חשיפה בלעדית: למה באים בטענות בנושא איכון הנתונים הסלולריים ע"י השב"כ, המשטרה ומשרד הבריאות? חברת סלקום אספה במשך שנים את כל נתוני לקוחותיה, לרבות מיקומם המדויק כל 5 דקות סביב השעון, ומכרה את המידע הזה בארץ ובעולם. השערורייה הזו בתחום הגנת הפרטיות הייתה תחת צו איסור פרסום מאז מרץ 2015 עד רגע זה.
היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, היה מעורב עמוק בנושא, אך לא הורה על חקירה פלילית כנגד ראשי סלקום. למה? רמז - זה ככל הנראה, קשור לתיק 4000.
משרד התקשורת שותק. די ברור למה.
השערורייה הגדולה ביותר בתחום האיכון הסלולרי בישראל - יוצאת כעת לאור השמש, שהוא המחטא הטוב ביותר לשחיתות פלילית, לכאורה, ומזעזעת ביותר, מהסוג הנחשף כאן.
מאת:
אבי וייס, 9.4.20, 19:45
נושא האיכון הסלולר ע"י השב"כ, משרד הבריאות והמשטרה, העסיק רבות את התקשורת ואת המערכות הפוליטיות והמשפטיות בישראל, בחודשיים האחרונים, כולל הוצאת מסמכים לא מעטים, שיצאו תחת ידו של היועמ"ש, עו"ד ד"ר
אביחי מנדלבליט, (בתמונה משמאל), מסמכים, שהופנו על ידו גם לרוה"מ, גם לכנסת וגם לבג"ץ, שעסק בנושא האיכונים הסלולריים ע"י השב"כ והמשטרה לטובת נושא מגפת הקורונה.
אולם, כל זה
מתגמד לנוכח מה שאני חושף כאן.
הנושא החמור ביותר הזה היה תחת "צו איסור פרסום" מאז מרץ 2015 ועד היום, צו
שהוסר רק כעת.
היות ומדובר, לכאורה, בשערורייה פלילית חמורה ביותר,
שהוסתרה עד היום מ
הציבור,
אני מפרסם רק דברים בשם אומרם, ומפרסם ללא כל פרשנות מפורטת, את מה שיש בפסק הדין, שנחתם ע"י כבוד השופטת
מיכל נד"ב, (בתמונה משמאל), שופטת בכירה בבית המשפט המחוזי
מרכז-לוד.
מדובר בהסכם פשרה, שנחתם בין התובעים לבין סלקום (עם שינויים, שנעשו כתוצאה מפעילותו של "מתנגד", שבהמשך אסביר מי זה "המתנגד" הזה), ואושר אחרי כמה סבבי תיקונים, ע"י כבוד השופטת. לכן, ניתן לראות פסק דין זה כפסק דין חלוט, כי מדובר בפשרה חתומה ומוסכמת ע"י כל הצדדים (כולל מצד "המתנגד").
פסק הדין במלואו
נמצא כאן, למתעניינים.
מה סלקום עשתה במשך שנים עם כל נתוני לקוחותיה?
אני מציג כאן את הפסקאות העיקריות מהחלטת כבוד השופטת
מיכל נד"ב:
מי התנגד להסכם הפשרה?
מעבר למעורבות העמוקה של היועמ"ש בנושא זה וכן "בודק" (פרופ'
מיכאל בירנהק), שמונה מטעם בית המשפט, שמעורבותם בפסק הדין, מפורטת בהרחבה בפסק הדין ולא אחזור על זה כאן, היה מעורב בהחלטה הזו גם אזרח, שכונה בפסק הדין - "המתנגד", וכאן אחשוף את שמו, זה היה
משה רוזנפלד (כיום כבר עו"ד
משה רוזנפלד), שהגיש התנגדות נחרצת בתיק.
זאת, משום שההחלטה, שסוכמה כפשרה, בתחילת הדרך, נראתה די הזויה (פיצוי ללקוחות נטוויז'ן באינטרנט, במקום פיצוי ללקוחות סלקום בסלולר). חלק מלקוחות סלקום פשוט "העלימו" אותם מההסדר, משום שאין להם אינטרנט. מדובר בלקוחות "הקומה הכשרה" של סלקום.
בזכות "המתנגד"
משה רוזנפלד, שנלחם עבור המגזר החרדי, שיקבלו פיצוי במסגרת הפשרה, היות והפיצוי הראשוני, שהצדדים הסכימו עליו (בתרגיל נבזי אופייני של סלקום), אינו רלוונטי בכלל לבעלי "מכשירים כשרים", שאין להם אינטרנט, התקיימו כמה סבבי דיונים, שעסקו בתנגדותו. הוא נלחם בעקשנות, שהמגזר החרדי יקבל גם פיצוי הולם, היות והם גם נפגעו, לאור הפרת הפרטיות שלהם באופן חמור ביותר ע"י סלקום. המאבק של עו"ד
משה רוזנפלד צלח באופן מלא, כמפורט בפסק הדין.
מה עמדת משרד התקשורת בנושא החמור הזה?
ביום 8.4.20 פניתי לשר התקשורת -
דודי אמסלם, ולידיעת צמרת משרד התקשורת, היועמ"ש ולחברת סלקום, בפנייה הדחופה ביותר הבאה:
"הנדון: טיפול בחברת סלקום, שהעבירה במשך שנים את כל נתוני לקוחותיה (היכן הם) לגופים פרטיים בארץ ובעולם.
שלום רב וחג חירות שמח ובריא,
1
. על פי פסק הדין המצ"ב (שהוא "אישור פשרה", לאחר התערבות היועמ"ש לממשלה), שצו איסור הפרסום הוסר ממנו ב-23.3.20, במשך שנים, חברת סלקום נהגה לאסוף את הנתונים של כל לקוחותיה כל הזמן (באופן שוטף ורציף כל 5 דקות - איכון מדויק של כל לקוחותיה), והעבירה את כל המידע הזה לחברת טרנדאיט וגם לגופים נוספים, גופים עסקיים באירופה ובצפון אמריקה, כולל, למשל, למשרד התיירות האוסטרי ועוד.
2. הייתכן?
3. האם משרד התקשורת היה מעורב בנושא (שכן היועמ"ש היה מעורב וסביר להניח, שאת חוות הדעת שלו לבית המשפט, הכין ביחד עם משרד התקשורת)?
4. הפרשה הזו, כשלמעשה, סלקום מודה במעשה ומפצה את לקוחותיה, עקב הסכם הפשרה, שאושר בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אמורה להוביל את משרד התקשרות לחקירה רצינית ביותר כנגד קבוצת סלקום, לאור ההפרה הבוטה של עשרות סעיפי חוק, תקנות והרישיון שלה, במשך שנים.
5. הבדיקה הזו אמורה להוביל לשלילת הרישיון של סלקום ולתביעה פלילית כנגד המנהלים בסלקום (כאמור בחוק התקשורת, בסעיפים המתאימים), מנהלים, שנתנו ידם לשערורייה המחפירה הזו. שכן, המקום המתאים, לכאורה, למבצעי מעשה נבלה כזה הוא בכלא.
6. למצער, מן הדין לנקוט בסנקציות ממוניות חריפות ביותר כנגד סלקום, דוגמת חילוט ערבות ו\או עיצומים כספיים, בסכומים ניכרים. שכן, מעולם (ככל הידוע לי) לא היה דבר כזה מחפיר בתולדות שוק הסלולר בישראל.
בהערת סוגריים אציין, שעוד באים בטענות לשב"כ (כולל טענות מהיועמ"ש), על כך שהוא שמוסר מידע של מיקום לקוחות חברות הסלולר למשרד הבריאות, למטרת הצלת חיי אדם, בעוד שכאן, סלקום סחרה במידע על לקוחותיה מטעמים כספיים של "בצע כסף" טהור, חסר כל מעצורים מוסריים וחוקיים.
7.
אודה להתייחסות דחופה, לאור הכאוס המוחלט, שנחשף כאן,
כאוס שערורייתי בכל קנה מידה שניתן להעלות על הדעת".
תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה.
תשומת לב, שהתביעה הייצוגית כאן הוגשה כנגד סלקום רק לגבי מכירת הנתונים של לקוחותיה לחברת טרנדאיט (מה שנחשף לתובעים, בגלל התפרקות החברה), שנמכרו בהמשך ללקוחות של חברת טרנדאיט בארץ ובעולם. לא מוזכר בפסק הדין לעוד כמה חברות אחרות בארץ ו\או בעולם, ולאילו חברות, סלקום מכרה (ומתי, ובאיזה היקף) את הנתונים המלאים על לקוחותיה ותנועותיהם. הנושא הזה עדיין פתוח, כי הוא פשוט לא נחקר (!).
למה היועמ"ש ד"ר אביחי מנדבליט, שהיה מעורב בנושא עמוק, לא הורה על חקירת ראשי סלקום?
מקריאת פסק הדין, אפשר להיווכח, שהיועמ"ש היה מעורב עמוק בנושא הזה, לכל אורכו.
אז למה היועמ"ש, שמכיר היטב את הנושא, לא הורה עד היום על חקירה פלילית כנגד מי שאישר את הדבר הזה וביצע אותו במשך שנים? זאת, במובחן מתובענה ייצוגית, שהיא הליך אזרחי לחלוטין!
התשובה לשאלה הזו לא פשוטה. מדובר בנושא די סבוך מבחינה משפטית, וכדי לעשות את זה
קצר ומובן לקוראינו, אסכם את התשובה הקצרה כך:
אם היועמ"ש היה מורה על חקירה כנגד סלקום, תיק 4000 היה מתמוטט "כמגדל קלפים".
יש לזה גם שם מקוצר וקליט: "מה שלא ביבי - לא חוקרים".
מי שמעוניין להעמיק בנושא הזה, אני מפנה אותו ל-2 כתבות לדוגמה (מתוך עשרות כתבות חשיפה שפרסמתי), סביב הנושא הזה, כתבות דוגמת מה שיש כאן:
אני מניח, שרבים שכחו, שהסדרה הענקית אודות
תפירת "תיק 4000", סדרה בת עשרות רבות של פרקים, עם מעל ל-1,600 מסמכים מקוריים, שחשפתי כולל עשרות עדים (שלא נחקרו - בכוונה), החלה
ב-3 פרקים, שבכלל לא עסקו בבזק, אלא בסלקום. (הפרקים הללו נמצאים:
כאן,
כאן ו
כאן). זאת, משום ש"תיק בזק" (שבעקבותיו נולד "תיק 4000"), החל במשרד התקשורת בעיקר כתוצאה ממאבק יצרי בין תומכי סלקום לתומכי בזק. תומכי סלקום בעבר ובהווה, שהם
עדי המפתח המרכזיים ב"תיק 4000" כנגד
נתניהו, קשורים מאז ועד רגע זה
לסלקום.
נקודות חשובות נוספות:
חשוב להדגיש כאן 3 נקודות:
- היועמ"ש לא התנגד (אולי תמך, אין בידי את כל המסמכים) בהטלת צו איסור פרסום על פרשה זו, שכולה במישור האזרחי \ ממוני ואין שום עילה בשום חוק, להטיל "צו איסור פרסום" על תביעה כזו, במשך מעל ל- 5 שנים תמימות.
- היועמ"ש לא הורה לחקור מי עוד קיבל את נתוני האיכון של לקוחות חברת סלקום, מלבד חברת טנרדאיט.
- היועמ"ש לא הורה לחקור (והפרקליטות ומשרד התקשורת לא יזמו בעצמן חקירה), של העבירות הפליליות לכאורה שעברו ראשי סלקום, כולל עבירות על חוק התקשורת וחוק סדר הדין הפלילי. זאת, כשבתחום הספציפי הזה יש חוקים, תקנות והנחיות מאוד ברורות, לרבות למשל "הנחיות פרקליט המדינה" בעניין איסוף נתוני תקשורת ממערכות חברות הסלולר לרבות נתוני איכון מיקום - כאן.
האם משרד התקשורת יפתח בחקירה כנגד קבוצת סלקום, על הפרת חוק התקשורת, התקנות והרישיון שלה, במשך שנים?
מה פתאום? מה קרה?
כאמור לעיל, חקירה כנגד סלקום, תסייע למוטט את תיק 4000 כמו "מגדל קלפים".
מה שקוראי אתר זה מבינים זה מכבר, שמשרד התקשורת הישראל
הוא מזמן (ובמיוחד
בשנתיים האחרונות),
לא משרד התקשורת הממשלתי, אלא
משרד האינטרסים העסקיים בעיקר
של קבוצת סלקום \ IBC.
מי שמעוניין להעמיק בנושא המזעזע הזה, אני מפנה אותו ל-6 הכתבות לדוגמה (מתוך עשרות רבות של כתבות חשיפה שפרסמתי), סביב
הנושא החמור ביותר הזה, כתבות דוגמת מה שיש כאן:
מי בדיוק בסלקום אחראי לשערורייה הזו?
יודגש,
שהצמרת הנוכחית של סלקום בראשותו של
אבי גבאי המנכ"ל, ו
דורון כהן היו"ר,
לא הייתה בחברת הסלולר סלקום בתקופה, שבה בוצעו המעשים החמורים, שנחשפים כאן למעלה.
מדובר
בצמרת הקודמת של סלקום, שכבר כתבתי עליה דברים ברורים ביותר, בהקשר למעשים פסולים וכשלונות נוספים שלה, במאמר, שפורסם על ידי לפני כחצי שנה, בלי שידעתי אז על השערורייה של מכירת כל נתוני האיכון של כל לקוחות סלקום במשך שנים, תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "
החטא ועונשו: על ראשי סלקום (מהיו"ר ועד המנכ"ל) לפנות את כיסאם - מיידית!".
