שובר השוויון של מגזר הבריאות: השינויים הדיגיטליים בתחום הבריאות ושירותיו

דף הבית >> סקירות טכנולוגיות >> שובר השוויון של מגזר הבריאות: השינויים הדיגיטליים בתחום הבריאות ושירותיו
שובר השוויון של מגזר הבריאות - השינויים הדיגיטליים בתחום הבריאות ובשירותיו
מאת: עידו מוליחי וחגית סנדלון, 2.7.20, 07:00עידו מוטליחי וחגית סנדלון קרדיט צילום עידו מוליחי

ארגוני בריאות נדרשים לבחון איך ליישם טכנולוגיות דיגיטליות שונות, כדי לשפר את הטיפולים, להפחית סיכונים ולקצץ בעלויות. הם חייבים למקסם את יעילות מערכות ה-IT שלהם ע"י הטמעת טכנולוגיות מודרניות, תהליכים אוטומטיים ושיפור תשתיות. הכל על הטרנספורמציה הדיגיטלית בענף הבריאות.
 
מגוון מגזרים, כמו הבנקאות, הקמעונאות והתיירות, מנצלים כיום לטובתם את התובנות, שניתן להפיק מטכנולוגיות מתקדמות כמו, למשל, ביג דאטה, ובהקשר זה יש לציין גם את תעשיית הבריאות, שעשתה קפיצת מדרגה באימוץ הטרנספורמציה הדיגיטלית בשנים האחרונות.

אמנם, על פניו זה עשוי להיראות יותר כמו הסבת מרשמים, הצהרות, הפניות וכד', מהעולם האנלוגי אל הדיגיטלי, אולם, מתקיימים בענף זה גם לא מעט שינויים טרנספורמטיבים המקדמים אותו לעידן הבריאות הדיגיטלית. יחד עם זאת, הדרך עדיין ארוכה ופוטנציאל השינוי הוא רב, מאתגר ומסעיר.

תשתיות ה-IT, הקיימות כיום בשירותי הבריאות, בעיקר בבתי החולים הממשלתיים, אינן תמיד העדכניות ביותר, ולכן הן מוגבלות ביכולתן לתמוך בעומסי העבודה הנוצרים בבתי החולים, במרפאות ובקופות החולים. התקדמות מקיפה יותר בהטמעת מערכות IT מודרניות המותאמות לעידן הדיגיטלי, תאפשר לצוותים המקצועיים לתעדף טוב יותר את עומסי העבודה ולהתמקד יותר בהיבטים הרפואיים, לטובת המטופלים.

תהליכים רבים בעולם הבריאות כבר בשלים לשינוי הטכנולוגי, שמשלב בין העולמות הפיזיים, הביולוגיים והדיגיטליים. אנו עדים להתפתחות בתחום הטכנולוגיות העמוקות, שעתידות לחולל שינוי עצום ברפואה בעתיד הלא רחוק, כמו, למשל, ננו רפואה, הדפסת תלת-מימד ביולוגית של איברי גוף, שימושי ביג דאטה ובינה מלאכותית, פתרונות מציאות רבודה ומדומה (AR ו-VR בהתאמה), רובוטיקה וסייבורגים ועוד.

יחד עם זאת, לצד טכנולוגיות חדשניות עדיין ניתן למצוא מערכות IT ישנות, שפועלות באותן סביבות ומעכבות את השגת מלוא הפוטנציאל, שמאפשרת הטרנספורמציה הדיגיטלית בתחום הבריאות.

חברת המחקר מקינזי מצאה, שפערי תרבות ותפיסה הם האויבים הגדולים ביותר של הטרנספורמציה הדיגיטלית. מעבר לכך, אחד החסמים הגדולים בתחום הבריאות הוא הסיכון הגבוה בתהליך הטרנספורמציה, שנובע מדינמיות הסביבה הרפואית, שבה אסור שיהיו סיכוני אבטחה והשבתת מערכות.

לאור זאת, ארגוני הבריאות בעולם נדרשים לבחון היטב כיצד ליישם את הטכנולוגיות הדיגיטליות השונות, כדי לשפר את הטיפולים, להפחית סיכונים ולקצץ בעלויות. הם חייבים למקסם את יעילות מערכות ה-IT שלהם ע"י הטמעת טכנולוגיות מודרניות, תהליכים אוטומטיים ושיפור התשתיות באופן כללי.

מדובר במשימה, שאינה ברת השגה בבת אחת, בעיקר כאשר יישום הדיגיטציה מונח במרבית המקרים על כתפיי ה-CIO וה-CTO בלבד, ללא ראייה ומעורבות כלל-ארגונית.

השלב הראשון בתהליך הוא להבין היכן הארגון נמצא בתהליך כבר היום, עד כמה מודרנית תשתית ה-IT המוטמעת בו ואילו טכנולוגיות נדרשות לטובת השלמת הפערים. לרוב, המשמעות של הטרנספורמציה הדיגיטלית מבחינת אנשי ה- IT בארגון, בכל מגזר שהוא, היא קודם כל שדרוג התשתיות, לרבות שרתים, מערכות אחסון ורשתות תקשורת.

בשלב הבא ניתן יהיה לראות ביתר בהירות מהי הדרך הנכונה ביותר לארגון הספציפי במגזר הבריאות, ליישם טכנולוגיות חדישות, החל מאנליטיקות חיזוי, דרך למידת מכונה ובינה מלאכותית (ML ו-AI בהתאמה) ועד למכשור לביש. צריך גם לבחון כיצד הטכנולוגיה תתקבל בפועל.

היבט זה, שלרוב נשכח בתהליך, הוא הקשה ביותר ליישום בתהליכי טרנספורמציה בתעשיית הבריאות. לא פשוט לאתגר אנשים לחרוג מהרגלים ולהתמיד בהטמעת השינוי, למרות החששות.

ארגון הבריאות העולמי צופה ב-15 השנים הקרובות מחסור של כ-18 מיליון קלינאים, עקב גידול באוכלוסיות המזדקנות ברחבי העולם. כדי להבטיח, שאנשי המקצוע יעמדו בדרישות הגוברות של טיפול בחולים למרות העומס, צריך לצייד אותם בטכנולוגיה, שתאפשר זאת ותקח חלק מרכזי בתכנית הטיפולית.

כך, למשל, גישת ה'טלרפואה' (או טלמדיסין, Telemedicine), יכולה לספק תמיכה באמצעות הנגשה של ייעוץ רפואי, שאינו חירום, במיוחד כי מדובר בשירות זול ונגיש מאוד. מטופלים רבים יכולים להיעזר באפשרות זו מכל מקום ובכך להפחית את העומס על המרפאות.

ראינו את העליה בשימוש בפלטפורמות טלרפואה בתקופת הקורונה, בכל העולם וגם בישראל. אנו עדים כבר היום למגוון האפשרויות בתחום, כמו המכשירים הלבישים המשמשים את הרופאים ואותנו למעקב אחר איכות השינה, רמת הדופק ועוד ומספקים את המידע הבסיסי הנדרש למתן טיפול ראשוני.

טרנספורמציה דיגיטלית עשויה להיות מאוד פשוטה כאשר הטכנולוגיה כבר קיימת בשימוש נרחב ולכן מנוטרל החשש של אימוץ טכנולוגיה חדשה. כך, למשל, טלפונים ניידים יכולים לבצע את המעקב אחר סימנים חיוניים לטובת יישומים המספקים ייעוץ רפואי בסיסי.

בינה מלאכותית יכולה לעזור למרפאות "עמוסות" במיוחד לאתר מחלות זמן רב לפני הופעת התסמינים. כתוצאה מכך, הטיפול הבריאותי יהפוך לפרואקטיבי במקום להיות תגובתי. איתור מחלות לפני הופעתן זה שובר שיוויון, והיום כבר לא מדובר בחלום רחוק.
עולם הרפואה העתידי יתמקד יותר בהשגת רווחה אופטימלית ולאו דווקא בטיפול במחלות. תיאורטית, אם הטכנולוגיה תהייה מבוססת דיה כדי להבטיח זאת, מחלות תהיינה "נחלת העבר" ורווחה אישית ובעיקר "well-being" יעמדו במרכז העניינים.

למשל, דמיינו את חדר האמבטיה שלכם מצויד במראה חכמה הכוללת חיישנים המזהים לחץ דם, פעימות לב וטמפרטורת גוף. בינה מלאכותית תדע אם הטמפרטורה היא של הגוף שלכם או בגלל מזג האוויר או תנאי החדר, למידת מכונה תבין אם מדובר במצב רגיל והדבר יוביל לאבחנה מוקדמת יותר ולנקיטה באמצעי מניעה החשובים מאוד לכל תכנית בריאות.

איסוף נתונים רפואיים ממכשירים שונים, והעברתם ישירות לרשומות בריאות שונות, חוסך זמן רב ויקר לרופאים ויתרה מכך, מנגיש את שירותי הבריאות ליותר אנשים המתגוררים באזורים מרוחקים מהמרכז.

תעשיית הבריאות העולמית מוערכת בעשרות טריליוני דולרים ולטכנולוגיה יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לשנות את הדרך בה היא מתפקדת כיום. הסרת המחסומים הטכנולוגיים, והפחתת הזמן, שרופאים מקדישים להתמודדות עם הטכנולוגיה הנוכחית והמיושנת, יובילו לזמן רב יותר, שיוקדש לטיפול נטו בחולים ואף להצלת חיים.

מאת: עידו מוליחי (ארכיטקט בכיר לטכנולוגיות וחדשנות) וחגית סנדלון (מנהלת מכירות בכירה לתחום הבריאות). יולי 2020.
דל טכנולוגיות
MEDICAL FREE



 
 
Bookmark and Share