קץ האשליה להפיכת בנק הדואר למסחרי ולא ברור אם ניתן לקדם הפרטת הדואר

דף הבית >> דואר ישראל >> קץ האשליה להפיכת בנק הדואר למסחרי ולא ברור אם ניתן לקדם הפרטת הדואר
קץ האשליה להפיכת בנק הדואר למסחרי ולא ברור אם ניתן לקדם את הפרטת הדואר
מאת: מערכת Telecom News, 22.8.20, 19:57יגאל לוי תמונה פרטית

זו הפעם ה-15 מאז החלטת הממשלה ב-2012 על הפיכת בנק הדואר לבנק "חברתי", שמשרד התקשורת מבקש מוועדת הכלכלה לדחות את היישום, אלא שהפעם מדובר במקרה הזוי במיוחד אפילו בסטנדרטים של המשרד. מתה האשליה, שניתן להפריד בין חברת הדואר לבנק הדואר, וספק אם ניתן יהיה לקדם את הפרטת הדואר במועדים שנקבעו, כאשר טרם הסתיים השימוע לגבי המלצות "ועדת רוזן", וטרם נמצא פתרון לנושא מיפוי ושווי הנדל"ן של החברה.

ביום רביעי (19.8.20) התייצבה מנכ"לית משרד התקשורת החדשה, אבישר בן חורין, בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, וביקשה בשם שר התקשורת, יועז הנדל, לדחות בחצי שנה את מועד הפיכת בנק דואר לבנק "חברתי", כי בתוך חצי שנה תוצג הצעת חוק חדשה לגבי עתיד בנק הדואר.

על פניו אין מדובר באירוע חריג, שכן, זו הפעם ה-15 (!) מאז החלטת הממשלה ב-2012 על הפיכת בנק הדואר לבנק "חברתי", שמשרד התקשורת מבקש מוועדת הכלכלה לדחות את היישום - אלא שהפעם מדובר במקרה הזוי אפילו בסטנדרטים של משרד התקשורת.

כדי להבין את הסוגייה, צריך להזכיר, שבנק הדואר אינו באמת "בנק" לפי ההגדרה בחוק הבנקאות, הוא אינו כפוף להוראות בנק ישראל ולא נתון לפיקוח המפקח על הבנקים.

ההבדל העיקרי בין שירותי בנק הדואר לבין בנק מסחרי, הוא האיסור על בנק הדואר לספק הלוואות באמצעות כספי הפיקדונות של הלקוחות, או להעניק ריבית על הפיקדונות. למעשה, פעילות בנק הדואר מתמקדת בהיותו מסלקה להעברת תשלומים מהציבור בעיקר לממשלה ותשלום קצבאות מהמדינה לזכאים מקרב הציבור.

כיום, בנק הדואר הוא חברת בת הנמצאת בבעלות מלאה של חברת דואר ישראל. מבנה זה החליף את "בנק הדואר", שפעל מכוח חוק בנק הדואר התשי"א 1951 ובמסגרת רשות הדואר, שפעלה מכוח חוק רשות הדואר התשמ"ו.

ניתן להבין את חשיבות בנק הדואר לחברה הדואר מהנתונים הבאים: הכנסות חברת דואר ישראל הסתכמו ב--2018 ב-1.84 מיליארד ₪. הרווח הנקי הסתכם ב-17.5 מיליון ₪. בנק הדואר עצמו הכניס לחברה 418 מיליון ₪, המהווים כ-20% מכלל הכנסות החברה - נתון המבהיר את חשיבות בנק הדואר לחברת הדואר.

כאמור, מבנה הנ"ל של בנק הדואר מטיל עליו מגבלות באספקת שירותים בנקאיים (איסור מתן ריבית על פיקדונות ואשראי). לכן, בנק הדואר נאלץ להסתפק באספקת שירותים אלה רק כמשווק עבור גופים אחרים כגון "בנק ירושלים" ו"ישראכרט", מבלי להיחשף לעיקר הסיכון הפיננסי.

מאחורי ההגדרות "בנק חברתי" ו"בנק מסחרי" עומד תיקון מספר 11 לחוק הדואר מ-2012, שנועד לאפשר לבנק הדואר לספק מגוון רחב יותר של שירותים פיננסיים. אולם, רק בכפוף למספר תנאים, לרבות: הפרדה בין בנק הדואר וחברת הדואר, העמדת הון עצמי מזערי לטובת בנק הדואר, מינוי דירקטוריון נפרד לבנק הדואר וחתימת הסכם קיבוצי עם העובדים.

מאז, כל חצי שנה, משרד התקשורת "מופתע" מחדש, שהתנאים לא התקיימו, ושרי התקשורת נחפזים לשלוח את מנכ"לי המשרד לוועדת הכלכלה, בבקשה לדחות את הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי.

כאמור, גם שר התקשורת הנוכחי, יועז הנדל, נאלץ לשלוח את מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, (בתמונהאבישר בן-חורין משמאל), לוועדת הכלכלה כדי לדרוש דחייה ביישום, אלא שהפעם מדובר במהלך הזוי במיוחד. 

ראשית, הפעם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי סרב לקחת חלק "בקרקס" החצי שנתי הזה וכבר בפתח הדיון קבע נחרצות: "זוהי הדחיה ה-15 מאז שהחוק חוקק ב-2012. לא אתן לדחות שוב ושוב כפי שנעשה עד כה. לא נשים עוד ללעג וקלס את ועדת הכלכלה ואת הכנסת".

לירן אבישר בן-חורין, שבמקור באה לוועדה כדי לבקש דחייה נוספת של חצי שנה, נאלצה להסכים: "גם אני סבורה, שהתמשכות התהליכים מיותרת. אני לא רואה איך ב-4 השנים הקרובות הופך בנק הדואר לבנק מסחרי. לכן, תוך חצי שנה נגיש לוועדה תיקון לחוק, שיפסיק את הדחיות החוזרות ונשנות".

למי שלא הבין, המשמעות האמיתית של המהלך, היא, שבא הקץ לאשליה, שניתן להפריד בין חברת הדואר לבנק הדואר ולהפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי, שיתחרה בבנקים המסחריים.

מי שלא הופתע מהדברים, היה עו"ד יגאל לוי, (בתמונה למעלה), סמנכ"ל בכיר דואר לשעבר במשרד התקשורת, שבעבר כבר התייחס לנושא בגלובס ב-18.7.18: "זה שבנק הדואר פועל בתוך הסניפים בסבסוד צולב, זה מה שמאפשר לקיים את הפריסה האוניברסלית. ברגע שינתקו את זה, אז בעצם הסינרגיה הזו תיעלם וזה עלול להביא לקריסה של הפריסה האוניברסלית של הסניפים, שגם ככה האיתנות הכספית שלהם מעורערת. רואים את זה דרך סוכני הדואר, שמפסיקים את ההתקשרות מחוסר כדאיות כלכלית".

ב-22.8.18 הוא גם הוסיף בגלובס: "בנק הדואר במתכונתו הנוכחית הוא הבנק החברתי האמיתי. בנק המחויב לפריסה אוניברסלית בתוך סניפי הדואר ומספק שירותים פיננסיים בסיסיים לאוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל, תוך סינרגיה עם שירותי הדואר. בנק ישראל לא יאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק אמיתי, שיספק מתן אשראי ללקוחות ויתחרה בבנקים המסחריים.

לכן, מי שרוצה לייצר תחרות אמיתית בבנקים שיתכבד וייצר תחרות כזו, מבלי להשלות את הציבור כאילו ניתן להשתמש בבנק הדואר לצורך תחרות בבנקים המסחריים. בסופו של יום נישאר ללא תחרות וללא שירותים בסיסיים ומסובסדים של בנק הדואר, שהוא בבחינת 'כבשת הרש' של העשירונים הנמוכים בארץ, שאף בנק לא רוצה לשרת".

יודגש, שבבנק הדואר מתנהלים כ-400 אלף חשבונות, "המגלגלים" פיקדונות בסכומי עתק של כ-3 מיליארד ₪ בשנה (שאינם באמת חלק מנכסי חברת הדואר), כאשר רבים מהחשבונות שייכים ללקוחות המודרים מהבנקים המסחריים, שחסמו אותם מלנהל חשבון בנק רגיל.  

ונחזור לישיבת ועדת הכלכלה מיום רביעי האחרון: "קבורת החמור" של האשליה להפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי, אחרי קרוב לעשור של דחיות חוזרות ונשנות ביישום, אינה הדבר ההזוי היחיד בהודעת משרד התקשורת לוועדה.

כידוע, אנו נמצאים בעיצומו של הליך הפרטה של חברת הדואר ובנק הדואר (כיחידה אחת), לפי המתווה הבא: בשלב הראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עוד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור בבורסה. כך, שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.

מבחינת לוח הזמנים של ההפרטה:

ביום 14.7.20 הוצג הליך המכירה.
ביום 11.8.20 התקיים כנס משקיעים במרכז הלוגיסטי של חברת הדואר במודיעין.
ביום 27.10.20 אמורות להיות מוגשות לרשות החברות הממשלתיות הצעות הרכישה של 20% מהחברה ע"י משקיע אסטרטגי.
בתוך 5 חודשים אמור להיערך מיון ההצעות ובחירת ההצעה הזוכה.
במהלך אפריל-יוני 2021 אמור להיות מושלם הליך המכירה.
במהלך 2022 אמור להתבצע השלב השני של ההפרטה, באמצעות מכירת 20% נוספים ע"י הנפקה לציבור.

בנסיבות אלה, שבהן מודיע משרד התקשורת לוועדת הכלכלה, שרק בעוד חצי שנה הוא יציג הצעת חוק חדשה לגבי עתיד בנק הדואר, לא ברור מה בדיוק "הסחורה" המוצעת כעת למכירה ע"י המדינה וכיצד ניתן לקדם את הפרטת חברת הדואר ובנק הדואר במועדים שנקבעו, כאשר טרם הוחלט עתיד בנק הדואר?

שימוע המלצות "ועדת רוזן":
ואם לא די בכך, הליך הפרטת חברת הדואר מתדני רוזןקיים בעיצומו של שימוע ציבורי נרחב על המלצות "ועדת רוזן", בראשותו של דני רוזן (בתמונה משמאל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת), שהן בעלות השלכות מרחיקות לכת על עתיד ענף הדואר ומכאן על שווי חברת הדואר העומדת למכירה. כך, לדוגמא המליצה הועדה: 
  1. לאשר לחברה, לראשונה, להיכנס לתחום הפקת דואר באמצעות שת"פ עם בית דפוס.
  2. לבטל את הפיקוח על תעריף בול רגיל.
  3. לבטל את חובת החברה לספק שירות כמותי בכל הארץ כשירות בסיסי ובתעריף אחיד, ולאפשר לחברה לגבות תעריפים שונים לאזורים שונים.
  4. לבטל את חובת החברה למסור 90% מדברי הדואר הרשומים בבית הנמענים ולהסתפק במסירה במרכזי מסירה.
  5. לאשר סגירת מאות יחידות דואר (20 סניפים ו-200 סוכנויות).
  6. לצמצם את תדירות הגעת קווי הדואר נע לפריפריה וביטול פעולות האשנב בקווי הדואר נע.
  7. לאפשר לחברה לספק שירותים נוספים ללא צורך באישור משרד התקשורת.
  8. להרחיב את התחרות גם לתחום הדואר הרגיל (האמת היא, שהמלצה זו היא לא רצינית, כנראה כדי "לאזן" את ההטבות הרבות של הוועדה לחברה, כי מדובר בתחום לא אטרקטיבי וקשה מאוד לטיפול ביחס לדואר כמותי).
  9. בנוסף, הודיעה הוועדה, כי בשל קוצר הזמן לא הספיקה לבחון את בקשת החברה לקבל גמישות בשעות הפעלת יחידות הדואר, אך ממליצה למשרד לבחון את זה.
גם בהקשר זה לא ברור כיצד ניתן לקדם את הפרטת חברת הדואר במועדים שנקבעו, כאשר טרם הסתיים השימוע לגבי המלצות "ועדת רוזן" (ותיקוני החוק והרישיון שיידרשו), על השלכותיהן הנרחבות על הוודאות הרגולטורית בענף הדואר ועל שווי חברת הדואר?

נדל"ן חברת הדואר
וגם אם צלחנו את המכשולים סביב היעדר החלטה לגבי עתיד בנק הדואר ואי השלמת השימוע לגבי המלצות "ועדת רוזן", עדיין מרחפת מעל תהליך הפרטת חברת הדואר שאלת הנדל"ן של החברה.

אין זה סוד, ששיקול מרכזי המנחה את המתעניינים ברכישת חברת הדואר, הוא רכישת מאות נכסי הנדל"ן של החברה.

הנדל"ן של חברת הדואר הוא "חור שחור" וטרם הושלם המיפוי השלם שלו. מבקר המדינה אף פרסם ב-2017 דו"ח חריף על ניהול נדל"ן החברה, לרבות גילוי נכסים השייכים לחברה, אך אינם רשומים כלל על שמה. החשש העיקרי הוא, שרוכש החברה "יגלה" לאחר הרכישה נכסים רבים נוספים, שקיבל חינם מהמדינה. בכלל נדמה, שבהקשר לשווי נדל"ן חברת הדואר (האמיתי!) "כל מספר זוכה" והסכומים, שנזרקים לחלל האוויר, הם בין מיליארד ₪ וצפונה.

גם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שחלק מנכסי חברת הדואר נמצאים על אדמות באחריותה, מתנגדת להעברת חלק מנכסי החברה לידיים פרטיות ללא הסדרה מול רמ"י, בעיקר הנכסים בייעוד ציבורי, כדוגמת בית המיון המרכזי לשעבר בת"א (שנמכר ללא תיאום עם רמ"י). החשש של רמ"י הוא, שהמדינה תמכור את נדל"ן חברת הדואר בזול  ולאחר הרכישה ישביח הרוכש את הקרקע וירוקן את החברה מנכסיה, תוך רווח ספקולטיבי עצום ליזם הפרטי, שישלשל את הכסף לכיסו. מול רמ"י עומדת הדוגמא של הפרטת חברת בזק.

אמנם, אחד הסעיפים במתווה הפרטת חברת הדואר קובע, שהמשקיע האסטרטגי לא יהיה רשאי למכור את אחזקותיו בחברה ב-7 השנים הראשונות, כאשר הכוונה למנוע ממנו לעשות "אקזיט מהיר" על הנדל"ן של החברה, ובכל זאת הסיכוי לרכוש את נדל"ן חברת הדואר ב"מכירת חיסול" עדיין מהווה השקעה אטרקטיבית מאוד למשקיע אסטרטגי. מה גם, שלרוכש יובטחו זכויות עודפות, לגבי בחירת המנכ"ל, היו"רים של ועדת הכספים וועדת משאבי אנוש.

גם בהקשר זה לא ברור כיצד ניתן לקדם את הפרטת חברת הדואר במועדים הנ"ל, כאשר טרם הסתיים מיפוי הנדל"ן של החברה ואין הסכמה על השווי האמיתי שלו?

ועדיין לא אמרנו מילה על האפשרות לבחירות קרובות בישראל, על הקורונה ועל הסיכונים הנובעים מכך, שהליך הפרטת חברת הדואר מתקיים דווקא בעיצומו של משבר כלכלי עצום בארץ ובעולם, שפוגע גם בפעילות הדוארית.
 

דואר ישראל



 
 
Bookmark and Share