Telecom News - היסטוריה ישראלית-חלל בשירות הרפואה: ננו לוויין ישוגר ויבצע 4 ניסויים רפואיים

היסטוריה ישראלית-חלל בשירות הרפואה: ננו לוויין ישוגר ויבצע 4 ניסויים רפואיים

דף הבית >> פיתוחים חדשים וצ'יפים >> היסטוריה ישראלית-חלל בשירות הרפואה: ננו לוויין ישוגר ויבצע 4 ניסויים רפואיים
היסטוריה ישראלית - חלל בשירות הרפואה: ננו לוויין ישוגר ויבצע 4 ניסויים רפואיים
מאת: מערכת Telecom News, 22.6.20, 17:25ננו לוויין ספייס פרארמה
 
שיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית והאיטלקית בחלל: ננו לוויין יבצע 4 ניסויים רפואיים פורצי דרך מחוץ לכדור הארץ. אירוע השיגור יועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית ובערוץ היוטיוב של משרד המדע והטכנולוגיה. פירוט 4 הניסויים.
 
אם לא יהיו עיכובים נוספים בשל מזג האוויר, מחרתיים, יום רביעי 24.6.20 (4:51 לפנות בוקר שעון ישראל), ישראל תעשה היסטוריה עם שיגורו של ננו לוויין, שיבצע 4 ניסויים מדעיים-רפואיים מחוץ לכדור הארץ.

שיגור הלוויין, פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, יתבצע מבסיס שיגורי החלל האירופי בקורו שבגוויאנה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה.

הננו לוויין הישראלי מכיל מעבדה זעירה, דידו-3 (DIDO-3), שיוצרה ע"י חברת ספייס פארמה. הלוויין בגודל של קרטון חלב כולל בתוכו 4 ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה, שיספקו מידע חדש ופורץ דרך על מחלות ומניעתן, מידע שאינו מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ.

המעבדה הממוזערת, שניתן יהיה לשלוט על הטמפרטורה שלה בחלל, מופעלת באופן אוטונומי. עד היום ניסויים בתנאי חוסר כבידה מבוצעים רק בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים ע"י אסטרונאוטים. הפיתוח של ספייס פארמה, שנתמך ע"י סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מאפשר, למעשה, לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא  במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים.

הניסויים תוכננו ע"י 4 צוותים של מדענים ב-2 המדינות, ולכל ניסוי רפואי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. המוסדות הישראליים במשתתפים בניסויים: הטכניון עם 2 ניסויים, האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא.

מחרתיים, יום רביעי 24.6.20, החל מהשעה 3:30, ייערך אירוע שיגור חגיגי בהשתתפות שר המדע והטכנולוגיה, שגריר איטליה בישראל, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, מנכ"ל חברת ספייס פארמה, החוקרים הישראלים העורכים את הניסויים ובכירים מתעשיית החלל והרפואה בישראל. האירוע יתקיים במרכז לחדשות דיגיטלית, בבית החולים שיבא תל השומר.

בשל מגבלות התו הסגול האירוע יתקיים במתכונת מצומצמת וישודר בשידור חי בקישורים הבאים:

בדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה - כאן.
ובעמוד היוטיוב של משרד המדע והטכנולוגיה  - כאן.

פירוט החוקרים והמחקרים:
  1. פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות ע"י אנזים. מחקר זה הוט חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.
  2. פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין, שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות ע"י אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.
  3. פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה - רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, שקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.
  4. פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהם בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות ע"י חיידקים.
תוצאות הניסויים, שאמורות להגיע בשבועות הקרובים, תשודרנה אל תחנת הקרקע של חברת ספייס-פארמה הממוקמת בשווייץ ומשם יועברו לחוקרים בישראל. הננו לוויין יחלוף 6 פעמים ביום מעל תחנת הקרקע ויעביר נתונים לכדור הארץ. הנתונים ינותחו במעבדות בארץ ובאיטליה ועל סמך המידע הזה תשודרנה פקודות להמשך הניסוי בחלל בצורה אינטראקטיבית ובזמן אמת. במקביל, יבצעו החוקרים את הניסויים במערכת זהה על הקרקע. ההבדלים בין הניסויים בתנאים השונים יספקו מידע ייחודי, שעשוי להוביל לפריצות דרך. 

צילום תמונה עליונה: ספייס פארמה
 
 
 
 
 
 
 



 
 
Bookmark and Share