אחרי שמשרד התקשורת בשילוב "תופרי התיקים" יצר נזק של מעל ל-50 מיליארד ש"ח למשק הישראלי, פריסת סיבים החלה בישראל מלמטה והיא זו שתצליח, כי זה הצורך של הציבור. מי ינצח במרוץ הזה ולמה משרד התקשורת טעה במתווה הסיבים המושחת, שאין בו כל צורך?
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 7.3.21, 07:00
2 הציוצים המצויים
כאן ו
כאן מ
שלמה פילבר, מסכמים את כל סיפור פריסת הסיבים בישראל:
קליקה קטנה אך נחושה, תפרה את "תיק 4000" וממשיכה עד היום לעבוד בשירות "
קליקת סלקום\IBC".
"הקליקה"
הצליחה במזימה בשת"פ חלק נרחב מכלי התקשורת ופוליטיקאים קטנים (מ"כת רל"ב - RakLoBibi), ליצור נזק למשק הישראלי
בהיקף של מעל ל-50 מיליארד ש"ח (כתבה טריה ב"מעריב" של
אלי ציפורי) ולדרדר במשך כמעט עשור את תשתיות מדינת ישראל (קווי וסלולרי)
לתהום, לתחתית הטבלה העולמית.
לאחרונה, משרד התקשורת ביצע
שימוע פגום ביותר ו
אישר להוט להיות "סרח עודף" על תשתיות סלקום-IBC.
שינו כאן ממש בכוח, החלטות ממשלה, חוקים, תקנות ורישיונות, כדי להעביר את המהלך הפלילי (לכאורה) הזה.
התיקונים לרישיונות של
הוט ו-
IBC נחתמו ע"י שר, שלא מבין מאומה בנושא,
בני גנץ, (בתמונה למעלה משמאל), ב-8.2.21, אך התיקונים הללו פורסמו לציבור רק ב-
4.3.21 (כך עובד "עיקרון השקיפות" במשרד התקשורת).
אולם,
אין לזה סיכוי להצליח.
מהיכן אני יודע את זה? די פשוט: כי מנכ"לית המשרד, בסיכום השימוע בנושא זה (
כאן), הודתה בעצמה בגלוי, שמשרד התקשורת
טעה עד היום בכל ההחלטות שלו לגבי פריסת הסיבים של IBC.
לא מאמינים? אז הנה זה כאן:
המשרד
ממשיך לטעות, כי זה משרת את האינטרסים של "
קליקת סלקום\IBC".
זו הקליקה, ש"
תפרה" את "תיק בזק" (
שכבר נסגר, בלי שום אשמה) ואת "תיק 4000".
ככה לא מנהלים רגולציה.
לכשלון הצפוי הזה יש עוד כמה סיבות חשובות:
א.
צמרת משרד התקשורת קיבלה ההחלטות בניגוד לחוק ולא לפי האינטרס הציבורי וזה גם מופיע במפורש בתיקוני הרישיונות, שהשר חתם עליהם, למשל בתיקון הרישיון של IBC:
זאת, מול
החוק הדורש, שהשיקולים לרישיונות ולתיקוני ריישונות יהיו אחרים לגמרי, כולם במתחם של השיקולים הציבוריים והתחרותיים
ולא חשוב כלל מהן טענותיה של חברת IBC.
הנה החוק:
ב.
לא ניתן לקדם רגולציה ותחרות בשוק על בסיס החלטות פליליות, לכאורה, ומופקרות.
זה מתכון בטח לכישלון (כמו שהיה עד היום עם IBC. שאפילו המשרד מודה, שטעה עד היום בנוגע ל-IBC, כאמור לעיל).
הסברים נוספים למתעניינים בפרטים ושפע המסמכים הקיימים בנושא, יש בכתבות החשיפה הבאות:
ג. משרד התקשורת לא פתר את הבעיה העיקרית של פריסת הסיבים והיא - הפריסה הכפולה והמשולשת של סיבים לאותם בתים.
מדובר בכשלון תהומי וחוסר הבנה מוחלט של הצרכים של הציבור וכיצד מנהלים את שוק התקשורת, ע"י צמרת משרד התקשורת, שמורכבת כולה כיום מ"משובטים" (
הסבר כאן) חסרי כל ידע, הבנה, ניסיון והשכלה בעולם התקשורת.
ד. משרד התקשורת פועל ללא כל "נוהל שימועים", ללא כל "מסמך אתיקה", בלי שום נהלי עובדה מסודרים, ללא כל "תכנית שנתית" תקפה והגיונית, ותוך
התעלמות מוחלטת מ"כללי עבודת מטה" נכונה במשרדי הממשלה (קוראים לזה בלשון הרגולציה הממשלתית:
RIA - Regulatory Impact Assessment).
מדובר ב"רגולציה חכמה" שאמורה להתנהל לפי כללים מאוד מסודרים ומובנים, שהממשלה אישרה. ממזמן.
מצ"ב כאן דוגמה קטנה אחת, מפניה אחת מני רבות (מעמותת "צדק פיננסי") למשרד התקשורת, לבצע RIA על
כל שימוע והחלטה משמעותית של המשרד. אולם, המשרד
מתעלם מכך לחלוטין.
בכוונה.
כך, גם בתחום הכניסה של הוט לסלקום\IBC - לא נעשה שום "הליך RIA".
גם תגובותיי לשימועים (לרבות לשימוע בעניין הפיכת הוט לגרורה של קבוצת סלקום\IBC -
כאן), נזרקו ל"
מגרסה של שמילה".
"החפיף" ו"הישראבלוף" הם
הנורמה במשרד התקשורת.
כך, "מלבינים כל שרץ" לטובת האינטרסים של "הקליקה".
ככה לא בונים רגולציה במאה ה-21 ולא בכלל.
אז מי ינצח במרוץ של סיבים לבתים בשירות איכותי ואמין, עם דאגה לשביעות הרצון של הלקוחות?
יש 2 כיוונים, ששניהם לא זקוקים בכלל ל"מתווה הסיבים", שהועבר בחקיקה בכנסת:
א. הפריסה בפריפריה וביו"ש, שכבר נעשית, ע"י מתחרים קטנים וזריזים, בקצב מהיר.
בכל יישוב נבחר ספק אחד ע"י הרשות\מועצה מקומית, שפורס סיבים ו\או
גלים מילימטריים לבתי התושבים, למוסדות הציבור מכל הסוגים ולעסקים הנמצאים ביישוב.
זה מפורט בהרחבה בסדרת כתבות חשיפה, שהאחרונה פורסמה כאן תחת הכותרת:
פריסת הסיבים בפריפריה כולל יו"ש מתקדמת במהירות ללא הכוונה מרכזית!
כלומר: כל התכנית של "מתווה הסיבים" המושחת, ש"קופה אוניברסלית" תממן פריסה בפריפריה וביו"ש, בטווח זמן של מעוד שנה- שנתיים עד עוד 11 שנה - הפכה
ללא רלבנטית.
הפריסה הזו כבר החלה
ומתבצעת במהירות, יישוב אחרי יישוב. בפריפריה וביו"ש.
לכן, שר התקשורת הבא יצטרך
לבטל את "מתווה הסיבים" המושחת, מתווה, שנולד לקדם 2 מטרות:
1) המתווה הזה כל כולו נולד ונועד במטרה להעביר כסף מהכיס של בזק לכיס של הקליקה של סלקום\IBC, שכעת קבוצת הוט הצטרפה לקליקה הזו.
2) המתווה נועד לקדם את המטרות הפוליטיות של השר המפוטר
יועז הנדל. חשפנו את התכנית הפלילית, לכאורה, הזו בכתבות רבות (בסדרת חשיפות, שמרכזה
פורסם כאן), ויש צפי, שתתקיים חקירה בנושא זה.
ב. הפריסה הארצית של בזק.
בזק הכריזה על תכניתה לפריסת סיבים לבתים מזמן (
כאן), אולם, בגלל טעות אסטרטגית של ראשי בזק ובראשם המנכ"ל, החיבור של הסיבים לבתים התעכב.
למה הוא התעכב? גם בגלל משרד התקשורת אבל בעיקר כי ראשי בזק קיוו, שתהינה 2 התפתחויות רגולטוריות לטובת בזק:
1) שהבג"ץ יאשר הורדת "ההפרדה המבנית" מעל חברות קבוצת בזק. כמו שיש בכל העולם.
אולם, בזק
הפסידה לאחרונה בבג"ץ ו
משכה את עתירתה. ככה בוזבזו שנים על תקוות שוא ואי הבנה של
פעילות "הקליקה" ומטרותיה, במשרד התקשורת.
2) שמשרד התקשורת יאשר לבזק להיות גם ISP. גם כאן בזק הפסידה בתחזית שלה, והמשרד
פרסם שימוע נוסף (
כאן), אחרי שהשימוע הקודם בנושא זה
כשל כשלון חרוץ.
המדובר בשימוע חדש, עקום ביותר ומסובך יותר מקודמו,
שלא יוביל לשום מקום טוב או בכלל.
כלומר: העיכוב בפריסת הסיבים של בזק,בכלל לא קשור ל"מתווה הסיבים", שעבר בכנסת
בעורמה, אלא קשור לצרכים הכלכליים הפנימיים בתוך קבוצת בזק ולהחלטות מוטעות של ראשי בזק, שלא קראו נכון את "מפת הרגולציה" הנוגעת לבזק.
חבל, אבל זו המציאות ואין מציאות אחרת, אלא בדימיון של ראשי "הקליקות".
המומחיות שלהם היא לפזר ספינים ולטעון, שאם יש פריסת סיבים זה בגלל מה שהם עשו. המציאות הפוכה בדיוק. יש פריסת סיבים
למרות מה שהם עשו.
המשרד ממשיך בשימועים סודיים בלי שיתוף הציבור,
כמפורט כאן, גם בנושא זה. ככה מופעל "
עיקרון השקיפות" במשרד התקשורת הישראלי.
כעת, בזק מתקנת את הטעויות הללו (גם של המשרד וגם של עצמה) ויוצאת לדרך -
בצורה נכונה.
בינתיים, בזק החלה (באיחור גדול מאוד,
בגלל משרד התקשורת) לחבר כמות לא גדולה של לקוחות לחיבורי 200 מגה (
כאן). למי שלא זקוק ל-1 גיגה בחיבורי סיבים אליו לבית, החיבור של 200 מגה של בזק (חבילת T200), זו בהחלט אופציה מומלצת להחלטה אישית (ולהחליט בין האופציה הזו, לבין החיבור הרגיל שלא בסיבים, של 500 מגה של הוט).
בזק תתחיל לחבר לקוחות לסיבים החל מ-14.3.21 והפריסה תהיה מהירה ורחבה. היכולות של בזק עולות בכמה דרגות על המתחרות שלה, במיוחד כאשר בזק היא
היחידה שלא מרמה את הלקוחות והציבור ולא פועלת בלי רישיונות מתאימים, כמו שעושות מתחרותיה.
כמות העבירות, שמבצעות קבוצת סלקום\IBC ופרטנר בתחום פריסת הסיבים לבתים, יכולה למלא ספר שלם (
הסבר כאן).
הוט בכלל מצפצפת על כל דבר וזה עובר לה די בשקט (קצת הרחבה על הטיפול הכושל בהוט לרבות בקנס הזוי, שהוטל, כביכול, על הוט, ב
נספח א' כאן למטה).
בשום תחום רגולטורי, הוט לא מילאה את דרישות החוק, הרישיון והרגולציה,
מזה שנים, עוד מהתקופה בה השר לשעבר,
משה כחלון, נתן להוט "חסינות" מלאה (גם כשר התקשורת וגם כשר האוצר),
מסיבות ברורות...
לכן, אני לא ממליץ להיות לקוח של חברה, שה"עבודה בעיניים" והפרות החוק והרישיון - זו הנורמה אצלה, אלא אם אין חלופה זמינה טובה יותר.
ברור, שחברות כאלו, שרגילות לצפצף על כל חוק ונורמה, במשך שנים, "לא סופרות ממטר וגם לא מסנטימטר"
את הלקוחות.
החברות הללו מחפשות כל הזמן את הפראייר, שישקיע בפריסת הסיבים שלהן (קבוצת סלקום מצאה אותם די מהר ובראשם
חברת מגדל, כעת פרטנר במו"מ להכנסת משקיע - כלומר: פראייר נוסף, שישפוך כספו "על קרן הצבי").
כי בניגוד לבזק, החברות הללו לא באמת מאמינות בהשקעה בסיבים ובהשקעה בלקוחות ובחוויית הגלישה של הלקוחות. הן רק מעוניינות לתקוע "מקלות בגלגלים" של בזק, לשרוד בשוק תחרותי ולהתקיים על הגב של הלקוחות, שלא מבינים, ש"עובדים עליהם בעיניים", כל הזמן.
מכאן, שיש לשקול היטב את החלופות הקיימות כיום לכל אחד בחיבורי סיבים לבתים ויש לשקלל גם את נושא רמת השירות הטכני והאמינות של החיבור ואת רמת השירות הכולל ללקוחות.
הכוח הוא בידי הצרכנים ויש לנצל זאת בצורה חיובית ומושכלת.
טיפים נוספים לגולשים יש ב
נספח ב' כאן למטה.
נספח א'
הטיפול בהוט (אחרי שנכנעה והפכה ל"סרח עודף" כזנב לקבוצת סלקום-IBC, לפי רצון והתכניות של "הקליקה"), הפך לבדיחה רגולטורית מדהימה, ע"י צמרת משרד התקשורת.
אציג כאן 2 דוגמאות טריות:
א. הודעת קנס מוזרה (בלשון המעטה) על קבוצת הוט.
ביום 18.1.21 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לשר התקשורת,
בני גנץ, ולצמרת משרד התקשורת:
"הנדון: הודעה על הטלת קנס לא ברורה לחלוטין ובספק אם חוקית.
שלום רב,
1. ביום 18.01.21 משרד התקשורת פרסם הודעה די מוזרה (
כאן) תחת הכותרת: "משרד התקשורת הודיע לחברת הוט טלקום על כוונה להטלת עיצום כספי בסך של
כ- 6 מיליון ₪".
2. חוק התקשורת מגדיר איך מבצעים הליך כזה ובהודעה, שנשלחה לכלי התקשורת וגם פורסמה באתר המשרד, אין כל מענה על דרישות החוק, כלום.
זו בכלל לא הודעה על עיצום כספי.
כך החוק מגדיר הודעה על עיצום כספי:
37א7. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4ב (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סימן זה, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב
יציין המנהל בין השאר את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
(3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
(4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
(5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות סעיף 37א8.
3. כ"כ לא ברור מההודעה, אם כונסה (או תכונס) "הוועדה המייעצת",
כנדרש בחוק.
4. אי לכך אבקש לקבל את
המסמך המתאים להגדרת חוק התקשורת ולא את מה שפורסם ע"י המשרד,
בנוסח, שחסר כל תוקף חוקי.
6. אודה להתייחסותכם הדחופה.
"
תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
אין צורך להיות במתח. תגובה לא אקבל. למרות שזה נגד החוק והתקשי"ר.
איש בצמרת המשרד לא מוכן להודות בספינים השקריים של עצמו. זה ברור.
ב. ספין של הורדת מחירים בהוט.
ביום 25.1.21 שלחתי לשר התקשורת
בני גנץ ולצמרת משרד התקשורת את השאלות הבאות:
"הנדון: היכן ההוראות להוט בעניין המחירים?
שלום רב,
1. ביום 24.1.21
גד פרץ מ"גלובס" פרסם 2 כתבות (
כאן ו
כאן), שמקורן במנכ"לית (כשגלובס אף טרח לשלוח צלם מקצועי למשרד, לדאוג, שבכל כתבה תהיה
תמונה "מלטפת" אחרת של המנכ"לית, כשבאחת התמונות יש ברקע, ממש לא במקרה, פסלון של
דוד בן-גוריון).
2. כתבה
אחת עוסקת בהחלטה הנוגעת להוט והכותרת היא: "
דוחפים את השוק הסיטונאי: משרד התקשורת כופה על הוט להוריד מחירים. בצעד מפתיע הודיע היום משרד התקשורת כי הוט תחויב לאפשר
חיבור של ספקיות האינטרנט ישירות למתגי הרשת שלה כדי לקצר את העלויות בהגעה ללקוחות שוק סיטונאי."
3.
היכן ההחלטות הללו (בנוגע להוט והשוק הסיטונאי)?
4. מה
הבסיס החוקי להחלטה הזו?
5. אודה להתייחסותכם הדחופה.
"
תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
אין צורך להיות במתח. תגובה לא אקבל. למרות שזה נגד החוק והתקשי"ר.
איש בצמרת המשרד לא מוכן להודות בספינים השקריים של עצמו. זה ברור.
בהערת אגב אציין, שהיכולת של ה-ISP להתחבר ישירות למתגי הוט ברחבי הארץ, מעוגנת מזמן בכתובים וזה מפורט בלפחות 2 מסמכים די ותיקים:
א. ב"תיק שירות שוק סיטונאי", שהוא חלק מהרישיון (
כאן): על פי התיק הזה,
כבר מ-2014 הספקים יכלו לבחור בחיבור ב-CMTS בהוט. התעריפים נקבעו
בלי תלות בנקודת החיבור, לא בבזק ולא בהוט.
נראה, שיש כאן פלופ ענק של המנכ"לית,
לירן אבישר בן-חורין...
ב. האופציה להתחבר ל-CMTS בחברת הוט קיימת בנוהל עבודה של "שוק סיטונאי" ממשרד התקשורת, מאז 2015. זה מופיע במפורש
כאן.
מישהי (המנכ"לית) עשתה צחוק מעצמה ומגלובס...
כלומר: זה שהוט עושה
צחוק מהכל, מזה שנים, זו בעיה של הרגולטור, שמאפשר לה להפוך את "השוק הסיטונאי" על תשתית של הוט,
לבדיחה. שלא לדבר על נושא "הפריסה האוניברסלית" ושאר החובות (כולל אי קיום "הדרישה לישראליות" של הבעלים,
פטריק דרהי).
כל זאת, על הגב של הציבור
ונגד האינטרסים של הציבור.
משרד התקשורת שכח שהמשרד הזה קיים אך ורק
כדי לדאוג לאינטרסים של הציבור. לא "ציבור הטייקונים ובעלי החברות".
מה שמבצעת הוט מזה שנים, אלו מעשים הנעשים ע"י מונופול מוכרז (הוט היא מונופול מוכרז בשירותי הטלוויזיה) בלי שום תגובה. "חסינות מוחלטת".
בזק, לעומת זאת, גם כן מונופל מוכרז בכמה תחומים, מטופלת ב"כפפות ברזל" וב"אגרוף מלובן", מצד משרד התקשורת (וגם מצד הרשות לתחרות, היועמ"ש, הפרקליטות, המשטרה והאוצר), על כל הפרה הכי קטנה של הרישיון שלה.
נספח ב':
טיפים נוספים לגולשים, שפרסמנו במהלך השנה האחרונה יש בשפע בלינקים הבאים:
