תיראו מופתעים: יועז הנדל אימץ את המלצות "ועדת רוזן" להסדרת ענף הדואר

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> תיראו מופתעים: יועז הנדל אימץ את המלצות "ועדת רוזן" להסדרת ענף הדואר
תיראו מופתעים: יועז הנדל אימץ את המלצות "ועדת רוזן" להסדרת ענף הדואר
מאת: מערכת Telecom News, 22.10.20, 10:24יגאל לוי

ניתוח המלצות "ועדת רוזן": בעבר הבענו תמיהות לגבי כתב המינוי של "ועדת רוזן" וחבריה, לצד תחושות קשות, שמדובר בפיקציה. האם הוועדה נועדה להקל על חברת הדואר ולהשביח את שוויה ערב ההפרטה? האם המדינה עשתה שימוש בוועדה כדי לסייע לה כבעלים של חברת הדואר? כעת, המלצות הוועדה מקילות מאוד על חברת הדואר ואלו שכאילו "מקשות" עליה אינן באמת כאלו. לא ברור מדוע שר התקשורת והוועדה מעדיפים "לשווק" את ההמלצות כ"הרחבת התחרות בענף הדואר", כאשר אין זה המצב. יש ממד של הימור בהמלצות. שכן, במידה וניסיון הוועדה לסייע לחברת הדואר יביא לקריסת המתחרה הממשית היחידה שלה, "חברת מסר", נחזור לימי "רשות הדואר" העליזים, של חברה מונופוליסטית חסרת תחרות ומורא, בהיעדר תחליפים.
 
מזה תקופה ארוכה ענף הדואר עוקב בספקנות אחר פעילות משרד התקשורת להסדרת ענף הדואר, בדגש על פעילות חברת דואר ישראל וחברת בנק הדואר.

בנוגע לחברת בנק הדואר, כבר ביום 22.8.20 דיווחנו, שחרף הצהרות משרד התקשורת, למעשה, בא קץ לאשליה להפרדת בנק הדואר מחברת הדואר ולהפיכתו לבנק מסחרי, ואף הבענו ספק אם ניתן יהיה לקדם את הפרטת חברת הדואר במועדים שנקבעו.

לעניין זה הבאנו את דבריו של עו"ד יגאל לוי, סמנכ"ל בכיר דואר לשעבר במשרד התקשורת, (בתמונה למעלה), לעיתון "גלובס" (ב-22.8.18): "בנק הדואר במתכונתו הנוכחית הוא הבנק החברתי האמיתי; בנק שמחויב לפריסה אוניברסלית בתוך סניפי הדואר ומספק שירותים פיננסיים בסיסיים לאוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל, תוך סינרגיה עם שירותי הדואר. בנק ישראל לא יאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק אמיתי שיספק מתן אשראי ללקוחות ויתחרה בבנקים המסחריים.

לכן, מי שרוצה לייצר תחרות אמיתית בבנקים שיתכבד וייצר תחרות כזו, מבלי להשלות את הציבור כאילו ניתן להשתמש בבנק הדואר לצורך תחרות בבנקים המסחריים. בסופו של יום נישאר ללא תחרות וללא שירותים בסיסיים ומסובסדים של בנק הדואר, שהוא בבחינת 'כבשת הרש' של העשירונים הנמוכים בארץ שאף בנק לא רוצה לשרת".

בהמשך, עו"ד יגאל לוי, אמר ל”כלכליסט” (ב-30.8.20): "קידום ההפרטה דווקא בעיתוי הנוכחי נראה תמוה. מעבר למשבר הכלכלי העולמי ולירידה הדרמטית בפעילות הדואר, הרי שטרם הסתיים השימוע על המלצות ועדת רוזן, שישפיעו מאוד על שווי החברה. לכך יש להוסיף את השאלות הפתוחות סביב עתיד בנק הדואר, שגם המדינה מתחילה להפנים שלא ניתן לנתקו מחברת הדואר. יש לקוות שאם בכל זאת תקודם הפרטת הדואר, לא נמצא עצמנו עם ‘מכירת חיסול’ של נדל"ן ציבורי ועם חברה ריקה מנכסים".
לירן אבישר בן חורין

כזכור, "המסמר האחרון" ברעיון הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי, היה בהתייצבותה של מנכ"לית משרד התקשורת החדשה, לירן אבישר בן חורין, (בתמונה משמאל), ב-19.8.20, בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, ובבקשתה לדחות (בפעם ה-15) בחצי שנה את מועד הפרדת בנק דואר מחברת הדואר והפיכתו לבנק "חברתי".



במסגרת הדיווח על "ועדת רוזן" מיום 31.8.20, התייחסנו גם להמלצות "ועדת רוזן" לבחינת ענף הדואר בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דני רוזן, (בתמונה משמאל), והבענו תמיהה האם המדינה כמאסדר של ענף הדואר עשתה שימוש ב"ועדת רוזן" כדי לסייע למדינה כבעלים של חברת הדואר?דני רוזן

בזמנו, כאשר העמידה "ועדת רוזן" את המלצותיה לשימוע ציבורי, היא פרסמה במפתיע החלטה נוספת, לפיה "מקוצר המועד להגשת התייחסויות לדו"ח הוועדה והמלצותיה, עד ליום רביעי, ט' תמוז תש"ף, 1 ביולי 2020, בשעה 13:00." חרף הצעד החריג הזה של צמצום בדיעבד של זמן התגובה לשימוע, רק ב-20.10.20, עלה בידי הוועדה לפרסם את מסקנותיה הסופיות.

כפי שהראינו, "ועדת רוזן", אמנם, "מתעלמת" מכך, שעל הפרק עומדת הפרטת חברת הדואר. אולם, למעשה, הוועדה נותנת הקלות משמעותיות ביותר לחברה, שמשביחות מאוד שוויה. כמה "נוח" למדינה, שהיא הבעלים של החברה, להשביח חברה בבעלותה, בדיוק כאשר בימים הקרובים אמורות להתקבל הצעות לרכישת 20% מהחברה.יועז הנדל

שר התקשורת, יועז הנדל, (בתמונה משמאל), אמנם, מתהדר כעת בכך, שהוא "מאמץ" את המלצות "ועדת רוזן", אך כפי שפירטנו בזמנו בנוגע להרכב הוועדה, שכלל את עובדי המשרד בלבד (למעט, דני רוזן, שאליו נתייחס בנפרד), הרי שחלק נכבד מהמלצות הוועדה כלל אינן בסמכותו הבלעדית של שר התקשורת, אלא נופלות גם בתחום סמכותו של שר האוצר, ישראל כ"ץ, לרבות לעניין התעריפים ולעניין השירותים הבסיסיים.

העובדה, שנציגי שר האוצר נעדרים מהוועדה, נראתה לנו מוזרה אז, והיא מוזרה עוד יותר כעת, כאשר שר התקשורת הודיע, שהוא אמץ את ההמלצות. כאמור, יתכן שהסבר אפשרי לשתיקתו הבלתי אופיינית של שר האוצר, נעוצה בעובדה, שהוא בעל העניין המרכזי בהשבחת שוויה של חברת הדואר.

בנוגע ליו"ר הוועדה, דני רוזן, חשפנו, בזמנו, מקבץ אמירות, שהוא השמיע כבר ב-2014 בתגובה להמלצות "ועדת רייך", שעסקה אף היא בהסדרת ענף הדואר:

"התחרות שהתקיימה עד היום לא סייעה לענף הדואר".
"לא ניתן, ואין זה נכון, לפתור את המשבר של חברת הדואר על ידי הרחבת התחרות, פתיחת מרכזי החלוקה וביטול התחום השמור."
"הדוח מתעלם מהמשבר הפיננסי בחברת הדואר."
"יש לבטל את ההמלצה אודות צמצום תדירות החלוקה."
"יש לבטל את ההמלצה לאסור על חברת הדואר להקים בית דפוס."
"פתרון המשבר טמון בשינוי אופן ניהול חברת הדואר, בשיפור השירות, בהסרת הפיקוח על המחירים, ובהפחתת כוח אדם במטות ולא בעובדי השטח."

חרף העמדות הברורות של דני רוזן לגבי ההסדרה הרצויה בענף הדואר, שבאופן טבעי מצאו דרכן להמלצות "ועדת רוזן", משום מה מתעקשים גם כעת, שר התקשורת, יועז הנדל, ויו"ר הוועדה, דני רוזן, לשווק את ההמלצות כ"הרחבת התחרות בענף הדואר".
למעשה הוועדה אף קובעת לעניין זה, כי:
"הרחבת התחרות, המרכיב המרכזי בהמלצותינו, תגביר את הלחץ התחרותי על חברת הדואר ותחייבה להקדיש מאמץ ניהולי רחב יותר לשיפור שירותיה. תחרות היא הגורם העיקרי המניע הנהלות ועובדים להשקיע מאמצים בשיפור טיב שירות. ללא שיפור שירות, חברת הדואר לא תצליח להשיג תוצאות עסקיות מיטביות."

כבר עם פרסום טיוטת המלצות "ועדת רוזן", קבענו, כי אין מדובר בהרחבת התחרות בענף הדואר, אלא בחיזוק חברת הדואר, על חשבון המתחרים ולעיתים אף על חשבון הציבור.

כעת, עם אימוץ המלצות הוועדה ע"י שר התקשורת, ברור עוד יותר, כי חרף "השיווק" של ההמלצות כ"הרחבת התחרות בענף הדואר", הדבר אינו נכון.

ההמלצות המרכזיות, שמחזקות מאוד את חברת הדואר ביחס למתחרותיה, הן: מתן אישור לחברת הדואר לפעול בשת"פ עם בית דפוס, מתן אישור לחברת הדואר לקבוע תעריף שונה לאזורים שונים וביטול הפיקוח על תעריפי שירותים שונים.

להלן המלצות "ועדת רוזן" המקילות מאוד עם חברת הדואר:
  • לבטל את חובת חברת הדואר לשלוח דואר כמותי במחיר אחיד בכל הארץ.
  • לבטל את פיקוח התעריפים של שירותי דואר שונים, לרבות מכתב רגיל ודואר לחו"ל.
  • לבטל את חובת חברת הדואר לאפשר למתחרים להיכנס פיסית למרכזי החלוקה (מדובר בהוראת מינהל, שפרסם לשימוע, בזמנו, עו"ד יגאל לוי, סמנכ"ל בכיר דואר לשעבר במשרד התקשורת, אך טרם אושרה סופית ע"י המדינה. כעת הומלץ לבטלה לחלוטין).
  • לבטל את האיסור על חברת הדואר להפיק את דברי הדואר הכמותיים.
  • לבטל את "איחוד המדוורים" הנוהג, ומתן סמכות לחברת הדואר לקבוע את הגדרת דואר כמותי (מדובר באישור רגולטורי, שנתן עו"ד יגאל לוי, ומאפשר לאחד משלוחי דואר כמותי ממדוורים שונים, למשלוח אחד).
  • לבטל את הצורך של החברה בקבלת אישור טרם הפעלת שירות חדש.
  • לבטל את חובת חברת הדואר למסור חבילות בבית הנמען.
  • לצמצם את פריסת יחידות הדואר בארץ.
  • לצמצם את פעילות קווי הדואר נע בפריפריה.
  • לבטל את חובת הדואר למכור מעטפות ואריזות, לשלוח עיתן בארץ ולחו"ל, לשלוח דואר מבוטח בארץ ולחו"ל (למעשה מדובר בהמלצה ישנה במשרד שנכללה בטיוטת תקנות הדואר, אך אישורן עוכב).
  • לצמצם את הגדרת דואר רשום מ-2 ק"ג ל-500 גרם.
בניסיון לשוות לדו"ח מראה מאוזן, הוועדה עושה לעיתים שימוש ברטוריקה "תחרותית", אך כשבוחנים לעומק גם את ההמלצות "התחרותיות", רואים, שלא מדובר באמת בהרחבת התחרות.
 
להלן המלצות "ועדת רוזן" שכאילו "מקשות" על חברת הדואר, אך אינן באמת כאלו:
 
כך, לדוגמא, ההמלצה "הקשה" מבחינת חברת הדואר "להרחיב את התחרות" לתחום המכתבים הרגילים. ראשית, לא מדובר בדרישה חדשה כלפי חברת הדואר ומדובר במתווה קיים בחוק הדואר. מעבר לכך, אין מדובר באמת בהרחבת התחרות, מאחר שמדובר בפלח שוק קשה מאוד לפעילות, לרבות הצורך במערכת איסוף הדואר ממספר גדול של נמענים, וכן הצורך במכונות מיון גדולות ויקרות הנדרשות לצורך מיון דברי דואר רגילים.
 
לא בכדי אין תחרות ממשית בתחום המכתבים הרגילים באף לא מדינה אחת בעולם. "ועדת רוזן" מודעת לנעשה בעולם בתחום החלוקה ואף מזכירה זאת בהערת שוליים:
"במרבית המדינות קטע החלוקה נשלט אך ורק על ידי חברת הדואר המקומית, המהווה קרוב ל100% מההכנסות ומהכמויות במקטע זה, והתחרות היא בעיקר במקטעי ההפקה, מיון והובלה".
 
עוד המלצה "קשה" מבחינת חברת הדואר, היא לעמוד בתקני טיב שירות גם לגבי דואר בינלאומי נכנס. למעשה, אין מדובר באמת בהטלת חובה חדשה על חברת הדואר והיא מחויבת גם היום, בכך, בין היתר, לאור חובתה בהתאם ל"אמנת הדואר העולמית" להעניק לדואר נכנס שירות זהה לדואר פנים ארצי. "ועדת רוזן" מודעת לכך ומציינת זאת בעצמה בדו"ח. אין מניעה להבהיר זאת ברישיון חברת הדואר, אך לא באמת מדובר בדרישה חדשה מהחברה.
 
יתרה מכך, קביעת טיב שירות של 12 ימי עבודה (!) למסירה של חבילה מחו"ל, מרגע הגעתה לארץ, בטענה של "בדיקות ביטחון ומכס", זו ממש לא "דרישה" מחברת הדואר, אלא הקלה גדולה לחברה. ממילא בשום מקום בעולם, חברת דואר אינה נושאת באחריות לעיכובים בשל בדיקות ביטחון ומכס, ולכן היה נכון להשאיר את החובה, שנקבעה בטיוטת ההמלצות, דהיינו: 5 ימי עבודה, לא כולל עיכובים כתוצאה מבדיקות ביטחון ומכס.
 
המלצה נוספת "קשה" מבחינת הדואר, היא לפתח מערכת ניטור דברי הדואר. למעשה, זו אינה באמת הטלת חובת חדשה והיא מחויבת בכך גם היום בהתאם לרישיונה. יתרה מכך, במסווה של הטלת חובה חדשה על חברת הדואר, הכניסה "ועדת רוזן" "מתחת לשולחן" (ולא בפעם היחידה) חובה זו גם על "בעל היתר מהותי".
 
עוד המלצה "קשה" מבחינת חברת הדואר, היא לחלק את הדואר לבית הנמען, כברירת מחדל, ורק בתנאים מסוימים לחלק למרכז חלוקה. למעשה, גם המלצה זו אינה חדשה והחברה מחויבת בכך גם היום בהתאם לרישיונה.
 
המלצה נוספת "קשה" מבחינת חברת הדואר, היא לציין ע"ג דברי הדואר את מועד קבלתם על ידה. למעשה, על חלק נכבד מדברי הדואר, שמחולקים ע"י חברת הדואר, מוטבע כבר היום מועד קבלתם. שכן, כחלק מתהליך המיון באמצעות מכונות המיון, שברשות חברת הדואר בלבד, מוטבע תאריך ע"ג המעטפות. למעשה, הקושי המרכזי בחובה הזו הוא, שהוועדה מטילה אותה גם על "בעל היתר מהותי", ועבורו זו באמת מטלה כבדה ביותר. שוב מדובר כאילו בחובה על חברת הדואר, כאשר, למעשה ,מדובר בחובה קשה יותר על מתחרותיה (ובכך, יתרון לחברה).
 
למעשה, באותה הזדמנות הטילה הוועדה על "בעל היתר מהותי" גם את החובות החדשות הבאות: לקבוע טיב שירות ולפרסמו וגם הגבילה אותו לקבוע תעריף "סבירים". כאמור, הצבת קשיים בפני מתחרותיה של חברת הדואר.
 
עוד המלצה "קשה" מבחינת חברת הדואר, היא לקבוע מיקוד עבור כל כתובת, לרבות מרכז חלוקה. למעשה, לא מדובר בחובה חדשה והדבר קבוע גם היום ברישיון החברה.
 
המלצה נוספת "קשה" מבחינת חברת הדואר, היא האיסור עליה לעכב "דואר כמותי" של מתחרים, שנשלח בניגוד לכללים. למעשה, מדובר באיום קשה דווקא על המתחרים. שכן, הותר לחברת הדואר לחייב אותם בגין כל דבר דואר כנ"ל בתעריף הגבוה של "מכתב רגיל" וכאשר מדובר במשלוחים גדולים, מדובר בעלות כספית ניכרת. יש לציין, כי הגרסה הסופית של ההמלצות אף מחמירה מטיוטת ההמלצות, שבהן הותר לדואר לגבות במקרה כנ"ל, תעריף של דואר "כמותי לא ממוין" (הנמוך משמעותית מתעריף "דואר רגיל").

עוד המלצה "קשה" מבחינת חברת הדואר, היא החובה לחלק במרכזי החלוקה גם דואר של מתחרים (תמורת תשלום). למעשה, מדובר בתחליף להמלצה לאפשר למתחרים כניסה פיסית למרכזי החלוקה. אי לכך מדובר דווקא בהמלצה המקילה יחסית על חברת הדואר.

יודגש, שחברת הדואר מופקדת על אספקת שירותים בסיסיים חשובים לכלל הציבור בישראל, בעוד שחובה זו אינה מוטלת על מתחרותיה. אי לכך, זה בהחלט לגיטימי (ואף חובה) להבטיח את יכולתה של חברת הדואר להמשיך לספק לאורך זמן את השירותים הבסיסיים, והדבר אף מוזכר בדו"ח הוועדה. לכן, לא ברור מדוע שר התקשורת והוועדה מעדיפים "לשווק" את ההמלצות כ"הרחבת התחרות בענף הדואר", כאשר אין זה המצב.

אולם, גם אם נניח בצד את נושא (אי) הרחבת התחרות בענף הדואר, עדיין כוללות המלצות "ועדת רוזן" מספר המלצות הכרחיות:
  • פיתוח שירותים אוטומטיים (דואריים וכספיים). אם כי לא לכל הלקוחות הדבר מתאים.
  • קביעת טיב שירות למוקד השירות הטלפוני של חברת הדואר.
  • הרחבת סמכויות הפיקוח של משרד התקשורת, לרבות הגדלת גובה העיצומים.
  • הטלת חובה על חברת הדואר לקבל את אישור המשרד מראש בעת קביעת כללים, שיש בהם כדי להשפיע על התחרות (זו נראית דרישה מובנת מאליה. אולם, בטיוטת ההמלצות הוועדה ניתן פטור לחברה מקבלת אישור, כאמור, ואף בזמנו הערנו על כך, שהדבר יאפשר לחברת הדואר לבטל את "איחוד המדוורים", כנ"ל. טוב שהוועדה הפנימה את העניין ותיקנה את הדרישה).
למעשה, יש ממד מסוים של הימור בהמלצות "ועדת רוזן". שכן, במידה והניסיון של הוועדה לסייע לחברת הדואר יביא לקריסת המתחרה הממשית היחידה שלה, "חברת מסר", נחזור לימי "רשות הדואר" העליזים, של חברה מונופוליסטית חסרת תחרות וחסרת מורא, בהיעדר תחליפים.

העובדה, שהמלצות הוועדה מאומצות ע"י שר התקשורת ימים ספורים בלבד, לפני שהמתמודדים נדרשים להגיש הצעותיהם לרכישת 20% מחברת הדואר במסגרת תהליך ההפרטה, היא לא פחות מתמוהה.ישראל כ"ץ מוויקיפדיה

אמנם, עדיף מצב זה, שבו לפחות שר התקשורת אימץ את ההמלצות הוועדה, על פי מצב שאפילו הוא טרם אימץ אותן. אולם, כפי שציינו לעיל, עם כל הכבוד לשר התקשורת, המלצות הוועדה נופלות גם בתחום סמכות שר האוצר, ישראל כ"ץ, (בתמונה משמאל), שלא היה מעורב כלל בעבודת הוועדה.

חלק מההמלצות אף דורשות את אישור "ועדת הכלכלה" וגם היא טרם נדרשה לנושא, וכלל לא בטוח, שחברי הוועדה יאשרו את הפגיעה בציבור: סגירת סניפי דואר, צמצום פעילות קווי הדואר נע בפריפריה, הסרת הפיקוח על תעריף "מכתב רגיל" (כלומר: אפשרות לעליית מחירים), צמצום הגדרת "דואר רשום" ועוד (גם אם לא כל הנושאים הם בסמכות "ועדת הכלכלה", לעיתים היא דורשת להתערב גם בנושאים אלה, כתנאי לאישור הנושאים שכן בסמכותה).

בעיצומו של תהליך ההפרטה בו אנו מצויים (בהנחה שלא יידחה, כמתבקש), כאשר לא ברור מה יעלה בגורלן של המלצות "ועדת רוזן", עם ההשלכות המשמעותיות שלהן על שווי חברת הדואר, מה מצופה מהמתמודדים על רכישת החברה לעשות?

נספח עם רשימת המקורות ששימשו לכתבה - כאן, למתעניינים בפרטים. 

POST FREE
 
 



 
 
Bookmark and Share