מחקר ישראלי: לשימוש ברחפנים באזורים מאוכלסים יש אתגרים בתחום הסייבר

דף הבית >> דעות ומחקרים >> מחקרים, מצגות מסמכים >> Public Safety >> מחקר ישראלי: לשימוש ברחפנים באזורים מאוכלסים יש אתגרים בתחום הסייבר
מחקר ישראלי: לשימוש ברחפנים באזורים מאוכלסים יש אתגרים בתחום הסייבר והפרטיות
מאת: מערכת Telecom News31.3.19, 19:20DRONE FREE
 
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון וממעבדות Fujitsu הדגימו כיצד ניתן לנצל משלוח פיצה ברחפן להפעלת לוחמת סייבר כנגד ערים חכמות באמצעות הפעלת מערכת ההשקיה הסלולרית החכמה.
 
הפופולריות ההולכת והגדלה של שימוש ברחפנים לצרכים פרטיים ומסחריים באזורים מאוכלסים מציבה איומים משמעותיים, שטרם נבדקו, שיכולים לגרום להתקפות סייבר, טרור, פשע ועל הפרטיות. כך, לפי דו"ח מחקר פרי עבודה משותפת של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומעבדות Fujitsu.
 
המחקר המקיף הראשון בנושא מעריך 200 טכניקות אקדמיות ותעשייתיות, שנועדו לאתר ולבטל תעופה של רחפנים באזורים מוגבלים ובלתי-מוגבלים. ממצאי המחקר עולים בקנה עם הצעת הממשל האמריקאי לאפשר תעופת רחפנים באזורים אזרחיים בכפוף לתקנות אבטחה חדשות המאפשרות משלוחים ושימושים מסחריים.
 
החוקרים בדקו דרכים שונות לזיהוי רחפנים באזורים מוגבלים וביניהן שימוש במכ"ם, סורקי RF, מצלמות תרמיות, קול ושילובים שונים בין השיטות. עם זאת, הם מאמינים, שהאתגר הגדול הוא קביעת מטרת הרחפן באזורים בלתי-מוגבלים. לדוגמה, רחפן יכול לספק משלוח פיצה, אך גם לרגל אחרי מישהו במקלחת, לפצוח במתקפת סייבר או להבריח סחורות.
 
התוקפים יכולים להסוות את המתקפה כמשלוח פיצה לגיטימי המסתיר בתוכו את החומרה בה משתמשים לצורך המתקפה. החוקרים מדגימים כיצד ניתן לנצל משלוח פיצה להפעלת לוחמת סייבר כנגד ערים חכמות באמצעות הפעלת מערכת ההשקיה הסלולרית החכמה. לצפייה לחץ כאן.
 
החוקרים מדגימים שיטה פיזית חדשה להשבתת פונקציונליות "עקוב אחריי", טכנולוגיה חדשה, שהוצגה לאחרונה ע"י יצרני הרחפנים המבוססת על אלגוריתם ראייה מיחשובית. לצפייה לחץ כאן.
 
החוקרים מציעים שיטות המאפשרות זיהוי רחפנים מעופפים, כמו גם רישומם, לפי תקנות ארה"ב. שיטות אלו כוללות טכניקות ייעודיות לאימות הרחפנים ומפעיליהם. בעוד שבמחקר הקודם שלהם, החוקרים הדגימו טכניקה חדשה לאיתור רחפן מרגל, דרושות שיטות חדשות לקביעת מטרת הרחפן. לצפייה לחץ כאן.
 
בן נשיא, דוקטורנט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר במרכז המחקר לאבטחת סייבר באוניברסיטה: "הטכנולוגיה החדישה והירידה במחירי הרחפנים הפכו אותם לנגישים, אך יצרו איומים חדשים וגרמו לעלייה בתקריות הנקשרות לרחפנים. יש קשיים רבים, שצבאות, מחלקות משטרה וממשלות מבקשים להתגבר עליהם, שכן מדובר באיום מוכר על תשתיות קריטיות ועל פרטים.
 
באזור שלא מגביל הטסת רחפנים, אנו מאמינים, שקיים פער מדעי גדול וסיכונים, שטרוריסטים יכולים לנצלם כדי לפתוח במתקפת סייבר. זה בלתי נמנע, שהרחפנים יהפכו לנפוצים יותר, אבל אנו צריכים להכיר בכך, שמדיניות השמיים הפתוחים יוצרת סיכונים מרובים וכי הפתרונות הנוכחיים אינם מסוגלים לפתור אותם, בשל הפער".
 
צוות המחקר כלל גם את ד"ר אסף שבתאי מבן-גוריון, ד"ר Ryusuke Masuoka ו-Kohki Ohhira ממעבדות Fujitsu.

בתמונה: בן נשיא מציג את ממצאיו בפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בעת ביקורו החודש במרכז המחקר לאבטחת סייבר באוניברסיטה. לידו עומד פרופ' יובל אלוביץ', המנחה של בן נשיא, ומנהל מעבדות דויטשה-טלקום לחדשנות באוניברסיטה ומרכז המחקר לאבטחת סייבר. לצד הנשיא ישובים (מימין לשמאל):ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ וראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'.
צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוני בן גוריון צילום דני מיכליס
NORDVPN



 
 
Bookmark and Share