מהפכת התקשורת החמישית מתרחשת מתחת לאף - האם שמתם לב?

מהפכת התקשורת החמישית מתרחשת מתחת לאף - האם שמתם לב?
מאת: ניר סמיונוביץ, 23.9.21, 15:13
 
ב-2 העשורים האחרונים עברנו 4 מהפכות טלפוניה עיקריות וכעת מתחת לפני השטח החלה המהפכה החמישית, שמואצת גם ע"י אירועי הסייבר האחרונים. מה מאפיין את המהפכות הללו ומה קורה במהפכה החמישית. כל מה שארגונים/עסקים ומפתחים צריכים לדעת.
 
לעומדים מהצד ואלה, שאינם עוסקים בתחום, נדמה, לכאורה, שעולם הטלפוניה ״קפא״ או לפחות ״האט קצב״.

לכאורה, נראה, שהגענו לנקודת רוויה טכנולוגית ועסקית, כזו שאיננה מאפשרת יותר לחברות לחדש בטכנולוגיה (כיוון שאין דורש ואין משלמים) ומצד שני, לכאורה, אין ממש צורך (״עובד - אל תיגע״).

אך האמת היא, שעולם הטלפוניה ממש לא קפא, אלה ממש ההפך, הוא רועש וגועש. רק שהפעם, הסערה גלויה לעיני כל, אך החברות פשוט לא רוצות להודות, שהיא מתרחשת.

כדי שנוכל להבין על מה מדובר, אחלק את מהפכות הטלפוניה ב-20 שנה האחרונות בהתאם ל-4 מהפכות עיקריות (היו גם אחרות, אבל אלו ה-Disruptions העיקריים לדעתי).
 
מהפכה ראשונה - 2004 עד 2007 - פריצת המחסומים
המהפכה הראשונה אופיינה במעבר מעולם ה-TDM הקלאסי אל עולם ה-VoIP. המהפכה הזו אופיינה בעיקר ע"י כניסה של שחקנים ״קטנים״ לשוק המרכזיות, הודות לשינויים והתפתחויות בעולם הקוד הפתוח. כלים כגון Asterisk, GnuGK ו-SER העבירו את הכח לידי המתכנתים, מחוץ לידיהם של אנשי ״הברזלים״, ובכך התחיל עידן חדש.

אישית, אני זוכר את התקופה הזו בתור תקופה מטורפת של עשייה בכל הכיוונים. רעיונות, אתגרים, הרבה מאוד שאלות לא ברורות, אבל הנאה צרופה של עשיה ובניית רעיונות שונים ומגוונים.

המהפכה הראשונה הביאה איתה עולם חדש של פתרונות, אבל גם עולם חדש של שירותים נלווים. פתאום פיתוח מערכות ושירותים היה מנת חלקם של מתכנתים קטנים, ולא רק חברות ענק המסוגלות להוציא כספים על רישיונות וחומרה ייעודית לנושא – המחסומים נפרצו והסוסים ברחו לאחו.
 
מהפכה שנייה - 2007 עד 2010 - העולם הווירטואלי
המהפכה השנייה ארעה הודות ל-3 טכנולוגיות שונות, שתוצאתן הייתה דומה למדי. מצד אחד, שירותי EC2 של חברת Amazon, שהחלו את חייהם אי שם ב-2008, מערכות הווירטואליזציה של VMware, שהפכו להיות הרבה יותר ישימות לעולם ה-RealTime וחברת Twilio, שהחלה את חייה אי שם ב-2009.

בשנים אלו נדמה היה, שהעולם נחלק ל-3 אסכולות שונות:

1) אנשי ה-Voice API. מתכנתים, שלא רוצים לדעת שום דבר על VoIP ורוצים להתייחס להכל כמו אל אפליקציית Web
2) אנשי התשתיות. אנשים, שהגיעו מעולם המרכזיות וכל רצונם היה למצוא דרכים להתקין את המערכות בסביבות ווירטואליזציה,
3) אנשי הענן. מתכנתים ואנשי System, שהחליטו לרעות בשדות זרים ולהתנסות בטכנולוגיה לא מוכחת. אלה הם פורצי הדרך והוגי הדעה, שדאגו לנטוע את הזרעים של המהפכה השלישית.

המהפכה השנייה אופיינה בהכרה, שגם טלפוניה ותקשורת ניתן לצרוך כ-SaaS, ומכאן הולדת המושגים UCaaS, CCaaS וכמובן CPaaS, שמובילים אותנו למהפכה השלישית.
 
מהפכה שלישית - 2010 עד 2016 - Everything as a Service
המהפכה השלישית מגיעה כאשר ספקי הפתרונות השונים מבינים, שבאפשרותם לספק שירותים מרחוק, ללא צורך בציוד חומרה באתר הלקוח. פתרונות שונים כגון Grand Central ו-Ring Central יוצאות לעולם, ומעבר מעולם שירותי ה-VoIP הביתיים לשירותי VoIP ארגוניים.

מרבית העבודה בשנים אלה מתרכזת באזורים הבאים:

• מערכות Provisioning לטלפוני IP מרוחקים,
• מערכות ניהול עצמי מבוססות Web,
• מערכות ניהול תצורה אוטומטית על ידי שימוש בכלים כגון Puppet ו-Chef,
• התנסות מתמדת של ספקים עם פתרונות הענן של Amazon וכו׳,
• התנסות מתמדת של ספקים עם פתרונות הווירטואליזציה של VMWARE ו-Amazon,
• תחילת הדרך של מהפכת ה-SD-WAN ו-SD-LAN, שיוצרת תנועה חדשה של תשתיות ענן ואפשרויות חדשות.

מהפכה רביעית - 2016 עד 2020 - השתלטות הפילים
המהפכה הרביעית איננה ממש מהפכה, אלא פשוט המעבר מה-Early Majority ל-Mass Market. חברות כגון Twilio ו-Zoom הופכות להיות דה-פקטו סטנדרט למשימות מסוימות, ומרגע זה פתרונות אחרים - כמעט ולא נשקלים יותר.

מוצרים כגון Twilio Flex ו-Vonage New Voice Media הופכים להיות שם נרדף לפשטות ומהירות התקנה, חברות נבלעות ע"י חברות אחרות (Voxbone ע"י Bandwidth, Acrobits ע"י Voyant, Digium  נרכשת ע"י Sangoma, Sangoma רוכשת מספר לא מבוטל של חברות ועוד). בעברית פשוטה, הפתרונות זמינים, יחסית פשוטים להטמעה והפכו לשם נפוץ. הלקוחות כבר לא נמצאים במצב של החלטה קשה, הפתרונות שקולים. זה רק עניין של שירות ומחיר.
 
מהפכה חמישית - 2020 עד ? - מחתרת ה-XaaS
אם נבדוק את 4 המהפכות הקודמות, הן תמיד אופיינו במניע דומה למדי: הצורך למנוע Vendor Lock In. הלקוחות שונאים Vendor Lock In - כלא של זהב עם הרבה דברים טובים, אבל חתונה קתולית בין הלקוח לבין הספק.

המהפכה הראשונה שחררה אותנו מתשתית הטלפוניה הייעודית והפכה אותה למשהו, שכל מנהל IT יכול להתמודד איתו.
המהפכה השנייה שחררה אותנו מהשרתים הפיסיים וציודי התקשורת המיותרים.
המהפכה השלישית שחררה אותנו מאינטגרטורים וספקי פתרונות ספק מפוקפקים.

אבל, המהפכה הרביעית החזירה אותנו בדיוק לאותו מקום, שהיינו בו לפני המהפכה - Full Vendor Lock-In. חברות, שפיתחו את מוקדי השירות והמכירות שלהם על בסיס מוצרים כגון Twilio Flex, מהר נוכחו לדעת, שלהטמיע את הפתרון אל מערכת אחרת או החלפה של Twilio Flex היא משימה לא פשוטה בכלל, ומרגע זה גורלם נמצא בידיהם של Twilio Flex (או הספקים הרלוונטיים האחרים באותה מידה).

לקראת 2020 חברות כגון Twilio השכילו להבין, שהלקוחות לא ממש רוצים לקנות הכל מהם, ורוצים שליטה יותר טובה על עלויות השרות/תפעול שלהם.

לכן, בנו מודל חדש - Bring Your Own Carrier. כלומר, משתמשים בשירותים של Twilio אבל מחברים את המפעיל, שרצוי ללקוח. אבל, מודל ה-BYOC של הספקים השונים איננו פשוט, ובמרבית המקרים איננו תואם לעבודה ישירה עם מפעיל שירות. כלומר, אתה מביא את המפעיל שלך, אבל רק כזה שנתמך ע"י הספק הרלוונטי.

מתחת לפני השטח מתחילה מהפכה. חברות שונות המבינות, שהמודל הטכנולוגי של הספקיות השונות בשילוב המודל הכלכלי, בעצם החזיר אותן לשנת 2000. עלויות המספרים והדקות שיחה האסטרונומיות, צרכי הרגולציה והניירת של כל ספק שירות ועוד, הפכו את הקיום של חברות אלו לכל כך יקר, עד כדי כך, שהרווחיות נשחקה לרצפה.

ואז חברות אלו מחפשות פתרונות אחרים, וכמו כל סיפור, זה נראה בערך כך:

״אנחנו יודעים לפתח לבד, נעשה את זה עם Asterisk או FreeSwitch״.
חברות ההולכות לכיוון זה הן לרוב חברות Contact Center עצמאיות, שמספקות שירות לעצמן בלבד. אין פה בעיה, אבל מה שקורה זה, שהם בעצם הופכים מחברת Business Processing לחברת תקשורת - הוצאה מיותרת וחסרת הצדקה אמיתית.

חברות, שפיתחו שירותי CRM במודל SaaS גם מנסות את המודל הזה ומגלות, שנושאי ה-Multi Tenancy וכו׳ אינם פשוטים, והן מתחילות להשקיע חלק ניכר מזמנן בפיתוח מנוע טלפוניה, במקום לפתח את ליבת העסק.

״יש מלא ספקים, נקנה משהו מוכן מספק Open Source או משהו כזה״.
לכאן מגיעים ספקי SaaS או ISV שונים המעוניינים לפתור את הבעיה מהר. הבעיה היא, שאכן הם פותרים את הבעיה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הם מגיעים לאותו מקום בדיוק. בהרבה מקרים, אין להם את הכלים לבדוק את הפתרון המוצע להם בצורה נאותה, ואי לכך, נכנסים למחילת ארנב, בלי יכולת לדעת איפה היא נגמרת.
 
לבנות כמו Twilio להרגיש כמו Asterisk
אם תשאלו את החברות האלו מה באמת הן רוצות, התשובות החוזרות על עצמן הן:

• אנו לא רוצים להבין כלום בטלפוניה, זה לא העסק שלנו.
• אנו רוצים להתעסק עם מערכת הטלפוניה בעזרת APIs פשוטים, כאלה שאפשר לבנות איתם הכל.
• אנו רוצים שליטה מלאה על הלוגיקה, לא שיספקו לנו לוגיקה מוכנה שלא מתאימה לנו.
• אנו רוצים לחבר למערכת כמה ספקי תקשורת, שאנו רוצים ולשלוט בתנועת השיחות בעצמנו.
• אנו רוצים יכולות של CPaaS אבל בלי החתונה הקתולית עם המספרים של ה-CPaaS או המודלים שלו.

כאן בדיוק תמצאו פתרונות כגון  (https://www.telestax.com) Restcomm  -פתרונות קוד פתוח לבניית תשתית CPaaS עצמאית. ומצד שני, תמצאו פתרונות כגון Cloudonix (https://cloudonix.io) - שירות CPaaS בענן המספק את כל היכולות של Twilio מצד אחד עם כל החופש של פתרון קוד פתוח מצד שני.
   
אז בעצם, מה כל כך מהפכני פה? המהפכה כאן היא בגישה. החברות מבינות, שיש להן את כל היכולות לבנות בעצמן פתרון תקשורת, אך מבינות, שזו לא הליבה שלהן. הן מחפשות פתרון, שייקח אותן מהר קדימה, אבל בצורה כזו, שתאפשר להן לבנות את המודל שלהן בצורה חופשית וידועה מראש, ללא הפתעות וללא ״תקציבים משתנים״.

החיסרון המהותי של פתרונות הקוד הפתוח בעולם הזה הוא, שהם מאוד סבוכים ובנויים מעשרות חלקים קטנים יותר.

כ"כ, למרות שהפרויקטים פתוחים, הם מגובים במודלי תמיכה יקרים למדי, מתוך הכרה, שההתקנה שלהם לא פשוטה וכך גם השימוש בהם, ועל כך הם מתבססים.

סביר להניח, שכרגע אתם חושבים: ״מה? הרי הכותב הוא איש קוד פתוח, איך ייתכן שהוא מרמז שפתרון הקוד הפתוח פה בחסרון?״ - כן, אני עוסק בקוד פתוח כבר כ-25 שנה, אך יחד עם זאת, אני יודע להכיר בכך, שלמרות שפתרון קוד פתוח יכול להיות מאוד טוב לאחד, לאחר הוא לא יתאים. זה עניין של מיקוד וסדרי עדיפויות.
אם החברה שלכם היא חברת תקשורת, Restcomm הוא אחד הפתרונות הטובים ביותר שתמצאו. אבל, אם החברה שלכם היא חברת CRM, ה-Heavy Lifting הנדרש כדי ללמוד את סביבת Restcomm, בנוסף למאמץ הפיתוח הפנימי, הוא מיותר.

סיכום
בין אם נבחין ובין אם לא, מתחת לפני השטח מתרחשת לה מהפכה. הלקוחות מתחילים להבין, שיש להם הרבה יותר כוח ממה שנדמה להם וכי באפשרותם לבנות לעצמם את הפתרונות הדרושים להם, כמו שהם צריכים אותם וכמו שהם רוצים אותם.

הצימוד בין ספק הפתרון לבין ספק התקשורת כבר איננו דרוש, והלקוחות יכולים לקבל שליטה מלאה בגורלם ובמסלול החיים של החברה שלהם.

יתרה מזאת, אירועי הסייבר האחרונים מוכיחים, ללא צל של ספק, שמוטב ללקוחות השונים לבנות לעצמם פתרונות שמבוססים על יותר מספק אחד, כאלה, שיוכלו להמשיך לשרוד ולספק את הסחורה, גם אם אחד הספקים סובל מהתקפה זו או אחרת.

ב-18 חודשים האחרונים נוכחנו לגלות, שתשתית הטלפוניה הישראלית, בעיקר כאשר מדוברת בטלפוניה בענן, חשופה לבעיות של אירועי סייבר מצד אחד ובעיות של רוחב פס מצד שני. חלק מהלקוחות עדיין מלקקים את הפצעים של ״עדכון הפורטנייט״ של לפני 6 חודשים, שגרם לכך, שחלק ניכר מספקי המרכזיות בענן בארץ סבלו ״מבעיות איכות״, הודות לכך, שלא דאגו לממש מנגנוני QoS בצורה נאותה אצלם או אצל לקוחותיהם.
 
מאת: ניר סמיונוביץ, ספטמבר 2021.
מנכ"ל cloudonix.io