פרופ' רו"ח ירון זליכה מול עו"ד יגאל לוי: המאבק על דמותו של בנק הדואר

פרופ' רו"ח ירון זליכה מול עו"ד יגאל לוי: המאבק על דמותו של בנק הדואר
מאת: מערכת Telecom News, 18.1.21, 16:31

כניסת זליכה לזירה הפוליטית והכרזתו, שהוא מכוון לתפקיד שר האוצר, מציתות מחדש את המאבק על דמותו של בנק הדואר, הפרדתו מחברת הדואר והפיכתו לבנק מסחרי, שיתחרה בבנקים בארץ. כאשר לא מן הנמנע, שאם זליכה באמת יזכה בתפקיד שר האוצר, ייעצר תהליך הפרטת חברת הדואר והוא יחזור לתוכניתו המקורית לגבי בנק הדואר.

בתפקידו האחרון של פרופ' רו"ח ירון זליכה, (בתמונה משמאל), בשירות הציבורי כחשב הכללי במשרד האוצר, הוא נאבק קשות בריכוזיות הקיימת במערכת הבנקאית בישראל, אותה הגדיר ב"כלכליסט": "מאופיינת בריכוזיות גבוהה מאוד. שני הבנקים הגדולים שולטים בצורה דרסטית על משקי הבית, האשראי הקמעונאי. נשאלת השאלה מדוע הם שולטים וכיצד. התשובה לכך היא מערכות ההפצה. רשתות של 250 סניפים - זה הכוח המרכזי של הבנקים הגדולים".

פרופ' זליכה, שדוגל עקרונית בתחרות חופשית, הגדיר את תחום הבנקאות בארץ, כתחום, שבו על הממשלה דווקא כן להתערב, כדי להגביר את התחרות. לפיכך דרש, שהממשלה תעמיד את התשתית של בנק הדואר בידי גוף מהמגזר העסקי, שיתחרה בבנקים.
במסגרת תפקידו כחשב כללי, אף עמד פרופ' זליכה בראשות ועדה ציבורית להפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי, שאמור היה לשבור את הדואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי.

כ"כ, פנה, בזמנו, פרופ' זליכה לעשרות גופים בארץ ובעולם, לרבות: בנקים זרים, בנקים ישראליים קטנים (דיסקונט, מזרחי והבינלאומי), חברות ביטוח וכו', וביקש מהם להמליץ לממשלה כיצד ראוי לדעתם לשלב את תשתיות בנק הדואר בתחרות במגזר הבנקאי, וכן, ביקש לדעת האם יהיה להם עניין לרכוש את התשתיות האלו בעתיד.

מול גישה זו של הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי, הפרדתו מחברת הדואר והפרטתו, כדי שיתחרה בבנקים, התייצב סמנכ"ל בכיר דואר, דאז, במשרד התקשורת, עו"ד יגאל לוי, (בתמונה משמאל), שתמך, אמנם, בהרחבת התחרות במערכת הבנקאות בישראל, אך התנגד לכך, שהדבר ייעשה באמצעות בנק הדואר, תוך הפרדת הפעילות הכספית מסניפי הדואר.

עו"ד לוי: "זה שבנק הדואר פועל בתוך הסניפים בסבסוד צולב, זה מה שמאפשר לקיים את הפריסה האוניברסלית. ברגע שינתקו את זה, אז בעצם הסינרגיה הזו תיעלם וזה עלול להביא לקריסה של הפריסה האוניברסלית של הסניפים, שגם כך, האיתנות הכספית שלהם מעורערת. רואים את זה דרך סוכני הדואר, שמפסיקים את ההתקשרות מחוסר כדאיות כלכלית" (גלובס, 18.7.18).
עוד הוסיף עו"ד לוי, שלשיטתו, אין לשנות את מבנה בנק הדואר וצריך לחפש במקום אחר את התרופה לחוליי מערכת הבנקאות בארץ: "בנק הדואר במתכונתו הנוכחית הוא הבנק החברתי האמיתי. בנק המחויב לפריסה אוניברסלית בתוך סניפי הדואר ומספק שירותים פיננסיים בסיסיים לאוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל, תוך סינרגיה עם שירותי הדואר. בנק ישראל לא יאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק אמיתי, שיספק מתן אשראי ללקוחות ויתחרה בבנקים המסחריים.

לכן, מי שרוצה לייצר תחרות אמיתית בבנקים, שיתכבד וייצר תחרות כזו, מבלי להשלות את הציבור כאילו ניתן להשתמש בבנק הדואר לצורך תחרות בבנקים המסחריים. בסופו של יום נישאר ללא תחרות וללא שירותים בסיסיים ומסובסדים של בנק הדואר, שהוא בבחינת 'כבשת הרש' של העשירונים הנמוכים בארץ, שאף בנק לא רוצה לשרת" (גלובס, 22.8.18).

כדי להבין את הסוגייה, צריך להזכיר, שבנק הדואר אינו באמת "בנק" לפי ההגדרה בחוק הבנקאות, הוא אינו כפוף להוראות בנק ישראל ולא נתון לפיקוח המפקח על הבנקים.

בבנק הדואר מתנהלים כ-400 אלף חשבונות, ש"מגלגלים" פיקדונות בסכומי עתק של כ-3 מיליארד ₪ בשנה (שאינם באמת חלק מנכסי חברת הדואר), כאשר רבים מהחשבונות שייכים ללקוחות המודרים מהבנקים המסחריים, שחסמו אותם מלנהל חשבון בנק רגיל.

ההבדל העיקרי בין שירותי בנק הדואר לבין בנק מסחרי הוא האיסור על בנק הדואר לספק הלוואות באמצעות כספי הפיקדונות של הלקוחות, או להעניק ריבית על הפיקדונות. למעשה, פעילות בנק הדואר מתמקדת בהיותו מסלקה להעברת תשלומים מהציבור בעיקר לממשלה ותשלום קצבאות מהמדינה לזכאים מקרב הציבור.

כיום, בנק הדואר הוא חברת בת הנמצאת בבעלות מלאה של חברת דואר ישראל. מבנה זה החליף את "בנק הדואר", שפעל מכוח חוק בנק הדואר התשי"א 1951 ובמסגרת רשות הדואר, שפעלה מכוח חוק רשות הדואר התשמ"ו.

ניתן להבין את חשיבות בנק הדואר לחברה הדואר מהנתונים הבאים: הכנסות חברת דואר ישראל הסתכמו ב-2018 ב-1.84 מיליארד ₪. הרווח הנקי הסתכם ב-17.5 מיליון ₪. בנק הדואר עצמו הכניס לחברה 418 מיליון ₪, שמהווים כ-20% מכלל הכנסות החברה - נתון המבהיר את חשיבות בנק הדואר לחברת הדואר.

מאחורי ההגדרות "בנק חברתי" ו"בנק מסחרי" עומד תיקון מספר 11 לחוק הדואר מ-2012, שנועד לאפשר לבנק הדואר לספק מגוון רחב יותר של שירותים פיננסיים. אולם, רק בכפוף למספר תנאים, לרבות: הפרדה בין בנק הדואר וחברת הדואר, העמדת הון עצמי מזערי לטובת בנק הדואר, מינוי דירקטוריון נפרד לבנק הדואר וחתימת הסכם קיבוצי עם העובדים.

מאז, כל חצי שנה, משרד התקשורת "מופתע" מחדש, שהתנאים לא התקיימו, ושרי התקשורת נחפזים לשלוח את מנכ"לי המשרד לוועדת הכלכלה, בבקשה לדחות את הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי.

נכון להיום, משרד התקשורת התחייב בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שעד החודש הבא (פברואר 2021), יציג הצעה לתיקון חוק הדואר, שתתייחס לעתיד בנק הדואר.

למי שלא הבין, המשמעות האמיתית של המהלך היא, שבא הקץ לאשליה, שניתן להפריד בין חברת הדואר לבנק הדואר ולהפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי, שיתחרה בבנקים המסחריים.

כזכור, במקביל מתקדם הליך הפרטת חברת הדואר ובנק הדואר כמקשה אחת ולא כפי ששאף פרופ' זליכה להפריט את בנק הדואר בנפרד מהחברה. בשלב זה נערך סינון ראשוני של המועמדים לרכישת חברת הדואר, מבחינת עמידתם בתנאי הסף ובהיעדר ניגודי עניינים, וכן נפתחו חדרי דואר לצורך קבלת פרטים נוספים על החברה.

בהמשך אמורות להיות מוגשות ההצעות לרכישת 20% מהחברה, שתכלולנה הצעת מחיר ופירוט איכותי של כל מציע (ניסיון בתחום הדואר, במתן שירות לציבור וכו').

כאמור, כניסתו של פרופ' זליכה לזירה הפוליטית והכרזתו, שהוא מכוון לתפקיד שר האוצר, מציתות מחדש את המאבק על דמותו של בנק הדואר.

מעניין יהיה לראות האם פרופ' זליכה, במידה ואכן יזכה בתפקיד שר האוצר, יבקש לפתוח מחדש את הליך הפרטת חברת הדואר, כדי לחזור לתוכניתו המקורית להפריט בנפרד את בנק הדואר והפיכתו לכלי להרחבת התחרות במערכת הבנקאות בישראל.

ולמי שתוהה מה יעלה בגורל הרוכשים הפוטנציאליים, שהשקיעו מזמנם ומכספם, כדי לקחת חלק בהליך הפרטת חברת הדואר, נעדכן, שבמסגרת נוהל מכירת חברת הדואר, שמרה לעצמה המדינה את הזכות "על פי שיקול דעתה המוחלט והבלעדי, לחזור בה מכוונתה למכור את המניות הנמכרות, או להפסיק את הליך המכירה בכל עת".

נוהל מכירת חברת הדואר - כאן.
הכתבה: תהליך הפרטת חב' הדואר זוהם בניגודי עניינים של שר התקשורת לשעבר הנדל - כאן