מה יקרה אם משרד התקשורת ימשיך במהלכי יישום "השוק הסיטונאי"?

יתרחש כאן מה שקורה כיום באיטליה: שיתוק מוחלט של השוק הקווי והיעדר יכולת לתת שירותים מתקדמים ללקוחות הרשתות הקוויות. בנוסף: חשיפת הקלפים, שיש לבזק ביד, שיישלפו ברגע המתאים כדי לחסום את סלקום וכל ספק אחר, שירצה לרכב על רשת חברת בזק. לסיום: חשיפת טכנולוגיה חדשה לגמרי על רשת בזק - Vplus. 
מאת: אבי וייס, 14.11.14, 01:30

למרות החשיפות שלנו (כאן וכאן) והניתוח המעמיק (כאן) על סוף הדרך של תכנית "השוק הסיטונאי", החליט מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר, בתמונה), להמשיך בעיוורון מוחלט בתכנית הזו "כאילו כלום לא קרה". 

באירוע של אלקטל-לוסנט בניו-ג'רסי, הייתה לי ההזדמנות לשוחח עם המנהלים, המהנדסים ואנשי הרשתות של אלקטל-לוסנט, שמיישמים בעולם ובאירופה את פתרונות החיבור הקווי רחב הפס על חוטי הנחושת של חברות הבזק. הניסיון שלהם מתייחס לכל העולם ובדגש על מדינות אירופה, ששם מיושם המודל של "השוק הסיטונאי" מזה מספר שנים טובות (ולא בהצלחה יתרה, בלשון המעטה). מלבד אירופה, אין מקום נוסף בעולם, שבו מיישמים "שוק סיטונאי" במודל האירופאי. יש יישומים של שילוב מתחרים בחברת הבזק המקומית בגישת ה-WholeSale של ספק מתחרה שמשכיר את הקווים מספק הבזק, אך ספק הבזק ממשיך להיות הבעלים והמפעיל של התשתיות (מעין MVNO קווי). 

המומחים הללו מאלקטל-לוסנט, ששוחחתי עימם, הם אלה שיישמו ומיישמים כיום את טכנולוגיית ה-Vectoring בכל רחבי אירופה, בכל חברות הבזק שם (אלקטל-לוסנט היא ספק כמעט יחיד בעולם לטכנולוגיית ה-Vectoring וטכנולוגיות נוספות, שאחשוף בהמשך הכתבה, לשדרוג חוטי הנחושת ב-Last Mile של חברות הבזק בעולם). כך, הידע שלהם הוא מלא ומקיף ומבוסס על ניסיון רב במדינות רבות ברחבי אירופה.

לעיקר: אנשי אלקטל-לוסנט תיארו בפני את המאבקים, שליוו את תהליך הטמעת ה-Vectoring במדינות אירופה ואת הפתרונות, שהגיעו אליהם במדינות השונות (מתואר בהרחבה כאן, עם קישור למסמכים מפורטים מהרגולטור האירופאי לתקשורת). בקצרה: לא ניתן, ש-2 ספקי תקשורת יחזיקו בתשתית לבית, שמחובר לארון השכונתי ב-Vectoring, כי כל האפקט של הגברת הקצב נעלם ולכן אין טעם להשקיע כסף ב-Vectoring אם לקוח הקצה לא מקבל כל שיפור ברוחב הפס שלו (הרי בשביל זה המציאו את הטכנולוגיה הזו).

מה כן ניתן? לבצע "שוק סיטונאי" בגישה' שמשרד התקשורת הישראלי הולך בה (גישת ה-LLU \ SLU), במרכזיה של חברת הבזק, במקום בארון התקשורת בשכונה. אולם, יש כאן מוקש קטן, שספקי התקשורת המתחרים, שהלכו בגישה הזו, גילו אחרי שהסכימו (בחוסר ברירה), לאור החלטת הרגולטורים במדינות אירופה, שחברת הבזק תיישם בבלעדיות Vectoring, בלי שניתן לרכב על הרשת ב- Last Mile, דהיינו: מהארון של בזק בשכונה, על חוטי הנחושת עד הבית של המנויים המחוברים לאותו ארון. כמה ספקים התחברו באירופה לרשת חברת הבזק במרכזיה העירונית וקיבלו קישור בלעדי ללקוחות, שנרשמו אצלם, ואז גילו את המוקש. 

חשיפת הקלפים של בזק
לחברות הבזק, גם באירופה וגם בישראל יש 2 קלפים חזקים ביד מול המתחרים:

א. הקלף הראשון: מתי ובאיזה קצב פורסים Vectoring. זה בידיים של חברת הבזק. ברגע שחברת הבזק מתחילה בפריסה, זה מחסל את "השוק הסיטונאי" בכל מקום שמעבירים אותו לטכנולוגיית ה-Vectoring. 

ב. הקלף השני הרבה יותר חריף ומעניין, ואנו חושפים אותו כאן לראשונה, לאור השיחות ששוחחתי עם מומחי הרשת מאלקטל-לוסנט: זה הקלף של "הורדת המתחרה על הברכיים". זה קורה כשמציעים למתחרה את החלופה של התחברות במרכזייה העירונית, במקום התחברות בארון השכונתי, בו מיישמים את ה-Vectoring.

מה המוקש הקיים ביישום "שוק סיטונאי" בגישת ה-LLU ו-Bitstream Access מהמרכזיה העירונית של חברת הבזק לבית המנוי? המוקש הוא: אפשר לתת לספק המתחרה חיבור רק בטכנולוגיית VDSL2, עם רוחב פס מכסימלי של עד 12 מגה. זה הכל. אין יותר יכולת שדרוג המהירות מעבר לזה, כי טכנולוגיית ה-Vectoring עובדת רק בין ארון התקשורת השכונתי לבתים. היא לא מתחברת לאחור למרכזייה העירונית של חברת הבזק (בארץ, בבזק, זו מרכזייה מחוזית). אין דבר כזה.

כך יוצא, שחברת הבזק יכולה לספק ללקוחותיה 100 עד 200 מגה ב-Vectoring, עם כל השירותים המתקדמים, כולל טלוויזיה על רשת האינטרנט, בעוד שהספק המתחרה יכול לספק ללקוחותיו חיבור של רק עד 12 מגה, עם שירותים מועטים. להעביר על זה טלוויזיה ובייחוד שידורי HD, זה פשוט בלתי אפשרי. כך, כמה חברות באירופה (דוגמת סלקום אצלנו) נפלו בפח. פשוט, כל מי שחשב לרכב על רשת בזק ולספק שירותי טלוויזיה מתחרים על רשת בזק גילה, שאין כבר יכולת כזו, עם כניסת ה-Vectoring לרשת בזק. 

ג. כיום בזק נמצאת במצב, שבו כמעט בכל הארונות השכונתיים שלה ברחבי הארץ הותקן ציוד ה-Vectoring. בזק לא מפעילה את המערכת הזו לחיבור הלקוחות מכמה סיבות (ולא רק בגלל שצריך להחליף ללקוחות את הנתב בבית). הסיבה העיקרית: Unlimited עדיין מגמגמת ולא מהווה איום על בזק (וגם לא על הוט). סיבה משנית ולא פחות חשובה: משרד התקשורת עדיין לא החליט איך בדיוק הוא מתכוון ליישם את "השוק הסיטונאי" (המודלים הכלכליים והמעשיים של "השוק הסיטונאי" מתחלפים כל הזמן...). לכן, בזק תשלוף את "הקלף המנצח", ששמו Vectoring, בזמן המתאים כדי לנצח. 

מה קרה באיטליה?
באיטליה, הרגולטור לתקשורת לא שינה את מדיניות "השוק הסיטונאי" בעקבות הופעת טכנולגיית ה-Vectoring. הרגולטור שם נתקע בחשיבה שלו (כמו כאן). התוצאה: חברת הבזק האיטלקית פרסה Vectoring בארונות הסעף השכונתיות ברחבי איטליה, התקנה מאוד יקרה, אבל לא ניתן לה להפעיל את הטכנולוגיה בגלל שהחברות המתחרות קיבלו גיבוי מהרגולטור, שאסר על טלקום איטליה (חברת הבזק שם) "להדליק" את ה-Vectoring ולהציע ללקוחות חיבורים של עד 200 מגה.

התוצאה: השוק הקווי באיטליה נעצר ולא מתקדם לאיזה מקום טוב. הנושא נדון בבתי המשפט ולא רואים לזה סוף. פשוט כל השוק הקווי נכנס שם לכאוס של "מלחמת הכל בכל", על הגב של הלקוחות. כנראה שהרגולטור האירופאי יצטרך להתערב בנעשה באיטליה אם הבעיה לא תיפטר בפרק זמן סביר ובקרוב. זה בדיוק מה שיקרה אצלנו אם הרגולטור ייתקע בחשיבה וברגולציה שלו. 

חשיפת טכנולוגיית ההמשך ל-Vectoring:
אלקטל-לוסנט הציגה טכנולוגיה חדשה בשם Vplus, טכנולוגיית ביניים לפני יישום G.fast. מבלי להיכנס לפרטים טכניים (שרטוטים יש כאן למטה), מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לספק בין 200 ל-300 מגה לא סימטרי על חוטי הנחושת ללקוחות הקצה הביתיים.

הטכנולוגיה הזו בדרך לקבל אישור תקינה ב-2015 ועד סוף 2015 תהייה ישימה לפריסה שיווקית. יש ספקי בזק באירופה שכבר נכנסו לניסויי בטא ב-Vplus. 

כך, לחברת בזק תהיינה במהלך 2015 כמה אפשרויות לשדרוג:
1. Vectoring כמעט בכל מקום עם רוחבי פס של 100 עד 200 מגה.
2. Vplus במקום בו המרחק בין ארון התקשורת השכונתי לבתים הוא של עד 500 מטרים, ברוחבי פס של 200 עד 300 מגה.
3. G.fast במקום בו המרחק מהארון השכונתי (או מהסיבים, שנפרסו עד סמוך לבתים) הוא כמה עשרות מטרים ולא יותר מ-250 מטר, ברוחבי פס של 300 מגה עד 1 ג'יגה. 
4. חיבורי סיבים לבתים. כיום מדברים על גישה חדשה, ששמה FTTfd (ר"ת: Fiber To The front door). זה פחות או יותר מה שבזק אצלנו כרגע מיישמת. הסיב מגיע ממש כמעט עד פתח הדלת בבית ומשם הוא יחובר לתוך הבית בחוטי הנחושת באחת מהטכנולוגיות, שציינתי כאן למעלה, או בטכנולוגיות נוספות הקיימות ונמצאות בדרך, דוגמת NGPON2 (קרויה גם בשם TWDM-PON), שנעסוק בה במאמר נפרד. 

מ-2016 והלאה תהיה בשוק הטכנולוגיה הבאה: XG-FAST, עם רוחבי פס של עד 10 ג'יגה בטווחים של עד עשרות מטרים. הטכנולוגיה הזו עדיין בפיתוח במעבדות בל בניו-ג'רסי.  

המצגת של Federico Guillen, נשיא הגישה הקווית, אלקטל-לוסנט, על עתיד הרשתות הקוויות - כאן. 

שרטוט המיקום של Vplus בין טכנולוגיות חוטי הנחושת, רוחבי הפס והמרחק מהבית (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):



מעגלי הפריסה והאפשרויות שיעמדו לרשות חברות הבזק מסוף 2015, בשלושת הטכנולוגיות החדשות על חוטי הנחושת:


פריסת התדרים של הטכנולוגיות השונות על חוטי הנחושת: