ב-2018 זכו פרויקטים מישראל במענקי האיחוד האירופי בסך של 180 מיליון אירו

ב-2018 זכו פרויקטים ומחקרים מישראל במענקים מהאיחוד האירופי בסך של 180 מיליון אירו
מאת: מערכת Telecom News, 3.6.19, 15:20
 
ישראל שותפה בתכנית הורייזן 2020 - תכנית המחקר והחדשנות האירופית הגדולה בעולם. פורסמו דוגמאות לפרויקטים ולמחקרים שקיבלו מימון. אותות הוקרה יוענקו ל-423 החברות והחוקרים הישראלים, שזכו במענקי הורייזן  2020 ב-2018.

תכנית הורייזן 2020 היא תכנית המחקר והחדשנות האירופית הגדולה בעולם, בהיקף של כ- 80 מיליארד אירו ל-7 שנים. ישראל שותפה בתכנית כמדינה נלוות מאז 1996 ובהתאם לכך כל יישות משפטית ישראלית זכאית להתחרות על מענקי מחקר וחדשנות בתכנית זו. המימון הישראלי להשתתפות בתכנית ניתן ע"י המועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות, משרד המדע, משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים ומשרד האנרגיה.
 
שותפות זו חיזקה לאורך השנים את המצוינות האקדמית והתעשייתית הישראלית, הובילה להשקעות בתשתיות מחקר ואפשרה מחקר ארוך טווח וחדשני. התכנית אפשרה לחברות ישראליות גישה לשותפים אירופיים לצורך התמודדות עם אתגרים סביבתיים וחברתיים וקידמה שתוף פעולה עם חוקרים ותעשייה בחזית המחקר האירופי. תכנית המסגרת האירופית מאפשרת גם לישראל להשתלב ברשת רחבה מאוד של תשתיות מחקר אירופיות,  וכן לקחת חלק פרויקטי דגל של התכנית.
 
במסגרת התכנית, בשנת 2018, זכו במענקים 146 חברות, 188 חוקרים מהאקדמיה ו-42 פרויקטים בהם משתתפים מכוני מחקר, עיריות, מוזיאונים וגורמים נוספים בסכום כולל של 180 מיליון אירו. מתחילת התכנית ב-2014 ועד ל-2018 זכו 1062 פרויקטים ישראלים שונים בהיקף כולל של 742 מיליארד אירו.
 
ב-2018, 87 חוקרים מצטיינים זכו במענקים היוקרתיים של ה- European Research Council למחקר פורץ דרך; ישראל מצטיינת בתכנית זו. בנוסף,  זכו ב-2018, 40 פרויקטים של ניידות חוקרים, בתכנית המאפשרת למוסדות מחקר לקבל דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים מכל העולם, ו-82 חוקרים זכו במענקים במסגרת פרויקטים מחקריים ויישומים הדורשים שתוף פעולה בין אקדמיה ותעשייה בכל אירופה להשגת יעדים חברתיים וכלכליים.
 
ב-2018 זכו 146 חברות ישראליות במענקים, מתוכן 93 חברות ישראליות, שנגשו במסלול SME INSTRUMENT בו חברות קיבלו מענקים של 35 מיליון אירו, מהן 76 שקיבלו מענק התחלתי של 50,000 אירו כל אחת ו-17 שקיבלו מענק של כ-2 מיליון אירו כל אחת. 51 חברות ישראליות קיבלו 72 מענקים במסגרת תכניות מאגדים. חשוב לציין, שבמסלול המאגדים, שמחייבים שותפות בין מספר רב של חוקרים וחברות ממדינות שונות באירופה, 14 מסך הפרויקטים הזוכים הם בקואורדינציה ישראלית, בהם גוף ישראלי מוביל את הפרויקט כולו.
 
בנוסף, גדלה ההקצאה, שניתנת לישראל במסגרת הכלים הפיננסים השונים, שמוצעים תחת תכנית הורייזן 2020, בצורת מתן ערבויות מגובות ע"י קרן ההשקעות האירופית (EIF) להלוואות לחברות חדשניות בצמיחה. כיום הקצאות אלו ניתנות בישראל לבנק לאומי ולקרן פנינסולה.
 
טקס הענקת אותות ההוקרה של משלחת האיחוד האירופי בישראל ושל ISERD, המנהלת הישראלית למו"פ האירופי, מרשות החדשנות, יתקיים מחר 4.6.19 במרכז פרס למחקר וחדשנות.  בערב זה יוענקו אותות הוקרה לחוקרים ולחברות הישראליות, שזכו במענקי "הורייזן 2020" ב-2018.
 
דוגמאות לפרויקטים ולמחקרים שקיבלו מימון:
 
פרופ' קרינה יניב ממכון וייצמן קיבלה 2 מענקי ERC. את המענק האחרון קיבלה לפרויקט LymphMap. במשך שנים רבות, כלי הלימפה נתפסו כצינורות נוזל אינרטיים (אדישים), שהמבנה הפתוח שלהם מאפשר זרימה פסיבית של אנטיגנים, חלבונים ותאים ברקמות היקפיות לאברי הלימפה. עם זאת, התגליות האחרונות, שמדגישות פונקציות חדשניות ומוצא הטרוגני של אנדותל הלימפה, קוראות להערכה מחדש של הפרדיגמה של כלי הדם הלימפתיים.המטרה הכוללת של פרויקט LymphMap היא לחשוף את רמות הרגולציה המרובות המתאמות את היווצרות ופונקציונליות של כלי הלימפה בבריאות ובמחלות.
 
פרויקט CloudCT הוא פרויקט ERC, שנעשה בשיתוף פעולה בין- אוניברסיטאי. שותפים בו פרופ' יואב שכמן מהטכניון ופרופ' אילן קורן ממכון ויצמן, בשיתוף פרופ' קלאוס שילינג מגרמניה. פרויקט CloudCT ייעל ויאמת גישת חישה חדשנית לתיאור מדויק של הפיסיקה של עננים ואת רגישותם לשינויים סביבתיים, וזאת בשל חשיבותם של העננים באקלים והשפעתם על שליטה על שטפי אנרגיה וויסות חלוקת מים מתוקים.
 
דר' נמרוד מרום מאוניברסיטת חיפה קיבל מענק ERC בפרויקט DEADSEA_ECO לבחינת השאלה האם שינויים, שנוצרו ע"י האדם, יכולים להשפיע על המשאבים הטבעיים החשובים לקיום אנושי, כגון מרעה ועץ. זהו מחקר היסטורי של ההשפעה האנושית על סביבות מדבריות החשוב לתכנון ניהול משאבים על פני גבול המדבור המתרחב במהירות על פני כדור הארץ, כאשר הידרדרות האקלים מביאה יותר אנשים במגע עם מערכות אקולוגיות של אדמה צחיחה ורגישה.
 
חברת וקטוריוס הישראלית זכתה במסלול המימון האירופי  SME Instrument פייז-2 בתחילת 2018, לביצוע ניסויים קליניים ולהמשיך ולפתח את מוצרה ה-V-LAP , שמבוסס שתל אלחוטי מיניאטורי, שממוקם בתוך הלב,  מנטר את תפקוד הלב ומשדר את הנתונים באמצעות יחידה חיצונית למרכז איסוף נתונים של קופת החולים או בית החולים בו מטופל החולה. בכך מתאפשרת לראשונה הענקת טיפול אופטימלי לחולה, על-פי מצבו המדויק, מידי יום.
 
חברת אופטימה - חברת Optima Design Automation מנצרת זכתה במענק של כמעט 2.5 מיליון יורו להמשך פיתוח וסקייל-אפ של המוצר החדשני שלה: פלטפורמת תוכנה, שמיועדת ליצרני צ'יפים, כדי לוודא בטיחות פונקציונאלית (Functional Safety) לצ'יפים בשימוש ברכבים אוטונומיים.
 
מכון וולקני וחברת Fluence  - פרויקט DSWAP (Decision support-based approach for sustainable water reuse application in agricultural production) בהובלת מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בשיתוף חברת Fluence הישראלית, שמטרתו מציאת פתרונות הוליסטיים להשקייה במי קולחין המבטיחים בטיחות בריאותית וסביבתית תוך מינימום השקעה אנרגטית. הפרויקט כולל קבוצות מחקר מישראל, גרמניה, קפריסין, ספרד, צרפת, איטליה ופורטוגל.
 
חברת Triox Nano מירושלים זכתה במענק של כ-2 מיליון יורו כדי להמשיך ולפתח את מוצרה SMARTRIOX: זוהי דרך חדשה למתן תרופה (drug delivery platform), המשלבת טכניקות של חומרים ו-DNA, כדי לתת טיפול לנשים החולות בסרטן השד ע"י הזרמה של החומר הפעיל בכימותרפיה, לאזור הנגוע בלבד. בהמשך, פלטפורמה זו תוכל להיות מיושמת למחלות נוספות.

פרויקט PlaMOS אותו מובילות חברת מלנוקס ומעבדות IBM  חיפה עוסק בפיתוח פלטפורמה אינטגרטיבית שתאפשר הגדלה של פי שמונה במהירות המשדרים/מקלטים האופטיים בהם עושים שימוש במרכזי נתונים גדולים (Datacenters). plaCMOS  מסתמך על שילוב  בקנה מידה קטן על   waferשל מאפננים פלסמוניים פוטו-אלקטריים מבוססי חשמל פרוליטי גלאי אור מבוססי סיליקון גרמניום ואלקטרוניקת BICMOS משולבת במנוע אופטי זעיר וסופר מהיר, שמסוגל להעביר ולקבל נתונים במהירות המהירה ביותר בעולם של 200 Gbit לשניה לערוץ אופטי.