למה שדרוג רשת הפס הרחב בבזק לווקטורינג יחסל את השוק הסיטונאי?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> למה שדרוג רשת הפס הרחב בבזק לווקטורינג יחסל את השוק הסיטונאי?
מענה טכני לשאלה, שאני נשאל שוב ושוב: מדוע בשדרוג של רשת בזק ל-PON ו-Vectoring יש צורך לעבור לגישה, שבה רק ספק תקשורת אחד מנהל את הרשת והנתבים בבתי הלקוחות (דהיינו: רק בזק) והאם אין פתרונות אחרים לתחרות בשוק הקווי.
מאת: אבי וייס, 1.8.15, 18:30טכנולוגיית DSL

למי שלא שם לב לתאריך של מאמר זה (1.8.15), אז היום אמורה הייתה לפרוץ מהפכה שנייה בתחום "השוק הסיטונאי" בישראל. אם לא שמעתם על זה, כנראה שאין מהפכה כזו.

כפי שניתחתי בהרחבה כאן, 8-מ-9 המהפכות (פרי היוצר של משרד התקשורת) בתחום של השוק הסיטונאי בישראל - לא בוצעו.

אם מישהו סבור, שבגלל ש-1.8.15 יצא בשבת, הרפורמה והמהפכה הזו נדחתה ליום א' 2.8.15, אזי יש לי הפתעה בשבילו: גם מחר (2.8.15), או בשבוע הבא, או בחודש הבא, או אולי אף בשנה הבאה, לא יחול איזה שינוי משמעותי במצב הכאוטי הזה, שבו 8 מ-9 הרפורמות של השוק הסיטונאי נשארות "על הקרח".

מי אחראי לכישלון הזה? אף לא אחד, "אין על מה לדבר". במשרד התקשורת מסרבים להפיק לקחים ולכן נשמע בימים הקרובים לא מעט תירוצים עלובים ומופרכים, למה זה הצליח ולא נכשל...

עדכון: אכן מסמך כזה בדיוק נשלח ע"י משרד התקשורת ב-2.8.15 - כאן

כעת אנסה להשיב, כמה שיותר בשפה שאינה טכנית, לשאלה, שאני נשאל שוב ושוב בכל מפגש, ע"י מי שאינם בקיאים בטכנולוגיות "השוק הסיטונאי" ובשיטות הרגולציה של "השוק הסיטונאי": מדוע כשחברת בזק משדרגת את הרשת שלה לווקטורינג, יש צורך לשנות את הרגולציה, כך שרק ספק תקשורת אחד (דהיינו: בזק), ינהל את רשת הפס הרחב, לרבות הנתבים בבתי הלקוחות.

בכל מקרה, המשך הקריאה כאן מומלץ רק לגיקים ולאנשים, שמאוד סקרנים להבין את הבעיה של רגולציית הווקטורינג. 

מהם ביצועי רשת בזק לפני ואחרי יישום ווקטורינג?
טכנולוגיית הווקטורינג (Vectoring) אינה הטכנולוגיה היחידה לשדרוג רשת הפס הרחב של חברות הבזק בעולם. יש כמה שיטות טכנולוגיות להביא פס רחב קווי לבתי הלקוחות (מפורט כאן). אולם, רוב חברות הבזק (לרבות חברת בזק הישראלית) בחרו לשדרג את הרשת בנתיב של פריסת סיבים עד ליד הבית בגישת ה-PON, וחיבור של עשרות המטרים האחרונים (Last Mile) [בין הארון של ציוד בזק שנקרא DSLAM, לנתב בבתי הלקוחות] על גבי חוט הנחושת הקיימים והוותיקים של הטלפוניה הישנה של בזק, בשיטת ה-Vectoring.

יש גישות שונות לחיבור בתים בסיבים, מעבר ל-PON. אחת מהן הקרויה P2P (או PtP) נבחרה משום מה ע"י Unlimited, וזה דבר יקר מאוד ומסובך ליישום (כמנותח למשל כאן). בזק, לעומתה, בחרה בנתיב היותר מעשי ונוח ליישום והיא כבר ערוכה לספק את שירותי הסיבים והווקטורינג ללקוחותיה, ביום שתחליט על כך (סביר להניח, לאחר "ביטול ההפרדה המבנית" מעל בזק). על פי ניתוח שנעשה בגרמניה ע"י חברת המחקר מקומית, חיבור כל לקוח ביתי ב-P2P עולה בממוצע 2,410 יורו, בעוד שחיבור אותו לקוח ביתי בגישת ה-PON ב-FTTC+Vectoring עולה בממוצע 560 יורו (77% יותר זול). 

חברת בזק יכולה להפעיל על חוטי הנחושת שלה ב-Last Mile (ב-Local Loop) כמה טכנולוגיות, חלקן אף במקביל, וזה הכולל את הטכנולוגיות הבאות: Bonding, G.inp, Phantom Mode, G.fast, XG-FAST, VPlus ועוד.

מה שמקובל אצל חלק לא מבוטל מחברות הבזק (כולל חברת בזק בישראל): להתקדם במסלול של שדרוג מ-VDSL2 ל-Vectoring ואחר כך ל-G.fast. בעתיד היותר רחוק כנראה יבוצע שדרוג נוסף ל-XG-FAST.

זה לא סותר את העובדה שבזק יכולה להפעיל שיטה אחרת או נוספת במקביל על הקו, בכל מקום, כאשר תנאי השטח והביקוש מצד הלקוחות מכתיבים פתרון טכנולוגי נוסף, כדי לשפר את הביצועים ללקוח ספציפי, או לקבוצת לקוחות באזור מסוים. 

כיום, אין לבזק יכולת מעשית לספק 100 מגה בערוץ היורד על חוטי הנחושת ללקוחותיה, בגלל ההפרעות הרבות הקיימות על קווי הנחושת ובין קווי הנחושת (בין השכנים), בינם לבין עצמם ומהפרעות סביבתיות.

הגרף הבא מציג את השיפור, שמשיגה טכנולוגיית הווקטורינג על קווי הנחושת של בזק, מול המצב הקיים (של טכנולוגיית VDSL2), כתלות באורך חוטי הנחושת, בין הארון של ציוד בזק לנתב הביתי:
ביצועי הרשת בווקטורינג
 
כפי שניתן לראות מהגרף, הווקטורינג לבדו (בלי כל טכנולוגיות השיפור האחרות שצוינו למעלה), משפר את הביצועים בערוץ היורד עד ל-100 עד 110 מגה סל"ש, בעוד ש-VDSL2 הקיים יכול לספק לכל היותר 50 עד קרוב ל-60 מגה (כל זה מתייחס למרחקים היותר קצרים, של כ- 200-500 מטר ב-Local-Loop, שזה המצב שיהיה בסיום פריסת הווקטורינג, בחלק ניכר מהבתים בישראל). 

מה קורה אם לא כל חוטי הנחושת והנתבים בבתים נמצאים בשליטה של חברה אחת (בזק)?
התחום הזה נחקר רבות, במעבדות, בשטח, באקדמיה, בחברות התקשורת וכיו"ב. רגולטורים בכל העולם (מלבד ישראל), חקרו את הבעיה הזו לעומק בשנים שעברו. הווקטורינג היא לא טכנולוגיה חדשה (ראה כאן איך היא נולדה בסוף העשור הקודם). היא מיושמת באירופה ובמקומות רבים בעולם מזה כ-5 שנים (זה שאין ווקטורינג בישראל ולא ידוע מתי יהיה, זה מחדל מדהים ומקומם של משרד התקשורת, שעוסק בעבר, במקום להתקדם ולקדם אל העתיד). הטכנולוגיה עצמה ממשיכה להתפתח, בעיקר במעבדות Bell Labs בארה"ב, בהן ביקרתי כמה פעמים. 

במידה ולא כל חוטי הנחושת והנתבים נמצאים בשליטת חברת בזק, הביצועים של הווקטורינג יורדים בצורה תלולה. בגרף הבא מוצגת הירידה בביצועים של רשת פס רחב, שמופעלת עליה טכנולוגיית הווקטורינג, בתלות בכמות הקווים הנמצאים שלא בשליטת חברת בזק (דהיינו: קווים הנמצאים בשליטת ה-ISP המתחרים בבזק):
הנפילה בביצועי הווקטורינג

כפי שניתן לראות מהגרף, מספיק שיש קו אחד בבניין (או באזור), שאינו בשליטת בזק, והביצועים של הפס הרחב לכל המחוברים בווקטורינג נופל בתלילות מתחת ל-100 מגה ומידרדר לכיוון קו הביצועים של חיבורים ללא וקטורינג בכלל (דהיינו: המצב הקיים של VDSL2), שזה המצב במקום בו יש 50 ויותר לקוחות פס רחב שאינם בשליטת בזק.

הסבר טכנולוגי אקדמי - טכני פרטני ויותר מעמיק לסוגיה זו (של ירידה בביצועים של הווקטורינג אם לא כל החיבורים נשלטים ע"י אותו ספק, דהיינו: חברת בזק) - ראה כאן

יש מומחים (יפורט בסעיף הבא בנוגע למה שקרה באיטליה) שטענו, שאם מבצעים SLU עם ציוד המותקן בתוך הארון של בזק ע"י ה-ISP המתחרה בבזק, והציוד הזה הוא מאותו ספק ציוד בדיוק, עם אותן גרסאות חומרה ותוכנה, אזי ניתן ליישם ווקטורינג בלי בעיה, גם כשיש לקוחות של בזק ולקוחות של ה-ISP באותו בניין או באותו איזור, על אותו אגד של חוטי נחושת.

אולם, המדידות ומבחנים, שנעשו לטענה הזו, הוכיחו מציאות אחת לגמרי, כמשתקף בגרף הבא:
ירידה בביצועים

כפי שניתן לראות בגרף, גם במצב של SLU בתוך הארון של בזק, עצם העובדה שיש שתי מערכות וקטורינג על אותו אגד של חוטי הנחושת, יש ירידה בביצועים של הווקטורינג, לכל הלקוחות (גם של בזק וגם של ה-ISP). מספיק שיש לקוח אחד שלא בשליטת בזק והוא נמצא בשליטת הספק המתחרה שהתקין SLU בארון של בזק (alien), אזי הביצועים של כל הלקוחות יורדים מתחת ל-100 מגה. במצב של 10 קווים שלא נמצאים בשליטת בזק, הנפילה בביצועים היא למתחת ל-70 מגה לכל הלקוחות.

לכן, גם הרגולטור האירופאי לתקשורת החליט לשנות את הרגולציה של השוק הסיטונאי, כבר ב-2014, כמתואר כאן. בעקבות הדו"ח הזה, כל רגולציית השוק הסיטונאי הישנה הקיימת, בוטלה באירופה ע"י נציבות ה-EU. בישראל, לא שמעו על כך. 

היו רגולטורים מדינתיים באירופה, שהושפעו מעמדת חברות מתחרות בבזק, שדרשו SLU בתוך הארון של חברת הבזק. דוגמה אחת בולטת יושמה באיטליה. אני מציג כאן את המסמך, שהכינה חברת Fastweb האיטלקית ב-2012, במסגרת המאבק בינה לבין "טלקום איטליה" (חברת הבזק האיטלקית). זאת, אחרי שהרגולטור לתקשורת באיטליה אסר על "טלקום איטליה" לפרוס וקטורינג ברחבי איטליה. אולם, "טלקום איטליה" טענה שציוד הווקטורינג של Fastweb לא תואם את הציוד שיש ברשותה, לכן לא יוכל להיכנס לארונות שלה, כך שהעניין הזה נתקע בבתי משפט באיטליה ובדיונים אין סופיים מול הרגולטור. 

המסמך הזה (של FastWeb) וטיעונים נוספים שהועלו מצידה ומצד מתחרה נוספת שנכנסה לשוק האיטלקי, הצליח לדחות בעוד למעלה משנתיים את יישום הווקטורינג באיטליה, עד שלאחרונה (בתחילת 2015), הרגולטור האיטלקי לתקשורת "נכנע" למציאות ולדרישות הציבור ונסוג מהחלטותיו ו"יישר קו" עם מה שהחליטו כל הרגולטורים לתקשורת האחרים באירופה (כפי שתיארתי בהרחבה כאן). עזרו לרגולטור האיטלקי להחליט על שינוי כיוון, גם מחקרים, שבוצעו באקדמיה באיטליה, למשל המסמך המצ"ב כאן, שהוכן במרכז המחקר האירופאי לרגולציה בפירנצה - איטליה.

בכך, איטליה הייתה המדינה האחרונה באירופה ל"יישר קו" עם רגולציית הווקטורינג החדשה ולהסיר את הרגולציות של ה-SLU [בתוך הארונות של בזק] וה-BSA (ר"ת: Bit Stream Access), מסדר היום הרגולטורי.  

יש פתרונות נוספים שהוצעו לבעיית הווקטורינג, שתוארו למשל כאן, וכאן וכמתואר בתרשים כאן (2 פתרונות אפשריים).
רגולציית הווקטורינג

אולם, בשורה התחתונה: כמעט כל מדינות אירופה עברו (מזמן) לרגולצייה בשם WLR (ר"ת: Wholesale Line Rental), די בדומה למה שיש בארה"ב ובעוד מדינות מערביות בעולם, כשבבריטניה נשארה רגולציית ה-VULA (ר"ת: Virtual Unbundled Local Access) כרגולציית חובה על חברת הבזק הבריטית (בריטיש טלקום) ובכמה מדינות באירופה ה-VULA הפכה לאופציה אפשרית ללא חובה רגולטורית (כמו בבריטניה), עם יישום חלקי ביותר, כמו למשל באוסטריה ובאיטליה.

אגב, הרגולטור הבלגי לתקשורת - BIPT היה הראשון (באירופה) לאשר פריסת וקטורינג לחברת הבזק הבלגית וביטל את הרגולציה שהייתה קיימת שם, של השוק הסיטונאי, ומעבר לשיטת רגולציה מתקדמת. זה קרה ב-2011. במקביל ואחרי בלגיה, מדינות רבות באירופה הצטרפו לכיוון הרגולטורי הזה. בארה"ב ובעוד מדינות מחוץ לאירופה, השוק הסיטונאי בוטל כבר בשנות ה-90 ועבר למתכונת של ה-WLR, הרבה לפני הופעת הווקטורינג. 

כך, השדרוג לטכנולוגיית הווקטורינג חיסל למעשה את הרגולציה הישנה של "השוק הסיטונאי"באירופה, רגולציה שאנו עדיין מסובכים בה בישראל, בגלל חוסר ראות וחוסר נכונות ללמוד ולהפיק לקחים, מצד משרד התקשורת הישראלי.  

במאמר הבא ננסה לחזות מה תהיה הטקטיקה, שחברת בזק הישראלית תנקוט, במעבר שלה לווקטורינג וכיצד משרד התקשורת הישראלי יגיב לטקטיקה הזו. 
 
שלמה פילבר
בתמונה: שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת. האם הוא יתמודד בצורה שונה ממה שעשו רגולטורים לתקשורת באירופה, כשניצבו בפני בעיית פריסת הווקטורינג על רשתות הבזק בארצם?



 
 
Bookmark and Share