רפורמת ה"וואטסאפ" השקרית בחברות התקשורת הגדולות (סלולר וקווי לרבות סיבים) (בכל החברות יש וואטסאפ במוקדי השירות מזה זמן רב) נועדה לדבר אחד בלבד: לתת הטבה של מאות מיליוני ש"ח לשנה לחברות התקשורת ובכלל זה להוריד 10 שעות פעילות שבועיות במוקדי השירות הרגילים, ולאפשר להן גמישות בפיזור השעות על פני השבוע. כך, שניתן יהיה לסגור את הפעילות ביום שישי, היום הכי נוח ופנוי לתושבי ישראל כדי לבצע ברורים, עדכונים וסידורים מול חברות התקשורת. עוד מחדל ענק של "הקליקה", שדואגת רק לחבריה - הטייקונים ולא לציבור, שמממן מכיסו את משכורתם ותנאי התפקיד שלהם כעובדי מדינה בכירים, כדי שהם יגנו על האינטרסים של הציבור ולא על הטייקונים ומנהלי החברות. הציבור עדיין לא יודע מה הולך שר התקשורת בממשלה החדשה לעולל לו.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 3.7.21, 20:34
כשמשרד התקשורת הפיץ ביום 30.6.21 את ההודעה
המצויה כאן תחת הכותרת "
רפורמת הוואטסאפ של משרד התקשורת יוצאת לדרך: חברות התקשורת יחוייבו להפעיל מוקדי שירות לקוחות דיגיטליים", כל כלי התקשורת (למעט אחד) עשו Cut & Paste להודעה השקרית הזו - בחוסר הבנה וידע מוחלטים.
שכן, בכל חברות התקשורת הגדולות, שחייבות להפעיל מוקדי שרות על פי חוק ותקנות,
המוקדים שלהן הם דיגיטליים מזה זמן רב.
אני הכנסתי רק עדכון קצר ביותר של ההודעה הזו של צמרת המשרד, במסגרת הכתבה, שמתארת נכון את המצב הצרכני והרגולטורי החמור ביותר הזה, כתבה, שפורסמה על ידי תחת הכותרת המדברת בעד עצמה ומגובה במסמכים רבים: "
מתנה של מאות מיליוני ש"ח לשנה לחברות התקשורת מצמרת משרד התקשורת". מי שפספס את הכתבה ואת כל המסמכים הנלווים אליה - מוזמן לקרוא.
במסגרת ההחלטה האנטי צרכנית הזו, הוכנס סעיף הזוי ביותר: שר התקשורת,
יועז הנדל (בתמונה למעלה משמאל), אישר כאן גם את הרעיון של ד"ר
עופר רז-דרור (סמנכ"ל בכיר לכלכלה של משרד התקשורת, חלק
מהקליקה של צמרת המשרד, שפועלת
בשליחות הקליקה של צמרת קבוצת סלקום),
שלא תהיינה שעות קבועות להפעלת המוקדים. החל מיום ההחלטה, יש רק מכסה שבועית: מעתה החובה היא 45 שעות שבועיות, במקום 55 שעות - כמו שהיה עד כה, עם קביעת שעות ברורה בכל ימות השבוע: א'-ו'. כל חברת תקשורת תחליט מעתה מה שבא לה, לגבי שעות השירות של המוקדים, על פני ימות השבוע. איך הלקוחות ידעו את זה? שישאלו..., או שיחפשו זאת באתר החברה.
התוצאה הישירה של ההחלטה הבלתי חוקית, המופקרת, האנטי צרכנית והמחרידה הזו: גם קיצור 10 שעות שבועיות בשעות הפעלת המוקדים וגם בחירת הימים ותחומי הזמנים להפעלה -
לפי רצון החברות.
כך, די ברור, שהחברות תרצנה למכסם את הרווח הכלכלי מההחלטה הזו ותקבלנה החלטה, די בקרוב, שהמוקדים יסגרו בימי שישי, וכך יחסך יום עבודה של פעילות.
כלומר: על פניו נראה כאן, שמדובר במהלך מתוכנן של משרד התקשורת וחברות הסלולר (וגם חברות התשתית הקווית הגדולות) -
לפגוע קשות בשירות לציבור. ימי שישי הם הימים הכי נוחים לרבים מהציבור כדי להתקשר עם מוקדי השירות של החברות ולבצע בירורים, עדכונים, ביטולים, חידושים וכיו"ב.
יודגש, שכל פניותינו, של
סיני ליבל, בתמונ
ה משמאל, שמעורב עמוקות בתחום זה, מזה שנים, ושלי, למשרד התקשורת, לרבות לשר התקשורת
יועז הנדל -
לא נענו. די ברור למה. גם תגובותינו לשימוע - לא נכנסו לסיכום השימוע. גם כן ברור למה.
הדוחפים המרכזיים של ההחלטה הזו, הסמנכ"ל לכלכלה והמנכ"לית,
בכלל לא רצו לשמוע את הציבור והשימוע בנושא זה היה מיותר. הם לא שינו דבר בין השימוע לבין ההחלטה הסופית.
כל ההתנגדויות נזרקו לפח. ככה פשוט.
הם מזמן הפכו
לאויבי הציבור ול
אויבי האינטרסים הציבוריים - רק כי הם יכולים. זה הכל. המדובר, לכאורה, ב"הפרת אמונים" של עובדי ציבור בכירים, בדרגת חומרה עליונה.
בעקבות ההחלטה התמוהה של שר התקשורת,
יועז הנדל, סיני ליבל הגיש בקשה למשרד התקשורת, על פי "חוק חופש המידע" - בקשתו נמצאת
כאן ובמרכזה מצויה הבקשה הבאה:
בנוסף,
סיני ליבל שלח את הפנייה הדחופה ביותר הבאה לשר התקשורת,
יועז הנדל, הפנייה במלואה
נמצאת כאן. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
במרכז הפנייה של
סיני ליבל לשר, נמצאת הפסקה החשובה הבאה:
תחילת הפנייה של
סיני ליבל לשר היא למעשה
זעקה של עזרה, בשם הציבור, שלא יודע עדיין בכלל מה עוללו לו כאן, בהחלטה הזו של השר:
מי "ירים את הכפפה" כדי לעצור את המהלך האנטי צרכני הזה?
כרגע - אין שום תהליך כזה.
"
הקליקה" מרגישה בטוחה ומוגנת מפני כל תביעה. כך, שהיא יכולה לקבל כל החלטה גם נגד הציבור והאינטרס הציבורי וגם נגד החוק.
זו גם הסיבה שהתלונה של
סיני ליבל כנגד הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה (
כאן) לא נענתה ולא טופלה. כלום. גיבוי וחיפוי מוחלטים.
זו גם לא תלונה ראשונה כנגד שר התקשורת
יועז הנדל, שמקבל החלטות מופקרות כנגד האינטרסים של הציבור (גם בסבב הקודם שלו כשר התקשורת), ונותן גיבוי וחיפוי להחלטות כאלו, של צמרת משרד התקשורת.
לסיכום:
מדובר כאן במצב
חמור ביותר, שגובל
בהתעלמות מוחלטת של מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, מ-9 מיליון מנויי חברות התקשורת בישראל.
היא הפכה, מיומה הראשון בתפקיד, לאויב האינטרס הציבורי בישראל.
היא מזמן לא אמורה לשבת על כיסא המנכ"לית.
רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים מקצועיים וישרי דרך, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
