שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן בכנס רשות החדשנות: אם אין רווחים-אין רווחה

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן בכנס רשות החדשנות: אם אין רווחים-אין רווחה
מאת: מערכת Telecom News, 20.1.19, 11:30

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אני מסתכל על ההייטק הישראלי והשנה הייתה עוד שנה מוצלחת". כל הפרטים ודברי עדי סופר מפייסבוק, יוסי מטיאס מגוגל, שלי לנצמן ממיקרוסופט, ענת גואטה מהרשות לני"ע ואראל מרגלית מקרן הון הסיכון JVP.

רשות החדשנות ערכה הבוקר את הכנס השנתי שלה במוזיאון ת"א תחת הכותרת: "From Startup Nation to Smartup Nation".
הכנס מלווה את השקת דו"ח החדשנות ל-2018-19, במסגרתו הציגה הרשות ניתוח שנתי מקיף על מצב תעשיית ההייטק וניתחה את המגמות העתידיות בה. השנה, לראשונה, מלווה השקת דו"ח החדשנות בכנס מעמיק הדן בתכניו, באמצעות פאנלים שונים העוסקים בפרקים השונים שלו. בין נושאי הפאנלים:
 
סדר עולמי חדש - האם ישראל תעמוד באתגר? 
מרוץ העוצמה הטכנולוגית - מהו היתרון הבא של אומת הסטרטאפ? 
גיוון בהייטק - אג'נדה חברתית יפה או מענה אמתי למחסור בכ"א מיומן?
תעשיית הפארמה: מה יאיץ את הפריצה? 
 
להלן עיקרי הדברים בפתיחת הכנס:
 
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, (בתמונה למעלה): "כדי שנבין את העוצמה של החדשנות הישראלית. לפני מספר דקות נחת רוה"מ בצ'אד. הביקור ההיסטורי כמו חיזוק היחסים עם מדינות ערב נעוץ בטכנולוגיה ובחדשנות הישראלית. לא מעניין אותן הסכסוך וגם לא ירושלים. מה שידונו בצ'אד זה טכנולוגיות מים, חקלאות, תשתיות וגם סוגיות מודיעין, שגם הן נובעות מהעוצמה של החדשנות הישראלית. לחדשנות הישראלית משמעות יותר גדולה ומשמעותית מרק כלכלה. החדשנות הישראלית היא תשובה מצוינת לBDS- וארגוני החרם.
 
אשתף בסיפור: לפני 4 חודשים הייתי בקנדה וחתמתי על הסכם סחר חופשי משודרג ולמחרת הרצתי בפני אנשי עסקים. במהלך הנאום התפרצו מספר פעילי BDS. אמרתי אם אתם רוצים להחרים את ישראל אמרתי אין בעיה לכו עד הסוף. כשאתם קמים בבוקר ואוכלים סלט אל תאכלו אותו עם עגבניית שרי כי פיתחו אותה בישראל, אל תשתמשו בווייז כי המציאו אותו בישראל. בלמעלה מ50% מהטלפונים הסלולריים יש מעבד, שפותח בישראל, דיסק און קי גם המציאה חברה ישראלית. אם מישהו במשפחה עבר אירוע לב וצריך סטנט את אחד הסטנטים פיתחו בישראל. כשאתם רוצים מים חמים מי המציא את הדוד שמש?
 
אנו רואים במהלך השנה האחרונה גם את ראש ממשלת הודו מגיע לכאן. הייתי יחד עם רוה"מ נתניהו בביקור אצל נשיא סין. טראמפ בביקור הראשון מחוץ לארה"ב מגיע לכאן. לפני 2-3 עשורים הכוח הכלכלי החשוב היה נפט. כשהוא היה בידי העולם הערבי הם השתמשו בו להחרים את ישראל. אנו היום משתמשים בטכנולוגיה לבנות גשרים ולעשות את העולם טוב יותר. כמה חברות ישראליות הופכות את החדשנות לפיתוח תרופות מניעת תאונות דרכים לשיפור החיים של כולנו.
 
2018 שנת שיא בכלכלה הישראלית. הייצוא הישראלי עלה ב8% הגיע ל-110 מיליארד דולרים. כמעט פי 2 מהגידול הממוצע של הסחר העולמי, פי 4 מהגידול באוכלוסייה. השפל באבטלה של 4.1% אחד הנמוכים בהיסטוריה. יש פרמטר אחד המעיד גם על העוצמה הכלכלית של ישראל של AA בלתי נתפס למדינה הקטנה בשטח ובאוכלוסייה, נמצאת בסביבה מאתגרת. אנו צריכים להמשיך ולעמוד בחזית הטכנולוגיה והחדשנות.
 
היקף תקציב רשות החדשנות מהווה פחות מ5% מההשקעות במשק. רוב ההשקעות מבוצעות ע"י חברות פרטיות וטוב שכך כי השוק הפרטי יידע לעשות את ההשקעות הנכונות. אבל לרשות החדשנות תפקיד חשוב בבניית העתיד.
 
הגדרנו מספר יעדים: הגדלת מספר המועסקים, מעבר של חברות הייטק לפריפריה. יש לנו כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל. אנו רוצים אותן בפריפריה, נשקיע בזה לא מעט כסף. כשאני רואה בשדרות את אמדוקס מי שהתחיל את זה מגיע לו פרס ישראל. אני רואה כאן גם את הכלכלה וגם את הציונות מתחברים. חברות שלמות, שאנו רוצים לקחת אותם ממחקר ופיתוח לנושאים נוספים וקידום ענפים ספציפיים.
 
יחד עם זאת ניצבים בפנינו לא מעט אתגרים לקראת השנים הקרובות. אחד זה המחסור בכוח אדם. דבר שני זה הסטגנציה בהיקף המועסקים בענף ההייטק. עלויות בשכר כוח אדם ההולכות ועולות כל הזמן. המאבק בין חברות גדולות לסטארטאפים על כוח אדם. הפתרון לכולם הוא אחד: חינוך.

אם אנו נפעל לשנות את מבנה האוניברסיטאות, נפעל בנושא החינוך הטכנולוגי. אתם יודעים עד כמה יש מחסור משמעותי בכוח אדם. אם 9% תורמים ל45% מהייצוא הישראלי בואו נדמיין מה היה קורה עם 12%.

התפקיד שלנו כממשלה הוא פשוט לתת למנוע הזה כמה שיותר כוח אדם אחרת נהיה עם רכב הכי חדש שאין לו דלק. הדלק זה הנושא של החינוך. לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר לנו בכל הרמות. אחד התפקידים העתידיים, שאני מכוון אליו, הייתי מקים עוד טכניון בדרום לתת מענה למחסור בכוח אדם. גם הרשות תדאג בנוסף לעוד 20 אלף מועסקים גידול נטו בשנה, ישראלים חוזרים, בני מיעוטים, חרדים, הסבות אקדמיות וכו'.
 
חשיבות הרווחה - כאחד שהגיע מהמגזר העסקי לציבורי אני אומר, שאם אין רווחים אין רווחה. אנו צריכים לפעול כדי שהמגזר העסקי יגדל, יצמח ירוויח כי אותם רווחים משמשים לדברים שחשובים לכולנו לבריאות לתרבות לחינוך לכל אותם דברים. דאגנו במהלך הממשלה הנוכחית להוריד כל מס אפשרי. הורדנו מס חברות מ26 ל23%. הורדנו מס המתייחס בעיקר לייצואנים בפריפריה מ-9% ל7.5% בלבד. אם בעבר היינו אומרים לחברות תבואו לישראל בגלל ההון האנושי היום אנו אטרקטיביים גם במיסוי".
 
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, (בתמונה משמאל): "אני מסתכל על ההייטק הישראלי. השנה הייתה עוד שנה מוצלחת. 6.5 מיליארד דולרים השקעות פרטיות, 12.5 מיליארד דולרים אקזיטים. אומרים שזה מספר נמוך, אני חושב שצריך להסתכל אחרת. אקזיט גדול שהיה סודה סטרים - יש לה חדשנות פורצת דרך. 12 מרכזי מו"פ לאומיים הגיעו לישראל. אם אני מסתכל על המשימה של רשות החדשנות כפי שהוגדרה בידי קודמי: קידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית בת קיימא.
 
הסיבה שאנחנו חלק ממשרד הכלכלה כי זה מה שמעניין אותנו. אנו לא משקיעים במו"פ בסיסי כי הוא רחוק מצמיחה כלכלית. כדי לעשות את זה צריך לשמור על החדשנות הקיימת. הדבר השני למנף אותן ליתרון כלכלי דבר שלישי להסתכל על אתגרי הטכנולוגיה, שיבואו עוד 10 שנים, ולדאוג לתשתית כבר היום.
 
השקענו 1.7 מיליארד ש"ח במענקים, 727 חברות 1.17 מיליון ש"ח בפרויקט. 450 הוקצו לחברות חדשות. סיירות תכנות התחילו לעבוד ביוני. מעבדות חדשנות נפתחו ב-2018, בין היתר, מעבדה של פרוטרום. פילוט מול משרדי הממשלה כדי לגרום לכך, שהייטק ומשרדי הממשלה יהיו מחוברים. מינוף הלוואות - איך לגרום לחברות להישאר בישראל. דגש עצום על ייצור מתקדם אותו עשינו השנה.
 
הדו"ח שלנו מדבר על פריצת גבולות החדשנות בכל הרבדים הקיימים. פתרונות למחסור בהון אנושי בהייטק. נושא כבד, לא נושא רק שלנו. משרד החינוך יש לו תפקיד מכריע. מה שאנו עושים זה את החלק שלנו. היזמות באותם מגדרים, שלא מיוצגים בהייטק, בפרופורציות שלהם באוכלוסייה. בנושא ההכשרה -סיירות התכנות. חוק שבות איך להביא אנשים מוכשרים. מומחים זרים - היכולים לסייע להייטק בשכר כפול מהממוצע.
 
נושא הפריפריה - 2 תכניות שהשקנו השנה. אחת אומרת, יש מרכזים של כוח אדם איכותי, שניתן להעסיק אותו וכדאי לחברות לפתוח סניפים בפריפריה. הדבר המשמעותי ביותר הוא לנצל את כוח האדם. הדבר הנוסף להסתכל בפריפריה מה העוגנים הקיימים: אקדמיה, תעשיה, יזמים, רשות מקומית. לקשור אותם ביחד ולפתח יזמות מקומית בפריפריה.
 
הנושא של סקיילינג אפ ועבודה מול משרדי ממשלה - אחת הבעיות היא, שהחדשנות הישראלית לא תמיד מפעפעת לחיי היום יום שלנו. התכנית הזו הושקה ב-2019 בהרבה משרדי ממשלה. הרעיון הוא, שמשרדי הממשלה מקצים אתר הרצה, הסטארטאפים עושוים פילוטים באתרי ההרצה האלה והבנפיט ל-2 הצדדים. לאותן חברות יש יישום, שעובד מול רגולטור, ומשרדי הממשלה נהנים מהחדשנות הישראלית בצורה ישירה.
 
הטמעת חדשנות בתעשייה יצרנית. מופ"ת - זירת ייצור מתקדם אצלנו. אנו עובדים עם משרד הכלכלה. סך כל ההשקעה שלנו בתעשייה יצרנית הייתה 400 מיליון ש"ח. 4 מעבדות חדשנות, חממת מזון בפריפריה, מופ" בחברות מתחילות ותעשייה עילית".

עדי סופר תאני, (בתמונה משמאל), מנכ"לית פייסבוק ישראל: "ההשקעות בהייטק הישראלי רק תיגדלנה בשנה הקרובה. אני מסתובבת היום בעולם וישראל במרכז השיח יותר מבעבר. אנו נראה חברות, שמסגלות לעצמן אורך רוח יותר משמעותי מבעבר ומגייסות כסף בשלבים יותר מתבגרים שלהן ומאמץ לייצר סקייל ולא רק סטארטאפים בתחילת דרכם.
 
השינוי, שאנו מרגישים, הוא שקמות כאן חברות גדולות יותר. כשסטארטאפ הוקם והיו 4 חבר'ה במוסך, הם היו צריכים מהנדסים עם הרבה ניסיון. חברות, שמעסיקות מאות עובדים, צריכים לדעת לקחת בוגרי אוניברסיטה, בלי שום ניסיון, ולפתח אותם. אנו לא יכולים להישען רק על המהנדסים היותר מיומנים.
 
חלק מתכניות הפיתוח, שאנחנו צריכים בישראל, הוא לדעת לייצר גיוון לא רק של דת, לאום ומגדר, אלא של תחומים. צריך אנשי דאטה וביזנס וסיילס, צריך יותר אנשים וכישרונות".
 
יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל: "בהייטק הישראלי קורים דברים טובים. מצבנו לא רע מהבחינה שיש לנו בסיס סביר מהצד האקדמי. למה סביר? כי זה אחד המקומות, שטכנולוגית היינו במובילות בולטת, והיום אנו צריכים לעשות יותר טוב. ההתקדמות שלנו היא לא בקצב שהיינו בשנים קודמות.
 
יש לנו מחקר מדעי מהשורה הראשונה, אבל בתחום של בינה מלאכותית חייבים להשקיע וגם קדימה בנושא של חישוב קוונטי. זה לא מספיק כי חייבים להשקיע בהכשרת מהנדסים והכשרת הדור הבא של המהנדסים. אנו כרגע נהנים מהתוצר של החינוך של לפני 10-15 שנה. יש לנו אקוסיסטם מדהים מבחינת השיתופיות, שמאפשרת לסטארטאפים לפרוח.
 
אנו חייבים לשמר את זה כדי שכל מי שרוצה להשקיע בהון האנושי בארץ ימשיך, כי התחרות הולכת וגוברת. ישראל הייתה בולטת בעולם מבחינת חדשנות והיום רואים חדשנות בכל העולם. אנו עדיין במצב טוב, אנו חייבים להשקיע הרבה יותר".
 
שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "אחד הדברים החשובים, שיצאו מדו"ח החדשנות, היה הפער העצום, וחברות בין לאומיות מתקשות להסביר את זה, בין ההתקדמות והתפיסה המתקדמת בקרב חברות ההייטק והדרך ששאר המדינה מתנהלת בה.
 
 משרדי הממשלה, הבנקים, חברות הביטוח, לא עושים את הדברים הבסיסיים הגדולים שאנו רואים בעולם. הם לא משנים את הדרך בה אנו מתנהלים. הדור, שגדל פה, אין לו תרבות כזו. אנו מדינת סייבר כי אנו חיים את הסייבר. אין תחושת דחיפות לארגונים לאמץ ולעשות את זה וזה פער גדול מחברות ההייטק".

הפאנל: האם לאור השינויים הגלובליים ישראל יכולה לעמוד באתגר החדשנות?   
 
ענת גואטה, (בתמונה משמאל), יו"ר הרשות לניירות ערך: "ענף הפיננסים והביטוח נמצא בקצב האיטי ביותר בOECD- באימוץ חדשנות והשפעתה על הפריון. העובדה, שהענף הזה מאוד רגולטיבי, משפיעה על היכולת שלו לעמוד בקצב השינויים. אם מסתכלים על המשק הישראלי אפשר לראות, שהשוק הפיננסי שלנו איטי באימוץ טכנולוגיה ביחס למקובל באירופה וארה"ב.
 
התופעה הזו באופן עקרוני לא תורמת לצרכן כי בסוף היום חדשנות פיננסית מנגישה שירותים בצורה טובה יותר לאזרח. השוק שלנו מאופיין בריכוזיות פיננסית, דווקא לכניסה של טכנולוגיות חדשנות יכולה להיות השפעה מיטיבה על הצרכן. האופי של הרגולציה לא מאפשר לה להתקדם בקצב שבו החדשנות הטכנולוגית מתקדמת. כל הרגולטורים מבינים את זה ופועלים בכיוון מטבעות קריפטוגרפיים ותחומים נוספים כדי להפוך את הרגולציה לכזו המאפשרת את השינוי.
 
רשות ניירות ערך היא גוף, שכמות ההשקעה שלו בטכנולוגיות היא הרבה ביותר ביחס לכל יתר ההשקעות בתחומים אחרים. זה מייצר לנו יתרון יחסי ומוחלט בתחומים של הפעילות שלנו. ב-2018 הצבנו את נושא החדשנות בראש סדר העדיפויות שלנו ואנו מתכוונים לקדם אותו באופן מסיבי.
 
מעבר לכל היופי הזה, שישראל היא סטארטאפ ניישן, בשוק הפיננסי הצד ההשקעתי מנותק מהחוויה המדהימה, שאנו עוברים בפעילות ההייטק. זה מצב בלתי אפשרי, לא הגיוני. זה פוגע במשקיעים מהציבור, שלא שותפים להצלחה של ההייטק הישראלי. דבר נוסף, מרבית ההשקעות בהייטק הישראלי מתבצעות ע"י חבורת זרות.ההסתמכות הרבה הזו על מקורות סינים ואמריקאים עלולה להתהפך לרעתנו בעתיד הקרוב.
 
מלחמות סחר בעולם יכולות להשפיע על התיאבון של המשקיעים האלה. מדיניות המיסוי של טראמפ יכולה לכלול מדיניות גלובלית. לא השכלנו לייצר חלופה זמינה לחברות האלו אצלנו. השוק שלנו בקרוב ינהל 2 טריליון ש"ח כספי ציבור. האחוז המושקע בהייטק הוא אפסי אם בכלל.  חלק מהפתרון צריך להגיע מעולם המס.
 
כשמסתכלים על מיומנות ומחקר בהייטק אנו רואים, שאין מחקר של הייטק, יש מחקר של ענפים מסורתיים.
 
כל מנהלי ההשקעות יודעים, שברמת הריבית בישראל ובכלל אי אפשר להשיג תשואה בלי סיכון. רמת הסיכון, שצריך לקחת היום כדי להשיג תשואה משביעת רצון, הולכת וגדלה לאורך זמן. באפיק הפרטי אפשר לקבל פרמיות. חובה על מנהלי השקעות ללמוד ולהבין ולהיות מסוגלים לנתח הייטק".
 
אראל מרגלית, (בתמונה משמאל), יו"ר המייסד של קרן הון הסיכון JVP, ושל ארגון "יוזמה לאומית":"ישראל צריכה למצוא את דרך המלך מול סין. פרויקטים כמו סייבר ו-AI אלה פרויקטים, שיש לעשותם עם מדינות הגוש הדמוקרטי, ופרויקטים, שלא עומדים בליבת האיום כמו פודטק ואגרוטק, אפשר לעשותם עם הסינים. הדרך הטובה היא למי שיצליח למצוא את האפשרות לעבוד עם כל אסיה והסינים בפרט אך לא בתשתיות קריטיות.
 
באשר לממצאי דו"ח רשות החדשנות, שמספר השקעות בישראל בחברות בתחילת דרכן יורד ושמשקיעים הולכים יותר על בטוח, התעשייה אכן מתבגרת אבל עדיין יש כמה נושאים חשובים, שישראל צריכה להוביל ולהסתכל קדימה.... לזהות כבר בשלבים מוקדמים ולקבל תמיכה ממשלתית כגון תחומי האגרוטק והפודטק, כי מזון הולך לשנות את עולם, ולכן גם הגליל שלנו צריך אוניברסיטה. מכללת תל חי יכולה להפוך לאוניברסיטה. תנו לנו את האפשרות להגדיל את מספר הסטודנטים שם. 
 
ולגבי תפקידה המהותי הרשות לניירות ערך, לצערי, הבורסה הישראלית לא רלוונטית להייטק, עליה לעשות מהפכה ולהיות מסוגלת להשקיע יותר בקטגוריית החדשנות".


קרדיט צילום תמונות עליונות מיח"צ: עודד קרני