Telecom News - שיגעון הסיבים החל: בזק והוט ב"אטרף" פריסת סיבים לנסות לחסום את IBC

שיגעון הסיבים החל: בזק והוט ב"אטרף" פריסת סיבים לנסות לחסום את IBC

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> שיגעון הסיבים החל: בזק והוט ב"אטרף" פריסת סיבים לנסות לחסום את IBC
שיגעון הסיבים החל: בזק והוט ב"אטרף" פריסת סיבים לנסות לחסום את IBC
מאת: אבי וייס, 12.5.14 17:05סיבים

בכל מדינה נורמלית בעולם, הממשלה דואגת, שתיפרס רשת סיבים אחת ברחבי המדינה, כדי שעלות השימוש בסיבים למשתמשי הקצה תהיה זולה עד כמה שאפשר. ישראל, המדינה היחידה בעולם, בה נפרסות 3 רשתות סיבים ארציות (שלא להזכיר פריסה ארצית חלקית של מערכות הסיבים של סלקום ופרטנר).
 
על פי דיווחים, שאנו מקבלים עתה מרחבי הארץ, המירוץ של הסיבים החל. השיגעון הזה צובר תנופה מיום ליום. כפי שכבר חשפנו, IBC החלה די בשקט לפרוס סיבים לבתים במכה אחת במקומות רבים ברחבי הארץ (ההכרזה וההשקה הרשמית תהיה בקרוב). ההיערכות הזו לא הייתה נסתרת למתחרותיה: בזק והוט, שנכנסו אף הן ל"אטרף" של פריסת סיבים.

יש ערים שלמות בהן עוסקים צוותים בהיקף ניכר בפריסת סיבים לבתים. למשל בפתח תקווה, בזק עובדת במרץ כמעט בכל רחבי העיר (מעבר לשכונה אחת - אם המושבות, שכבר כוסתה בסיבים בפ"ת, במסגרת הניסוי, שערכה בזק לפני שנה, בקצבים של עד 1 ג'יגה). למעשה, כל הצוותים של בזק, שעוסקים בפריסת תשתיות מכל סוג, הופנו למאמץ של פריסת סיבים לבתים בערים רבות ברחבי הארץ, בשלב זה ללא חיבור הדירות עצמן לסיבים וללא נתבי קצה לבתים. זה יגיע מאוד בקרוב, בהכרזות של בזק על מהירויות טובות יותר בנחושת ותחילת שירות על הסיבים.
 
גם הוט החלה להרחיב את פריסת הסיבים שלה, במקביל להעלאת המהירויות ברשת הקיימת ל-200 מגה (כפי שחשפנו ראשונים  - כאן לפני כשבוע, טרם ההכרזה הרשמית של הוט, שבוצעה היום), אם כי היא די מוגבלת באזורים נרחבים בארץ, שכן באזורים רבים (בעיקר בדרום הארץ, במרכזה ובירושלים), התשתיות של הוט נסמכות על שכירת תשתיות מבזק... שכמובן לא ממהרת לשדרג את התשתיות, שהוט חכרה ממנה.
 
כך, מדינת ישראל תכוסה בתהליך בלתי מבוקר ע"י גוף רגולטורי כלשהו, ב-3 רשתות סיבים ארציות, שלא להזכיר רשתות ארציות חלקיות של סלקום ופרטנר ורשתות סיבים ארציות יותר ממוקדות, דוגמת אלו של רכבת ישראל.
 
בעולם המערבי, וגם בשאר מדינות העולם, לרבות ארה"ב, פריסת סיבים היא תהליך מפוקח ומסובסד ע"י הממשלה. השיטה בחלק מהמדינות (דוגמאות חיוביות בולטות הן אוסטרליה וניו-זילנד) היא כזו, שהממשלה ערכה מכרזים לפריסה ארצית וחברות שונות זכו בפריסה באזורים השונים (ובסבסוד ממשלתי. בארה"ב זה סבסוד חלקי ובאוסטרליה ובניו-זילנד זה כיסוי מלא של ההוצאות). יש מדינות בהן רק חברת הבזק המקומית פורסת סיבים בפריסה ארצית. בכל מקרה, כל שאר החברות באותן מדינות נסמכות על תשתית הסיבים הזו, כדי לתת שירות ללקוחות הקצה שלהן (בשכירת התשתית מהחברה, שפרסה את הסיבים). תהליך מבוקר ומפוקח כזה לא קיים בישראל.
 
למה זה חשוב? כי מדובר בהוצאה של עשרות מיליארדי ₪ (לפריסת 3 תשתיות מקבילות בישראל). המדינה מסבסדת בסכום זעום את IBC, בזק והוט אינן מסובסדות כלל. דהיינו: הלקוחות ישלמו זאת. רק הלקוחות, מכיסם.
 
כדי להמחיש את הבעיה, ניקח לדוגמה בניין טיפוסי בו יש 5 דירות: דירה אחת מתחברת לסיב של IBC, דירה שנייה תתחבר לסיב של בזק ודירה שלישית תתחבר לסיב של הוט. שתי הדירות האחרות לא מעוניינות בחיבור סיבים ותישארנה עם החיבור הרגיל, הישן, אחת לבזק והשנייה להוט. כך, הדירה המחוברת ל-IBC משלמת מחיר מלא על חיבור אחד לבניין, כך גם הדירה המחוברת לסיב של בזק והדירה המחוברת לסיב של הוט. הדירות, שלא מחוברות לסיבים, תשלמנה בסופו של דבר גם כן על הסיבים הללו, גם אם הן לא חוברו לסיבים, כי זה חלק מהעלויות של בזק והוט, שכלל הלקוחות משלמים וישלמו עליו. זאת, במקום, שיגיע לבניין חיבור אחד של סיב אחד, שיפוצל ל-5 דירות וכל דירה תישא בעלות של חמישית מהעלות של פריסת אותו סיב לבניין.
 
למה הגענו לכאוס הזה? דבר אחד בטוח. תוך זמן קצר שר התקשורת גלעד ארדן יהפוך את הכאוס להצלחה מזהירה ויתפאר בתחרות, שכביכול הוא יצר בשוק הקווי... אין לזה, כמובן, כל אחיזה במציאות. את המציאות הכאוטית הזו יצרו שר התקשורת הקודם והמנכ"ל הקודם (כחלון וברטל). הם החליטו ללכת קודם על "השוק הסיטונאי", בטענה, שכדי לייצר תחרות בשוק הקווי, כמו שנעשה בסלולר, יש צורך בשינוי כללי המשחק בשוק, עוד לפני שתתחיל תחרות בסיבים, שאותה קידמו די בצליעה.
 
אולם, בדיוק כפי שחזיתי, שום "שוק סיטונאי" לא נולד. מיטב הזמן, טובי בעלי המקצוע, התקציב והזמן של משרד התקשורת היה ועודנו מושקע ומסתובב סביב "השוק הסיטונאי". זאת, במקום לשלוט בתחרות דרך פריסת הסיבים ולקבוע בו כללים ואזורי פריסה. הרי "השוק הסיטונאי" נכשל כמעט בכל מדינות העולם בו הוא מומש. למרות זאת, משרד התקשורת ממשיך לעסוק בזה, במלוא המרץ, גם בהוראת השר הנוכחי, גלעד ארדן, במקום לעסוק בנושא היותר חשוב לתחרות בשוק הקווי: התחרות בסיבים.
 
אולם, שר התקשורת גלעד ארדן הוא כמו זיקית. בקרוב הוא "יחליף צבעים" וידבר מעל כל במה על כך, שהתחרות בסיבים זה ההישג הכי חשוב שלו, ויזרוק את כל הניירת של "השוק הסיטונאי" למגרסה של שמילה. ואזרחי ישראל? הם ייהנו מ-3 תשתיות סיבים, מתחרות זו בזו על כל בניין ודירה, וישלמו על כך פי שלוש ממה שהיו יכולים לשלם אם הייתה נפרסת תשתית סיבים ארצית אחת בכל שכונה ועיר, בשליטה והכוונה ממשלתית, כמו שנעשה בכל העולם. 

עדכון 13.5.14: ההשקה של שירותי IBC תייעשה ביום שלישי הבא, 20.5.14 לפני הצהריים בת"א, במעמד שר התקשורת גלעד ארדן, שינסה לקטוף (כמתואר לעיל) את "התהילה", בנושא שלא היה לו בו שום חלק ונחלה...

עדכון 18.5.14: האתר בעברית של IBC עלה לאוויר: http://www.ibc.net.il/he.
 
סיבים



 
 
Bookmark and Share