האם ניתן לנחש מי יוביל את תחום פריסת הסיבים האופטיים לעסקים בארץ?

האם ניתן לנחש מי יוביל את תחום פריסת הסיבים האופטיים לעסקים בארץ?
מאת: מיכאל פנחס, 4.8.19, 12:17
 
נתוני פריסת הסיבים, ניתוח התחרות בין סלקום לפרטנר בתחום הסיבים האופטיים לבתים ולעסקים קטנים ואיך בוחרים חיבור אינטרנט בסיבים לעסקים?
 
המונופול של בזק בחיבורי סיבים אופטיים לעסקים בישראל (וכמובן גם לבתים ולעסקים קטנים הממוקמים במתחמי מגורים או בבניינים, שיש בהם גם עסקים וגם דירות מגורים) - נגמר מזמן, ולא רק בתחרות מצד הוט.
 
כיום, 2 המתחרות הכי חריפות לבזק הן פרטנר וסלקום, כאשר ב-31.7.19 הושלמה רכישת חברת IBC (המוכרת לציבור בשם המותג אנלימיטד - Unlimited),  ע"י סלקום ותש"י. החברה בבעלות החדשה, תמזג לתוכה את תשתית הסיבים הקיימת של סלקום ותספק שירותים מקיפים ברחבי הארץ על התשתיות הארציות של חברת החשמל (שנשארה שותפה ב-25% ב-IBC). 
 
הכניסה של פריסת סיבים אופטיים לשוק כבר אינה דבר שולי. כיום, כמעט כל משקי הבית ורוב העסקים בישראל נמצאים בטווח של עד כמה מאות מטרים מקצה של סיב אופטי. לכ-400 אלף משקי בית יש מרחק של מטרים עד עשרות מטרים מקצה פעיל של סיב אופטי (דהיינו: הסיב הפעיל מגיע עד פתח הבניין \ הקומה \ הבית \ העסק וניתן די בקלות לחבר אותו לבית \ לעסק, להתקין נתב של סיב אופטי ולהתחבר לאינטרנט ברוחבי פס של עד 1 גיגה).
 
עסקים קטנים, שנמצאים בתוך בנייני מגורים או סמוך להם, יכולים ליהנות מחיבורי סיבים אופטיים פרטיים, במחירים פרטיים, ששונים לחלוטין מהמחירים של חיבורי סיבים עסקיים (המחירון, למשל, של בזק עסקים, נמצא כאן. למתחרות בבזק דוגמת הוט, אין מחירון עסקי גלוי, אבל מחיריהן דומים לאלה של בזק, בד"כ בהנחה קטנה מתחת למחירי בזק).
 
חיבורי סיבים אופטיים לבתים לא מוצעים כיום במסגרת "שוק סיטונאי". זאת, משום שמשרד התקשורת טרם קבע את הרגולציה הנדרשת לחיבורי סיבים אופטיים. לכן, פרטנר וסלקום מספקות ללקוחות הקצה חיבורים הכוללים תשתית + ספק אינטרנט (ISP) בחבילה אחת, בלי יכולת לבחור ISP, בעוד ש-IBC (עם שם המותג אנלימיטד - Unlimited) בבעלות משותפת של חברת החשמל, סלקום וקבוצת תש"י, עדיין עובדת במודל, שקיים אצלה מיום הקמתה. כלומר, IBC היא רק ספק תשתית ואת ה-ISP בוחרים מפורטל הספקים של החברה.
 
המודל הזה ישתנה, כי IBC קיבלה רישיון חדש ושונה לחלוטין, לאחר שמשרד התקשורת גיבש את מדיניות הרגולציה לחיבורי סיבים אופטיים, רגולציה, שתחול על כל השחקנים בשוק, כולל בזק והוט, שלא מעוניינות כעת להשתתף במרוץ הזה של תחרות בחיבורי סיבים אופטיים, כל אחת מהטעמים שלה.
 
מה ההבדלים בין חיבורי סיבים לבתים של סלקום מול אלה של פרטנר?
יש הבדלים טכנולוגיים די חשובים בין 2 החברות. יחד עם זאת, הביצועים (מנקודת המבט של משתמש הקצה) הם די דומים, משום שהטכנולוגיה בקצה (מה שמכונה Last Mile) היא די זהה בין שתי המתחרות הללו, והיא למעשה אותה טכנולוגיה ,שבזק משתמשת בה.
 
2 החברות מספקות כיום חיבורים עד 1 גיגה בערוץ היורד, מה שמספק את הצרכים של עסקים קטנים עד בינוניים.
 
תשומת לב, שיש צורך להוסיף לעלויות החיבור עלויות נוספות של שירותי אבטחה, שרידות והגנת סייבר, לפי הצרכים הספציפיים של כל עסק. לכל חברה יש חבילות מתאימות במחירים אטרקטיביים גם לצרכים הללו.
 
גם המחירים בין 2 המתחרות הללו די דומים (פרטנר קצת יותר זולה מסלקום. אולם, לסלקום יש "שירות מרובע" - קוואטרו, שאין עדיין לפרטנר). מכאן, שהפרמטרים לבחירה בין שתי המתחרות הללו אמורים להיות:

• זמינות הפתרון (כלומר: קיומו של סיב אופטי המגיע עד הבית \ העסק). היות ולחברות הללו אין מפות המפרטות את הפריסה עד רמת הרחוב והמבנה, אין מנוס אלא לשאול את מוקדי השירות שלהן.
• רמת השירות. כאן יש להיעזר בדו"חות התקופתיים על רמת השירות של החברות הללו, דו"חות, שמפרסמים גופים ציבוריים דוגמת משרד התקשורת והרשות להגנת הצרכן. בנוסף, ניתן לבדוק ברשתות חברתיות מה הניסיון של לקוחות של החברות הללו בשירותי חיבור בסיבים.
• המחיר. במחיר יש לשקלל את כל ההוצאות (גם הוצאות נלוות דוגמת: ביטוח, תחזוקה, הגנת סייבר, שרידות, שירותי ערך מוסף).

האם יש הבדלים בביצועים בין 2 החברות (סלקום מול פרטנר)?
יש צורך למדוד את הביצועים בחיבור הספציפי לבית \ לעסק, מה שניתן לעשות לבד או ע"י מומחה לנושא.
 
כמה נתונים לצורך קבלת ההחלטה:
1. הפרמטר הכי חשוב לביצועים בכל רשת תקשורת זה ה-Last Mile (החיבור בקצה, מארון התקשורת החיצוני אל תוך הבית \ העסק). כאן אין הבדלים משמעותיים או בכלל בין שתי החברות. רוב החיבורים המתבצעים כיום לבתים ולעסקים קטנים מבוססים G.fast \VDSL  וזה דורש חשמל והתקנה. זה בדיוק כמו החיבורים של בזק בפס הרחב הפרטי ו"בשוק הסיטונאי", אך זה הרבה יותר מתקדם בעולם טכנולוגיות ה-DSL. לבזק לא נתנו (במשרד התקשורת) להתקדם בטכנולוגיות הללו (כשבזק ביקשה ליישם טכנולוגיית35B , שזו גרסת ביניים במעבר מ-VDSL לקראת ה-G.fast). הנתב של סלקום (נטבוקס מחברת ADB) די דומה לנתב של פרטנר (מחברת טכניקולור). שניהם נתבים בטכנולוגיות ה-DSL. שניהם מכילים חיבורי WiFi מהירים. שניהם דורשים חשמל והתקנה במקום שבו מתחילה הרשת הביתית או העסקית הפנימית.
 
2. החיבורים של הסיבים בסלקום נעשים ב"מחברים מהירים" מתוצרת של PPC, שהם לא פחות טובים מהמתחרים והם נחשבים כמובילים בעולם (יש הטוענים טובים יותר), מול שיטת הפריסה והחיבורים של הסיבים של פרטנר - שהיא ידנית (בהלחמות ידניות). שתי החברות משתמשות בסיב אופטי מסוג של Single Mode (SM). ברוב העסקים הקטנים, סיבים אופטיים של Single Mode) SM) יספקו את כל הצרכים, גם לכמה שנים קדימה.
 
3. טכנולוגיית GPON היא הטכנולוגיה של רשת הסיבים של סלקום, שנחשבת ע"י חלק ממומחי התקשורת כטובה יותר מ-P2P, שיטת הפריסה של רשת הסיבים האופטיים של פרטנר. אולם, כרגע, קשה לקבוע, ש-P2P היא טכנולוגיה עדיפה על GPON, או להיפך. זה תלוי גם בחיבור הספציפי של כל בית \ עסק.
 
מהם הנתונים שיש לגבי פריסת סיבים בישראל?
הנתונים של פריסת סיבים בישראל לפי משקי בית בהתבסס על דיווחי החברות והערכות הקיימות בשוק התקשורת: בישראל יש כ-2.6 מיליון משקי בית, לכ-2.2 מיליון משקי בית מתוכם יש קצה של סיב אופטי במרחק די קצר מהבית. המספרים המוערכים הם כמופיע בטבלה הבאה (נתוני תחילת אפריל 2019, כל המספרים הם באלפים):

הספק	משקי בית קרובים לרשת סיבים לא פעילה	משקי בית הקרובים לרשת סיבים פעילה	לקוחות משלמים שכבר מחוברים בסיבים פעילים
בזק	1,600	0.3	0.1
הוט	6.5	1.5	0.01
פרטנר	350	200	150
סלקום	150	140	60
IBC (התאחדה בסוף יולי 2019 עם סלקום, עם קבלת הרישיון החדש לחברה)	150	15	10
סה"כ:	2,256.5	356.8	220.1

איך יודעים אם הבית \ העסק שלי קרוב לחיבור של סיב אופטי פעיל?
כיום, כאמור לעיל, כל החברות אינן מספקות מידע גלוי על חיבורי הסיבים האופטיים שלהן (למעט מפות חלקיות של IBC מהתקופה, שבה הייתה פעילה בחיבורי סיבים לבתים, עד לפני כשנתיים). בחיבורי "סופר פייבר" של סלקום ו-"פרטנר פייבר" של פרטנר אין מפות פריסה מעודכנות וברזולוציה של פריסה עירונית והשיטה היא, שצריך לשאול אותן את השאלה הזו וכששואלים מקבלים תשובה ממש לא ברורה.
 
דוגמה לתשובה הסטנדרטית של פרטנר, לכל מי שפונה אליה בשאלה אם יש צפי לחיבור הבית שלך לסיבים: "אנחנו בדרך אליך! לקוח יקר, כתובת המגורים שלך אינה מחוברת עדיין ל.Partner Fiber באפשרותך להשאיר פרטים ואנו נתקשר אליך ברגע ש-Partner Fiber תגיע אליך". בהוט ובבזק אין בכלל מידע זמין.    
 
מה קורה עם חיבורי עסקים ברמת ה-SMB עד ה-SME לאינטרנט?
עסקים ברמת ה-SMB עד ה-SME מוצפים בהצעות לחיבורי אינטרנט. רבים כבר מבינים, שחיבור אינטרנט הרגיל (שלא סיבים) במסלול פרטי, כלומר ב"שוק הסיטונאי" אצל ספקי האינטרנט - ISP, או ב"באנדל הפוך" אצל בזק, כלומר, שבזק היא הספק של השירות הכולל בתוכו גם ISP, אינו מספק את הצרכים של העסקים. זאת, גם בגלל חוסר היציבות של החיבור הזה ובגלל שחסרים בו כל האלמנטים החשובים לעסקים: אבטחה וסייבר, הגנה על הפרטיות, מענה לרגולציות, שרידות, גיבוי וכיו"ב.
 
בנוסף, בתשתיות בזק מדובר בחיבור די צר, עד 100 מגה, כשבפועל מקבלים לרוב חצי מזה ואולי אף פחות, תלוי באיכות חוטי הנחושת הישנים של בזק ובהפרעות הקיימות על החוטים הללו. למעשה, בתחום הזה הוט מספקת פתרונות טובים מאלה של בזק. מי שלעסק שלו לא מגיע חיבור בסיב אופטי מאחד מספקי הסיבים האופטיים הקיימים בישראל (בזק, הוט, פטנר, סלקום - אנלימיטד), הפתרון של הוט עסקים הוא הפתרון האטרקטיבי ביותר ברוחב הפס המוצע לעסקים ולפרטיים (500 מגה).
 
טיפ:
בעתיד הקרוב ובעשור הבא התחרות בתחום חיבורי האינטרנט תהיה בין חיבורים פיזיים בסיבים המגיעים לעסק, חיבורים אלחוטיים (מכל הסוגים, במיוחד סלולר 5G וחיבורי גלים מילימטריים) וחיבורים וירטואליים. לא יהיה מנצח אחד בתחרות הזו, כי תחרות זה דבר טוב לעסקים ולשוק התקשורת לאינטרנט. מכאן, שאסור להתחייב לספק מסוים ליותר משנה, כי השוק הזה נע מהר קדימה, משתכלל והמחירים רק יורדים. 
 
לאחרונה החלו להיכנס לשוק הישראלי (באיחור מול העולם המערבי) פתרונות אלחוטיים, שכוללים פתרונות סלולר רחב פס, פתרונות של רשתות אלחוט WiFi ולאחרונה הלהיט בשוק הישראלי - חיבורים אלחוטיים ב"גלים מילימטריים" (בתחום ה-60 - 70 גיגהרץ), עם רוחבי פס באוויר עד ל-10 גיגה ויותר, ולמרחקים של מאות מטרים עד כמה קילומטרים. כמה ספקים \ אינטגרטורים כבר מציעים חיבורים עסקיים כאלו ובכלל זה: SMBIT, גטר-טק, ORIL תשתיות רדיו ועוד. 
 
ב-2020 או לכל המאוחר ב-2021 נתחיל להכיר את חיבורי הסלולר רחב הפס ב-G5, שכבר קיים ברחבי העולם, ברוחבי פס מצוינים (עד 20 גיגה בערוץ היורד, עד 10 גיגה בערוץ העולה), לבתים ולעסקים קטנים עד בינוניים. יצוין, שרשתות SD-WAN וגם רשתות IoT (אינטרנט של הדברים, דהיינו: בעיקר סנסורים מכל סוג), שמתחילות לצבור תאוצה בתחומים רבים, תוכננו לפעול גם על רשתות 5G של עולם הסלולר.


 
איך בוחרים חיבור אינטרנט בסיבים לעסקים?
הבחירה חייבת להיעשות בכמה שלבים, ומומלץ לא לדלג על שום שלב:
 
א. לנתח מה צרכי העסק בתחום חיבורי העסק לטווח זמן של 2-3 שנים קדימה.

ב. לבדוק אם התשתיות הפנימיות של העסק מתאימות לחיבור לאינטרנט ולהעברת כל השירותים (לרבות טלפוניה ומחשוב) על הרשת הזו. בשלב הזה יש לתכנן "איחוד תשתיות", כי בעסקים רבים יש כמה תשתיות במקביל. זה בזבוז כספי מוחלט של רשתות מקבילות דוגמת: חוטי נחושת, חוטי קואקס, חוטי רשת אתרנט, תשתית מתח נמוך (למשל: מערכת אזעקה, אינטרקום, מצלמות אבטחה, מערכת גלאי עשן ואש, סנסורים וכיו"ב).
 
ג. לקבל החלטה לגבי רשתות אינטרנט נוספות, האם הן נחוצות לעסק ובכלל זה:
1) רשת WiFi פנימית של העסק לצרכים שונים, ובעיקר לגלישה במכשירים ניידים מכל הסוגים ולחיבור למצלמות אבטחה ועוד.
2) רשת "בית ועסק חכם".
3) רשת סלולרית. רשת זו יכולה להיות הרשת העיקרית של חיבור העסק לאינטרנט או כרשת גיבוי של העסק במקרה והחיבור הקווי נופל מכל סיבה שהיא.
 
יודגש, שאם למנהלי או בעלי העסק אין יכולת או ידע לבצע את התכנון וקבלת ההחלטות הללו, מוטב שישקיעו ביועץ, שזו המומחיות שלו.
 
ד. לבחון איזו תשתית מגיעה לעסק או ניתן לקבל אותה מהספק בטווח זמן סביר וקצר. בגלל התחרות העזה הקיימת בשוק, יהיו ספקים, שישמחו לחבר כל עסק לתשתית שלהם, במיוחד אם מספר עסקים במיקום גיאוגרפי מסוים מתאגדים ביחד ומבקשים חיבור מספק חדש ותחרותי, שמעוניין להתרחב ולהצליח בשוק התחרותי הזה.
 
לעיתים, לבעלי עסקים בשכירות או במתחמי \ מגדלי עסקים אין יכולת בחירה כזו, כי מי, שביצע את ההתקשרות עם ספק שירותי האינטרנט, הוא בעל הבית של המבנה, או בעלי הקניון, או מתחם העסקים בו הם נמצאים. לכן, אם לעסק מסוים בתוך אותו מתחם יש רצון להתנתק מההסכם של בעל הבית ולקבל שירות מספק טוב יותר ו\או זול יותר לטעמו, עליו לבדוק זאת היטב גם מבחינה משפטית בטרם ההתנתקות והמעבר לספק אחר.
 
ה. לבצע תיחור בין הספקים. אין לקבל הצעה רק מספק אחד. מומלץ לתחר (לקיים תחרות, מעין מכרז סגור) בין 3 ספקים שונים לפחות.. בתיחור יש לבדוק מפרטים של ההצעות ולהשוות ביניהן (לא להשוות רק את המחיר) והכי חשוב לוודא, שהספק מציע SLA (הסכם רמת שירות). מומלצת היעזרות במי שמנוסה ובקי בתיחור כזה.
 
ו. לחתום על ההסכם, לאחר מו"מ. אין לקבל את ההסכם של הספק כ"תורה מסיני". חשוב לבדוק את כל האותיות הקטנות. ככלל אסור להתחייב ליותר משנה. אסור להסכים לקנסות יציאה דרקוניים ושאר תרגילי "כבילת הלקוח" לספק אחד לעולמים.
 
חובה לבדוק בזמן המו"מ מה מערכת השירות של הספק, האם הוא מספק תמיכה טכנית 24X7, האם הספק עצמו מוגן מפני נפילות והתקפות, האם יש לו מערך טכנאי תחזוקה ותיקונים, שיכולים להגיע לעסק בזמן סביר ומהיר (שיש צורך להגדירו בהסכם ה-SLA), איך ומתי מותר להעלות את המחיר, מה העלויות של שירותים נלווים ובכלל זה: IP קבוע, שירותי דומיינים, שירותי אבטחה, גיבויים ושרידות, שירותי דוא"ל, שירותי "עבודה קבוצתית", שירותי Office, ועוד, לאור ניתוח צרכי העסק להיום ולעתיד. 
 
ז. להחליט על מערכות ההגנה, השרידות והגיבוי של החיבור לאינטרנט. בעת התקנת החיבור יש ליישם גם את המערכות הללו, או להחליט על רמת סיכונים ללא גיבויים והגנות. מי שלוקח על עצמו סיכונים כאלה, סביר להניח, שיותקף והעסק ייפול במוקדם או במאוחר.
 
מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, אוגוסט 2019.
מחבר המדריך לפתרונות תקשורת ומחשוב ענן ולרכישת מרכזיות טלפון IP לעסקים