מלחמת סיני ליבל נגד AIG והרשות להגנת הפרטיות במש' המשפטים נמשכת

דף הבית >> צרכנות >> צרכנות לארגון ולעסק >> מלחמת סיני ליבל נגד AIG והרשות להגנת הפרטיות במש' המשפטים נמשכת
חרף דחיית תביעתו בבית משפט השלום בת"א (בהסכמה), סיני ליבל החליט להמשיך במאבקו נגד AIG ומשרד המשפטים, בגלל ההודעה הקולית של AIG לכל המתקשרים למוקד שלה (למספר 1-800-400-400), שבו היא מודיעה לכל המחייגים, ששמם נכנס אוטומטית (רק מעצם החיוג למוקד) למאגר קבלת פרסומות, גם מספקים חיצוניים. 
מלחמת סיני ליבל היא נגד מנגנון להפצת ספאם בחסות הרשות להגנת הפרטיות, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ובחסות סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, שאפשר את ההפצה שנמשכת. תמצית הטיעון: מה עניין עיסוק בטוען (סיני ליבל), לעניין הטענה כי חברת AIG מודיעה לכל מתקשר אליה (1800-400-400), כי הוא מצורף אוטומטית מרצונו לרשימת תפוצה לספאם - מבלי שהיא מאפשרת למתקשר מנגנון הסרה פשוט ואפקטיבי, כפי שקבע בית המשפט העליון, לעניין כל מנגנון המאפשר משלוח פרסומות? 
מאת: אבי וייס, 13.5.21, 12:24סיני ליבל

הסיפור של מלחמתו הנמשכת של סיני ליבל, (בתמונה משמאל), כנגד הפתיח בהודעת חברת AIG לכל המתקשרים אליה, נמשך כבר כמה שנים.

הכתבה האחרונה פורסמה על ידי ב-1.12.20 תחת הכותרת: סיני ליבל תובע שוב את חברת AIG וגם את הרשות להגנת הפרטיות!

למה משרד התקשורת, שממונה על "חוק הספאם", חוק המצוי בחוק התקשורת סעיף 30א והלאה ובאחריות משרד התקשורת, לא מעורב בנושא? זה מוסבר בנספח א' כאן למטה.

במוקד של הבעיה המוצגת כאן (מדובר בהודעה קולית, שקיימת גם היום. כל אחד יכול לחייג למספר של AIG ולשמוע את ההודעה הקולית הזו בעצמו), נמצאת ההודעה הקולית הבאה, ש-AIG משמיעה מזה שנים, לכל המתקשרים אליה למוקד הראשי (בין אם הם לקוחותיה ובין אם לאו):
תביעה כנגד AIG

בעקבות פסק הדין בהסכמה, בבית המשפט השלום בת"א, שסגר את התביעה של סיני ליבל, סיני ליבל הכין פניה חדשה, שנשלחה ל-AIG ולרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הנמצאת כאן.

בעקבות פנייתו החדשה, שלחתי ביום 4.5.21 ל-AIG ולמשרד המשפטים את הפנייה הבאה:
"הנדון: בקשת תגובה: התייחסות לתוצאות התביעה נגד הרשות להגנת הפרטיות ו-AIG (ת"ק 15615/11/20 בית משפט השלום ת"א).
שלום רב,
1. בהמשך להחלטת השופט בת"ק 15615/11/20 אבקש התייחסות לצילום המצ"ב וכן למה שכתוב כאן (נכתב ע"י סיני ליבל):
************************************************************************************************************************
"איך הרשות להגנת פרטיות -  לעניין העברת מידע לצד ג׳ והכללת מתקשר במאגר מידע ללא הסכמתו -  ובית משפט במדינת ישראל (סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, כבוד השופט אבי שליו), מאפשרים את השמעת הקלטת בטלפון, שמושמעת לכל המתקשרים למספר של AIG: 1800-400-400 – קלטת המודיעה למתקשרים על צירופם למאגר מידע המיועד (בהודעה בתקליט) גם ״לשם העברתו לנותני שירותים לחברה ולמבוטחיה״,  לכל הספקים שלהם  - זאת, ללא מנגנון הסרה כמתחייב על פי הדין ופסיקת בית המשפט העליון.
 
יש גבול למשאבים, שאדם פרטי משקיע מול רשות להגנת פרטיות - שסירבה לנקוט עמדה - עתרה להוצאות - והתעקשה לא לוותר עליהן.

פשוט בושה, שראש הרשות להגנת פרטיות אישר את עמדת הרשות המקוממת - לא להציג עמדה בהליך - להשתלח בתובע ולעתור להוצאות.
 
לכן, נכון לבקש את עמדת הרשות לטענה כי היא גוף מאסדר האמון על אכיפת חוק הגנת הפרטיות - למול התוצאה, שהתביעה נדחתה - באדיבותה -  והקלטת המושמעת למתקשרים 1800-400-400 משנת 2017 - ממשיכה להיות מושמעת עד היום, באדיבות הרשות להגנת פרטיות. 
 
בשים לב, שבהליך הקודם (משנת 2017) נציג AIG אמר לפרוטוקול, כי הרשות להגנת הפרטיות אישרה את נוסח הקלטת  - והרשות סירבה להפריך את טענתו  - עד שטענתי לקשרי הון שלטון אז".
*********************************************************************************
 
2. האם משרד המשפטים\הרשות להגנת הפרטיות מתכוון לדרוש מ-AIG לשנות את נוסח ההודעה למתקשרים למוקד החברה, כך, שיהיה מנגנון הסרה אמין, ברור ואפקטיבי, למי שלא מעוניין להצטרף למאגר המידע של החברה לשם מתן יכולת לחברה להפצת פרסומות למתקשר ע"י החברה וכל ספקיה, מרגע ההתקשרות ולעולמים?

3. אודה להתייחסותכם."

מייד לאחר שליחת הפנייה הנ"ל ל-AIG ולמשרד המשפטים, הוציא סיני ליבל עוד סדרה של פניות בנושא זה:
א. פנייה ליו"ר הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר וליועץ המשפטי של הרשות להגנת הפרטיות - כאן
ב. פנייה לפרקליטת מחוז ת"א (אזרחי) - עו"ד ליאורה חביליו - כאן
ג. פנייה נוספת של סיני ליבל ל- AIG - כאן
ל-3 הפניות צורפו מסמכים תומכים: 1) כתב ההגנה של AIG - כאן. 2) פסק דין AIG - כאן. 3) עיקרי טיעוני סיני ליבל - כאן

סיני ליבל טרם קיבל תשובות ל-3 הפניות החדשות הללו.

לכן, ביום 9.5.21 הוספתי שאלה לשאלותיי הקודמות, שאלה, שנשלחה ל-AIG ולמשרד המשפטים: "בהמשך לפנייתי הנמצאת כאן [למעלה], אבקש תגובתכם למסמכים נוספים, שנשלחו מסיני ליבל והמצ"ב (סה"כ 6 מסמכים)."

תגובת AIG"חברת AIG, כך נקבע שוב ושוב ע"י בית המשפט, נוהגת על פי חוק ובהתאם לתקנות הגנת הפרטיות. תביעתו של מר ליבל נדחתה פעם נוספת ע"י בית המשפט, ואין לנו להוסיף על כך".

תגובת משרד המשפטים"להלן תגובת הרשות להגנת הפרטיות:
 מדובר בתביעה נגד חברת הביטוח AIG, שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות, לה צורפה הרשות להגנת הפרטיות כנתבעת.
 בהינתן העובדה, שהרשות צורפה לתיק כנתבעת ללא כל עילה משפטית, הגישה הרשות, באמצעות פרקליטות המדינה, בקשה להימחק מהתביעה ובית המשפט קיבל את הבקשה.
אכן, בית המשפט חייב את התובע בהוצאות והרשות לא ויתרה עליהן, שכן מדובר כאמור בתביעת סרק נגד הרשות.
מצ"ב, לנוחותך:
החלטת בית המשפט למחוק את הרשות מכתב התביעה;
- החלטת בית המשפט בנוגע להטלת הוצאות על התובע;
- החלטת בית המשפט בבקשה לעיון מחדש בהחלטה בעניין פסיקת הוצאות לטובת הרשות להגנת הפרטיות שהגיש התובע."

סיני ליבל: "אחרי כל התגובות הללו, נשארנו עם נוסח הקלטת המקומם.
מפר החוק והפסיקה כפי שליבל פרט בהתייחסותו בדיון - נשאר ללא כל שינוי. 
בסופו של יום ארוך - הקלטת המקוממת למתקשרים 1800-400-400 תילמד בפקולטות למשפטים, למול פסק הדין ועמדת AIG - ולמול פסיקת בית המשפט העליון בע״א 534/17.

על זה טענתי בבית המשפט, שהשופט פיברק פסק דין כנגד הרשות. ההחלטות הללו היו הסיבה הקונקרטית, שהסכמתי לדחיית התביעה, ללא צו להוצאות. הוא שכתבתי - השופט נתן לי הצעה, שלא יכולתי לסרב לה. זה הכל. זה לא 'מכשיר את השרץ'.

החלטת השופט בכלל לא עסקה במהות של תביעתי (אלא עסקה בנושא אחר לגמרי: האם הושמעה לי פרסומת בעקבות פנייתי הטלפונית ל-AIG). 

מה כל זה שייך לעובדה, שגם היום מושמעת הקלטת למתקשרים 1800-400-400 המפירה את הדין והפסיקה? 

כל אחד יכול לקרוא את עמדתי, שהוצגה בפני השופט, כי העוולה המשפטית הזו מבוצעת בחסות בית המשפט, הרשות להגנת פרטיות, והפרקליטות.

מלחמת סיני ליבל היא נגד מנגנון להפצת ספאם בחסות הרשות להגנת הפרטיות, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ובחסות סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, שאפשר את ההפצה שנמשכת.

תמצית הטיעון שלי: מה עניין עיסוק בטוען (סיני ליבל), לעניין הטענה כי חברת AIG מודיעה לכל מתקשר אליה (1800-400-400) כי הוא מצורף אוטומטית מרצונו לרשימת תפוצה לספאם - מבלי שהיא מאפשרת למתקשר מנגנון הסרה פשוט ואפקטיבי, כפי שקבע בית המשפט העליון, לעניין כל מנגנון המאפשר משלוח פרסומות? 

התביעה נדחתה מנימוקים לא רלוונטיים לשאלה הזו. נקודה!

הקלטת מושא התביעה מפירת הדין - AIG והפיסקה מושמעת גם היום לכל מתקשר 1800-400-400, לטענת ליבל, באדיבות יו״ר הרשות להגנת פרטיות, פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) - שתמכה הפעם בעמדת הרשות להגנת פרטיות, לא לתת לבית המשפט נייר עמדה בהתייחס לטענות ליבל, וסגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט אבי שליו, שמחק את התביעה כנגד הרשות להגנת פרטיות מיוזמתו

פשוט לא ייאמן. אבל אני לא סיימתי את המלחמה הזו. אני ממתין כרגע לתשובות לפניותיי החדשות.

עמדתי המלאה בפרשה זו מוצגת כאן - לכל מי ששלטון החוק בישראל - יקר לליבו". 

למה משרד התקשורת לא טיפל ולא רוצה לטפל בבעיה (שכן "חוק הספאם" הוא חלק מ"חוק התקשורת" ס' 30א)?שמילה מימון
התשובה לשאלה הזו מאוד ברורה והיא לא חדשה: שמילה מימון, בתמונה משמאל, מזה שנים וגם כיום: המשנה למנכ"לית.

מאז הגיעו למשרד התקשורת בעשור הקודם ועד היום, הוא "חיסל" כל אפשרות, שהציבור יוכל להתלונן במשרד התקשורת בנושאים צרכניים בכלל ובנושאי הספאם וחוק הספאם בפרט.

זו גם הסיבה, שלמשבצת הזו נכנסה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שלאחרונה יזמה תיקון לחוק הגנת הצרכן בנושא זה (בגלל הוואקום, ששמילה מימון וצמרת משרד התקשורת יצרו, מאז העשור הקודם, לציבור הצרכני בישראל).

פירוט המחדל הענק הזה, עניין בלתי מתקבל על הדעת אבל זו המציאות הכיאוטית של משרד התקשורת, שנובע מאינטרסים הזויים של צמרת משרד התקשורת גם בנושא "חוק הספאם" והסירוב מתמשך של המשרד הממשלתי הזה לבצע את תפקידיו ולהגן על הצרכנים בישראל, מפורט בכתבות המובילות הבאות: לסיכום:
רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים מקצועיים וישרי דרך, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".

כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).

פרסומות בכפייה



 
 
Bookmark and Share