מחקר: הסיבות לירידה ביזמות ובכמות הסטארטאפים בישראל

מחקר: הסיבות לירידה ביזמות ובכמות הסטארטאפים בישראל
מאת: מערכת Telecom News, 7.4.22, 07:30

עיקר הירידה היא בסטארטאפים בתחום ה-Social Media & Advertising.
 
מחקר של Start-Up Nation Policy Institute, מכון מחקר עצמאי העוסק בעידוד מדיניות החדשנות בישראל, ורשות החדשנות, שבדק את הירידה בכמות הסטארטאפים בישראל מצא, ש-70% מהירידה במספר הסטרטאפים בישראל נובעת מקיטון בפתיחת חברות בתחומי הפרסום והרשתות החברתיות.

שינויים טכנולוגיים גלובליים הקטינו את הביקוש לפתרונות בתחום הפרסום והרשתות החברתיות ובהתאם את מספר החברות החדשות בתחום. כאמור,  70% מהירידה היא בסטארטאפים בתחום ה-Social Media & Advertising.

הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה ביזמות גם בתחומים נוספים, שנובעת מריבוי האפשרויות העומדות בפני יזמים פוטנציאליים ועל הקושי להתחרות על כוח אדם ושכר עם החברות הגדולות והרב-לאומיות.

הדו"ח ממליץ לא להתעלם מנורת האזהרה לגבי הירידה ביזמות ויש להמשיך ולעקוב אחר מספר הסטארטאפים החדשים ועל הרכבם הענפי, בדגש על סקטורים בעלי סיכון טכנולוגי גבוה. אולם קובע, כי שטרם נחצה הרף המחייב התערבות ממשלתית חריגה בהיקפה, מעבר לפעילות רשות החדשנות בתחומי ההנבטה.

מדי שנה, מאז 2016, נפתחים בישראל פחות ופחות סטארטאפים. הנושא מהווה סמן לדאגה בענף ההייטק.  המחקר מצא, שהמגמה הזו, שאינה ייחודית לישראל, מתרכזת, כאמור לעיל, בעיקר בתחום הפרסום והרשתות החברתיות והמקור העיקרי שלה הוא שינויים טכנולוגיים גלובליים ו"מגמות" בשוק החדשנות העולמי.

על פי נתוני פלטפורמת איתור החדשנות Start-Up Nation Finder ניכרת ירידה ממוצעת של כ-14% בפתיחת סטארטאפים חדשים מידי שנה מ- 2016. במקביל, נתוני רשות החדשנות מלמדים, שמגמה זו החלה כבר שנתיים קודם לכן. בחינת הנתון העולמי בפתיחת סטארטאפים מצביעה על מגמה דומה של ירידה ממוצעת שנתית של 17% מ-2016.

בין השנים 2014-2020 לבדן נכנסו לישראל כ-200 תאגידים רב-לאומיים חדשים, וביחד עם חברות הצמיחה ישנה תחרות גוברת על משאבי כוח האדם המצויים במחסור ונחוצים להקמה של סטארטאפים.

התוצאה הייתה, שהחברות הגדולות והצומחות משכו יזמים פוטנציאליים לתפקידי ניהול בשכר גבוה, בתנאים נוחים ובסיכון נמוך, והורידו את המוטיבציה להקמת מיזמים חדשים.

העלייה בשכר השפיעה גם על עלויות הקמת סטארטאפים חדשים. שכן בשלבי ההקמה, ההוצאה המרכזית של סטארטאפ טיפוסי היא על עובדי מחקר ופיתוח בעלי כישורים טכניים גבוהים במיוחד, ואלה בדיוק העובדים, ששכרם עלה בצורה החדה ביותר בשנים האחרונות.

מגמה נוספת, שזיהו החוקרים היא, שעיקר הירידה בהקמת סטארטאפים מתרכזת בתחום של Social Media & Advertising. הירידה בהיקף החברות החדשות המוקמות בסקטור זה ניכרת החל בשנה הראשונה במחקר (2014). כאשר משווים את ההפרש במספר הסטארטאפים, שנפתחו ב-2019 לאלה שנפתחו ב-2014 (200), נראה, שהירידה בסקטור זה מהווה כ-70% מכלל הירידה באותן השנים.

המחקר בחן גם טענה על פיה הצמצום במספר הסטארטאפים החדשים נובע משיפור ביכולת של משקיעים לזהות חברות מוצלחות על פני חברות פחות מוצלחות. טענה זו נבחנה באמצעות מדד, שבחן את אחוז החברות בכל שנתון, שהצליחו לגייס השקעת Seed ומעלה תוך פרק זמן נתון. הנתונים לא מצביעים על עלייה באיכות הסטארטאפים, שהוקמו בשנים האחרונות, ולכן לא נמצאו סימוכין לטענה של השתכללות ביכולת המשקיעים לזהות הצלחה בשלב מוקדם.  

יש מקום לדאגה אך טרם נחצה הרף הדורש התערבות ממשלתית חריגה בהיקפה
החוקרים סבורים, שמגמת הירידה ביזמות במגוון ענפים בהחלט צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות, בעוד שההתאמות הענפיות בשוק אינן מהוות מקור לדאגה. משך הזמן הקצר יחסית, הפיגור בקבלת הנתונים המלאים ומגפת הקורונה מקשים על ההבחנה בין הסיבות לירידה. בשל כך החוקרים סבורים, שאין מקום כעת להתערבות ממשלתית חריגה בהיקפה מעבר להשקעות הסטנדרטיות של רשות החדשנות, אך יש בהחלט מקום להיערך לכך.

אמנם, הממשלה שואפת להגדיל משמעותית את מספר עובדי ההייטק, ומספר גדול של סטארטאפים חדשים מדי שנה מגדיל את הסיכוי לצמיחתה של שכבה גדולה יותר של חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות. אולם, לדברי החוקרים לא ברור האם קיים מספר אופטימלי ואיזון נכון בין עידוד צמיחה לעידוד התחרות על המשאבים ולכן לא נחצה הרף הדורש התערבות ממשלתית. עם זאת ,בהחלט נדרש המשך מחקר ומעקב אחר הירידה במוטיבציה ליזמות ובפגיעה אפשרית בסקטורים נוספים.

דרור בין, (בתמונה משמאל, צילום: חנה טייב), מנכ"ל רשות החדשנות: "סטארטאפים הם מקור קריטי לחדשנות פורצת דרך בסיכון גבוה. אנו מייחסים חשיבות רבה לאיזון בין חברות צומחות ושלמות לבין הצורך של האב החדשנות הישראלי להמשיך להתגוון באמצעות מיזמים חדשים, שיביאו לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומים חדשים.

מחובתנו להמשיך לעקוב כל העת אחר מגמות אלו, ולהמשיך ולחזק את הנבטת החברות במגוון רחב של תחומים מתפתחים, כדי לאפשר לתעשייה להמשיך להתפתח לטובת הכלכלה הישראלית".

אורי גבאי, (בתמונה משמאל, צילום: SNC), מנכ"ל מכון המדיניות SNPI: "הממצאים העולים ממחקר זה מצביעים על כך, שהירידה המתמשכת במספר הסטארטאפים משלבת 2 מגמות: ירידה ביזמות הנובעת מהתבגרות האקוסיסטם ותחרות עזה על מקורות, ובעיקר על הון אנושי; ומגמה עולמית של שינוי בסקטורים ה”חמים”, שהובילה לירידה במספר החברות החדשות בסקטור הפרסום והרשתות החברתיות".

המחקר המלא - כאן.