חשיפת המעקב אחרי עובדי משרד התקשורת שנמשך יותר משנה

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפת המעקב אחרי עובדי משרד התקשורת שנמשך יותר משנה
בלעדי: אנו חושפים כאן, שבמשך יותר משנה נערך מעקב סמוי אחרי צוות עובדים במשרד התקשורת בכל מקום בו הלכו. זו פרשה חמורה, שהחלה בימיו של עדן בר טל כמנכ"ל והסתיימה ביומו האחרון של אבי ברגר כמנכ"ל. כל ניסיונות הטיוח לא עזרו ופרשה זו יוצאת כעת לאור.
מאת: אבי וייס, 29.6.15 ,22:00EDEN BAR TAL

בעבר, חשפנו כמה מקרים של מעקבים אחרי עובדים, זוטרים כבכירים, במשרד התקשורת, למשל אחרי עובדת בכירה במועצת הכבלים והלוויין, שנאלצה להתפטר בעקבות המעקב, ופרשה מזעזעת של מעקב, שנמצאת עדיין תחת צו איסור פרסום במסגרת מה שאני מכנה: "הפרשה הסודית". 

אולם, המעקבים המוזכרים לעיל היו בקנה מידה קטן, מול אדם אחד, בפרק זמן יחסית קצר מאוד. הפרשה הנחשפת כאן היא הרבה יותר חמורה, והיא מצביעה על הקרע החמור ברמת האמון בין שני מנכ"לי משרד התקשורת הקודמים (עדן בר טל - בתמונה ואבי ברגר) לבין העובדים, שעליהם הם ממונים.

המנכ"לים פשוט לא מאמינים לעובדיהם ולעבודתם ולכן מוכנים לשפוך כמויות עצומות של כסף על מעקבים, כדי לראות מה העובדים הללו עושים, גם בזמנם הפנוי ובכל מקום בו הם מסתובבים.

המקרה, שאנו חושפים כאן, נעשה אחרי קבוצה של עובדים, (לא עובד אחד), ולמשך זמן ממושך של יותר משנה, וזה חופף את סוף הקדנציה של עדן בר טל (המנכ"ל הקודם-קודם במשרד התקשורת) ואת הקדנציה הקצרה יחסית של אבי ברגר.

לכן, פניתי אל משרד התקשורת בשאלה הבאה (כל השמות מופיעים בפניה המקורית, כאן הם הוחלפו - מטעמים מובנים):
"אודה לתגובתך לפסקה הבאה:
שלושה עובדים באגף XYZ (מיחידת ZQ) היו נתונים במוקד של מעקבים סמויים אחריהם, במשך יותר משנה, בכל רחבי הארץ ובשעות שונות של היממה, כולל צילומם במקומות שונים, כולל עם בני משפחותיהם.
העובדים הם:
1. AB (מנהל יחידת CD).
2. EF.
3. GH.
המעקבים בוצעו בשנים 2013 עד 2014 והחומר הזה (עם הדוחות והצילומים) הועבר ע"י הנהלת משרד התקשורת לנציבות שירות המדינה בדרישה לפתיחה בחקירה של הנציבות.
אולם, החומר של המעקבים הוחזר להנהלת משרד התקשורת בראשית 2015 עם החלטה, שלנציבות אין מה לעשות עם החומר הזה,, (דהיינו: לא תיפתח חקירה משמעתית או פלילית) ולכן זו הייתה ונשארה בעיה פנימית (אם בכלל) של משרד התקשורת.
הנהלת משרד התקשורת ניסתה לערער בפני הנציבות על ההחלטה של אי חקירה, אך זה לא עזר לה.
לכן, אבי ברגר, המנכ"ל הקודם, החליט לסיים את הפרשה הזו ממש בסיום תפקידו, לפני פחות מחודש. הוא קרא לשלושת העובדים הללו, נתן להם התראה וסגר את הנושא (כביכול "בשקט").
לא ברור מדוע היה צורך לתת להם התראה, אחרי שהנציבות לא מצאה במעקבים הללו דבר וחצי דבר (פלילי).
במקרה או שלא במקרה, במקביל לחקירה הסמויה הזו של מעקבים אחרי עובדים, שעלתה מאות רבות אל אלפי שקלים למשלמי המיסים, היה ניסיון (ופעמיים) של "מחטף", להעביר את היחידה הזו מאגף XYZ לאחריות סמנכ"ל בכיר הפיקוח והאכיפה, שמילה מימון. כפי שחשפנו כאן, כרגע כל התכניות של שינויים ארגוניים - מוקפאים". 

תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו.

את נציבות שירות המדינה שאלנו:
"מצ"ב שאלה, שהעברתי למשרד התקשורת,
האם מקובל על הנציבות, שמשרד התקשורת נתן "התראה" לעובדים, אחרי שהנציבות מצאה שאין שום עבירה הדורשת טיפול בחומר המעקבים, שהועבר אליה ממשרד התקשורת?"

תגובת נציבות שירות המדינה:
"להלן הבהרות לשאלתך בנדון: לאחר שאגף החקירות בנציבות סיים חקירתו בנושא, תיק החקירה כנגד עובדי אגף XYZ במשרד התקשורת הועבר לאגף המשמעת.
לאחר שאגף המשמעת בנציבות בחן את חומר החקירה, הוא המליץ  בפני מנכ"ל המשרד לנקוט כנגד אותם עובדים בהליך משמעת, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת)".

מכאן, שלדעת הנציבות, ההתראה, שניתנה לעובדים ע"י אבי ברגר הייתה תקינה. 

אם זכרוני אינו מטעה אותי, גם בעבר היחידה הזו היתה בעייתית בלשון המעטה. בין היתר, בהיעדר משימות מוגדרות וברורות וניסיון של עובדים "לשדרג שכר" ביצירה או בדיווח שעות נוספות פיקטיביות, דמי אש"ל או סתם חופשות מזדמנות ללא רישום. הכל כמובן לכאורה... וגם היה קושי ממשי של הסמנכ"ל שממונה עליהם לפקח על תפוקות העובדים, דווקא ביחידה זו. זה היה הרקע למשבר אמון שהיה כבר לפני שני עשורים, משבר אמון שמתברר שלא נפתר, עד עצם היום הזה. 
 
בנוסף, ניסיתי לאתר את המכרז או הפטור ממכרז, שהוצא בזמנו לחברת המעקבים, כדי לראות כיצד הוצאה ההזמנה הזו וכמה זה עלה למשלמי המיסים, אבל לא הצלחתי למצא לזה כל זכר... די ברור למה. 

האם חוסר האמון המלא הזה בין מנהלים לעובדים יימשך גם בקדנציה הנוכחית של המנכ"ל החדש במשרד התקשורת שלמה פילבר? את זה עוד צריך לראות. נעקב ונדווח בהתאם. 



 
 
Bookmark and Share