חשיפת "הסוד המסחרי": אסורות פרסומות והצעות שיווקיות במוקדים טלפוניים

דף הבית >> צרכנות >> צרכנות לארגון ולעסק >> חשיפת "הסוד המסחרי": אסורות פרסומות והצעות שיווקיות במוקדים טלפוניים
בלעדי: החשיפה שתנחית מכה כלכלית חמורה על חברות התקשורת: חשיפת הפרת חוק, שהוסתרה עד היום מהציבור וגם מבית המשפט, בתביעה, שמנהל סיני ליבל נגד סלקום ומשרד התקשורת: אסור לחברות התקשורת להשמיע פרסומות והצעות שיווקיות ללקוחות המתקשרים למוקדי השירות והתמיכה של החברות, והן מצפצפות על החוק בגיבוי משרד התקשורת. זה מצטלב בדיוק היום, עם הפעלת "חוק 6 הדקות", והחובה לתת ללקוחות תמיכה טכנית 24X7 כל ימות השבוע והשנה. חשיפה בלעדית של סיני ליבל ואתר Telecom News, שאמורה להפסיק את הפרת החוק. ההסתרה - נגמרה. עידכון: צורף כתב ההגנה של משרד התקשורת המסתיר את "הסוד המסחרי". 
מאת: אבי וייס, 25.7.19, 11:46סיני ליבל

היום נכנס לתוקף "חוק 6 הדקות", שכרגע הוא די "ישראבלוף" בעולם שירותי התקשורת, כפי שפרסמנו וחשפנו כמה פעמים, ולאחרונה אתמול כאן.

כלי תקשורת רבים קראו מה שכתבתי ובדקו בעצמם ומצאו, שזה נכון, ופרסמו את התגלית הזו, שבתחום עולם התקשורת, "חוק 6 הדקות" הוא בינתיים "ספין על הציבור", מצד מנכ"ל משרד התקשורת בחסות שר התקשורת (שבכלל לא נשאל על כך...).

בנוסף, נכנס לתוקף והפעם באופן סופי, התיקון לרישיון חברות התקשורת, שמחייב שירות טכני מקצועי לכל תקלה (כל תקלה, לא רק תקלת רשת כללית), 24X7 כל ימות השבוע, כל השנה, למעט ביום כיפור.

אולם, אלו רק "המכות הקלות". המכה הבאמת כבדה מבחינה כלכלית לחברות התקשורת, זו מכה, שהסתתרה לה בשימוע ממחצית 2018 ובתיקון לרישיונות, מה שלא פורסם בצורה ברורה לציבור, לא נאכף (כי זה כבר בתוקף מ-21.3.19, בוודאי היום), והיא אומרת: שאסור להשמיע למתקשרים לכל מוקדי השירות והתמיכה - פרסומות או הצעות שיווקיות, בזמן ההמתנה לנציג שירות טלפוני. 

לכן, שלחתי ביום 19.7.19 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת 
"שאלות בעניין תיקוני רישיונות חברות התקשורת:
סוף שבוע טוב,
1. בהחלטת מנכ"ל משרד התקשורת מ-21.5.18 המצ"ב (שחזרה באופן מפתיע לאתר משרד התקשורת, לאחר הפרסום כאן - סעיף 1),
סעיף טו בהחלטת המנכ"ל, מדבר על החלטה של הפסקת הפרסומות והצעות שיווקיות ב-IVR, בפניות של הציבור למוקדי שירות הלקוחות של חברות התקשורת:
החלטת המנכ"ל

2. סעיף זה נכנס לתיקוני הרישיונות לכל החברות (מצ"ב דוגמה מתיקון הרישיון של הוט מובייל, בכל שאר החברות זה בדיוק אותו נוסח), ותיקון זה אמור היה להיכנס לתוקף ב-21.3.19, כאמור בתיקון לרישיון של כל החברות:
איסור פרסומות ברישיונות

3. אולם, לא יצאה כל הודעה לציבור מצד משרד התקשורת לקראת 21.3.19 (בשונה מההודעה שיצאה לציבור ב-21.5.18כאן, בפסקה השנייה שתחת הכותרת: "עוד נקבעו הכללים הבאים:"), בדבר החובה הזו, שנכנסה לתוקף במרץ 2019. שום רמז לא התפרסם בדבר השינוי הדרמטי הזה במערכות הפניה למוקדי השירות הטלפוניים של כל החברות בשוק התקשורת, כ"כ, לא נעשה שום תהליך של דחיית התאריך הזה (כך, שההוראה הזו בתוקף מ-21.3.19),

4. מה שלא מפריע לרוב החברות, להתעלם מהשינוי הזה ולהמשיך ולהשמיע ללקוחות פרסומות והצעות שיווקיות ב-IVR, כאילו לא היה מעולם שינוי ברישיונות בתחום הזה.

5. זאת, בנוסף לנושאים אחרים, שטרם טופלו, בעקבות תיקוני הרישיונות הללו מ- 21.5.18, שנכנסו לתוקף ב-21.3.19 (דוגמת: חובת טיפול בתיקון כל תקלה 24 שעות כל ימות השבוע למעט יום כיפור, מה שטרם יושם ברוב החברות, הצורך בתיקון ההוראה הקיימת לגבי פעילות המוקדים בימי הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות).

6. מה בדעת המשרד לבצע, כדי לתקן את הנושאים הללו?.".

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה.

איך הגענו "לתגלית" הזו?
זה התגלה אגב עיסוק אינטנסיבי של סיני ליבל (בתמונה למעלה משמאל), בתביעה, שהגיש נגד סלקום (וצרף את משרד התקשורת לכתב התביעה), בדבר ספאם טלפוני, שהשמיעו לו בסלקום ובצורה שלא ניתן להיפטר בקלות מהפרסומות הטלפוניות הללו.

את התביעה הזו ופרטיה כבר חשפנו בכתבה קודמת, שפורסמה תחת הכותרת: "הוגשה תביעה נגד סלקום המבצעת תרגיל ספאם טלפוני בלתי-חוקי על הציבור", כתבה המפרטת את כל פרטי הפרסומות (שתועדו ע"י סיני ליבל בהקלטות). מומלץ לקריאה למי שפספס, כי זה הרקע לחשיפה החדשה כאן. חזרנו ועדכנו את הידיעה כאן - בסעיף 5, כולל "ניסיון ההתחמקות" המשפטי של סלקום - שכשל, בסבב דיון ראשוני. 

בעקבות תגובת המדינה \ הפרקליטות לבית המשפט, שתומכת בסלקום, החליט סיני ליבל לבדוק אם העמדה, שהוצגה בבית המשפט, היא העמדה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, האמונה על הפרשנות לחוקי ותקנות התקשורת.

עדכון 28.7.19, 17:00: התגובה של הפרקליטות לבית המשפט, לא ניתנה "כלאחר יד". הפרקליטות ביקשה פעמיים דחייה (מצ"ב כאן הבקשה השנייה לבקשת הדחייה) וקיבלה אישור מהשופט לבקשות הללו, גם בהסכמת סיני ליבל, התובע. העובדה שהשופט נתן (ופעמיים) ארכות למתן מענה, נועד למען הסר כל ספק כי בכירי משרד התקשורת אישרו את כתב ההגנה ובבקשה להארכת מועד (השנייה) נטען [ציטוט] "...על כל הגורמים הרלוונטיים לאשרה"’. כלומר: התשובה לבית המשפט ניתנה אחרי שכל הגורמים במשרד התקשורת (כלומר: גם ראשי המשרד) אישרו את התשובה

לאור הטענה של סיני ליבל, כי כתב ההגנה של הפרקליטות ומשרד התקשורת מוכיח "הפרת אמונים" של בכירי משרד התקשורת מצורף כאן "כתב ההגנה" במלואו (בהמשך ל"כתב התביעה").

המסמך הזה של הפרקליטות (בשם משרד התקשורת) מדבר בעד עצמו והוא מסתיר (כעולה מהמסמך) מפני בית המשפט, את המצב החוקי של הנושא - שנדון בפני בית המשפט

לכן, סיני ליבל הגיש פנייה דחופה למשרד התקשורת (הנמצאת כאן במלואה, למתעניינים), אבל לא קיבל תגובה מהמשרד. גם אני ביקשתי תגובה ולא קיבלתי כל תגובה לעניין.

לכן, סיני ליבל החליט לצרף את עו"ד דנה נויפלד (בתמונה משמעו"ד דנה נויפלדאל), כנתבעת בתיק זה.

זאת, במטרה להעלות אותה על דוכן העדים ושתשמיע את עמדתה בפני כבוד השופט (כי לענות ישירות או בעקיפין לפניותיו של סיני ליבל, היא לא עונה...).

המסמך של פנייה לשופט, בבקשת צירוף של עו"ד דנה נויפלד לתיק בית המשפט המתנהל כנגד סלקום, מצויה כאן במלואה, למתעניינים. 

עילת התביעה החדשה נגד עו"ד דנה נויפלד (מסמך, שגם הועבר לתגובת משרד התקשורת ולא נענה) - מצויה במלואה כאן, למתעניינים. 

למי שאין סבלנות לקרוא מסמכים משפטיים ארוכים, בניסוחים של סיני ליבל, אני מביא כאן תצלום קצר של לב העניין, שמסכם את העיקר בנושא הזה:
צרוף היועצת המשפטית לתיק

סיני ליבל: "מדובר כאן בהפרת חוק התקשורת. יש סעיף ברור בחוק האומר, ששר התקשורת יאכוף את תנאי הרישיון על חברות התקשורת, בעלות רישיון. בשביל זה יש בישראל רגולטור, ששמו משרד התקשורת. 
  
בתנאי הרישיון (למשל של סלקום) בעמוד 203 - יש איסור מפורש של השמעת פרסומת והצעות שיווקיות, בפניה של כל הלקוחות למוקדי השירות הטלפוניים. אז איך המשרד יכול להפר את הוראות החוק ולא לאכוף את תנאי הרישיון הללו? 

מדוע משרד התקשורת הסתיר ומסתיר ״סוד מסחרי״, שידוע רק לו ולכמה "שותפי סוד", לפיו מיום 21.3.19 אסור להשמיע פרסומות ומסרים שיווקיים בזמן המתנה למענה מנציג במוקדים הטלפונים של חברות הסלולר? אני לא מצליח להבין את הגישה האנטי צרכנית הזו של משרד התקשורת. 

את עו"ד דנה נויפלד ביקשתי לצרף לתיק של "תעלול הספאם של סלקום" על כך,  שאישרה כתב הגנה המסתיר את "הסוד המסחרי" - איסור השמעת פרסומות והצעות שיווקיות בזמן ההמתנה למענה מנציג במוקד הטלפוני - בנסיבות, שעילת התביעה העיקרית שלי, זה ספאם, שהושמע לי בזמן ההמתנה לנציג שירות בסלקום, ויותר מפעם אחת. 

לב העניין הוא, שהיא, עו"ד דנה נויפלד, לא נוקטת עמדה גלויה וברורה, אלא מסתתרת מאחורי איזו מתמחה זוטרה בפרקליטות ת"א. זה לא ייתכן מבחינה ציבורית, חוקית וערכית ואני די מאמין, שגם השופט לא יקבל את הגישה המתחמקת הזו.

תושבי ישראל זכאים לדעת, שממרץ 2019, ובמיוחד מהיום, בו כל כללי החיוג למוקדי השירות נכנסו לתוקף, לרבות "'חוק 6 הדקות", לא ייתכן, שהם יסבלו מהטרדה מהחברות בדמות פרסומות והצעות שיווקיות, בעת שהם ממתינים למענה מנציג שירות.

אגב, החוק לא אסר להשמיע לממתינים מוזיקה. מוזיקה מרגיעה זה טוב למי שמתקשר עצבני למוקד השירות או התמיכה וממתין זמן רב מדי למענה.

חברות התקשורת היו אמורות להפסיק עם הפרסומות וההצעות השיווקיות ומי שמעוניין לתבוע אותן, כמוני, על הפרת החוק ותנאי הרישיון, מוזמן לעשות זאת. חייבים להפסיק את התופעה הבלתי חוקית הזו.

ההסתרה של "הסוד המסחרי" הזה ע"י משרד התקשורת והפרקליטות, תוך ניסיון להטעיית בית המשפט, במה שנוגע ישירות לכיס של חברות התקשורת - נגמרה".


עדכון 6.8.19: בית המשפט נתן למשרד התקשורת - המחלקה המשפטית 60 יום (לא כולל פגרת בתי המשפט), להגיש את עמדת משרד התקשורת הברורה, בסוגייה שנדונה בבית המשפט:
החלטת בית המשפט

עדכון 9.8.19: בערבות המשך השמעת פרסומות במוקד הטלפוני של סלקום גם היום (9.8.2019), סיני ליבל פנה לממונה על חופש המידע בבקשה לקבל את המסמך של משרד התקשורת המורה לה (לסלקום) להפסיק את הפרת רישיונה. נעדכן כשתתקבל תגובת משרד התקשורת.
 

SECRET FREE

 



 
 
Bookmark and Share