופרטנר השתלטה על 012-סמייל, שתיהן היו אמורות להיות מחוץ להסדרי השוק הסיטונאי, כי גם לסלקום וגם לפרטנר יש תשתיות קוויות וסלולריות בקנה מידה נרחב ושוק סיטונאי לא נועד לספק שירות לבעלי תשתיות מסוג זה, כדי שהן "תרכבנה" בהסדרים רגולטוריים של כפייה, על התשתיות של המתחרות שלהן (בזק והוט). 
  • הטלפוניה בכלל לא הייתה אמורה להיות בשוק הסיטונאי ולא ברור מדוע משרד התקשורת נגרר אחרי דרישות סלקום להכניס את הטלפוניה (של בזק ואח"כ של הוט) להסדרים הללו, מה שלא בוצע ולא מומש בפועל עד היום, למרות כל השימועים, ההחלטות והמסמכים, שמשרד התקשורת פרסם כמה פעמים, בעניין הטלפוניה של בזק והוט. 
  • הסדרי התעריפים לגבי בזק, כולם "מצוצים מהאצבע" והובילו (הפוך מתחזיות משרד התקשורת ובדיוק בהתאם לתחזיות שלנו), לעלייה בהכנסות בזק משירותי האינטרנט.
  • במקביל, ההסדרים, שהלכו והחמירו (ביוזמת "אוהדי סלקום ושות' בצמרת המשרד התקשורת, קליקה, שהובלה במשך שנים ע"י שמילה מימון ובחודשים האחרונה המנכ"ל הנוכחי נתי כהן "לקח פיקוד" על הקליקה הזו), הסדרים לפתיחת כל התשתיות למתחרים, שנכפו על בזק, שיתקו את הרצון של בזק לממש את פריסת הסיבים שלה לבתים, שהחלה בה ב-2013 וכיום מכסה את רוב שטח המדינה, אבל הסיבים הללו נשארו ללא כל שימוש, וזה יישאר כך, כל עוד משרד התקשורת לא קולט, שהוא הולך בדרך מוטעית לחלוטין לצורך של השוק ולצורך של הלקוחות של בזק וכלל הציבור. 
  • הוט בכלל לא אמורה הייתה להיות בשוק הסיטונאי ובוודאי לא בהסדרי BSA. לא ברור מדוע משרד התקשורת נגרר אחרי דרישות סלקום ופרטנר להכניס את הוט להסדרי השוק הסיטונאי בכוח ותוך פיברוק מספרים, הסדרים ותעריפים. הכנסת הוט להסדרי השוק הסיטונאי חיסלו סופית את הרצון של הוט לשדרג את תשתיותיה וכיום אין כל סיכוי שזה יקרה, במיוחד אחרי רכישת אנלימיטד ע"י סלקום.
  • משרד התקשורת לא השלים רפורמה, שהקדימה וליוותה במקביל את השוק הסיטונאי, וזו רפורמת "דמי הקישוריות", שאמורה הייתה מזמן לרדת עד לאפס. שוב, הסיבה היא כניעה לדרישות של סלקום ושות'. 
  • הסדרי השוק הסיטונאי (בגלל השיטות הפסולות בהן הם נבנו), לוו באין סוף של הפרות חוק מצד רוב השחקנים בשוק ובניית שירותי תקשורת חדשים ללא כל רישיון, בעיקר מצד סלקום ופרטנר, אך גם מצד הוט, קבוצת בזק, גולן טלקום ושחקנים נוספים בשוק. כך הגענו גם לכאוס רגולטורי ואי כיבוד החוק, התקנות והרישיונות, ע"י רוב השחקנים בשוק התקשורת הישראלי.  
לכן, מה שנחשף כאן בתחום הטיפול הכושל והנחשד בפלילים (לכאורה) בתחום רגולציית עולם התקשורת הקווית בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום (ש"לא סופר את הציבור והאינטרסים הציבוריים ממטר"), ובמיוחד כלפי השחקנים הגדולים בשוק הישראלי.

עדכון 22.11.18, 18:00:
בריאיון בגלובס (כאן) הכריז ד"ר עופר רז-דרור כך: "ניכנס בבזק עם הראש בקיר - עד שתפעיל את רשת הסיבים שלה". ללא ספק מדובר באמירה מטורפת לחלוטין, של אדם שבכלל לא מבין מה תפקידו במשרד התקשורת. 

עדכון 27.12.18, 11:30: בדיווח של בזק לבורסה (כאן), עולה ששר התקשורת איוב קרא נוטה לאשר את "הדייסה" שבישל הסמנכ"ל לכלכלה בשימוע ולהאריך את מחירי "השוק הסיטונאי" לזמן לא ידוע (כנראה עד 2022). 

עדכון 27.12.18, 21:00: משרד התקשורת פרסם (כאן) את תוצאות השימוע (שגם אני הגבתי עליו). כצפוי כל ההסתייגויות נדחו והשר איוב קרא חתם (בהסכמת שר האוצר) על הארכת תקנות התשלומים (של "השוק הסיטונאי") מ-2018 והלאה, ללא מועד סיום מוגדר. 

MISTAKES FREE



 
 
Bookmark and Share