הסעיף החשוב שנשכח ב"רפורמה במבנה שוק האינטרנט, מוצר אחד - אינטרנט!"

בעבודת המטה העקומה של צמרת משרד התקשורת (שעובדת כזכור עבור האינטרסים הכלכליים של קבוצת סלקום\IBC) נשכח סעיף חשוב ביותר, שמטופל נכון בכל העולם מלבד בישראל: תחום הדומיינים ("שמות המתחם"). האם צמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"לית) תתקן את הטעות הזו? שאלה טובה.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 13.10.20, 11:10

את הרפורמה החדשה של צמרת משרד התקשורת (בשירות קבוצת סלקום\IBC), בנושא שירותי האינטרנט ניתחתי בהרחבה במאמר, שפורסם תחת הכותרת: "לא רפורמה באינטרנט ולא נעליים! עוד שימוע בשירות קבוצת סלקום \ IBC!".

לאחר פרסום השימוע התברר, שצמרת משרד התקשורת השאירה סעיף אחד חשוב ללא כל טיפול, וזה תחום הדומיינים, שהופיע במסמך המדיניות הקודם, שמוצע כעת לבטלו, ובו נאמר כך:



ביטול הסעיף הזה ללא החלפתו בסעיף חדש (מצ"ב כאן הצעת החלטה חדשה לממשלה, שהציע רפי הוידה, בתמונה למעלה, לשר התקשורת יועז הנדל, וטרם נענה. גם אנו ביקשנו את תגובת השר - וטרם נענינו), יוביל ל-2 התוצאות הבאות:
א. יעלם הבסיס החוקי לפעילות איגוד האינטרנט הישראלי בתחום זה. 
ב. מדינת ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם, שתחום הדומיינים יופקר ללא כל הגדרה בשום מקום וללא כל פיקוח משום סוג.

רק לשם השוואה, הוקם לאחרונה משרד ממשלתי חדש בשם "משרד הדיגיטל הלאומי" (השר דודו אמסלם, המנכ"ל אשר ביטון, בתמונה משמאל), שבנה לעצמו פורטל ממשלתי ממש מעולה (כאן), וראשי המשרד החדש הזה ביצעו עבודת מטה מקיפה ומקצועית ביותר, לטובת אזרחי המדינה, עבודה רחבה ביותר הכוללת החלטת ממשלה מלווה בתקציב מתאים.

החלטת הממשלה כאן, ניתן להוריד את התכנית המלאה - כאן, והעבודה הזו פורסמה ברבים תחת הכותרת: "תכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית".

תשומת לב, שמשרד התקשורת לא נכלל בתכנית, כי כנראה, כותבי התכנית (שמכירים היטב את משרד התקשורת), מבינים, שחבל על הזמן - חבל"ז. משרד התקשורת נתקע בעבר ומשרת אינטרסים זרים, ולכן אין כל סיכוי ליישם "טרנספורמציה דיגיטלית" ו"שיפור השירות הדיגיטלי לאזרח", במשרד התקשורת. 

לכן, אחת ההצעות, שכעת מנסים לקדם (במקום הקמת "רשות לתקשורת" לגמרי עצמאית, שהיא מהלך די מסובך מבחינה חקיקתית ופוליטית), פשוט לבטל את משרות שר התקשורת והמנכ"לית, ושר התקשורת יהיה סגן שר במשרד הדיגיטל הלאומי והמנכ"ל יהפוך לראש אגף (או ראש רשות), ואז משרד התקשורת יהפוך בפועל "לרשות התקשורת הלאומית", כאגף ממשלתי וכחלק ממשרד הדיגיטל הלאומי.

אזי יהיו במשרד הדיגיטל הלאומי 4 תחומים מרכזיים, שדי משיקים זה לזה ומשלימים זה את זה ונועדו לשרת את אזרחי המדינה:
1. רשות התקשורת הלאומית, עם מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין. (כשיבשילו התנאים הפוליטיים, ניתן יהיה לבצע את השלמת המהלך ולהפוך את הרשות הזו לרשות עצמאית חזקה יותר ובמבנה ארגוני נפרד: רשות, שתכלול בתוכה את כל גופי הרגולציה למדיה: התאגיד כאן, הרשות השניה ומועצת הכבלים והלוויין. כל 3 הגופים המיותרים והבזבזנים הללו, ימוזגו לגוף אחד, כחלק מהרשות). 
2. רשות התקשוב הממשלתי (כבר קיימת).
3. מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" (כבר קיים).
4. רשות החברות (כבר קיימת). 
רצוי לצרף גם את מטה הסייבר הלאומי (כרגע במשרד רוה"מ) למשרד זה. 

לא מדובר כאן בהמצאה יוצאת דופן ומקורית. זה בדיוק מה שיש בבריטניה ובעוד מדינות דמוקרטיות רבות בעולם, ראה חוק הבריטי לתחום הדיגיטל - כאן.

מי יהיה הח"כ או השר שיקדם את הנושא החשוב הזה בכנסת? נמתין ונדווח בהתאם. 

אז מה עושים עם התחום הדומיינים בישראל?
בשלב זה, רק מתכתבים, מה שלא מוביל עד רגע זה לשום דבר מעשי.

להלן פנייתו השנייה של רפי הוידה לשר התקשורת יועד הנדל מ-11.10.20:
"הנדון: קבלת אחריות שר התקשורת לתחום שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל.
חגי אורן – דובר שר התקשורת
חגי שלום רב,
א. עם פירסום השימוע בנושא ''הסדרת שירותי האינטרנט וביטול ההפרדה בין ספק תשתית וספק שירותי אינטרנט'', ביום ראשון, 4.10.20, שמשמעותו המעשית היא ביטול מסמך המדיניות משנת 2000,
 נוצרה הזדמנות טובה להסדיר אחת ולתמיד את תחום שמות המתחם בישראל, לאור השינויים הטכנולוגיים שקרו ב- 20 השנים האחרונות.
ב. כידוע לכל, תחום האינטרנט כולל שלושה מרכיבים עיקריים: ספקי תשתית פיזית או אלחוטית, ספקי שירותי אינטרנט וספק לאומי יחידי של שמות המתחם בסיומת לאומית בעברית ובאנגלית.
ג. למשרד התקשורת אמורה להיות אחריות כוללת על שלושת המרכיבים, אלא משום מה, תחום שמות המתחם אינה כלול בחוק התקשורת ועל כן נדרש להסדירו בהקדם האפשרי באמצעות החלטת ממשלה מתאימה... מצ''ב בצרופה.
ד. בכל העולם תחום האינטרנט ולרבות תחום שמות המתחם עבר הסדרה מתאימה ... דוגמאות לא חסרות ... והדוגמה הבריטית משנת 2010 והדוגמה הדנית משנת 2005 מהוות מודל ראוי לחיקוי.
ה. בכל מדינות העולם קיים גוף ממשלתי המסדיר את תחום שמות המתחם וממנה את מנהל המרשם הלאומי שלו.
ו. האינטרס המובהק של העמותה המונה כ- 200 חברים - איגוד האינטרנט הישראלי  - הוא לפעול לקבלת היתר מהגוף המסדיר הממשלתי להיותו מנהל המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל, כאשר כ- 260 אלף בעלי שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל מצפים כי תחום זה יהיה בפיקוח הגוף המסדיר הממשלתי הן בנושא עלויות הרישום והחידוש השנתיות והן בנושא כללי הרישום.
ז. המשך דבקות האיגוד, ללא כל הגיון, בהודעתו כי ''פעילות האיגוד בניהול המרשם אינה בהיתר של רשויות המדינה'' הינה אומללה והרסנית ופועלת בניגוד לאינטרס של החברה האזרחית שהאיגוד מתימר ליצגה.
ח. כמו כן, הסדרת מיסוי פעילות האיגוד מול רשות המסים הינה קריטית להמשך קיום האיגוד ואיתנותו הפיננסית.
ט. בנוסף, משרד התקשורת, החבר בארגון אייקן ובועדה המייעצת הממשלתית שלו (גאק), מחוייב לכללי הפעילות המחייבים מעורבות ממשלתית במינוי מנהל המרשם הלאומי.
י. כן התברר לאחרונה כי מנכ''ל משרד התקשורת הודיע לאייקן כי אין הוא ממליץ על איגוד האינטרנט כמנהל המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל בעברית.
יא. לאור המצב העובדתי הקיים המתואר לעיל, אין ספק כי דרושה החלטה ממשלתית ראויה להסדרת תחום שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל.
לסיכום:
יב. כאמור בפנייתי [הקודמת] לשר התקשורת מ- 16.9.20, אני מצפה כי שר התקשורת יאות לקבל את הצעתי לקבלת אחריות על תחום שמות המתחם בישראל ויפעל בהקדם לקבלת החלטת ממשלה מתאימה.
יג. אנא עדכן אותי בהקדם האפשרי לעמדת משרד התקשורת בנושא והאם בכוונת שר התקשורת לקדם החלטת ממשלה בנושא.
בברכה,
רפי הוידה"

ככל שתתקבל תגובת שר התקשורת יועז הנדל, נעדכן בהתאם.   

 

עדכון 15.10.20: בעקבות פרסום החלטת שר התקשורת (כאן) ומסמך המדיניות החדש בחתימתו (כאן), הוציא רפי הוידה פנייה מעודכנת לצמרת משרד התקשורת, לצמרת איגוד האינטרנט הישראלי וליועמ"ש, בזו הלשון:
שלום רב,
א. מצ''ב לעיונכם מסמך המדיניות העדכני של שר התקשורת מ- 13.10.2020 המבהיר כי מדיניות משרד התקשורת משנת 2000 בוטלה והמדיניות החדשה תיבחן שנית תוך שנה, לאור השינויים הטכנולוגיים המואצים בתחום התקשורת ובמטרה להבטיח התפתחות מהירה של ענף שירותי האינטרנט:
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/14102020/he/Internet_Services_Licensing_Policy.pdf
ב. כיום ברור בכל העולם וגם בישראל כי שירותי האינטרנט כוללים שלושה מרכיבים עיקריים:

• ספקי תשתית פיזית או אלחוטית,
• ספקי שירותי אינטרנט,
• וספק לאומי יחידי של שמות המתחם בסיומת לאומית בעברית ובאנגלית.

ג. למשרד התקשורת אמורה להיות אחריות כוללת על שלושת המרכיבים, אלא משום מה, תחום שמות המתחם אינה כלול בחוק התקשורת, כפי שתחום המיספור כלול בו, ועל כן נדרש להסדירו בהקדם האפשרי באמצעות החלטת ממשלה מתאימה ובהמשך באמצעות תיקון חוק התקשורת.
ד. בכל העולם תחום האינטרנט ולרבות תחום שמות המתחם עבר הסדרה מתאימה ... דוגמאות לא חסרות ... והדוגמה הבריטית משנת 2010 והדוגמה הדנית משנת 2005 מהוות מודל ראוי לחיקוי.
ה. בכל מדינות העולם קיים גוף ממשלתי המסדיר את תחום שמות המתחם וממנה את מנהל המרשם הלאומי שלו.
ו. האינטרס המובהק של העמותה המונה כ- 200 חברים - איגוד האינטרנט הישראלי  - הוא לפעול לקבלת היתר מהגוף המסדיר הממשלתי להיותו מנהל המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל, כאשר כ- 260 אלף בעלי שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל מצפים כי תחום זה יהיה בפיקוח הגוף המסדיר הממשלתי, הן בנושא עלויות הרישום והחידוש השנתיות והן בנושא כללי הרישום.
ז. המשך דבקות האיגוד, ללא כל הגיון, בהודעתו כי ''פעילות האיגוד בניהול המרשם אינה בהיתר של רשויות המדינה'' הינה אומללה והרסנית ופועלת בניגוד לאינטרס של החברה האזרחית שהאיגוד מתימר ליצגה.
ח. כמו כן, הסדרת מיסוי פעילות האיגוד מול רשות המסים הינה קריטית להמשך קיום האיגוד ואיתנותו הפיננסית.
ט. בנוסף, משרד התקשורת, החבר בארגון אייקן ובועדה המייעצת הממשלתית שלו (גאק), מחוייב לכללי הפעילות המחייבים מעורבות ממשלתית במינוי מנהל המרשם הלאומי.
י. כן התברר לאחרונה כי מנכ''ל משרד התקשורת הודיע לאייקן כי אין הוא ממליץ על איגוד האינטרנט כמנהל המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל בעברית.
יא. לאור המצב העובדתי הקיים המתואר לעיל, אין ספק כי דרושה החלטה ממשלתית ראויה ובהקדם האפשרי להסדרת תחום שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל.
יב. כאמור בפנייתי לשר התקשורת מ- 16.9.20, אני מצפה כי שר התקשורת יאות לקבל בהקדם האפשרי את הצעתי לקבלת אחריות על תחום שמות המתחם בישראל ויפעל בהקדם לקבלת החלטת ממשלה מתאימה... מצ''ב.
בברכה,
רפי הוידה"

ככל שתתקבל תגובה לפנייה הזו - נעדכן בהתאם. 

עדכון 24.10.20: רפי הוידה מעדכן מה קרה באיטליה עקב מגפת הקורונה (מפורט כאן), כמו שהתרחש במדינות רבות בעולם. עקב ההוזלה הרישום, מי שמעוניין בדומיין בסיומת IT. משלם למרשם הלאומי האיטלקי 3 יורו השווים היום כ-12 ש''ח, לעומת 44 ש''ח בישראל! המדובר במחיר שעלה אך בשנה שעברה, כי איגוד האינטרנט הישראלי, בהיותו בפועל "מונופול דורסני", יכול לקחת כל מחיר שבא לו. מדהים!!!
כ"כ בין מרץ ליוני 2020 הושעו עלויות חידוש הדומיינים (כלומר: מי שנגמר לו מועד חידוש הרישום של הדומיין בתקופה הזו, לא שילם מאומה ובוצעה הארכה אוטומטית של הרישום של הדומיין שלו עד סוף יוני 2020 - ללא עלות).