Telecom News - ניתוח: "שוק סיטונאי": מסמר אחרון בארון המתים של הטכנולוגיה הקווית ו-IBC

ניתוח: "שוק סיטונאי": מסמר אחרון בארון המתים של הטכנולוגיה הקווית ו-IBC

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> ניתוח: "שוק סיטונאי": מסמר אחרון בארון המתים של הטכנולוגיה הקווית ו-IBC
ניתוח: "השוק הסיטונאי": המסמר האחרון בארון המתים של  הטכנולוגיה הקווית ומיזם הסיבים של חברת החשמל - IBC.
מאת: אבי וייס, 16.1.14, 09:00גלעד ארדן

משרד התקשורת, כהרגלו, פרסם שימוע רק לבעלי ההון והכוח, בטכנולוגיה, שאבד עליה הכלח, ליצירת "יש מאין", מה שיביא רווח עצום לשאול אלוביץ' ולעוד בעלי הון, רווח שולי לכמה מתושבי ישראל והפסד עצום לכל המשק - בחיסול תשתיות הסיבים לרבות חיסול IBC.  

השימוע עצמו

כהרגלו, שר התקשורת לא מוכן להקשיב לציבור ודוהר בדרך סלולה המובילה להשמדת התחרות בשוק הקווי כמו גם בשוק הסלולרי. אחרי שהשר ומנכ"לו "עבדו בעיניים" על ועדת הכלכלה של הכנסת אך בשבוע החולף, הגיע העת לממש את השלב הבא: "לעבוד בעיניים" על כל הציבור, ובגדול, תוך בזבוז מיליוני ש"ח על גדודי יועצים. זו בדיוק הסיבה מדוע השימוע שנקרא "שוק סיטונאי" נשלח רק לבעלי ההון והכוח, ולא, קודם לכל, לציבור בכלל ולנציגיו המוסמכים בפרט. השר הסתפק ב"הודעה לעיתונות", שהיא לא יותר ממלאכת מחשבת של הטעייה ציבורית ומשחקי מילים ריקות מתוכן. 

יתרה מכך. על פי המתווה ל"שוק הסיטונאי", שקבע השר הקודם (משה כחלון), השימוע היה אמור להיות לבזק ולהוט ביחד. זה היה החלק הכי חשוב במתווה, שנקבע בדו"ח ועדת חייק ושאומץ ע"י השר, הממשלה והכנסת. אולם, משרד התקשורת עם הצוות החדש [של שר מבולבל, עצבני ופראנואיד ומנכ"ל חדש וחסר כל סמכויות ואוטוריטה, שנעלם יחד עם השר בחו"ל - ברגעי משבר וסערה], לא יודע מה לעשות עם הוט, ולכן דחה את השימוש לגביה, למעשה - למועד בלתי ידוע (ניחוש ברור שלי: לא יהיה בעתיד הנראה לעין וכנראה בכלל, "שוק סיטונאי" על רשת הוט). הרעיון הזה בכל הנוגע להוט, הוא כבר "פגר מת", בגלל התעקשות ראויה לציון (של מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, כנגד המשרד). 

הטכנולוגיה של "השוק הסיטונאי"
עולם התקשורת הולך לכיוון של שירותי תקשורת בענן, לרשתות תקשורת וירטואליות (מבוססות SDN\NFV) והשלב הבא כבר כאן, תקשורת מעל לדפדפן - WebRTC. לכל ההתקדמות הטכנולוגית הזו אין כל זכר בשימוע וגם לא יהיה לה כל זכר ביישום השימוע, במסגרת הקמת "שוק סיטונאי" על רשת בזק. ישראל תתקע בתחום הקווי עקב כך, הרחק מאחור, בפיגור טכנולוגי אדיר.

מה משרד התקשורת עשה כאן? לקח טכנולוגיה, שהומצאה בתחילת שנות ה-90 בשם Bitstream Acceess, טכנולוגיה ששיא פריחתה היה במחצית השניה של שנות ה-90 של המאה הקודמת, באירופה ובארה"ב. זו טכנולוגיה, שכבר מתה "מות נשיקה" בארה"ב לפני כעשור ונשארו ממנה רק כמה שרידים זניחים באירופה, וכעת היא "קמה לה לתחייה" בשימוע החדש, כבסיס הטכנולוגי המרכזי ל"שוק הסיטונאי" העתיד לקום בישראל. 

יתרה מכך: בישראל, בזק יישמה את ה-Bit-Stream Access ברשת ה-ADSL שלה כבר בשנת 2000, לפני כ- 13 שנה, אבל לא היה לזה הצלחה גדולה (או בכלל). לעומת זאת, טכנולוגיה מקבילה, שמבצעת את אותו הדבר בדיוק (מנקודת ראות צרכנית), יושמה במחצית השנייה של שנות ה- 2000 על רשת בזק, בהצלחה חלקית, וזה עדיין קיים.

הכוונה היא לחיבורים מבוססי SIP, שהחברות המתחרות בבזק משתמשות בו (עד עצם היום הזה), במתן שירותי טלפוניה על הפס הרחב של בזק. המדובר ב-012-סמייל, שהיא חלק מקבוצת פרטנר, פרטנר בעצמה ונטוויז'ן-013, שהיא חלק מקבוצת סלקום. כל הספקים האלה מספקים שירותי VoB על רשת בזק, עם כמה עשרות אלפי לקוחות (לכל חברה). זה לא שינה מהותית את המאזן בשוק התקשורת הקווית. גם כמה שחקנים קטנים נוספים (דוגמת אקספון-018) ניסו להכנס לתחרות בתחום זה, על רשת בזק, באותו מודל של VoB, אבל בגלל שולי הרווח הקטנים - לא הצליחו להתרומם.

כך גם יקרה לשוק הסיטונאי ב-Bit-Stream Access. זו אותה טכנולוגיה ישנה, שנכשלה בכל מקום בעולם, והיא כבר נכשלה בישראל וכעת קמה לה לתחייה בשימוע של "השוק הסיטונאי" החדש, שמקיים גלעד ארדן והצוות המלווה אותו בהרפתקאה הדמיונית ומנותקת מכל מציאות והתפתחות טכנולוגית עכשוית או עתידית. 

חיסול התחרות בתחום הקווי
לרגולציה שגויה יש מחיר. את המחיר משלמים כלל תושבי ישראל (את הנזקים כבר מניתי כאן), כשהקרבן הראשון של המדיניות השגויה של גלעד ארדן הייתה חברת סיפמי, שנסגרה באקורדים צורמים מאוד ובהטחת האשמות חמורות במשרד התקשורת, אך בתחילת השבוע. הקרבן הבא תהיה להערכתי חברת IBC (מיזם הסיבים - FTTH של חח"י - חברת החשמל לישראל). יישום "השוק הסיטונאי" יהיה "המסמר האחרון" בארון המתים של IBC. המסמר הלפני אחרון, שננעץ בארון שלה, הוא זה של ועד עובדי חח"י, במה שאפשר לכנות בשם "פרשת האופציות המובטחות לעובדי חח"י".

לא נרחיב הפעם בסוגיה הסבוכה של ועד עובדי חח"י. נדגיש כאן רק את מה שאנו טוענים מזה זמן רב, ש"השוק הסיטונאי" פוגע במיזם הסיבים של IBC מ-2 היבטים מרכזיים:
א. המחירים של "השוק הסיטונאי" זולים יותר מאלו של IBC. מחירים של 50 עד 70 ש"ח לחודש לחיבור, זולים מה- 100 ש"ח של IBC. נכון של-IBC יש חיבור סימטרי, אך הלקוחות לא מבינים בזה מאומה, לא אכפת להם שזה סימטרי או לא סימטרי, כי המחיר הזול - תמיד מנצח בקרב על ליבו של הצרכן. 
ב. הצלחת מיזם IBC תלויה בקיומם של שותפים גדולים. כרגע, יש למיזם רק שותפים זעירים עד זעירים מאוד. השותפים הגדולים: קבוצות סלקום ופרטנר, שמים דגש (בעקבות דרישת שר התקשורת), על תחום "השוק הסיטונאי". דהיינו: להגיע להסכמים ולמתן שירות על הרשת המתחרה, הרשת של בזק (ואולי בעתיד על הרשת של הוט, מה שלהערכתי לא יקרה). IBC עבורם היא לא יותר ממטרד שולי, לנוכח התקוות, שהם תולים "בשוק הסיטונאי" על רשת בזק. 

לכן, בקרוב מאוד נראה ב-IBC שני תהליכים מקבילים, שנחשוף אותם בהרחבה ממש בשבועות הקרובים:
א. פרסום דו"ח כלכלי בלתי תלוי, שבדק את ההיתכנות הכלכלית של חברת IBC לאור הרגולציה הקיימת ותנאי השוק, מה שמראה "שחור על גבי לבן" שאין כל ROI (החזר השקעה) למיזם זה. טיוטת הדו"ח הזה מונחת כעת על שולחן הנהלת חח"י ובקרוב היא תפורסם לציבור. 
ב. חילוקי הדיעות בין החברות המרכיבות את IBC וחוסר האמון בין חלקים מתוכן, ובמיוחד כלפי הנהלת החברה ומהלכיה, מחלוקת שתצא החוצה ברעש די גדול. הרקע: ההסכמים שנחתמו עד כה ע"י IBC, וכן הדרישה של ועד עובדי חח"י ל"דילול" השותפים למיזם כדי לספק "אופציות" לעובדים. 

כך, ההימור הגדול, שניתחנו אותו בהרחבה כאן, כשהימרנו שהמיזם של IBC יכול להפוך ל"בטר-פלייס מס' 2" - עלול להתממש, די מהר, בגלל המדיניות השגויה של שר התקשורת גלעד ארדן, אם היא תצא לפועל. 

כך, השר גלעד ארדן, במו ידיו, יביא לקבירת הסיכוי היחיד לתחרות בתחום הקווי בישראל. שכן, עקב "השוק הסיטונאי", אין לבזק כל תמריץ לעסוק ולהשקיע בפריסת סיבים ברחבי הארץ ללקוחותיה (ובעקבות כך, גם לא להוט). אם חברת IBC תתמוטט, ברור שלא תהיה לבזק כל סיבה למהר ולפרוס סיבים. כך, נישאר עם חוטי הנחושת הישנים מהמאה ה-19 - לנצח (או עד שיתחלף שר תקשורת ומנכ"לו). 

מי בכל זאת ירוויח מהשוק הסיטונאי?
2 קבוצות תזכינה ב"כל הקופה" אם "השוק הסיטונאי" יצא לדרך:
א. בעלי המניות של בזק ובראשם שאול אלוביץ'. בזק כעת מתמקחת על כל אגורה בנייר, שיקבע משרד התקשורת למחירי "השוק הסיטונאי". אבל, ברור לי לחלוטין, זו "תגרנות שוק לפני עסקה". בעלי המניות של בזק יקבלו מאות מיליוני ש"ח עקב הקמת "השוק הסיטונאי", משום ש"ההפרדה המבנית" מעל בזק תוסר ובזק תבצר עי"כ את כוחה בשוק התקשורת הישראלי. המתחרות, שתרכבנה על הרשת שלה ב-BitStream Access , לא תתפוסנה נתחי שוק גדולים (כפי שזה לא קרה בטכנולוגיה היותר חדישה של VoB).

בעלי המניות של סלקום ופרטנר המצפים גם הם להרוויח מהמהלך של "שוק סיטונאי" - פשוט שוגים. רק שאול אלוביץ' ושאר בעלי המניות של בזק ירוויחו מזה. יתרה מכך, אחרי "השוק הסיטונאי", שאול אלוביץ' יקבל אישור למזג את יס (YES) לתוך בזק, מהלך שיביא לו עוד כמה מאות מיליוני ש"ח של דיבידנדים. בקצרה: כמעט 2 מילארד ש"ח, שמקורם בכיסי לקוחות בזק (דהיינו: מרוב הציבור), יעבורו תוך כשנה עד שנה וחצי לכיס בעלי המניות של בזק, מעבר לחלוקת הדיבידנדים הרגילה והנדיבה בבזק, וקצת פירורים מ"מטמון הזהב" הזה, ייחולק למנהליה ולעובדיה.

אפשר רק לחלום, מה היה קורה בעולם התקשורת הישראלי, אם רק מחצית מהדיבידנדים ש"מכונת הדפסת הכסף" ששמה קבוצת בזק, שנולדה ומייצרת כסף ובכמויות הולכות וגדלות ברישיון משרד התקשורת, על פי רגולציה של המאה הקודמת (לפי פרופ' גרונאו, עודף מיותר של 11 מיליארד ש"ח בעשור החולף, שלא לדבר על המיליארדים העודפים בשנתיים הקרובות), רק מחצית מזה היה מופנה ומושקע נניח לפריסת סיבים לכל בית, או לחילופין להוזלת עלויות לצרכנים, או לשני הדברים הללו גם יחד. 

ב. בשוליים, יהייו כמה מרוויחים קטנים, למשל גולן טלקום, עם הרעיון ליישם את המודל של Free הצרפתית גם בישראל. כבר תיארנו בהרחבה את המהלך הזה (למשל כאן וכאן), אך להערכתי הצנועה, גולן טלקום לא תצליח לשחזר את ההצלחה בשוק הסלולרי - גם בשוק הקווי. זה שוק שונה לחלוטין וקשה לחדירה עם רגולציה מאוד מבולבלת. ללא ספק תהיה לה הצלחה מסוימת, אבל זה לא יפגע בזרם ההכנסות והדיבידנדים הענקי של קבוצת בזק, כמתואר בסעיף הקודם. יהיו עוד כמה שחקנים קטנים שירצו "לקפוץ על עגלת השוק הסיטונאי", אך אין להם סיכוי להצליח ולתפוס נתחי שוק משמעותיים. 

שורה תחתונה: "אנטומיה של כשלון ידוע מראש", זו הכותרת שנתנו ל"שוק הסיטונאי" מהיום, שרעיון נפל זה נולד, לפני כמה שנים טובות. כל המומחים המובילים בארץ ובעולם אמרו בקול צלול ורם מעל לכל במה שזה רעיון מיושן, הזוי וחסר כל תוחלת. אולם, כל זה לא מפריע לגלעד ארדן ולצוותו, להמשיך בדהרה קדימה, לעבר חיסול התחרות בשוק השווי והסלולרי גם יחד, ולטובת כמה בעלי הון בישראל. 

עדכון 16.1.14, 16:00: חברת הוט לא חיכתה הרבה אחרי שפורם השימוע ל"שוק הסיטונאי", כשהיא הבינה "שיצא האוויר מהבלון" (לפחות בכל הנוגע אליה), והעלתה היום בצהריים את דמי המנוי ל- VOD ללקוחותיה ב- 20% (!) ל- 29.90 ש"ח לחודש. כ"כ העלתה את המחירים בכ- 3% (בטענה של עליית מדד) לחלק מהלקוחות. ככה זה כשאין תחרות של ממש ויש "דיאופול" בשוק הקווי, בחסות משרד התקשורת. 
 



 
 
Bookmark and Share