האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל?

התשובה לכך מאוד ברורה. האפליה באכיפה החלה בהסכמה שבשתיקה של הממונים על אכיפת החוק במשרד התקשורת, שמכירים רק הפרות חוק מדומות ומומצאות של בזק או הוט, ולא הצליחו לקרוא את סעיפי החוק הנוגעים לשירותי VOD ו-OTT בישראל. זה התחיל להיות מוגזם עם השירות הבלתי חוקי, שנקרא סלקוםtv. 
מאת: אבי וייס, 7.1.16, 10:30

לקוראי אתר זה, ההחלטה של נטפליקס להיכנס לישראל, במקביל לכניסה למדינות נוספות בעולם, לא הייתה מפתיעה, כי חשפנו את ההחלטה הזו כבר לפני כשנה (העיכובים ביישום ההחלטה נבעו מבעיות בהיערכות הפנימית של נטפליקס, להתאים את עצמה לשפות שמיות הנכתבות מימין לשמאל, כמו עברית וערבית). 

בנוסף, הקדשנו מקום רב בשנה האחרונה (לפני כל האחרים), לניתוח מה יקרה אחרי כניסת נטפליקס לישראל ומה נתחי השוק שהיא תשיג. המאמר האחרון פורסם אך לפני שבוע תחת הכותרת:: "ספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית (HOT ו-YES) לא ייעלמו כל כך מהר". בנוסף, ניתחנו את המתחרים לנטפליקס דוגמת הולו (HULU) בארה"ב, ה-BBC בבריטניה והתחרות מצד מזרימי מדיה ומוצרים מתקדמים אחרים שיש בשוק, לרבות שירותי קודי (Kodi) והפתרון של אפל. 

כאן לא נחזור על מה שכבר ניתחנו בהרחבה, אלא נעסוק בדבר חשוב הרבה יותר לעתיד נטפליקס בישראל וזו השאלה: האם נטפליקס צריכה רישיון כדי לפעול בישראל. התשובה לכך היא חד משמעית והנושא הזה כבר טופל היטב בחוק התקשורת.

המדיניות החדשה, ש"ועדת פילבר" תפרסם בקרוב, רק תחמיר את המצב החוקי, שכבר קיים (בכל הקשור לחובות המוטלים על ספקי OTT מבחינת תמלוגים, "הפקות מקור" ושאר אין סוף חובות הקיימים בחוקים, בתקנות וברישיונות השונים).  

מה שנטפליקס מספקת זה בעיקר 2 סוגי שירותים אותם היא מוכרת בכל העולם במחיר אחיד ודי זול ללקוחות הקצה:
1) שידורים לינאריים (עפ"י לוח שידורים) של ערוצי טלוויזיה.
2) "שידורים לפי דרישה" או באנגלית - VOD. 

כעת, יכולים לקוחות ישראלים לשלם לנטפליקס בין 8 דולרים (ללא צפייה ב-HD, ליתר דיוק: 7.99 דולרים), "שירות רגיל" ב-9.99 דולרים ועד 11.99 דולרים (פורמט HD ועד 4 מסכי צפייה בו זמנית) לחודש, עבור השירות הכולל גם אפליקציות לסלולר, לקונסולות משחקים, למזרימי מדיה ולטלוויזיות חכמות, כאשר חודש ראשון יינתן חינם. בשלב זה לא תהינה כתוביות ותפריטים בעברית, אבל כן בערבית. בתמורה, הלקוחות יזכו בספריית סטרימינג VOD די מרשימה, שכוללת סדרות מקוריות וסרטים בהיקף גדול. הפורטל של נטפליקס ישראל כבר פתוח להזמנות - כאן. 

החוק הישראלי מאוד ברור (אני מביא כאן חלק קטן מסעיפי החוק, כי יש המון סעיפים הנוגעים בנושא),  וזה כולל כמה סעיפים ראשיים לגבי חובות קבלת ריישון למי שרוצה לספק כל סוג של שירותי תקשורת:

א. חובה כללית לקבל רישיון לכל סוג של שירות תקשורת:


שירותי טלוויזיה (או "שידורי כבלים" כשמם בחוק), הם חלק מ"שירותי בזק" כמוגדר בחוק והם כוללים 3 סוגים של שירותים:


דהיינו: זה כולל 1) "רישיון כללי" (דוגמת הרישיון של הוט, 2) "רישיון לשידורים לפי דרישה" - VOD (אין כרגע שום בעל רישיון כזה), 3) "רישיון מיוחד לשידורים" - יש כמה ערוצים עם רישיון שכזה. 

הרישיון ל"שידורים לפי דרישה" נולד בחוק התקשורת, לאור מדיניות שר התקשורת לגבי VOD על רשת האינטרנט רחב-הפס, כמפורט בהחלטת השר כאן, החלטה מ-2007 (אחרי ש-YES הגישה לשר התקשורת בקשה לשדר VOD על הפס הרחב של בזק). ההחלטה הזו (שנעשתה לאחר עבודת מטה מקיפה כולל ניסויים טכנולוגיים) עוגנה בתיקוני חקיקה מתאימים, שעברו בכנסת ישראל. 

ב. חובה ספציפית לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה (מכל סוג):



גם כאן, המחוקק פירש את המלים "שידוורי כבלים", לפי 3 סוגי רישיונות, כמופיע בתצלום הבא:


דהיינו: מועצת הכבלים והלוויין מוסמכת לתת 3 סוגי רישיונות: 1) "רישיון כללי". 2) "רישיון לשידורים לפי דרישה" - VOD, ו- 3) "רישיון מיוחד לשידורי כבלים". 

ג. הגדרות ספציפיות לסוגי הרישיונות: כדי למנוע אי הבנות של המונחים, בא המחוקק והרחיב את הפירוש של כל סעיף בצורה מאוד מפורשת ובולטת, כמופיע בתצלום הבא:



שורה תחתונה: המחוקק לא השאיר שום פרצה בהבנה של הצורך ברישיונות (מאחד או יותר מהסוגים, שנמנו בחוק) כדי לשדר שידורי טלוויזיה, גם מעל לרשת האינטרנט (OTT). 

יתרה מכך. בניגוד לסדרת העבירות, שלא קיימות, שבגינן בזק והוט קיבלו קנסות (כמנותח בסדרה ארוכה של כתבות שהסתיימה כאן), הרי בנושא של שידורי טלוויזיה ו-VOD ללא רישיון, יש סעיף עונשין ברור לחלוטין בחוק:


יש עוד סעיפי עונשין בחוק בעניין שידורים ללא רישיון, כולל למי שעוזר להפיץ שידורי טלוויזיה ללא רישיון מתאים.  

"החטא הקדמון"
האפלייה באכיפה וההתעלמות בחוק למעשה הפכו לנורמה, כששר התקשורת הקודם (גלעד ארדן, בתמונה משמאל) השתמש בסלקום כמקפצה להיבחר במקום שני בפריימריז בליכוד. כך, הושק שירות בלתי חוקי של סלקום בשם סלקוםtv, שלא רק שהוא עובר על כל סעיפי החוק, שהבאתי כאן למעלה, סלקום עוברת על עוד חוק, וזה חוק הרשות השנייה (ובמיוחד סעיף 51ד לחוק), בכך שהיא לוקחת שידורים ממשלתיים, שנעשים במימון הקופה הציבורית, כדי שיסופקו בחינם לציבור: שידורי "עידן +" (שטרם הועברו בחקיקה מתאימה לאינטרנט) ומכניסה את השידורים הללו לקופסת הממיר של סלקוםtv וגובה על כך כסף מהלקוחות.

כל מי שחושב שהפעולה הזו חוקית, אז זה גם חוקי לקחת מצרכים מהמכולת ולצאת ולמכור אותם מחוץ למכולת - לציבור, מבלי לעבור דרך הקופה ולשלם על המצרכים הללו לבעל המכולת (במקרה שלנו: בעל המכולת הוא הציבור משלם המיסים, באמצעות הממשלה). 

יודגש, שסלקום היא לא ספק התקשורת הראשון, ש"משתין מהמקפצה לתוך הברכה" ומצפצף על החוק ועל משרד התקשורת (בגיבוי שר התקשורת בכבודו ובעצמו). קדמה לה חברת YES, כשהשיקה את שירות yesGO, שהוא שירות דומה אבל מצומצם יותר מהשירות החדש יחסית של סלקום.

גם בהשקת Unlimited ע"י גלעד ארדן, היו קטעים לא חוקיים. מכאן, שאין כל ערך לחוק, לאכיפה ולנורמות בעולם התקשורת. הכל הפך למרמס תחת הדורסנות של גלעד ארדן, גם כשהוא כבר לא שר התקשורת. כעת ממשיכים את דרכו הצוות החדש במשרד התקשורת (שלמה פילבר) ביחד עם שמילה מימון (סמנכ"ל בכיר לפיקוח ולאכיפה, מומחה ברמה עולמית ל"אפליה באכיפה", ביחד עם מורו - אבי ברגר), וד"ר יפעת בן-חי-שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (בתמונה משמאל), שהחליטה לאחרונה לשבש את כל שוק הטלוויזיה בהחלטות בלתי חוקיות מאוד מדאיגות. 

יתרה מכך. אחרי שכל השוק ראה, שהחוק הופך למרמס ולצחוק, בעיקר בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית על רשת הפס הרחב (OTT), נכנסו לשוק שחקנים חדשים וזריזים (למשל: Take ,Fast, Kartina TV, NowTV ו-TV2GO) שכבר אין שום טעם והיגיון לבוא אליהם בטענות, לאחר ששירות סלקוםtv הדי מיושן טכנולוגית (שירות שהוא לא יכול להיות רווחי, בשום מצב), הפך להיות נפוץ בשוק ושיש לו כבר עשרות אלפי לקוחות משתמשים, או לבוא בטענות לשירות של סמסונג בעולם ה-VOD (שקרוי SmartVOD), שלטענת סמסונג יש לו כבר כמיליון משתמשים בישראל.

גם פרטנר מעוניינת להיכנס לתחום זה, ו-Unlimited חלמה שהיא תהיה ספק IPTV\OTT עם השירותים של נטפליקס. אולם, כרגע על פי המדיניות החדשה ל-2016 של שלמה פילבר (שהפך להיות "סוכן מכירות של בזק" וכל הקנסות שהטיל על קבוצת בזק זה רק "ספינים על הציבור", שלא מבין בכלל מה קורה כאן), למעשה אין מקום לשחקני OTT בשוק, מחוץ לקבוצות בזק ו-HOT.

מיזם Unlimited יהיה הראשון לשלם על המדיניות החדשה הזו ו"יחזיר מפתחות", תוך פשיטת רגל מקוממת ומרעישה, כפי שניתחתי כאן. בנוסף, במסגרת התכנית הגאונית של פילבר, הוט תהפוך לספק OTT על רשת בזק, במקום שתשקיע ב"פריסה אוניברסלית". כך, היא "תחסל" את ספקי ה-OTT הגדולים האחרים בשוק. 

לסיכום: נטפליקס נדרשת ל-2 סוגי רישיונות וחובות מלאים על פי החוקים הקיימים של מדינת ישראל. הסיכויים שזה יקרה - אפס. אולם, ייתכן ומישהו יחליט "לעשות מעשה" וידרוש רישיון מנטפליקס, מה שיביא לסיום פעילותה בישראל ומפח נפש לכל מי שנרשם ושילם עבור שירותי נטפליקס. בקרוב, תפורסמנה הצעות לכללים חדשים ("ועדת פילבר") לשירותי OTT. אולם, לשנות חוקים קיימים - זה תהליך שייקח זמן, וגם לא ברור מהם התיקונים בחוק, שייעשו בעקבות "ועדת פילבר". בינתיים, אי אכיפת החוקים הקיימים, הכאוס הרגולטורי וה"אפלייה באכיפה" הם נושאים מקוממים ומטרידים ביותר, כל שוחר חוק במדינת ישראל. 

עדכון 10.1.15: בריאיון מקיף שבו שטחה ד"ר יפעת בן-חי-שגב את משנתה, עולים כמה תובנות חמורות לגביה: 1) היא לא מכירה בכלל את החוקים עליהם היא ממונה ואת התפקידים המוטלים עליה. 2) היא חושבת שהיא "רובין הוד" ושטלוויזיה צריכה להיות כולה בחינם (מי ישלם על זה? לא ברור. אולי כול משלמי המיסים בישראל). 3) כולם אשמים במצב - חוץ ממנה. 4) רק היא יודעת איך לתקן את המצב. 
שורה תחתונה: מדובר ברגולטורית חסרת אחריות, שיש צורך מהיר להעיף אותה מכל תפקיד ממשלתי - היישר הביתה. 

עדכון 13.3.16: אי החוקיות של שידורי סלקוםtv הולכת וגוברת כשנחשף (כאן) שרשות השידור העבירה ומעבירה תכנים לסלקום־TV בחינם ומבלי ליידע את תאגיד השידור החדש. כך, תוכן ציבורי ממומן בכספי הציבור, מועבר בסתר ובחינם (וללא כל פיקוח ציבורי) לחברה עסקית שאין לה כל רישיון שידורים מכל סוג, שגובה עליו כסף מלקוחותיה.