שר התקשורת יועז הנדל מקשיב לנציגי ציבור מוסמכים - וזו התחלה טובה לציבור!

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> שר התקשורת יועז הנדל מקשיב לנציגי ציבור מוסמכים - וזו התחלה טובה לציבור!
לשר התקשורת יועז הנדל יש אג'נדה ייחודית, שאם הוא יצליח ליישם אותה, בסיוע המנכ"לית החדשה הנכנסת (לירן אבישר בן-חורין), זה יהיה מפנה בשוק התקשורת. במרכז האג'נדה הזו זו דאגה לפריפריה והקשבה לחלק מנציגי הציבור המוסמכים, כמו ראשי רשויות. בהחלט כיוון חיובי, שיש לעודד אותו. מי הם נציגי הציבור המוסמכים לצורך העניין, שראוי שהשר החדש יקשיב להם? איך השר יכול להטמיע חדשנות במשרד המקרטע? - 2 נושאים חיוניים להצלחת האג'נדה המוצהרת שלו.
עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 19.6.20, 07:00חה"כ יועז הנדל

שר התקשורת יועז הנדל, (בתמונה משמאל), עשה מיומו הראשון בתפקיד הרבה טעויות ופאשלות נוראיות ורובן טפשיות או מחוסר ידע, לרבות חסימתי בטוויטר (והשבוע הוא פתח את החסימה הזו שלי...). אולם, זה לא מונע ממני לציין לחיוב את מה שאני חושב שהוא חיובי בפעילותו ותפיסת עולמו.

להלן כמה מהציטוטים החשובים החיוביים ביותר של השר יועז הנדל: 

*******************************
"בכל מקום בו אפשר להפחית רגולציה אנחנו נפחית. בירוקרטיה ורגולציה הן רעות חולות. התפקיד שלנו זה לשמור על האזרחים ולעודד תחרות".

"השקעה בתשתיות מתקדמות היא ציונות מעשית".

"תשתיות התקשורת הן הכרחיות כדי לעודד מגורים באזורי הגבולות והפריפריה. קו המחרשה וקו הסיב הם קו הגבול. ישראל מתקדמת."‬

"מבחינתי דין אלוני הבשן כדין רמת גן".

"העיקרון שלי הוא להמשיך בפריסה באזורים הכדאיים אבל לדאוג לא פחות לאזורי הגבולות של המדינה.
סיבים אופטיים יהיו במרכז ובבנייני קומות בבאר שבע וחיפה, אבל במקביל באותו זמן תהיה פריסה בחולות חלוצה, אילת, הערבה, צפון ים המלח, בקעת הירדן רמת הגולן, אצבע הגליל, ערמאשה והגליל העליון.
קו המחרשה הוא קו הגבול בציונות אבל גם קו הסיב יהיה קו הגבול.
קראתי כבר הבוקר ביקורת על שיקולים אידאולוגיים ולא כלכליים שלי.
אז קודם כל האידאולוגיה חשובה וגם כלכלה. אין בזה סתירה. כלכלה היא פתיחת הפקק – לאפשר לחברות הגדולות לפרוס ברחבי הארץ. ציונות בעיני היא להכניס שיקולים של עדיפות לאומית בתשתיות מתקדמות. שהספר יהפוך למרכז והתשתיות ימשכו אוכלוסייה לצאת מגבולות המרכז.
אני מעריך שאם התהליך יתרחש כמתוכנן בשנתיים הקרובות, מרבית תושבי ישראל וביניהם יישובי הספר ירגישו בשינוי דרמטי.
נבחרתי כדי לעשות. מתחילים מהגבולות".


*********************************
אני מקבל הרבה פניות מאזרחים ומבעלי תפקידים, שחושבים שיש לי איזה "כוח קסם" להניע את משרד התקשורת להקשיב לציבור ולפעול לטובת הציבור. יש הצלחות, גם שלי וגם של אלה שלקחו זאת כמשימה אישית, דוגמת סיני ליבל, שמבצע את המטלות של אגף שלם במשרד התקשורת (שמזמן לא מתפקד). אולם, כוחנו מאוד מוגבל. 

בהקשר לכיוון החדש של השר, אני מביא כאן פנייה אחת מני רבות, שקיבלתי ממש לאחרונה, של נציג של מושב כנף הנמצא ברמת הגולן, שנואש מנתי כהן ואי התייחסותו לנעשה בפריפריה. לכן, הפניתי אותו כעת לשר, שהחל להקשיב לציבור ולמצוקותיו, ובמיוחד לנמצאים בפריפריה.

שני השרים הקודמים במשרד התקשורת (איוב קרא ודודי אמסלם) היו למעשה "בובות על חוט" של נתי כהן, נטולי כל סמכויות (אותן "האצילו" למנכ"ל), וחתמו על כל נייר מופרך, שהוא הוציא תחת ידו ומקצה האצבע שלו. זאת, בלי שום עבודת מטה שקופה ומסודרת (רוב ההחלטות מוסתרות מהציבור עד רגע זה), בלי שום תחזיות ברורות, בלי שום נתונים מוצקים. כלום. חלטורה בתפארתה. ככה המשרד הזה התנהל בשנתיים האחרונות.

לכן, נפלנו למקום 95 בעולם. זו הידרדרות נוראית, שהתרחשה בשנתיים האחרונות, בגלל רגולציה מוטעה לחלוטין, שמבוססת על התעלמות מוחלטת מהציבור ומנציגיו המוסמכים והיענות מלאה, מהירה, אנטי-צרכנית ובלתי חוקית, לכל הגחמות והדרישות של קבוצת סלקום ושות'. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מאוסף המדהים של הפרות חוק, תקנות, נהלים וסעיפי רישיון, שמבצעת קבוצת סלקום ושות'. 

"ככה לא בונים חומה". ככה הורסים את השוק, בגלל גחמות הזויות ומסוכנות. 

כמה נקודות חשובות בהקשר הזה, של תפיסת העולם החדשה והמצוינת של השר יועז הנדל:

א. להיפגש עם ראשי רשויות ברחבי הארץ הוא דבר מבורך וחשוב ממדרגה ראשונה, כי אלה נציגי ציבור מובהקים.

אולם, אלה לא כל נציגי הציבור המוסמכים ולא תמיד הכי חשובים שבהם (תלוי בהקשר של הנושא). יש תחומים שהם דווקא מהווים מכשול ואתגר (דוגמת התנגדות כמה מהרשויות לפריסת 5G). 

רשימת נציגי הציבור המוסמכים מצויה כאן למטה בנספח א' ובנספח ב' מובאת הצעה איך שר התקשורת יכול לנהל ביעילות את ההתייעצות עם נציגי הציבור המוסמכים, בכל סוגיה רגולטורית חשובה ,שמונחת על שולחנו, ולהגיע לתובנות מקיפות באשר לצרכי הציבור מנציגי הציבור, תוך ראייה מקצועית נכונה. 

ב. יש צורך דחוף לקבוע נוהל שימועים במשרד התקשורת. כמה מפתיע, אבל נושא השימועים לא מוסדר בשום חוק, תקנה ונוהל במשרד התקשרות. המושג "שימוע" קיים בחוק הישראלי, בהקשרים אחרים לגמרי. למשל שימוע בהליך של פיטורים של עובד. 
 
אולם, זה לא הפריע לפרקליטות להכניס בכתב האישום כנגד נתניהו, וזה מכוון למעשה של שלמה פילבר, כביכול, בשמו של נתניהו, עם קביעה שיש חובה חקוקה לזה, ואם אתה לא ממלא אותה, זו עבירה פלילית מצדך.

לא ברור לי כיצד אפשר אפשר להעמיד מישהו לדין על נושא שלא קיים ("שימועים" ו"חובת קיום שימועים" בתחום עולם הרגולציה), באיזה חוק, בתקנות כלשהן, בנהלים וברישיונות של החברות. אפילו ב"הנחיות היועמ"ש" לא קיימת המילה "שימוע". אולם, ב"תיק 4000" הכל יכול להיות.  

הנה התצלום של הסעיף הזה (נמצא בסעיף 79), אם אתם לא מאמינים לי:
חובת שימוע

השר לא היה צריך להקים "צוות הפקת לקחים" במשרד, כדי להבין שהיעדר "נוהל שימועים" הוא ליקוי מהותי שיש לתקן אותו, לטובת המשרד ושוק התקשורת, לא רק בגלל שזה מופיע ב"תיק 4000".

בהכנת נוהל שימועים אפשר להיעזר במסמכים ובמחקרים הרבים הקיימים סביב התנהלות עולם הרגולציה בתקשורת, למשל: כאן, כאן וכאן, להיעזר במדריך הרגולציה הממשלתית בישראל ובמה שיש באתר הרגולציה הממשלתית - RIA, וכמובן ניתן להסתייע בספרה המוביל בעולם הרגולציה של התקשורת בישראל, של עו"ד עו"ד אסתי שטרנבך-סרוסי: "הדרך אל הענן".

הסעיף הכי חשוב בנוהל השימועים הזה, אמור לכלול הנחייהשתניע תהליך של גמילה בתהליכי העבודה  של כל עובדי משרד התקשרות מהנוהג הנפסד להקשיב רק לבעלי העניין, בעלי ומנהלי חברות התקשורת המפוקחות, הלוביסטים מטעמם, בעלי ההון ו"המקורבים לצלחת".

בהנחייה הזו יהיה כתוב ,שמול כל מגע עם בעלי העניין, יהיה לפחות מגע אחד מקביל מול נציגי ציבור מוסמכים

לדוגמה: מכינים טיוטת שימוע לעניין של פריסת סיבים. מול כל מגע (מייל, שיחה, פניה, פגישה וכיו"ב), מול חברות התקשורת הנוגעות בדבר, דוגמת סלקום ושליחיה, תהיה בדיוק אותה כמות של מגעים - מול נציגי הציבור המוסמכים. כל המגעים הללו יתועדו ויוגדרו כיצד לתעד אותם בנוהל, כדי לאפשר פיקוח פנימי (של השר ומבקר המשרד), שהנוהל מיושם. 

כך, לאט לאט, גם עובדי משרד התקשורת, לא רק השר, יתרגלו לעמוד בקשר עם נציגי הציבור המוסמכים, בעדיפות ראשונה. בסוף התהליך של "החינוך מחדש", הם יבינו, שרק איתם צריך לדבר, בשלבי הגיבוש של כל מסמך מדיניות לשימוע.

את החברות יש לשמוע רק בשלבי היישום של מילוי צרכי הציבור. לא להיפך. רק ככה אפשר לנהל נכון את שוק התקשורת לטובת הציבור וצרכיו. 

זאת, כי המדיניות וההנחיות שמשרד התקשורת מוציא תחת ידו נועדו לשרת את הציבור. ככה זה מתנהל בכל העולם, חוץ מבישראל. את הציבור צריך לשמוע כל הזמן, באמצעות נציגיו המוסמכים ואפשר להוסיף על כך כלים לבדיקת דעת הציבור וצרכיו באופן ישיר ולא דרך נציגים, למשל, בסקרים, ניתוח תלונות, הקמת "קבוצות מיקוד" בתחומים שונים" ובמחקרי עומק ממוקדים, באמצעות חברות מחקר ואנליסטים. 

ג. כדי שלא אובן לא נכון: אני לא צופה לשר יועז הנדל הצלחה בקדנציה שלו. הוא לא יכול להצליחלירן אבישר בן חורין בהרכב הנוכחי של משרד התקשורת ובשיטות העבודה של המשרד.

יהיו לו, לכל היותר, כמה הצלחות זעירות - זה הכל. אמנם למשרד נכנסת מנכ"לית חדשהלירן אבישר בן-חורין, בתמונה משמאל, ונאחל לה הצלחה בתפקיד המאתגר, שלקחה על עצמה. זה אתגר מאוד קשה - לשנות משרד המתנהל הפוך

יודגש, כדי שלא יצאו ממשרד התקשורת מסמכי שימוע הזויים ומסוכנים כמו שהוציא ד"ר ד"ר עופר רז-דרור בעניין אי פריסת הסיבים של הוט, יש  צורך לפטר אותו ואת כל מי שנתן ידו לדבר המזעזע הזה (שמילה מימון בראש הרשימה).

בספק רב אם זה יקרה. לכן, סביר יותר, ש"שלטון הפקידים" - Deep State - יימשך. לא משנה מי השר או המנכ"ל הנמצאים בראש המשרד. הם די מהר יהפכו ל"בובות על חוט" - של "הקליקה" הזו.  

את התחזיות הברורות שלי לגבי הסיכויים להצלחת שר התקשורת יועז הנדל, הבאתי מזמן: כל אחד יוכל לבדוק בסיום הקדנציה שלו - אם צדקתי או טעיתי. במבט לאחור, במעל ל-23 שנה, שאני מכסה את עולם התקשורת ורגולציית עולם התקשורת, לא פספסתי תחזיות מהסוג הזה. עניין של ניסיון וידע. זה הכל.  

נספח א'
הצעה לרשימת הגופים להיוועצות עימם, על בסיס קבוע, ביוזמת שר התקשורת, גם כדי לגבש תכנית להאצת שוק התקשורת כמחולל צמיחה במצב החירום הכלכלי, שבו אנו מצויים ואחריו.

בנוסף, אלה הם הנציגים המוסמכים של הציבור, שראוי להתייעץ עימם לפני ובמהלך הכנת כל נייר מדיניות חדש וכל שימוע חדש:

הרשימה מורכבת מ-2 מעגלים של "נציגי ציבור מוסמכים":

1. המעגל הראשון והמיידי: גופים ממשלתיים וציבוריים החשובים ביותר עבור קידום שוק התקשורת:
  • מרכז השלטון המקומי ונציגי רשויות מקומיות ואזוריות.
  • המועצה הישראלית לצרכנות.
  • הרשות להגנת הצרכן. 
  • המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי.
  • המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתית.
  • הרשות לחדשנות.
  • מערך הסייבר הלאומי.
  • רשות התחרות על תת יחידותיה ומוסדותיה.
  • רשות ההסתדרות לצרכנות.
  • משרד המדע והטכנולוגיה.
  • המשרד להגנת הסביבה.
  • משרד הכלכלה והתעשייה.
  • משרד הדיגיטל הלאומי, שכולל את רשות התקשוב הממשלתית (על כל תת-יחידותיה)
  • יחידות סמך בכפיפות מוגדרת לשר: מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה, תאגיד השידור. 
2המעגל השני: ארגונים ציבוריים ואף פרטיים חשובים, העוסקים בעולמות שוק התקשורת:
  • ארגון יועצי מערכות תקשורת.
  • איגוד האינטרנט הישראלי.
  • האגודה הישראלית לתקשורת.
  • פורום החברות הסלולריות.
  • איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכנה.
  • איגוד התעשיות המתקדמות בישראל - IATI. 
  • ארגון אמון הציבור.
  • איגוד עובדי/ות תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל - אקט.
  • ההסתדרות וארגוני העובדים האחרים בעולמות התקשורת.
  • האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית.
  • איגוד לשכות המסחר. 
  • איל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה.
  • ה"לשכה לטכנולוגית המידע בישראל".
  • לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים בישראל.
  • אגודת חובבי הרדיו בישראל.
  • האגודה הישראלית להגנה מקרינה ISRP.
  • המכון הישראלי לחדשנות.
  • התאחדות התעשיינים בישראל, לרבות איגוד ההייטק הישראלי. 
  • האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע ISACA.
  • עמותת אשנ"ב (שימוש נבון ברשת האינטרנט).
  • עמותת Start-Up Nation Central. 
  • התאחדות היזמים בישראל.
  • "לובי 99".
  • איגוד תסריטאי הקולנוע והטלויזיה בישראל.
  • ארגונים של "המגזר השלישי" ובתחום "הקיימות", שיש להם נגיעה לתחומי עולם התקשורת. 
זו אינה רשימה סגורה, או שבנויה על איזה סדר עדיפות נוקשה, אלא רק הצעה, שנועדה לקדם את התכנית לבנייה ולהאצת שוק התקשורת, לכיוונים הנכונים, ביחד עם כל השותפים האפשריים בישראל, שיכולים לייעץ ולסייע בנושא זה. 

נספח ב'
הצעתו של רפי הוידה, (בתמונה מרפי הוידהשמאל), מבחירי חיל הקשר, ומבכירי ותיקי משרד התקשורת (שמילא תפקידים בכירים רבים במשרד התקשורת, לרבות מנהל אגף ספקטרום ומ"מ המדען הראשי במשרד), שמציע להקים "מועצת תקשורת" ולצידה מכון מחקר (פרטי, או עמותה ציבורית), שיסייע לשר לקבל החלטות נכונות לטובת הציבור וייצג בצורה המיטבית את האינטרס הציבורי, שנעלם (ממזמן) במשרד התקשורת.

תזכורת: כיום ישראל ממוצבת בתחתית הטבלה העולמית בתחומי התקשורת הנייחת והניידת. התהליך הזה, שהתרחש בעשור האחרון, מקורו בתהליכי קבלת החלטות של השר והמנכ"ל והיעדר כל תכנון ברמה הלאומית של שוק התקשורת. 

בהצעתו של רפי הוידה מדובר בגוף מייעץ לשר התקשורת, בדיוק כמו הגוף הקיים, למשל, ב"חוק הבריאות" (גוף כזה קיים בעוד כמה משרדים ממשלתיים), וכן בהקמת מכון מחקר בתחום התקשורת, בדומה למכון המחקר, שקם כנגזרת מ"חוק הבריאות" ועוסק בעולם הבריאות (כמופיע בתצלום - כאן).

טיוטת ההצעה הראשונית של רפי הוידה נמצאת כאן - למתעניינים.


בנוסף, ניתן (ורצוי) להקים אקסלרטור (מאיץ סטארטאפים) לטכנולוגיות תקשורת, דוגמת מה שמשרד הבריאות כבר ביצע וזה קיים במשרדי ממשלה אחרים. אפילו למוסד ולשב"כ יש אקסלרטור.

זאת, כזרוע חדשנות נוספת למכון המחקר בתחום התקשורת, שיהווה חלק מ"מועצת התקשורת". כך, ניתן יהיה להפוך את משרד התקשורת ליחידה ממשלתית מודרנית וחדשנית, בדומה למה שיש בעולם המערבי, יחידה הפועלת עם מבט מקיף לטווח הארוך, לטובת הציבור הרחב ולקידום הטכנולוגיות והחדשנות בשוק התקשורת. 

כמו כן, מומלץ מאוד להכניס את תחום התקשורת למסגרת של "ניהול קהילות חדשנות", שפועל מטעם הממשלה כבר כמה שנים טובות, אך ללא כל מעורבות של משרד התקשורת. בסוף 2019 הממשלה פרסמה מכרז ל"ניהול קהילות חדשנות" בהיקף 30 מיליון ש"ח לשנה, תחום שכרגע מנוהל ע"י "המכון הישראלי לחדשנות", במימון משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות ועד כמה גופים ציבוריים גדולים. בגלל שהמכרז טרם הסתיים, "המכון הישראלי לחדשנות" קיבל "אישור התקשורת עם ספק יחיד" עד 30.11.20. 

מדובר בניהול של קהילות קיימות וכחלק מהמכרז, שהוציא משרד הכלכלה ופונה לעמותות, על הזוכות יהיה להרחיב את האקו-סיסטם של כל אחת מהן, לחבר את גורמי הממשלה לכל קהילה ולסייע באיתור מקורות מימון. הקהילות תפעלנה ב-14 תחומים טכנולוגיים, בהם ערים חכמות, פינטק וסייבר. כאמור, המכרז הזה טרם הסתיים. אולם, הנושאים הללו בהחלט נושקים לפעילות משרד התקשורת. 

משרד הכלכלה הקים מינהלת, שתהיה אחראית על העמותות, שתזכנה במכרז ותנחה אותן במסגרת תכנית עבודה סדורה, שתהיה מסונכרנת עם משרדים וגופי ממשלה שכבר פועלים בנושא, כמו רשות החדשנות.

כיום ומאז הקמתו ב-2017, "המכון הישראלי לחדשנות" (עמותה רשומה) הוא ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם כדי להאיץ חדשנות ישראלית המתמודדת עם אתגרים גלובליים. המכון מפעיל ומנהל קהילות חדשנות כמיזם משותף יחד עם ממשלת ישראל בתחומים הבאים: תחבורה חכמה (EcoMotion), טכנולוגיות למידה וחינוך (LearnIL), בריאות דיגיטלית (HealthIL) וחקלאות מתקדמת (GrowingIL). בחקלאות, שותף למיזם הוא Start-Up Nation Central. בנוסף, המכון מפעיל את קהילת הבריאות הדיגיטלית של העיר חיפה (HealthIL.Haifa) בשיתוף החברה הכלכלית של חיפה. בשנה האחרונה הקים המכון קהילה פרופסיונלית המתמקדת בתהליכי ניהול חדשנות בארגונים (CatalystIL). תחום התקשורת לא נמצא כאן בכלל, משום שצמרת משרד התקשורת לא רואה 2 מטרים קדימה.

יודגש שהיעדר מדען ראשי במשרד התקשורת - זו מכשלה רצינית ביותר להתנהלותו של המשרד, מזה שנים. 


בהחלט שווה לבחון ברצינות הצעה זו (של רפי הוידה), כחלופה מקדימה ומעשית להקמת "רשות לתקשורת", רשות, שכנראה לא תוקם בטווח הזמן הנראה לעין, מטעמים פוליטיים ולצידה "מכון מחקר לתקשורת", שיהיה צומת מרכזית מובילה לסטארטאפים בתחומי טכנולויות התקשורת, ול"קהילות חדשנות" העוסקות בתחומי עולמות הידע של התקשורת לכל סוגיה.

ועוד מילה לסיום נספח זה:
עובדות אינן חדלות להתקיים רק מפני שמתעלמים מהן (אלדוס האקסלי).
***********************************************************************

עדכון 15.7.20: שר התקשורת החל ליישם (חלקית בלבד) אחת מההמלהשר בשיחת זום עם כמה ארגוניםצות שלי: לשוחח עם נציגי ציבור מוסמכים (ראה בתצלום משמאל).
להלן הודעת דובר השר:
"שר התקשורת חה״כ יועז הנדל קיים שולחן עגול עם ראשי ארגונים חברתיים במטרה לשמוע את הדרישות מהממשלה בתקופת הקורונה, וליצור שיתופי פעולה בין משרד התקשורת לארגונים

בפגישה השתתפו ראשי הארגונים לב אחד, עלם, אנוש, סחי, נטל ועוד. לבקשת הארגונים סוכם כי השולחן עגול יתכנס מפעם לפעם.

ראשי הארגונים ביקשו את עזרת השר ביצירת קשב לארגונים מצד הממשלה בכל תחומי העיסוק, בייחוד לאור העדר תקציב מדינה בתקופה האחרונה. 

השר הנדל ציין בפגישה כי ״הזמנו בכוונה ארגונים ממגוון תחומים כדי לקבל תמונת מצב רחבה. המעבר לבידוד חברתי והסתמכות על תקשורת מרחוק מחייבים את הממשלה והארגונים לשתף פעולה כדי לקדם אוכלוסיות מוחלשות.

״באשר לתחומי משרד התקשורת, יש צורך בהנגשת תקשורת מתקדמת ואיכותית לכל האוכלוסיה. פעמים רבות יש לילד מחשב, אבל אין לו אינטרנט, יש קשיש עם אינטרנט אבל אין לו את הכלים להשתמש בו. עלינו לעבוד בשיתוף פעולה כדי לייצר פתרונות מהירים ואפקטיביים״."

LISTEN FREE 



 
 
Bookmark and Share