למה תבעו רק את פרטנר בנושא אי מתן "חופש הבחירה ללקוח" בציוד קצה?

דף הבית >> צרכנות >> צרכנות לפרט >> למה תבעו רק את פרטנר בנושא אי מתן "חופש הבחירה ללקוח" בציוד קצה?
לקח ראשון מאישור תביעה ייצוגית, שהוגשה כנגד חברת פרטנר בתחום מניעת "חופש הבחירה בציוד קצה" מצד לקוחות "השוק הסיטונאי" של פרטנר, מוביל לשאלה: למה תבעו רק את פרטנר? הפרת החוק בעניין אי מתן חופש הבחירה בציוד קצה החלה מזמן והייתה אמורה להיות חלק מ"תיק 4000", כשנכפה על לקוחות Yes להשתמש רק בציוד קצה של יורוקום (אלוביץ'), כבר בתחילת העשור הנוכחי. 
מאת: אבי וייס, 23.3.19, 18:35כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ

ב-30.11.15 דיווחנו על תביעות ייצוגיות, שהוגשו כנגד פרטנר ו-012-סמייל (שכיום זה אותו דבר, 012-סמייל זה רק שם מותג של פרטנר), בכתבה, שפורסמה תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "שתי תביעות ייצוגיות כנגד קבוצת פרטנר בנושא ציוד קצה לטלפון ולאינטרנט".

"טחנות הצדק טוחנות לאט" ולפני כחודש, החליטה כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ, (בתמונה משמאל), סגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחד את 2 התביעות ולאשר אותן כתביעות ייצוגיות ולהמשיך בדיון בבית המשפט לגופו של עניין.

ההחלטה המלאה של בית המשפט המחוזי בי-ם מצויה כאן, למתעניינים.

תמצית 2 התביעות, שאוחדו לתביעה ייצוגית אחת, היא ("המשיבות" זה פרטנר):
עילת התביעה

עיקר המחלוקת הייתה עד כה, האם מכשיר ה-Smart Box (זה הנתב של פרטנר ו-012-סמייל ללקוחות הפס הרחב, ללקוחות המבקשים גם טלפוניית VoB של פרטנר ו-012-סמייל), הוא "ציוד קצה".

אם זה "ציוד קצה", אזי על פי חוק התקשורת, התקנות והרישיונות של פרטנר ו-012-סמייל יש חובה לתת "חופש בחירה" לציוד קצה גם פרטי של הלקוחות ואין לחייב את הלקוחות לרכוש או לשכור (או אפילו לקבל בהשאלה ללא עלות), "ציוד קצה" של ספק התקשורת.

אגב, הרישיונות הקודמים של 2 החברות (פרטנר ו-012-סמייל) לתחום הקווי בוטלו וכיום זה "רישיון כללי אחוד" - רישיון אחד בלבד של "פרטנר פתרונות תקשורת נייחים שותפות מוגבלת". הרישיון הזה, שבתוקף מ-2017, משום מה לא הוצג בבית המשפט בפני כבוד השופטת. 

את המחלוקת הזו פתר משרד התקשורת בצורה מאוד מוזרה (אבל התוצאה הסופית נכונה), שה-Smart Box אכן נופל בגדר "ציוד קצה". זה הוביל לאישור 2 התובענות הייצוגיות ואיחוד שלהן, לקראת הדיון הבא, שייערך בתביעה הייצוגית המאוחדת.

להלן חוות הדעת (שלא ברור מההחלטה מי כתב אותה במשרד התקשורת) כמופיע בהחלטת כבוד השופטת:
חוות דעת משרד התקשורת

לכן, קודם כל שלחתי ב-1.3.19 את השאלה הבאה לפרטנר: "מה תגובתכם לתביעה הייצוגית המצ"ב"?. בתגובה מפרטנר נמסר: "אנו למדים את ההחלטה ונגיב בבית המשפט בהתאם".

בנוסף, היות וחוות הדעת של משרד התקשורת לבית המשפט היא "ישראבלוף" במיטבו, שלחתי ביום 14.3.19 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת: 
"במסגרת דיון בתביעה ייצוגית כנגד פרטנר (הדיון וההחלטה של השופטת נמצאים כאן), הוגשה עמדת משרד התקשורת הנמצאת בתצלום המצ"ב.
על פי חוות הדעת של משרד התקשורת רק מודם זה ציוד קצה בעוד שנתב ומתאם שיחות אינם ציוד קצה.
אבקש לשאול:
1. מי מהנדס התקשורת שכתב את זה?
2. על פי הצו המצ"ב, רק מנהל אגף הנדסה ורישוי יכול לקבוע מפרטים טכניים של ציוד קצה. זה תואם גם את ההגדרות בצו הבזק המצ"ב
האם אכן זה נעשה, בטרם הוגשה חוות הדעת השגויה הזו לבית המשפט?
3. באיזה ספר תקשורת המצוי באיזה מקום בעולם כתוב ש: נתב ומתאם שיחות אינם ציוד קצה??
4. כיצד זה מתיישב עם הגדרות חוק התקשורת? זה הרי סותר את סעיפים 53א ו-53ג בחוק התקשורת
5. כיצד זה מתיישב עם ההגדרות הקיימות ברישיון כללי אחוד של פרטנר (הנתבעת סיפקה את השירות לתובעים ברישיון הזה)?
6. כיצד זה מתיישב עם מאות מסמכים של משרד התקשורת עצמו, שמגדירים "ציוד קצה" כ"כל ציוד המתחבר לרשת בזק" (אפילו על רשת הכבלים), דוגמאות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן.
7. איך זה מסתדר עם "תקנות התקשורת" המצ"ב?
8. איך זה מסתדר עם תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה)?
9. איך זה מסתדר עם הגדרות משרד התקשורת עצמו לתחום "מפרטים טכניים לציוד קצה"?
ויש עוד (למשל כאן).
אודה לתגובה מהירה".

תגובת משרד התקשורת נשלחה אלי ב-18.3.19: "אין לנו כוונה להתייחס לעניינים המנוהלים בבית משפט".

לעניות דעתי, ההחלטה של כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ, פותחת את הדלת לתביעת ייצוגיות כנגד כמעט כל חברות התקשורת הגדולות ואולי אף לתביעות מסוגים אחרים, לאור העובדה, שלא מעט חברות תקשורת "צפצפו" ובמשך שנים על החוק, התקנות ותנאי הרישיון שלהם ובמשך שנים צמרת משרד התקשורת נתנה לזה גיבוי או חיפוי (תבחרו לבד את המילה המתאימה).

אני סברתי, שיש להכניס את הנושא הזה במסגרת חקירת "תיק 4000", שכן, "עסקאות בעלי עניין" בקבוצת בזק, בוצעו ממש מתחילת העשור (פירוט כאן), והתראתי על כך הרבה פעמים, למשל, בכתבה תחת הכותרת:"ממירים של האתמול לצרכים של העבר: YES מתגמלת את בעליה". 

למה בכלל צריך להחליף נתב וממיר ולהיות כבול לספק השירות החדש בשוק הסיטונאי (גם על רשת בזק וגם על רשת הוט)?
על השאלה הזו עניתי מספר רב של פעמים,ובקצרה: זה חלק מהכאוס הרגולטורי, שנוצר בשוק התקשורת, מסוף העשור הקודם ועד עצם היום הזה, בבחינת "איש הישר בעיניו ייעשה" או: "כל דאלים גבר".

למי שמעוניין לצלול לפרטים, הם מצויים, למשל, בכתבות הבאות: שורה תחתונה:
יש כיום תקווה, שאולי בית המשפט יכפה על שוק התקשורת (דרך התביעה הייצוגית הזו), מה שמשרד התקשורת כשל מלבצע (ובכוונה), לסיים אחת ולתמיד את הכאוס של "כבילת לקוחות" בסגנון "חתונה קתולית" ל"ציוד קצה" יקר של הספק נותן השירות. זאת, בלי לתת ללקוחות את "חופש הבחירה", כמו שכבר קיים שנים בשוק הסלולר, שבו כל אחד יכול לבחור את ציוד הקצה הסלולרי כרצונו, אצל שפע של ספקים מתחרים. אני מקווה, ש"חופש הבחירה" הזה המעוגן בחוק, בתקנות וברישיונות של החברות, יתקיים גם בשוק הקווי.  

COURT FREE



 
 
Bookmark and Share