איך כלי התקשורת התרשלו ונפלו בפח של ההודעה על השלב השני ברפורמה

דף הבית >> איך כלי התקשורת התרשלו ונפלו בפח של ההודעה על השלב השני ברפורמה
"תסמונת יום כיפור" נפלה על כלי התקשורת בישראל כשהעתיקו כלשונה את "ההודעה לתקשורת" של משרד התקשורת בדבר השלב השני של "רפורמת השוק הסיטונאי". בדיקה מינימלית האם מה שכתוב הוא בגדר הסביר וההגיוני - לא בוצעה על ידם. חשיפת הפשלה, שלב אחרי שלב. 
מאת: אבי וייס, 6.8.15, 18:30חדשות
.
כמעט כל כלי התקשורת בישראל נפלו ביום 2.8.15 במה שאני מכנה "תסמונת יום כיפור", תהליך שבו כלי התקשורת לא מדווחים את מה שהם רואים ושומעים במו עיניהם, אלא מבצעים את הדבר הכי לא מקצועי: מבצעים Copy & Paste להודעה ממשלתית, בלי לבצע בדיקה מינימלית, האם ההודעה הזו סבירה והגיונית. בחשיפה כאן הבטחתי, שאקדיש מאמר לפאשלה הזו של כלי התקשורת וזה מה שיוצג כאן.

כל כלי התקשורת למעט אחד (גלובס) העתיקו בשיטת ה-Copy & Past את ההודעה, שנשלחה אליהם ממשרד התקשורת (כאן), חלק הוסיפו כמה מילות פרשנות מנותקות מכל מציאות, רק גלובס הביא והציג את הקשיים, שהתגלו ביישום של מה שכתוב בהודעה (בעיקר בגלל בעיות הביטחון של רשת בזק).

אולם, אף לא כלי תקשורת אחד פרסם את העובדה, שלמעשה, לא החל שום שלב שני ברפורמה ב-1.8.15, כמצויין בהודעה המטעה, שנשלחה לעיתונות. זאת, כי הרפורמה הזו נדחתה ל-1.11.15 בהנחיית השב"כ (ולא ברור מה יקרה אחרי כן. שכן, גם בזק וגם ה-ISP מתנגדים נחרצות, כל אחד מהסיבות משלו, להסדר המוצע לרפורמה הזו, מ-1.11.15). 
 
האם כלי התקשורת יכלו לדעת, בעת שהם קיבלו את ההודעה, שמדובר בהודעה מטעה?
התשובה הברורה היא כן, ואני כרגע מוציא מהעניין את העובדה, שזה פורסם באתר זה כמה פעמים, עוד קודם ל-1.8.15 וב-1.8.15 עצמו.

למה? כי היו כמה "סימנים מחשידים" בהודעה, שכל עיתונאי, גם ללא כל ידע בנושא הנדון, יכול היה להבין, שמשהו לא בסדר בהודעה ועליו לבצע עוד בדיקות לאימות ההודעה. הסימנים הללו הם:

א. בהודעה מוזכרת המילה "הוט" 3 פעמים ובצמידות למילה "בזק". כל עיתונאי, הגם שאינו בקי ברגולציית "השוק הסיטונאי", אמור לדעת, שהוט לא מצויה בכלל בשוק הסיטונאי. אז איך המילה "הוט" השתרבבה להודעה לעיתונות, הודעה שאינה נוגעת בכלל אליה? למה שום עיתונאי לא שאל את השאלה: איך הוט נמצאת כאן בהודעה? מתי השלב השני יחול על הוט, אם השלב הראשון עדיין לא חל עליה? אולי מדובר בכלל בטעות?

ב.בהודעה מוזכר פעמיים המקור של "השלב השני ברפורמת השוק הסיטונאי": 1) במשפט הראשון בגוף ההודעה לעיתונות מופיע המשפט [ציטוט]: "בחודש ינואר 2015, פרסם המשרד החלטה לעניין שימוע לתיק שירות "שימוש בתשתיות פיזיות"...". 2) במשפט האחרון בהודעה לעיתונות כתוב [ציטוט]: "את המסמך המלא והמחייב ניתן למצא באתר משרד התקשורת בכתובת www.moc.gov.il במדור "החלטות"". 

דהיינו: יש כאן התייחסות כפולה בהודעה לעיתונות, המפנה את העיתונאים למקור של ההחלטה הזו, על השלב השני של הרפורמה. אם מישהו מהעיתונאים היה אכן פונה למקור של ההחלטה (באתר משרד התקשורת), היה רואה מיד, שאין כל קשר ברור בין המקור של ההחלטה להודעה לעיתונות. בנוסף, יש שם במקור (באתר המשרד) עוד החלטות, שלא מוזכרות (משום מה) בהודעה לעיתונות. הסתירות הללו היו אמורות לעורר לפחות סימני שאלה, לגבי נכונות ההודעה.וצורך לברר למה יש סתירות כאלו בין המקור אליו מפנה ההודעה לבין ההודעה עצמה. הרי השלב השני הוא שלב הכרחי כדי שרפורמת השוק הסיטונאי תמשיך להתקיים. זה לא דבר שולי או זניח בכלל (גם מנקודת ראות צרכנית-פרטית). 

ג. אם העיתונאים היו יותר חדי עין הם היו מבחינים, שיש 2 נוסחים של ההודעה הזו לעיתונות. הנוסח האחד הוא ההודעה, שנשלחה לעיתונאים (כאן), והנוסח השני הוא הנוסח, שפורסם באתר משרד התקשורת (כאן). ההבדל בין הנוסחים נוגע לשני פריטים בהודעה. למה איש מהמקבלים והמפרסמים את ההודעה הזו לא שאל על ההבדל הזה בין הנוסחים? פשוט עבודה רשלנית של העיתונאים. 

מה ההבדלים בין הנוסחים, למה הם נולדו ומה המשמעות שלהם? את זה אתאר בכתבה הבאה. למה רק בכתבה הבאה? כדי לאפשר לעיתונאים לבדוק שוב את שני הנוסחים של ההודעה לעיתונות ולגלות בעצמם מה ההבדלים בינהם ואולי להגיע בעצמם למסקנות הנכונות, שהם פשוט טעו ב-Copy & Past שביצעו ב-2.8.15, ברשלנות...

ד. העיתונאים לא ביצעו את הדבר המינימלי הנדרש מתפקידם וזה: להצליב מידע ולשאול, במיוחד כשיש "סימנים מחשידים" בהודעה. לבצע Copy & Past זו לא עיתונאות מקצועית. זו לא עיתונות שיכולה לזכות באמון הקוראים, בעידן של פתיחות תקשורתית. הבדיקה הכי מינימלית זה לשאול לפחות את אחד מהנוגעים בדבר (בזק, הוט וה-ISP), האם הם אכן עברו ב-1.8.15 (או במועד קרוב), לשלב השני של רפורמת השוק הסיטונאי, שהייתה אמורה להתחיל ב-1.8.15.

 כדי לא להשאיר את קוראי האתר זה במתח, אדווח, שביצעתי פניות כאלו לנוגעים בדבר ואציג כאן את פניותיי והתגובות שקיבלתי:

1. שאלתי גם את בזק וגם את הוט את השאלה הבאה:

"בהמשך למצ"ב, האם איזה ISP הזמין מבזק \ הוט (או הודיע על כוונתו להזמין בטווח הזמן הנראה לעין), אחד או יותר מהשירותים הבאים (ואיזה):
 
1. שירותים שהחלו ב-1.8.15:
א. שירות סיב אפל.
ב. שירות אורך גל אופטי על גבי הסיב.
ג. שירותי גישה לתשתיות פיזיות (גובים, תעלות, קופסאות, עמודים ועוד).
ד. שירותSLU . 
ה. שירות שוק סיטונאי למגזר העסקי.
 
2. שירותים שהחלו ב-17.5.15:
א. שירות .Multicast 
ב. שירות טלפוני – (מצוי בדיון בבג"ץ שהגישה בזק).
ג. שירות פס רחב ברמת שירות P5."
 
תגובות רשמיות משתי החברות הללו לא קיבלתי. לא מפתיע. בע"פ קיבלתי תשובות, שאני מעדיף לא להביא כאן, כי לא להחריף את הכתבה יותר מדי... 

2. פניתי ל-4 ISP מכלל ה-ISP, שזה נוגע אליהם (פניתי ל: סלקום, 018-אקספון, טריפל-סי ופאסט) בשאלה הבאה:

"בהמשך למצ"ב, האם הזמנתם מבזק או מהוט (או הודעתם על כוונתכם להזמין בטווח הזמן הנראה לעין), אחד או יותר מהשירותים הבאים (ואיזה):
 
1. שירותים שהחלו ב-1.8.15:
א. שירות סיב אפל.
ב. שירות אורך גל אופטי על גבי הסיב.
ג. שירותי גישה לתשתיות פיזיות (גובים, תעלות, קופסאות, עמודים ועוד).
ד. שירותSLU . 
ה. שירות שוק סיטונאי למגזר העסקי.
 
2. שירותים שהחלו ב-17.5.15:
א. שירות .Multicast 
ב. שירות טלפוני.
ג. שירות פס רחב ברמת שירות P5."

קיבלתי 3 תגובות. הראשונה ממנכ"ל 018-אקספון הייתה קצרה מאוד: "לא". מנכ"ל Triple C השיב: "השירותים ברשימה שלך מיועדים לספקים בעלי רישיון מפ"א כללי מיוחד. לצערי – אין לנו רישיון כזה. להלן רשימת בעלי הרישיון - כאן. אנחנו שוקלים להגיש בקשה לרישיון מסוג זה". ממנכ"ל Fast (ה-ISP היחיד המספק "שוק סיטונאי" על רשת הוט, או יותר נכון - מנסה לספק), קיבלתי תשובה יותר מעניינת וזו לשונה: "כרגע הוט ומשרד התקשורת עושים מאיתנו ומהאזרחים צחוק".

לקוראי אתר זה, העובדה שמשרד התקשורת עושה צחוק מכולם, זה לא דבר מפתיע. יש באתר זה כ-160 מאמרים בתחום "השוק הסיטונאי", מאמרים שמתארים ומנתחים את הרפורמה הזו מכל צדדיה, כולל ניתוח כל ההיבטים הצרכניים של "המחדל הצרכני של העשור", כפי שכיניתי את הרפורמה הזו

לסוגיה של "השלב השני של הרפורמה", שהיה אמור להתחיל ב-1.8.15, הקדשתי בשבועיים האחרונים לא פחות מ-5 מאמרים נוקבים, שבהם נאמר והוסבר במפורש שב-1.8.15 (וכן לא בשבוע שלאחר מכן, או בחודש שלאחר מכן וכך הלאה) - לא יחל שום שלב שני של רפורמת השוק הסיטונאי ומדובר ב"חלומות באספמיה". ראה כאן, כאן, כאן, כאן וכאן.

זאת, בנוסף לחשיפה משלשום המדווחת, שכבר ב-30.7.15 היה ידוע לכל השחקנים בשוק הקווי, שהשלב השני ברפורמה נדחה ב-3 חודשים (לפחות), בגלל הוראת השב"כ. איש מהעיתונאים לא שאל את השחקנים בשוק את השאלה הזו ולכן פורסם על ידם לציבור - מידע מטעה

למה היה חשוב למנכ"ל משרד התקשורת להוציא כעת הודעה כזו? להערכתי, שתי סיבות עיקריות:
1) להראות, שהודעת ראש הממשלה ושר התקשורת (ביבי נתניהו), שרפורמת השוק הסיטונאי ממשיכה כסדרה, אכן מתממשת.
2) אם הרפורמה ממשיכה כסדרה ו"הכל בסדר", אפשר להמשיך ליעד הבא של הרפורמה המוצלחת הזו והוא: "הורדת החומות המבניות" מעל בזק (אולי במסגרת הסדר "בארטר", שבו בזק בתמורה לאישור הורדת "ההפרדה המבנית", שבו היא כה חפצה, היא תחל לספק שירותי טלפוניה לשוק הסיטונאי, אבל במתכונת ובמחירים, שהיא תרצה בהם).

שורה תחתונה: ההודעה לעיתונות, שנשלחה תחת שמו של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר תואמת בצורה מופלאה את הסיפור "בגדי המלך החדשים". מכלל השחקנים בשוק הזה, רק מנכ"ל FAST העז לצעוק, כמו הילד שבסיפור: "המלך הוא עירום". למה שום כלי תקשורת אחר אינו מעז לצעוק זאת, למרות שהוא רואה ש"המלך הוא עירום"? שאלה טובה. כמו שכתבתי בהתחלה: "תסמונת יום כיפור של כלי התקשורת" פשוט עצוב ומקומם. 
DISLIKE



 
 
Bookmark and Share