האם הקמת "ועדת רוזן" לבחינת ענף הדואר הייתה פיקציה?

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> האם הקמת "ועדת רוזן" לבחינת ענף הדואר הייתה פיקציה?
האם הקמת "ועדת רוזן" לבחינת ענף הדואר הייתה פיקציה?
מאת: מערכת Telecom News, 31.8.20, 07:00יגאל לוי תמונה פרטית

תמיהות לגבי כתב המינוי של "ועדת רוזן" ומינוי חבריה, ותחושות קשות, שמישהו קודם "תקע את החץ" וכעת מציירים סביבו את המלצות הוועדה. האם הוועדה נועדה להקל על חברת הדואר ולהשביח את שוויה ערב ההפרטה? האם המדינה עשתה שימוש ב"וועדת רוזן" כדי לסייע לה כבעלים של חברת הדואר? ואם אין די בכך - תוך כדי השימוע על המלצות הוועדה, קיבלו "השחקנים" בענף הודעה, שזמן להגשת התייחסותם קוצר.

ביום 22.8.20 דיווחנו על קץ האשליה להפרדת בנק הדואר מחברת הדואר ולהפיכתו לבנק מסחרי, ואף הבענו ספק אם ניתן יהיה לקדם את הפרטת חברת הדואר - במועדים שנקבעו.

לעניין זה הבאנו את דבריו של עו"ד יגאל לוי, סמנכ"ל בכיר דואר לשעבר במשרד התקשורת, (בתמונה למעלה), לעיתון גלובס ביום 22.8.18: "בנק הדואר במתכונתו הנוכחית הוא הבנק החברתי האמיתי. בנק המחויב לפריסה אוניברסלית בתוך סניפי הדואר ומספק שירותים פיננסיים בסיסיים לאוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל, תוך סינרגיה עם שירותי הדואר.
בנק ישראל לא יאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק אמיתי, שיספק מתן אשראי ללקוחות ויתחרה בבנקים המסחריים.
לכן, מי שרוצה לייצר תחרות אמיתית בבנקים, שיתכבד וייצר תחרות כזו, מבלי להשלות את הציבור כאילו ניתן להשתמש בבנק הדואר לצורך תחרות בבנקים המסחריים. בסופו של יום נישאר ללא תחרות וללא שירותים בסיסיים ומסובסדים של בנק הדואר, שהוא בבחינת 'כבשת הרש' של העשירונים הנמוכים בארץ שאף בנק לא רוצה לשרת".

במסגרת כך דיווחנו על "המסמר האחרון" ברעיון הפיכת בנק הדואר לבמנכ"לית משרד התקשורת עם מנכ"ל הדואר - מאתר המשרד נק מסחרי, בהתייצבותה של מנכ"לית משרד התקשורת החדשה, לירן אבישר בן חורין, (בתמונה משמאל, עם מנכ"ל חברת הדואר, דני גולדשטיין), ביום 19.8.20, בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, ובקשתה בשם שר התקשורת, יועז הנדל, לדחות (בפעם ה-15) בחצי שנה, את מועד הפרדת בנק דואר מחברת הדואר והפיכתו לבנק "חברתי".

בסופו של דבר, ישיבת ועדת הכלכלה הנ"ל הסתיימה בכך, שאבישר בן חורין מסרה: "גם אני סבורה שהתמשכות התהליכים מיותרת. אני לא רואה איך ב-4 השנים הקרובות הופך בנק הדואר לבנק מסחרי. לכן, תוך חצי שנה נגיש לוועדה תיקון לחוק, אשר יפסיק את הדחיות החוזרות ונשנות"

למי שלא הבין, המשמעות האמיתית של המהלך, היא, שבא הקץ לאשליה, שניתן להפריד בין חברת הדואר לבנק הדואר ולהפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי, שיתחרה בבנקים המסחריים.

מאחר שאנו נמצאים בעיצומו של הליך הפרטת חברת הדואר ובנק הדואר (כיחידה אחת), קבענו, שבנסיבות אלו, שבהן מודיע משרד התקשורת לוועדת הכלכלה, שרק בעוד חצי שנה הוא יציג הצעת חוק חדשה לגבי עתיד בנק הדואר, לא ברור מה בדיוק "הסחורה" המוצעת כעת למכירה ע"י המדינה וכיצד ניתן לקדם את הפרטת חברת הדואר ובנק הדואר במועדים שנקבעו, כאשר טרם הוחלט עתיד בנק הדואר?

במסגרת הדיווח, התייחסנו גם להשפעת המלצות "ועדת רוזן" לבחידני רוזןנת ענף הדואר בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דני רוזן, (בתמונה משמאל), על תהליך ההפרטה.

כעת נשפוך אור נוסף על "ועדת רוזן", בניסיון לבחון, האם הקמת הוועדה מלכתחילה הייתה פיקציה, שנועדה להקל על חברת הדואר ולהשביח את שוויה ערב ההפרטה.

במילים אחרות: האם המדינה כמאסדרת של ענף הדואר עשתה שימוש ב"וועדת רוזן" כדי לסייע למדינה כבעלים של חברת הדואר?
 
"ועדת רוזן" ותהליך הפרטת חברת הדואר:
"ועדת רוזן" אינה מזכירה אפילו במילה את נושא הפרטת חברת הדואר, דבר הנראה "חשוד" לאור העובדה, שהיא הוקמה ב-2018, מספר חודשים אחרי החלטת ועדת שרים להפרטה, בנוגע להפרטת חברת הדואר.

הדבר "חשוד" גם לאור ההקלות הנרחבות, שמציעה "ועדת רוזן" להעניק לחברת הדואר, דבר האמור להשביח את שוויה ("במקרה" בסמוך להחלטת ההפרטה).

יודגש, שמעבר להקלות לחברת הדואר בתחום התחרות, שיש בהן כדי להשביח את ערך החברה, יש לציין גם את המלצות הוועדה להקלות על החברה בצמצום פריסת יחידות הדואר, ביטול חובת מסירת חבילה בבית הנמען וצמצום פעילות קווי הדואר נע בפריפריה.

לעיתים, הוועדה אף הרשתה לעצמה לחרוג מסמכותה לפי כתב המינוי (שעסק ב"תחום השמור") ולהמליץ על הקלות לחברת הדואר בתחומים רחבים יותר "עקב חשיבות הנושא". כך לדוגמא, בהמלצה לאפשר לחברה לספק שירותים חדשים ללא אישור מראש של משרד התקשורת.

מיותר לציין, כי "במקרה" המלצות "ועדת רוזן" גם מתפרסמות ב-2020, סמוך להחלטה לקדם את תהליך הפרטת חברת הדואר.
כפי שפירטנו בכתבה קודמת, עיקר העניין של המשקיעים הוא בנדל"ן הרב של חברת הדואר ופחות בשירותים, שהיא מספקת.
אי לכך, ההקלות, שממליצה "ועדת רוזן" להעניק לחברה, הן בבחינת "בונוס נחמד" בלבד למשקיעים, למעט ההמלצה לאפשר סגירת יחידות דואר רבות - המלצה המשחררת למכירה נדל"ן נוסף.

מי שכן מעוניינים מאוד באימוץ המלצות "ועדת רוזן" הם הנהלת חברת הדואר ועובדיה. כך, שבין אם הפרטת החברה תצא לפועל ובין אם לאו, הם יזכו לגמישות ניהולית ויתרונות תחרותיים, מול השחקנים האחרים בענף. 

ומעל לכל, מרחפת כמובן השאלה: כיצד המדינה החלה לקדם את תהליך הפרטת חברת הדואר ואף לקבוע אבני דרך ליישומה, כאשר טרם הסתיים השימוע הציבורי על המלצות "ועדת רוזן"?

כפי שחשפנו בדיווח הקודם, תהליך הפרטת חברת הדואר מתקיים בעיצומו של שימוע ציבורי נרחב על המלצות "ועדת רוזן", שהן בעלות השלכות מרחיקות לכת על עתיד ענף הדואר ומכאן על שווי חברת הדואר העומדת למכירה.

העובדה, שתהליך ההפרטה החל מבלי להמתין ש"ועדת רוזן" תסיים את השימוע לגבי המלצותיה הדרמטיות, מעלה תהיות האמנם מדובר בשימוע אמיתי "בלב פתוח ונפש חפצה", או שמא מישהו "תקע את החץ" כבר הרבה קודם ועכשיו רק מציירים את המלצות הוועדה סביבו. גם אם מדובר בוועדה, שהיא פיקציה, מוטב היה למדינה לפחות להקפיד על הנראות הציבורית ולסיים את הליך השימוע, טרם תחילת הליך ההפרטה.

כתב המינוי להקמת "ועדת רוזן": 
"ועדת רוזן" הוקמה ב-2018 ע"י שר התקשורת דאז, איוב קרא, (בתאיוב קראמונה משמאל, שני משמאל, עם צמרת חברת הדואר), ובמסגרת כתב המינוי שלה היא תשמש כוועדה מייעצת לשר לצורך בחינת "שירותי הדואר בתחום השמור".

עד כאן הכל טוב ויפה, שהרי השר רצה ללמוד על ענף הדואר בטרם יקבל החלטות. אולם, שכאשר בודקים את כתב המינוי, מתברר, שאין עיגון חוקי להקמת הוועדה ואין כל הפנייה לסעיף ב"חוק הדואר" המאפשר את הקמתה.

יתרה כך, הדבר מעלה תהיות נוספות, כאשר סמכויות הוועדה, שכאמור, הוקמה ע"י שר התקשורת, עוסקת בנושאים המצויים גם תחת סמכותו של שר האוצר, שנעדר מכתב המינוי של הוועדה.

שתיקתו (הלא אופיינית) של שר האוצר, נוכח הרעיון להקמת וועדת ייעוץ כנ"ל ע"י שר התקשורת בלבד, מעלה תהיות, שמא באוצר "ניחשו" מראש מה תהיינה המלצות הוועדה. העובדה, שהוועדה קמה בסמוך להחלטת ועדת שרים להפרטה (בראשות שר האוצר), להפריט את חברת הדואר, מגבירה את התהיות סביב שתיקת שר האוצר נוכח הקמת הוועדה, כאמור.

מינוי חברי "ועדת רוזן":
מעיון בכתב המנוי של הוועדה "המייעצת" עולה, כי כל חבריה הם עובדי משרד התקשורת (למעט היו"ר, שגם הוא עובד המשרד לשעבר). ממתי אוסף של עובדי משרד הכפופים לשר, צריכים כתב מינוי כדי לייעץ לו? האם אין זה כלול במסגרת תפקידם השוטף? או שמא הכוונה הייתה למנוע ריבוי דעות, תוך כדי ניסיון לשוות לוועדה תדמית של "ועדה ציבורית בלתי תלויה"?

בחינה של ועדות דומות, לרבות "ועדת רייך", שקדמה לוועדה הנוכחית, מעלה, שמדובר הפעם בהרכב חריג ביותר. שכן, ועדות "מייעצות" מעין אלו, שעוסקות בנושאים בעלי השלכות ציבוריות רחבות, אמורות לכלול נציגי ציבור ולכל הפחות נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים, כגון: משרד האוצר או המשפטים.

גם הפעם שר האוצר בחר באופן לא אופייני, לשתוק - נוכח אי הכללת נציגי משרדו בוועדת הייעוץ הנ"ל.
 
מינוי יושב ראש "ועדת רוזן" - דני רוזן
כאמור, היחיד מבין חברי הוועדה "המייעצת", שאינו עובד פעיל במשרד התקשורת, הוא דני רוזן, ששימש בעבר כמנכ"ל המשרד.
עד כאן הכל טוב ויפה, שהרי מינוי של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר כראש ועדה מייעצת, הוא מינוי ראוי, ויודגש, שמדובר באיש מקצועי ואמין.

אלא שבדיקה מגלה, שדני רוזן התבטא בעבר באופן פומבי ונחרץ בנוגע להסדרה הרצויה של ענף הדואר בארץ.

אי לכך כאשר מחליטים למנות דווקא את דני רוזן כיו"ר ועדה "מייעצת" בנושא ענף הדואר, די ברור מה תהיה התוצאה שתתקבל, לאור עמדותיו הידועות, כאמור.

להלן לדוגמא מקבץ של אמירות, שהשמיע דני רוזן כבר ב-2014, בתגובה להמלצות "ועדת רייך", שעסקה אף היא בהסדרת ענף הדואר:
"התחרות שהתקיימה עד היום לא סייעה לענף הדואר".
"לא ניתן, ואין זה נכון, לפתור את המשבר של חברת הדואר ע"י הרחבת התחרות, פתיחת מרכזי החלוקה וביטול התחום השמור".
"הדו"ח מתעלם מהמשבר הפיננסי בחברת הדואר".
"יש לבטל את ההמלצה אודות צמצום תדירות החלוקה".
"יש לבטל את ההמלצה לאסור על חברת הדואר להקים בית דפוס".
"פתרון המשבר טמון בשינוי אופן ניהול חברת הדואר, בשיפור השירות, בהסרת הפיקוח על המחירים, ובהפחתת כוח אדם במטות ולא בעובדי השטח".

למען הסר ספק, חלק גדול מהעמדות הפומביות הנ"ל, שהשמיע דני רוזן ב-2014, מצאו דרכן להמלצות "ועדת רוזן" ב-2020, ועומדות לשימוע בימים אלה.
 
"ועדת רוזן" והתחרות בענף הדואר:
עם פרסום המלצות "ועדת רוזן", יצאו הצהרות ממשרד התקשורת, לפיהן מדובר בהרחבת "התחרות המלאה" בענף הדואר, דבר שבעצם רחוק מאוד מהמציאות.

מי שקרא את הפיסקה הקודמת לגבי ההתנגדות של דני רוזן (יו"ר ו"עדת רוזן") עוד ב-2014 לתחרות בענף הדואר, לא יופתע ודאי להיווכח, שהתנגדותו זו לתחרות, מצאה את דרכה ב-2020 להמלצות "ועדת רוזן". יודגש שהמלצות הוודעה נמסרו לשר דודי אמסלם בפברואר 2019, אך הוא לא נגע בנייר הזה בכלל. ההחלטות היו של השר יועז הנדל ביוני 2020, אחרי שימוע קצר. כמעט שנה וחצי אחרי שהדו"ח היה מונח על שולחנו של שר התקשורת.

כאמור, מי שבחר בדני רוזן לעמוד בראש הוועדה, בוודאי קרא גם כן את השקפתו לגבי הסדרת ענף הדואר ולא היה "מופתע", שאכן אלו היו המלצת הוועדה.

כך לדוגמא, המליצה "ועדת רוזן":
  • לבטל את חובת חברת הדואר לשלוח דואר כמותי במחיר אחיד בכל הארץ,
  • לבטל את פיקוח התעריפים של שירותי דואר שונים,
  • לבטל את חובת חברת הדואר לאפשר למתחרים להיכנס פיסית למרכזי החלוקה (מדובר בהוראת מינהל, שפרסם לשימוע, בזמנו, עו"ד יגאל לוי, סמנכ"ל בכיר דואר לשעבר במשרד התקשורת, אך טרם אושרה סופית ע"י המדינה. כעת הומלץ לבטלה לחלוטין),
  • לבטל את האיסור על חברת הדואר להפיק את דברי הדואר הכמותיים,
  • לבטל את "איחוד המדוורים" הנוהג, ומתן סמכות לחברת הדואר לקבוע את הגדרת דואר כמותי (מדובר באישור רגולטורי, שנתן עו"ד יגאל לוי, ומאפשר לאחד משלוחי דואר כמותי ממדוורים שונים, למשלוח אחד).
יודגש, שהמלצות הנ"ל הן לגיטימיות ואינן משוללות הגיון מקצועי. אולם, ודאי שלא ניתן לשווק אותן כהרחבת "התחרות המלאה" בענף הדואר, וזאת כשמטרתן היא דווקא לצמצם את התחרות בענף ולחזק את חברת הדואר על חשבון המתחרים. עם השוואת ההמלצות "ועדת רוזן" של 2020 לדברי דני רוזן עוד ב-2014, לא נותר אלא "להעמיד פני מופתעים".

להשלמת התמונה, נכון להזכיר, ש"ועדת רוזן" המליצה לפתוח לתחרות את הדואר היחידני (למעשה, מדובר בהחלטה ישנה, שלא יושמה בפועל), אבל פלח שוק זה לא באמת מעניין את המתחרים. לכן, אין פלא, שבשום מקום בעולם אין תחרות ממשית בתחום הדואר היחידני.
 
"ועדת רוזן" והמלצות "ועדת רייך":
נקודת המוצא של "ועדת רוזן" היא, ש"אין מקום להמשיך לפעול לפי המתווה של ועדת רייך", שחלק מהמלצותיה, שהוגשו עוד ב-2014, טרם יושמו. קישור לתגובות הציבור (ושל דני רוזן) להמלצות "וועדת רייך" עוד ב-2014 - כאן.

עד כאן הכל טוב ויפה, שהרי זכותה של ועדה "מייעצת", שהוקמה ב- 2018 ("ועדת רוזן") לבחון ואף לפסול המלצות של ועדה, שפעלה ב-2014. 

אלא שבחינה של כתב המינוי של הוועדה מעלה, שמלכתחילה, הוועדה כוונה לבטל את המלצות "ועדת רייך", תוך ציון הפערים בין המלצות והנחות "ועדת רייך", לבין המצב בענף בפועל.

גם בחינה של החלטות ועדת שרים להפרטה מיום 5.7.18 ומיום 21.1.20, בנוגע להפרטת חברת הדואר, מעלה ממצא מדהים בעניין זה.

החלטת ועדת השרים משנת 2018 קבעה: "ועדת השרים מטילה על שר התקשורת לפעול לתיקון חקיקה, חקיקת המשנה והרישיון הכללי של חברת הדואר ככל שיידרש, ביו היתר, בהתאם לאישור שר התקשורת ושר האוצר מיום 16.11.14 לעניין אימוץ המלצות ועדת רייך...".

ואילו החלטת ועדת השרים משנת 2020 קבעה: "בסעיף 2.5 להחלטה, המילים: "בהתאם לאישור שר התקשורת ושר האוצר מיום 16.11.14 לעניין אימוץ המלצות "ועדת רייך" יימחקו".

דהיינו: הממשלה מחליטה (ללא הנמקה) בינואר 2020 לבטל את ההנחיה לשר התקשורת לפעול ליישום של המלצות "ועדת רייך" באמצעות חקיקה, ואילו "ועדת רוזן" מנהלת עדיין בימים אלה (אוגוסט 2020) שימוע, בין היתר, לגבי המלצתם לבטל את המלצות "ועדת רייך". יתכן שגם בעניין זה מישהו "תקע את החץ" כבר הרבה קודם ועכשיו רק מציירים את המלצות הוועדה סביבו.
 
תהליך השימוע לגבי המלצות "ועדת רוזן":
מעבר לכך, שכאמור, תהליך הפרטת חברת הדואר יצא לדרך מבלי להמתין להשלמת השימוע לגבי המלצות "ועדת רוזן", הופתעו בעלי העניין בענף הדואר לקבל במהלך השימוע את ההודעה הבאה: "לאור אפשרות הקדמת לוחות הזמנים הממשלתיים לאישור תקציב המדינה, מקוצר המועד להגשת התייחסויות לדו"ח הוועדה והמלצותיה, עד ליום רביעי, ט' תמוז תש"ף, 1 ביולי 2020, בשעה 13:00".

צמצום המועד למתן התייחסות לשימוע תוך כדי השימוע עצמו, הוא דבר חריג ועורר חששות בקרב המעורבים, בעיקר כאשר מדובר בהמלצות מרחיקות לכת, המשנות המלצות של ועדה ציבורית, שפעלה לפני הוועדה הנוכחית.

כמובן, שהמתחרים של חברת הדואר, שרואים עצמם נפגעים מהמלצות "ועדת רוזן", היו הראשונים "להניף דגל אדום" מעל ההחלטה הנ"ל ואף פנו לבג"צ בנושא, שדחה את עתירתם כעתירה מוקדמת, אך הותיר את דלתו פתוחה בפניהם אם וכאשר: יושלם השימוע, ההמלצות תאומצנה ויתבצעו תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום.

העותרות ("מסר" ו"דפוס בארי") הביעו חשש, שלא תינתן להן בהמשך הדרך, הזדמנות אמיתית להשמיע התנגדותן, מאחר שהמדינה תעביר הכל "בחבילה אחת" ב"חוק ההסדרים". אולם, בית המשפט לא השתכנע וקבע: "טענת העותרות, שלפיה החלטת שר התקשורת בנוגע לדו"ח "תיבלע" בחקיקת חוק ההסדרים, היא בשלב זה ספקולטיבית בלבד".

לסיכום, השאלות הפתוחות בנוגע לעתיד בנק הדואר, להמלצות "ועדת רוזן" ולמיפוי נכסי הנדל"ן של חברת הדואר, מעלות תהיות קשות בנוגע לעיתוי הפרטת החברה. כאשר מוסיפים לכך את המשבר הכלכלי העולמי בעידן "מגפת הקורונה" וההפסדים הכבדים כתוצאה ממנה לחברת הדואר (עליהם דיווחנו ביום 27.8.20), ספק אם ניתן וראוי לקדם את הפרטת חברת הדואר בלוחות הזמנים שנקבעו.

נמשיך לעקוב אחר תהליך הפרטת חברת הדואר ולעדכן.

POST FREE INKED
עדכון 21.10.20: משרד התקשורת פרסם כאן (כותרת בלבד): "שר התקשורת קיבל את המלצות ועדת רוזן והורה לדואר ישראל להגיש תכנית לשיפור השירות לאזרח תוך 40 יום". 



 
 
Bookmark and Share