האתגר של שר התקשורת הבא - לא צריך שר תקשורת!

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> האתגר של שר התקשורת הבא - לא צריך שר תקשורת!
שר התקשורת היוצא, איוב קרא, ביחד עם צמרת משרד התקשורת בראשות המנכ"ל, נתי כהן, גרמו נזקים לשוק התקשורת יותר מ-2 המנכ"לים הכושלים הקודמים שלמה פילבר ואבי ברגר ו-2 השרים משה כחלון וגלעד ארדן. לא צריך בכלל שר תקשורת, יש צורך ב"רשות לתקשורת". החקיקה קיימת ומוכנה כבר מהעשור הקודם. אולם, הסיכויים לשינוי כזה - אפס.
עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 13.4.19, 19:48ח"כ אמיר אוחנה ויקיפדיה

ההידרדרות של שוק התקשורת הישראלי בעשור האחרון (כיום אנו ברמה של מדינת עולם שלישי, הרבה אחרי חלק נכבד ממדינות ערב), אינה "מכה משמיים".

זה פרי באושים של שרים ומנכ"לים גרועים, כושלים ביותר, האחד גרוע יותר מזה שלפניו, מתחילת העשור הנוכחי ועד עצם היום הזה.

השר האחרון, שראה רק את טובת הציבור במשרד התקשורת, היה השר לשעבר אריאל אטיאס והמנכ"ל האחרון, שראה רק את טובת הציבור, היה מרדכי מרדכי. 

מאז עברנו סדרה של שרים ומנכ"לים, שגרמו לנזקים של מיליארדים לתשתיות התקשורת של ישראל, והכי חמור: גרמו לכאוס רגולטורי בסגנון של "איש הישר בעיניו ייעשה".

הפרות החוק, התקנות והרישיונות, הפכו לנורמה. משרד התקשורת הפך את שוק התקשורת ל"מדינת בננות" מונעת מאינטרסים צרים ביותר וחסרי כל הגיון ואינטרס ציבורי. הכי גרוע - בניגד לחוק. 

כך, משרד התקשורת הפך לארגון בסגנון של Deep State, שנלחם באינטרסים של הציבור בכל פעילותו.
איך הגיע המושג Deep State לישראל, ניתן לקרוא - כאן, למתעניינים.  

הצמד של השר - איוב קרא, והמנכ"ל - נתי כהן, האפיל בנזקיו ובכאוס שיצר בשוק התקשורת על קודמיו, גלעד ארדן כשר, אבי ברגר ושלמה פילבר כמנכ"לים. למי ששואל מה עם בנימין נתניהו: כבר ניתחתי זאת עשרות פעמים, נתניהו בכלל לא התעניין בשוק התקשורת הקווית והניידת. הוא התעניין ועסק בקדנציה שלו כשר תקשורת, בעיקר בשוק הטלוויזיה. 

כעת מדברים על כך, שח"כ אמיר אוחנה (בתמונה למעלה משמאל) יקבל את תיק התקשורת.

יש לי רק 2 עצות בשבילו (להלן), אך ממילא שום שר בעשור הנוכחי לא שמע לעצותיי, הם היו בטוחים שהחוכמה נפלה עליהם משמיים. ככה שוק התקשורת התנהל ונראה. יש כאלה שאף סרבו לשוחח עמי, או לענות לשאלותיי, או לאשר השתתפותי במסיבות העיתונאים, שהם ערכו (השניים האחרונים, ארדן וקרא). די ברור למה. כמעט כל יום חשפתי את השגיאות החמורות בקבלת ההחלטות שלהם. 

​כל העצות, שקראתי עליהן בימים האחרונים בכלי התקשורת השונים, עצות המופנות לשר התקשורת הבא, נכתבו ע"י אינטרסנטים, שמעוניינים לעזור לאינטרסים הצרים של חברות התקשורת ובעליהן, במקום לעזור לאינטרס הציבורי. 

הבעיה היום הרבה יותר חמורה: בכלל לא צריך שר תקשורת. צריך "רשות לתקשורת".

החקיקה קיימת והיא נולדה כבר בעשור הקודם ושוכבת על המדף ומעלה אבק (פירוט כאן).

אני יודע, שהסיכויים שזה יתממש קרובים לאפס, אבל זה לא ירתיע אותי מלחזור שוב ושוב על ההמלצה המאוד ברורה (שהיא לא רק המצאה רק שלי, אלא של כל איש מקצוע רציני בשוק התקשורת): יש לפרק את כל גופי הרגולציה בתקשורת הקיימים בישראל (ובכלל זה משרד התקשורת, הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין, רשות השידור \ תאגיד השידור הציבורי), ולהקים תחתם רשות לתקשורת עצמאית ומקצועית, שתכלול בתוכה את כל הגופים המקרטעים והכושלים הקיימים.

"התרומה" המרכזית של אהוד אולמרט בהיותו שר התקשורת בין ספטמבר 2003 לינואר 2005 היא: חיסול וקבירת הרעיון של הקמת "רשות לתקשורת", מה שהיה מנטרל את השפעת הפוליטיקאים על הנעשה בשוק התקשורת ומעביר את הטיפול בשוק התקשורת לרשות עצמאית ומקצועית. עד עצם היום הזה, "רשות התקשורת" לא קמה וישראל היא אחת המדינות האחרונות בעולם שבה אין "רשות תקשורת". 

אם בכל זאת ח"כ אמיר אוחנה (או כל ח"כ אחר) ייבחר וימונה לשר התקשורת, יש לי 2 עצות בלבד עבורו:

1. לפטר את צמרת משרד התקשורת ובראש ובראשונה את המנכ"ל, את המשנה למנכ"ל ואת סמנכ"ל בכיר לכלכלה.

לפטר את היועצת המשפטית של המשרד זו בעיה - כי היא לא תלויה בשר התקשורת.

האם שר המשפטים הבא (אולי השר יריב לוין) יצליח, היכן שהשרה היוצאת במשרד המשפטים - איילת שקד כשלה בו: פירוק העוצמה של "קליקת הפרקליטים" וגם חלק ממערכת המשפט, שמרגישים, שהם נמצאים מעל החוק וחושבים ובטוחים, שהם החוק?

זה עוד לא ידוע (אם יריב לוין יהיה שר המשפטים, או מישהו אחר הדוגל כמוהו ברפורמות משמעותיות במערכות אכיפת החוק בישראל). ה-Deep State במערכות אכיפת החוק, גרועה פי כמה מכל מערכת אחרת בשירות הציבורי בישראל. זו גם הסיבה, שקראתי להקמת "ועדת חקירה ממלכתית", שתפעל, בין היתר, לחשוף ולבער את הנגע המשפטי המחריד, ששמו: "תפירת תיקים".   
יש עוד כמה "חפרפרות" הפועלות בצורה אנטי ציבורית וחתרנית מוטה לטובת "המקורבים לצלחת" במשרד התקשורת, השר החדש יגלה אותן די מהר ולכן כדאי ל"חפרפרות" הללו, להתפטר ולחפש פרנסה טובה יותר במקום אחר, עוד לפני שמגיע שר חדש.  

2. לקחת את כל הצוות החדש והקיים של משרד התקשורת להשתלמות מקיפה, שתוכן עבור המשרד ע"י נציבות שירות המדינה בנושא: "שירות לציבור: חובותיו, התנהלותו ומטלותיו של עובד ציבור במדינת ישראל".

זה הנושא הכי חשוב כעת, כי המשרד הזה איבד את הכיוון הזה ומזמן.

אפשר גם ללמוד מה נעשה במשרדי ממשלה אחרים, שהחדירו את הנושא הזה (של שירות לציבור ועבודה עבור האינטרסים רק של הציבור, עבודה בשקיפות מלאה לטובת האינטרסים הציבוריים), כנושא ראשון במעלה בכל פעילות המשרד, למשל, במשרד הכלכלה והתעשייה על כל יחידותיו והרשויות הקיימות סביב המשרד הזה. זה קיים גם בכמה משרדי ממשלה אחרים דוגמת: המשרד לשיוויון חברתי, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד התיירות ועוד משרדים. הכי בולט, כפי שציינתי, זה משרד הכלכלה, שיש סביבו כמה רשויות מאוד טובות ויעילות מבחינת התפקוד והפעילות לטובת האינטרס הציבורי. 2 מהן אני חייב לציין כאן: "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן" ו"הרשות לתחרות". "גם רשות ניירות הערך" המשויכת למשרד האוצר ראויה לשבח. אם תקום "רשות לתקשורת"" היא אמורה להיות בשורה הראשונה הזו, של רשויות ממשלתיות הפועלות רק על פי חוק ורק לטובת הציבור והאינטרסים הציבוריים. 

עדכון 14.4.19, 18:00: כפי שפורסם היום בגלובס, בצעד חריג, הממשלה דחתה היום שני מינויים בכירים של שר התקשורת היוצא איוב קרא: 1) מישל קרמרמן - לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה ו-2) ניר שוויקי - ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין.

הכשלון הזה במינוי 2 הבכירים, היא אות קלון נוסף להתנהלות הכושלת וחסרת האחריות של שר התקשורת היוצא בכל הקדנציה שלו ואתגר נוסף לשר התקשורת הנכנס, מי שלא יהיה, שיצטרך לבחור ולאייש מחדש את כל התפקידים הבכירים, בכל זרועות גופי רגולציית התקשורת בישראל.

יצויין שהשמות הללו (כולל יו"ר הרשות השנייה - קרן אוזן שטרם מונתה...) נדחפו ע"י נתי כהן (המנכ"ל), שנחל כאן כישלון חרוץ בטריקים הללו (ש"נכפו" על ידו על השר ואנשי הלשכה שלו ובראשם שירלי שיף). נקווה ששר התקשורת הבא - ייפטר גם מהעונש ששמו נתי כהן... 
CHANGE FREE



 
 
Bookmark and Share