התחרות בתחום פריסת הסיבים בשת"פ הרשויות המקומיות ממריאה בקצב מהיר. כעת אנו חושפים את המתחרה החדשה, שמספקת חיבורים רחבי פס סימטריים לבתים, מה שאנלימיטד (IBC) הפסיקה לספק מזמן, ואף חברה אחרת לא מספקת חיבורים כאלה. היישובים, שכבר נהנים מפריסת סיבים של XFIBER (על פי דיווחי החברה): נתיבות, דימונה, אופקים, ערד, אריאל, אפרת, עלי, ירוחם, הר-ברכה, שילה, שבות רחל, ולטענת החברה היא בתהליכי התרחבות למאות יישובים נוספים. החברה מציעה 3 חבילות עד 500 מגה סימטרי. חיבור כזה מתאים גם לעסקים קטנים עד בינוניים.
עדכונים חשובים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 10.5.21, 07:30
את הצמיחה מלמטה של "המודל הבריטי" לפריסת סיבים לבתים תיארתי בסדרת כתבות קודמות, שעיקרן מובא ב
נספח א' כאן למטה. כעת "נרים את המסך" מעל מתחרה חדשה, שנכנסה לשוק הזה, מאוד אנרגטית, יוזמת ושאפתנית, בשם
XFIBER.
הפרטים הידועים לנו עד כה: החברה בעלת הרישיון (יש לה כמה רישיונות) ששם המותג שלו הוא Xfiber, היא "לניר תקשורת" (חלק מקבוצת אלפא), ש
שוכנת בבאר-טוביה ואחד ממנהליה הוא
ישראל אליצור.
על פי
מפת הפריסה שלה, היישובים, שכבר נהנים מפריסת סיבים של Xfiber (על פי דיווחי החברה): נתיבות, דימונה, אופקים, ערד, אריאל, אפרת, עלי, ירוחם, הר-ברכה, שילה, שבות רחל ולטענת החברה היא בתהליכי התרחבות למאות יישובים נוספים.
בשונה מחיבורי הסיבים לבתים של כל המתחרים בשוק, Xfiber מספקת מה
שאנלימיטד (IBC) הפסיקה לספק ומזמן:
חיבורים סימטריים (הערוץ היורד זהה לערוץ העולה). כל החברות, שקשורות לאנלימיטד ובכלל זה סלקום והוט (וכמה ISP), גם הם
לא מספקים חיבורים סימטריים. גם לא בזק. בהחלט חידוש מרענן וחשוב ביותר (במיוחד למי שעובד מביתו). כמובן שחיבור כזה מתאים גם לעסקים קטנים עד בינוניים.
Xfiber מציעה כיום 3 חבילות: 200 מגה סימטרי החל מ-119 ש"ח לחודש, 300 מגה סימטרי החל מ-129 ש"ח לחודש, 500 מגה סימטרי החל מ-139 ש"ח לחודש. מי שמעוניין בטלפוניה על החיבור של הסיבים יכול לקבל אותה ב-35 ש"ח לקו עם 300 דקות שיחה בחודש. אין "דמי התקנה" באתר.
לא נותר לנו אלא לאחל הצלחה למיזם החדש הזה.
נספח א':
כבר לפני עשור, אני (ולא רק אני) כתבנו והסברנו שוב ושוב, שהמודל
הנכון לישראל לפריסת סיבים לבתים הוא
המודל הבריטי (בקצרה: הרשויות המקומיות מפרסמות מכרזים לפריסת סיבים לבתים ולעסקים, על פי מתכונת מכרזים, שקבע הרגולטור לתקשורת. בכל איזור זוכה ספק אחד. הסיבה ברורה: הרשויות יודעות טוב יותר את הצרכים המקומיים ולרשויות הללו יש שפע של תשתיות, שניתן להעביר בהן סיבים לבתים. הרשויות גם יודעות לדאוג לאורך זמן לצרכים של התושבים).
"מתווה הסיבים" של המשרד, שעבר ב-2020 בכנסת, הוא
אובדן דרך מוחלט.
למעשה, "המודל הבריטי"
החל כבר בישראל מלמטה, בלי רגולציה ברורה
ובסתירה ל"מתווה הסיבים" שעבר בכנסת בחקיקה ראשית,
בהצלחה רבה, כמפורט בסדרת החשיפות שפרסמתי. הפרק האחרון והטרי בסדרה זו הוא: "
פריסת הסיבים בפריפריה כולל יו"ש מתקדמת במהירות ללא הכוונה מרכזית!". כותרת המשנה של פרק זה בסדרה: "ללא כל קשר ל"מתווה הסיבים", שעבר בכנסת ונועד רק לצרכי "הקליקה" ו"קבוצת סלקום\IBC", השיטה של רישיונות לספקי סיבים קטנים וזריזים -
עובדת! אולם, אין כל הכוונה מרכזית, והמכרזים, שיוצאים כעת, די מבולבלים וסותרים את הנחיות משרד התקשורת. פעילות פריסת סיבים וגלים מילימטריים לבתים
החלה כבר ביישובים הבאים (רשימה חלקית): נריה, אורנית, בית-אל, גבע בנימין, כפר הורדים, פרדסיה, עומר ולהבים. יישובים רבים
יצטרפו לרשימה בחודשים הקרובים".
כל הפרטים אודות ההתפתחות המהירה הזו עד כה, ב"מודל הבריטי" שצמח וצומח יפה מלמטה, מהשטח, מהרשויות ומהתושבים, ללא כל הכוונה מרכזית, כולל מי הספקים, שנבחרו במכרזים מקומיים, לבצע את הפריסה המהירה ביישובים, שכבר נמצאים בתהליכי פריסה, יש ב-2 הכתבות המובילות הבאות, שקדמו לכתבה המרכזית אודות "פריסת הסיבים בפריפריה כולל יו"ש...":
אולם, לעניות דעתי אפשר גם לבחון את המודל המקביל הקיים בארה"ב. דוגמה יפה זו
העיר Chattanooga, Tennessee, בת כ-180 אלף תושבים בעיר וכחצי מיליון תושבים בכל הפריפריה של העיר, שהחלה בכך ברעיון, שעלה שם ב-2010 וראשי העיר
סיימו את הפריסה של 1 גיגה
בסיבים לכל הבתים והעסקים
ב-2018.
יש הטוענים, שזה פתרון טוב יותר לצרכי הציבור מהפתרון הבריטי: מי שאמון על מתן שירות לציבור, גם בפס הרחב, הן
הרשויות המקומיות בעצמן. לא חייבים חברות פרטיות, שמחפשות (כמו כל חברה עסקית) איך להתעשר על חשבון הכיס של הציבור.
מאמר מקיף וטרי אודות "המודל האמריקאי" (שקיים גם בקנדה)
יש כאן (מומלץ לקריאה). כדי להגיע למודל מתקדם ושירותי שכזה, ברמת העיריות והרשויות המקומיות במדינת ישראל, צריך רק לערוף בניתוח כירורגי דחוף כמה תקנים ואנשים במשרד התקשורת,
שחוסמים, מזה שנים, את הרעיון הזה.
כל מה שמעניין את ראשי המשרד - זה לדאוג לכיס של כמה טייקונים ו"מקורבים לצלחת".
לטובת עם ישראל, חייבים למגר את מחלת הסרטן הזו, שפשתה בצמרת משרד התקשורת הישראלי,
משרד ששכח עבור מי הוא קיים.
