חשיפה: התפתחות מדהימה בתביעת גמלאי משרד התקשורת נגד משרד התקשורת
מאת:
מערכת Telecom News, 12.9.20 ,19:29
מה מנסה המדינה להסתיר מבית הדין לעבודה? המדינה לא תזמן לעדות מטעמה, את הסמנכ"לית לשעבר למינהל ומשאבי אנוש תמי לשם ואת חשבת המשרד לשעבר יעל אליאב.
כזכור, גמלאי משרד התקשורת הגישו לבית הדין לעבודה, תביעה נגד משרד התקשורת, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר, בדרישה, שהמשרד יטפל בגמלאיו, בהתאם להוראות תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) ולא "יזרוק" אותם לעמותת גמלאי הדואר.
מדובר בתביעה, שהוגשה ע"י עו"ד
יגאל לוי (בתמונה למעלה משמאל) ועו"ד
חיים גרון (בתמונה למעלה מימין), סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם נציגות הגמלאים:
זאב קידר, מירה דאיבוג ו
ישראל (איזי) אלמוג.
מצ"ב כתב התביעה.
במסגרת כתב התביעה, צירפו הגמלאים ראיות חד-משמעתיות המצביעות על מעשים חמורים, לכאורה, שביצעה ביו
דעין הנהלת משרד התקשורת, בכל הקשור לטיפול בהם, כאשר העקבות הובילו לסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר,
תמי לשם, (בתמונה משמאל), וחשבת המשרד לשעבר,
יעל אליאב. בהמשך הצטרפה לפגיעה בגמלאים, הסמנכ"לית הנוכחית למינהל ומשאבי אנוש,
אביבית מסבנד. זה נעשה, ככל הידוע, בהסכמה בשתיקה של שר התקשורת ומנכ"לית המשרד.
כך לדוגמא,
נחשף פרוטוקול דיון פנימי, רצוף הטעיות, במשרד התקשורת
מ-2008, שבו ביקשה
תמי לשם מוועדת הרכישות המשרדית להתקשר ללא מכרז עם עמותת גמלאי הדואר לצורך טיפול בגמלאי המשרד. חשבת המשרד באותה עת, שגם השתתפה
באישור הבקשה, הייתה
יעל אליאב.
בנוסף, נחשפה הודעה של
תמי לשם לנציבות מ-
2012, שכללה מידע מטעה, לרבות טענה שקרית לפיה, כביכול, גמלאי המשרד מטופלים ע"י עמותת גמלאי הדואר ללא תשלום נוסף מצד הגמלאים, ורק גמלאי, שמבקש שירותים נוספים, יכול מרצונו לשלם דמי חבר לעמותה ולקבלם.
כ"כ, נחשף פרוטוקול דיון פנימי במשרד מ-
2016 בהשתתפות
תמי לשם וחשבת המשרד דאז
יפעת ענבר, שטענה בו באופן נחרץ, שהטיפול בגמלאי המשרד אינו תקין (בלשון המעטה), לרבות בכל הקשור לכספים, שמשרד התקשורת מעביר עבור (אי) טיפול זה.
לאור האמור לעיל, ועל רקע מעורבותה של
תמי לשם ברצף הכשלים הנ"ל בטיפול בגמלאי המשרד, לצד אחריותה (המשותפת) של
יעל אליאב להתקשרות ללא מכרז עם עמותת גמלאי הדואר, ברור היה, שהשתיים הן
עדות מרכזיות בתיק, ושהמדינה תצרף אותן כעדות מטעמה, כדי שתשפוכנה אור על הסוגייה.
על רקע
חשיפה קודמת, לפיה הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש הנוכחית,
אביבית מסבנד, זימנה אליה לדיון דחוף את
תמי לשם ואת
יפעת ענבר (דבר שהעלה חשש ממשי לתיאום עדויות), וכן בהמשך למידע לפיו
תמי לשם ו
יעל אליאב עובדות בימים אלה יחד בוועדת הבחירות המרכזית, נעשתה פנייה דחופה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כב' השופט
עוזי פוגלמן, כדי למנוע מצב של תיאום עדויות נוסף. הפנייה ליו"ר ועדת הבחירות נמצאת בכתבה
כאן.
למרבה התדהמה, מ
תגובת כב' השופט העליון
עוזי פוגלמן, שנמסרה באמצעות דובר הוועדה (התגובה המלאה
מצויה כאן) עולה, ש"בעקבות פנייתך נמסר לנו שגב'
לשם וגב'
אליאב לא מצהירות בתיק מטעם המדינה, ואף
לא צפויות לעשות כן בעתיד".
לקרוא ולא להאמין. בהנחה, שאף אחד לא הטעה שופט של בית המשפט העליון, מסתבר, ש-2 עדות מרכזיות בתביעת גמלאי משרד התקשורת,
לא תשמשנה עדות מטעם המדינה ולא תסייענה לבית הדין לרדת לחקר האמת בתיק.
מה מנסה המדינה להסתיר מבית הדין?
הדבר חמור במיוחד לגבי עדותה של
תמי לשם, שכפי שפורט לעיל, הייתה ה"מנוע" המרכזי מאחורי היחס המחפיר של משרד התקשורת לגמלאיו, וכן, לאור העובדה, שאי זימונה כעדה מטעם המדינה, מתבצע אחרי קיום הישיבה המקדימה הנ"ל עם
אביבית מסבנד, שבה הנהלת משרד התקשורת שמעה את "עדותה" של
תמי לשם בנוגע לטענות הגמלאים, וכנראה, שהדברים היו כה צורמים - עד שהמדינה העדיפה שלא לזמנה כעדה מטעמה בתיק.
המדינה לא תוכל להסתיר את
תמי לשם ו
יעל אליאב מבית הדין לעבודה, ועוד תימצא הדרך להעמיד את השתיים על דוכן העדים לחקירה נגדית. לא יעלה על הדעת, שהמדינה, שמחוייבת בתום לב מוגבר, תכשיל את בית הדין ולא תאפשר לו לרדת לחקר האמת.
בכל מקרה, בהתאם לפסיקה - וגם להגיונם הפשוט של הדברים - אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, שיש דברים בגו' ושבעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. אי-הבאת עד כזה יוצרת הנחה לרעת הצד, שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד.
בנוסף, ככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה.
במקרה של גמלאי משרד התקשורת, אין מחלוקת, שעדותה של
תמי לשם וגם זו של
יעל אליאב, מהוות עדויות רלוונטיות ביותר ואף מרכזיות, לצורך חקר האמת בתביעה. העובדה, שהמדינה נמנעת להביאן בפני בית הדין אומרת דרשני ומצביעה על כך, שאילו נשמעו עדויות אלו, הן היו מסבכות עוד יותר את המדינה.
ככל שהמדינה תתעקש להסתיר מבית הדין את
תמי לשם ו
יעל אליאב, הרי שעל רקע מרכזיות עדותן בתיק, רשאי יהיה בית הדין להסיק מסקנות מכריעות
וקיצוניות יותר נגד המדינה, בכל הקשור להתנהלותה בעניין גמלאי משרד התקשורת.
ימים יגידו האם אי צירופן של
תמי לשם ו
יעל אליאב כעדות מטעם המדינה, מהווה צעד ראשון ב"התקפלות" המדינה בסוגיית הטיפול בגמלאי המשרד התקשורת, או שמא מדובר בניסיון להכשיל את בית הדין לעבודה ולמנוע ממנו לרדת לחקר האמת, או האם חלילה מדובר בעצם בהטעיה של שופט בית המשפט העליון.
נספח א'
11 החשיפות בכתבות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
רק לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל (בתמונה
משמאל), כשר התקשורת:
