דו"ח רשות החדשנות 2021: הגיל הממוצע של עובדי הייטק גבוה מזה של העובדים בכלל המשק
מאת:
מערכת Telecom News, 16.6.21, 00:01
עובדי ההייטק, שמהווים כ-10% מהשכירים במשק, אחראים על 25% מתקבולי מס הכנסה משכירים. עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות אחראים על תשלומי מיסים גדולים פי 6 מחלקם בקרב השכירים בארץ. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראלים, שצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור. המעסיקים לא רוצים לגייס בוגרי תואר חסרי ניסיון - ג'וניורים. חלה צניחה בכמות הסטארטאפים החדשים הקמים בארץ. פירוט כל עיקרי הדו"ח.
2020 הייתה שנת מגפה ומשבר והביאה עימה אתגרים כלכליים ובריאותיים יוצאי דופן. ההייטק הישראלי, נכנס למשבר חזק ויציב, התמודד עם טלטלות המשבר, ומבחינות רבות נראה, שהוא מעולם לא היה בתקופה טובה יותר.
דו"ח רשות החדשנות ל-2021
, שמתפרסם היום (16.6.21), מציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש לענף ההייטק לתרום להתאוששות המשק הישראלי באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, ואת האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.
דו"ח רשות החדשנות ל-2021 מצביע על מספר מדדים מדאיגים:
בתוך 5 שנים צנחה כמות הסטארטאפים החדשים הקמים בישראל מ-1,404 סטארטאפים חדשים, שהוקמו ב-2014 לכ-850 ב-2019 ומוערכת בשלב זה בכ-520 ב-2020. חלה צניחה בפתיחת מרכזי פיתוח רב-לאומיים מ-46 ב-2016 ל-4 ב-2020.
מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כאומת ה"סטארטאפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים.
היכן ייקלטו עשרות אלפי בוגרי התארים במקצועות ההייטק?
אחד מכל 4 סטודנטים/יות בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים הקיימת כבר היום.
ב-2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההייטק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת
SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'ונריורים.
תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי) ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
עוד מעיקרי הדו"ח:
ההון, שגייסו סטארטאפים ישראלים, צמח פי 4 תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולרים ב-2020 - 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולרים גדל כמעט פי 7 ב-5 שנים. מ-3 השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.
יצוא ההייטק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולרים - מעל ל-40% מסך הייצוא.
עובדי ההיי-טק, שמהווים כ-10% מן השכירים במשק, אחראים על כ-25% מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל. עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות, אחראים באופן יחסי על תשלומי מיסים גדולים פי 6 מחלקם בקרב השכירים בישראל.
עובדי ההייטק אחראיים על 15% מהתמ"ג, 43% מהייצוא ו-40% מערך החברות במדד ת"א 35.
בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראלים, שצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (
IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב וול סטריט.
האם החברות הרב לאומיות מפסיקות לבוא לכאן? שינוי מגמה מעניין: ב-2020 נפתחו 4 מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת, כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארטאפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת, מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההייטק נשמר.
בניגוד לדימוי של ההייטק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההייטק, שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של עובדי ההייטק ב-2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.
פירוט עיקרי הדו"ח
ההון האנושי: המחסור בעובדים מנוסים נשמר, ובה בעת כמות הג'וניורים הולכת וגדלה
התחרות על המשאב האנושי בהייטק המשיכה גם בתקופת מגפת הקורונה, והמחסור בעובדים מנוסים, שחברות ההייטק מעוניינות לגייס, עודנו קיים ועומד על כ-13 אלף משרות פנויות בענף (לעומת כ-19 אלף ב-2019) לפי דו״ח ההון האנושי שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות. להייטקיסטים תרומה משמעותית לשיקום הכלכלה, שצריכה להתאושש מהמשבר הכלכלי-חברתי-בריאות ולהוביל ייצור מקורות הכנסה חדשים לטובת צמצום הגירעון התקציבי.
ובמקביל לכך, עולה קצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף ואמורים לצמצם את המחסור בעובדים: אחד מכל 4 סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי (אחד מכל 3 לומד למקצוע מדעי), ובעוד, שמצד אחד, מדובר בבשורה מצוינת עבור הענף, שמשווע לידיים עובדות, זרם הבוגרים הטריים עשוי להחריף את הקושי של עובדים ללא ניסיון (ג'וניורים) למצוא עבודה בענף ההייטק.
בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים שרכשו הכשרה אקדמית טכנולוגית אך בעלי ניסיון מוגבל, אם בכלל. ואילו כיום, המעסיקים בענף ההייטק מעוניינים בעובדים מנוסים, וחלק גדול מהן אינו ערוך להכשרתם של עובדים צעירים נטולי ניסיון מקצועי. כדי להתמודד עם הבעיה, כך שהבוגרים הטריים לא יישארו מחוסרי עבודה, המעסיקים בהייטק ובהם גם הסטארטאפים הבוגרים, יידרשו לפתוח ערוצים לקליטה והכשרה של עובדים ללא ניסיון.
ההייטק הפגין עמידות גבוהה בתקופת מגפת הקורונה, אך גם הוא לא חסין
ההייטק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה הכלכלי. זאת, הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. אל תוך 2020 ו-2021, הפגין הענף צמיחה במדדים הכלכליים.
ההון, שגייסו סטארטאפים ישראלי צמח יותר מפי 4 תוך עשור, וב-2020 הסתכם ב-11.5 מיליארד דולרים - גבוה ב-20% מסך הגיוסים ב-2019. גודלו המוצע של סבבי גיוס ההון הממוצעים עלה ב-10% בייחס ל-2019, כאשר עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים, שמגייסים סטארטאפים בשלבים המתקדמים: חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה.
5 שנים בלבד הספיקו להייטק הישראלי כדי להכפיל פי 7 את מספר ההשקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולרים, מ-3 השקעות ב-2015, ל-20 השקעות בסכום של יותר מ-100 מיליון דולרים במהלך 2020. יתר על כן, רק ברבעון הראשון של 2021 בלבד, נסגרו 20 סבבי השקעה בגובה של יותר מ-100 מיליון דולרים (ע"פ נתוני
IVC – The Israeli Tech Review Q1 2021).
בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההייטק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי 7 בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול.
נכון לחודש אפריל 2021, עומד שיעור המובטלים בענף ההייטק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי הייטק מצביע על כך, שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד - "טאלנטים" - ולא מוכנים להרחיב את מעגל העבודה למגוון אוכלוסיות נוספות, ובדגש בוגרי תואר חסרי ניסיון, ג'וניורים.
מרבית מובטלי ההייטק בקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסית לענף ההייטק, שכר חודשי הנמוך מ-15 אלף ש"ח. מנתונים אלה ניתן להסיק, שעיקר הפגיעה התעסוקתית בהייטק התרכזה בעובדים צעירים (ג'וניורים) ובעובדי מעטפת, שמרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעומד על 25.3 אלף ש"ח נכון ל-2020.
מה קרה ל"דרייב" היזמי בישראל?
לצד החוזקות הברורות והמהותיות של ההייטק הישראלי, ישנם מספר מדדים מדאיגים, שחשוב להמשיך ולעקוב אחריהם, להידרש למשמעויות ארוכות הטווח שלהם ולפעול לטובת צמצומם. כך, לאחר פריחה וצמיחה בפעילות היזמית לפני כעשור, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במדד הבודק את כמות הסטארטאפים החדשים, שקמים בכל שנה.
ירידה זו מעלה את השאלה החשובה: האם תם עידן הסטארטאפ ניישן בישראל? 5 שנים בלבד הביאו לצניחה בכמות הסטארטאפים החדשים, שקמים בישראל, מכ-1,404 סטארטאפים, שהוקמו ב-2014, ועד לכ-850 חברות חדשות ב-2019 וכמות מוערכת של כ-520 סטארטאפים חדשים במהלך 2020, נכון לשלב זה. נתון זה מהווה צניחה חמורה של כמעט 70% בכמות הסטארטאפים החדשים שנפתחים מדי שנה בהשוואה ל-2014.
לכמות הסטארטאפים החדשים, שקמים כיום, השלכה ישירה על עתיד ההייטק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארטאפ. כך, גם מספר המשקיעים, שלוקחים חלק בהשקעות
Seed, שמוכוונות לסטארטאפים צעירים בשלבים התחלתיים, נמצא בירידה בשנתיים האחרונות.
הצרכים המימוניים של הסטארטאפים והיכולת שלהם לגייס הון השתנו באופן מידי עם פרוץ משבר הקורונה. לכן, רשות החדשנות נדרשה להתמודד ולהציע באופן מידי פתרונות חדשים המתאימים למצב. אחת הדוגמאות הבולטות לפתרון ממשלתי, שפותח בתגובה למשבר הקורונה, היא ערוץ המענקים המהיר שנוצר ע"י רשות החדשנות ומשרד האוצר. ערוץ זה נועד לסייע לסטארטאפים לצלוח את תקופת המשבר הראשונה, שאופיינה בירידה בהזרמת כסף מהשוק הפרטי לחברות טכנולוגיה חדשניות, שההשקעה בהן כרוכה בסיכון רב. במהלך 7 החודשים, שבהם פעל הערוץ, חולקו כ-650 מיליוני שקלים במסגרת 283 בקשות שאושרו (מתוך 578 שהוגשו).
אישור הבקשות הותנה בהשגת מימון משלים ותרם לחזרה מהירה של משקיעי השלבים המוקדמים לשוק. פתרון זה ממחיש כיצד התערבות ממשלתית מהירה יכולה לייצר צמיחה, בדוגמה זו באמצעות השקעות, גם בזמן משבר וניתן ללמוד ממנה כיצד ניתן להציע פתרונות ממשלתיים נוספים ולבחון איך ניתן לאמץ גישה זו גם לימי שגרה.
התעשייה מתבגרת: המשק כולו יקצור את פירות ההייטק
הדו"ח מציג את תמונת המצב העדכנית להייטק הישראלי, ומשקף את מה שנראה כהתבגרותה של תעשיית ההייטק הישראלית. יותר ויותר סטארטאפים ישראליים בוחרים לשמור על עצמאות, ולצמוח כחברות שלמות המעסיקות מספר עובדים גדול ומובילות פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם. ההון שגייסו סטארטאפים ישראליים בשלבים בוגרים נמצא, כאמור, בצמיחה חדה, עם למעלה מ-20 גיוסי הון בגובה של יותר מ-100 מיליון דולרים ברבעון הראשון של 2021 בלבד.
כ"כ, גם ייצוא ההייטק גדל בהתמדה, וב-2020 הגיע לקרוב ל-50 מיליארד דולרים - מעל ל-40% מסך הייצוא הישראלי. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראלים, שצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של כל הזמנים: 20 הנפקות ראשונות לציבור (
IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט. נתון זה מהווה הכפלה בהשוואה ל-2019.
התבגרות תעשיית ההייטק הישראלית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בגל הנפקות של חברות צמיחה ישראליות, היא סממן חיובי למשק. יחד עם זאת, היא גם מציפה שורה של שאלות איתן תידרש להתמודד הממשלה: לחברות הבוגרות, שתתחלנה להיסחר בבורסות יהיו צרכים חדשים, שלא היו קיימים עד כה, או היו קיימים בהיקפים מצומצמים, ויתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה.
לדוגמא, ככל שתמשך המגמה, וחברות ישראליות תהפוכנה להיות חברות רב לאומיות גדולות, שחייבות בשקיפות למשקיעים, ושנדרשות להבטיח את המשכיות העסקים ומוקד פעילותן או ההנהלות שלהן נמצאות בישראל, עלולות גם לעלות שאלות הנוגעות לדיני העבודה והמס בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות.
בנוסף, השינוי בתמהיל החברות הישראליות, והתבססותן של חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את תמהיל כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו״פ.
בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההייטק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג ולתרום חזרה לצמיחת המשק.
צמיחתן של חברות שלמות בישראל תאפשר למשק כולו לקצור את פירות ההייטק. יצירה והתאמה של הסביבה העסקית בישראל תביא את המשק ליהנות ממירב הערך הכלכלי, שהחברות יוצרות עבור האזרחים. חברות שלמות, שכוללות מפתחים ומהנדסים, אך גם מעצבים, מנהלי שיווק ומכירות, אנשי תפעול או תמיכה ועובדי מעטפת מסוגים נוספים הנהנים כולם מפריון גבוה, הן עתיד התעשייה הישראלית. תפקיד הממשלה ביצירת הסביבה הנכונה והמתאימה יותר להובלת המשך צמיחת הענף, שמשמעותה צמיחתה של הכלכלה הישראלית כולה.
הדו"ח המלא 80 עמודים מלווים בגרפים ובדיאגרמות -
כאן.
