עולם המשחקים ואפליקציות המשחק - בין החוק לבין הגבולות של גוגל ופייסבוק

עולם המשחקים ואפליקציות המשחק הוא התחום הרווחי הכמעט יחידי בעולם המובייל. אולם, התחום הזה נע בין שני קווי גבול מאוד נוקשים: החקיקה הממשלתית (האוסרת הימורים ברוב העולם) והכללים הנוקשים של "המשטרה המקוונת החדשה".
מאת: אבי וייס, 12.4.15, 11:00

החיבור בין עולם המשפט, הרגולציה והכללים של העולם המקוון, היו המוקד של יום העיון: "משפטים ומשחקים: רגולציה, מונטיזציה, גיוס ומכירה", שנערך ביוזמת משרד HFN (הרצוג פוקס נאמן), עמותת GameIS ומרכז היזמות של אוניברסיטת תל-אביב - StartTAU. 

עו"ד (וכלכלן) אייל בר צבי, שותף, HFN: "הרעיון לכנס, שמשלב את עולם המשפט עם עולם המשחקים המקוונים, מגיע מאהבת המשחקים, גם שלי וגם מהעובדה, שאנו מייצגים לא מעט חברות העוסקות בעולם המשחקים. השאלות, שאנו נתקלים בהן כמעט בכל חברות המשחקים הן די דומות, ולכן עלה הצורך לרכז את התובנות, שלמדנו בתחום, ולפתוח את הנושאים הללו לדיון בפני כל מי שעוסק בתחומים הללו, כדי ללמוד ולהפיק לקחים. 

הבעיה הקשה ביותר בתחום, שבו אנו עוסקים, היא הגבול המאוד מטושטש בין גיימינג לגיימבלינג (דהיינו:: בין משחקים להימורים). הקו הזה הולך ומיטשטש והחקיקה לא מספיקה להתאים את עצמה למציאות המתפתחת. 

בנוסף, יש, כמו בכל תעשיית התוכנה, לא מעט בעיות של שמירת זכויות וידע. מפתחים עוברים בין חברות או שעוזבים חברה ומקימים חברה עצמאית משלהם על סמך הניסיון שצברו. רוב החברות, שאני מכיר בעולם המשחקים, לא יודעות לשמור על ה-IP של החברה, לא מעשית ולא בהסכמים, שהחברות הללו עושות עם העובדים ועם שרשרת הערך של ההפצה שלהן. זה מקור בטוח להעתקות והפרת \ גניבת IP. זה קורה כל הזמן בתעשייה הזו. 

בעיה נוספת היא בחירת המשקיעים. בחברות משחקים ניתן למצא 2 סוגי משקיעים:
א. אנג'לים המשקיעים ללא כל ידע בתחום,.הם בד"כ מביאים רק כסף ומקווים להצליח עם השקעתם.
ב. השקעות הנעשות באמצעות תנועה. התחום הזה בכלל לא מוכר כאן בישראל אבל הוא קיים ומתפתח. 

בעיה נוספת, שנתקלנו בה, היא במיקום החברה. חברות משחקים רבות טועות במיקום החברה ובמיקום השרתים והשירותים שלהן. לעיתים, אלו טעויות המביאות לבכייה לדורות וקשה לתקן את זה.

לרוב, היזמים מגיעים אלינו כבר אחרי שנעשו כל הטעויות האפשרויות, ויכולת התמרון שלנו אפסית. לכן, חשוב לקבל ייעוץ נכון מהשלבים הראשונים כאשר מקימים מיזם של חברת משחקים מקוונים". 

ניר מור צבי, עמותת GameIS: :"אנו מרכזים בעמותה את רוב תעשיית הגיימינג בישראל. יש לנו כ-1,030 חברים משלמים וכ-3,200 חברים בפייסבוק. בשנה האחרונה היו עסקאות רבות של M&A בעולם המשחקים, מה שאומר, שיש בתחום הזה כסף. מאגר החברות שלנו מונה כ-120 חברות, שזה מספר יפה למדינה קטנה. אנו מקיימים שלל אירועים לקהילה שלנו, כולל כנס שנתי גדול ומבצעים מידי שנה האקתון למפתחים". 

עו"ד צחי (יצחק) שרגאי, שותף, HFN: "בתחום שלנו יש אתגרים משפטיים לא פשוטים, בעיקר בנושא ההבדלים בין הימורים למשחקים. אלה תחומים מתפתחים גם בעולם הרגולטורי. הדרך לצאת מההגדרה של הימורים קשורה להגדרה של 3 מאפייני ההימורים. רבים מחפשים כל דרך כדי לעקוף את ההגדרות הללו. הסיבה ברורה: ברוב מדינות העולם לרבות בישראל, ההימורים אסורים ככלל, אבל מותרים בתנאים מסויימים, למשל שזה מונופול (כמו בישראל). יש מקומות שזה ברישיון כמו בכמה מדינות בארה"ב, בבריטניה ובמדינות אירופה מסוימות. 

כיום, הרגולציה על הימורים מאוד הדוקה, והיא מכסה גם את ההימורים באינטרנט. השיטת של התחמקות מקיום החוק באינטרנט - נגמרה. יש עלייה באכיפה ותרגילי המעקף, דוגמת הפעלת שרת בארץ אחרת, כבר לא עוזרים.

יש כמה מדינות בהן ניתן להוציא רישיון להימורים באינטרנט. למשל 3 מדינות בארה"ב כבר מכירות בעניין הזה. התחום הזה נמצא בתהליכי חקיקה בעוד מדינות ולכן זה תחום מאוד קשה להחלטה עבור יזמים.

לכן, העצה שלנו ליזמים, לא ליפול לתחום הזה, תחום הרישוי באינטרנט, כי הוא עדיין מעורפל, ולחפש פתרונות של משחק ולא של הימורים.

המשחקים מובדלים מהימורים בעיקר בגלל שהם מבוססים על כישורים ולא על מזל. יש עוד דרכים לעקוף את הרגולציה: להמר ללא זכיות, להמר בלי להשקיע כסף, אבל כל הסוגים של המעקפים הללו הם פחות נפוצים, כי לא כולם אוהבים את התרגילים הללו.

יש כאלה שהולכים לכיוון של כסף וירטואלי. כך, שהמשתתפים לא מסכנים כסף של ממש. בנוסף, יש הימורים בלי פרסים שווי כסף, פרסים וירטואליים, שגם זו דרך למעקף. בכל מקרה, כאשר מבצעים מעקף, תמיד נשאלת השאלה: מהיכן תבואנה ההכנסות? יש כאלה המספקים מכירות במערכת (גם מכירות של רמות במשחק וגם מכירות של מוצרים ושירותים של אחרים). 

הבעיה מתחילה כאשר יש הצלחה למשחק מסוים ואז הרגולטורים מתחילים לשאול שאלות ובודקים אם המשחק הוא לא, למעשה, מעקף של חוקי ההיימורים. לכן, מומלץ לפעול עם ייעוץ משפטי צמוד. בישראל, התחילו לדבר על רגולציה ספציפית לתחום המשחקים, אולם זה טרם גובש. כך, שהתחום הזה עדיין מאוד נזיל".

עו"ד אריאל יוספי, שותף HFN: "כולם נתקלים באותם קשיים: האם יש הסדרים מיוחדים או ספציפיים בתחום המשחקים או האפליקציות, שהם מפתחים. אנו רואים כל יום מקרים בהם חברות, שמפתחות יישומים, נתקלות במציאות רגולטורית משתנה ושוברים את הראש בקיר.

בעולם האפליקציות, יש כשני מיליון אפליקציות בחנויות של אפל וגוגל, חלק מהן בתחום המשחקים. אולם, הנתונים על ההכנסות מאפליקציות מאוד ברורים: 90% מההכנסות של החנות של גוגל באות מאפליקציות משחקים, באפל זה 75%. לכן, כל כך הרבה מפתחי אפליקציות לסלולר הולכים לכיוון הזה והופכים אותו מאוד קשה להצלחה לחברה בודדת וחדשה.

כיום, הטכנולוגיות מקדימות את הרגולציה הקלאסית, שנמצאת כמה שנים אחורה. לשכת המסחר האמריקאית - FTC, מנסה להטיל כללים על חברות פרטיות, שעוסקות במשחקים מקוונים, כולל הגנה על קטינים. פעולות אכיפה כאלו יכולות למוטט כל עסק אם הוא לא עונה על הכללים. אולם, ה-FTC מגלים מעט מאוד ואוכפים מעט מאוד. הם ממש לא יעילים בתחום הזה.

אולם, יש גופים, שהם כן יעילים בתחום. אלו 'המשטרות החדשות' של העולם. אלה מונופולים בינלאומיים, שקובעים חוקים וכללים משל עצמם. למשל גוגל, אפל ופייסבוק. בגוגל ואפל למשל, אין בכלל שקיפות, הכללים משתנים מפעם לפעם בלי התראה, אין בכלל יכולת ערעור, יש תלות מלאה בשרירות הלב של האינטרסים של החברות הללו, אינטרסים שהם לא תמיד ברורים עד הסוף.

לכן, כל מפתח, שרוצה להצליח, חייב לנצח את המונופולים הללו. זה לא פשוט. זו רגולציה שחלה על הכל, החל משיטות ההפצה, היכן מפיצים, מהם תנאי ההפצה, מהן ההרשאות, מה רמת שמירת הפרטיות, מה המידע שנאסף, מה נשלח ברשת, על מה המערכת של המשחק עוקבת, כמה מנתחים את המידע ואיך, מהם התכנים שמופצים, מהן הפרסומות המתלוות, מהם שיתופי המונטיזציה ועוד ועוד. הרגולציה של המונופוליזם החדש הוא דבר ענק, שמשתנה כל הזמן. ראינו הרבה עסקים שנפלו בגלל ששינו את הכללים והעסקים בכלל לא ידעו על כך". 

משה צרפתי, קריפטון VC: "אנו משקיעים בעולמות ה-B2C, היכן שיש תעבורה רבה. בד"כ אלו חברות מדיה ושיווק. רבים בשוק לא יודעים איך רוכשים מדיה בהיקפים. בנינו מודל ההופך את העולם הזה. אנו כיום שולטים בכ-1.5% מהתעבורה המקוונת בעולם. לכן, אנו משקיעים לא רק בכסף אלא גם במדיה. אנו יודעים להוציא מהר פתרון חדש לעולם הרחב. זו השקעה מסוג חדש, השקעה במדיה עבור המיזם. 

במידה והמוצר מתפקד ומוכיח את עצמו בהפצה ראשונית במדיה, אנו לוקחים אחזקות בחברה היזמית. אם זה לא עובד, אנו אומרים להם שלום, בלי לקחת מאומה.

כיום, אנו מחפשים בעיקר: 1) צוות המקדיש את עצמו למוצר שהוא מפתח. 2) קיום שוק מוכח למוצר. 3) מוצר עובד.
בלי זה, חבל לנו להתחיל ולהשקיע במיזם". 

יניב טרוס, Tross: "המונח Crowd Funding זה לא באמת 'מימון המונים'. זו למעשה שיטה של קנייה מוקדמת לקבוצה קטנה של גיקים עם כסף. זה הכל. יש בשיטה הזו הרבה מאוד הצגות. הדבר החשוב ביותר למיזם זה התזמון. הראשון בשוק הוא תמיד הראשון בשוק. כל השאר נראים כמו חיקויים. כ"כ, הפלטפורמות הללו לא מראות את הכשלונות. זה הרוב המוחלט של קמפיינים לגיוס.

בנוסף, מבין אלה שגייסו, רבים נכשלים בביצוע וצריכים להחזיר את הכסף, כי הם לא חישבו נכון את הוצאות הפיתוח והייצור כדי להוציא מוצר ללקוחות, שהזמינו אותו". 

נתן ידלין, Appjolt: "אנו מפתחים פתרון המיועד לשלב הקשה וקריטי ביותר עבור כל מפתח אפליקציות ניידות ובמיוחד משחקים והוא: השלב, שבו המשתמש מחליט להסיר מהמכשיר שלו את המשחק או את האפליקציה. בדיוק בשלב הזה אנו מספקים ליזמים יכולת ללכוד את המשתמש, כולל לדעת למה הוא נוטש, ומסירים את המשחק או האפליקציה תוך קבלת תובנות מועילות על המשתמש.

למעשה, אנו מספקים SDK הנמצא בתוכנה, שהיזם מפתח, וזה נכנס לפעולה ברגע שהמשתמש מנסה להסיר את התוכנה. ברגע הזה אנו מציעים לו הצעות שונות, בהתאם לפרופיל של המשתמש. אלו הצעות  שנועדו כדי 'לשמר לקוחות'. התוצאות, שאנו מציגים מאוד מרשימות ומשמעותיות. אפשר לקבוע את סוג המסרים, שהמשתמש מקבל, לסוגים שונים של משתמשים ולשלב בו הם החליטו להסיר את התוכנה מהמכשיר שלהם".