פס רחב מאוד לכל בית ב: סיבים, G.fast, סלולר ואלחוט, בתכנון ממשלתי נכון

תכנון ממשלתי נכון של פס רחב לכל בית חייב להעביר את הכוח לידי הרשויות המקומיות לקבוע מי יפרוס באיזה שכונה ובאיזו טכנולוגיה. כך החליטה ממשלת בריטניה בהשקעה של מעל ל-1 מיליארד ליש"ט (כ- 5.7 מיליארד ש"ח), מהם כ-150 מיליון ליש"ט לקידום הפס הרחב הסלולרי.
מאת: אבי וייס, 11.1.16, 12:00

השיחות בין ראשי חח"י (חברת החשמל לישראל) לבין הקבוצות סלקום ופרטנר, להכנסתן כשותפות למיזם Unlimited לא יכול להחיות את המיזם הזה, "שנפח אמש את נשמתו" עם התפטרות המנכ"ל. סדרי ההלוויה טרם נקבעו. רק הלאמת המיזם, או לחילופין שינוי כל הכללים שנקבעו ומתן אפשרות לחח"י להיות הבעלים של המיזם (ולא רק 40%), יוכלו (אולי) להציל את "הגוויה המהלכת" הזו. 

העתיד, כך החליט מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, (בתמונה) ללא כל עבודת מטה בתוך משרד התקשורת וללא כל התייעצות עם הציבור ונציגיו המוסמכים, מצוי בפריסת הסיבים של קבוצת בזק. לא של Unlimited.

כלומר: ראשי חח"י אמורים היו להתחיל לשוחח עם ראשי בזק, איך בזק תרכוש את מה שנשאר מ-Unlimited....בנוסף, גם הוט אמורה להתחיל לשוחח עם בזק, כיצד הוט תהפוך לספק OTT \ IPTV על רשת בזק. זה לא דבר מצחיק. זו בדיוק התכנית. 

בנוסף, ההחלטה של מנכ"ל כושל, כוללת בתוכה את התכנון, ש"השוק הסיטונאי" ימשיך להתקיים על רשת בזק החדשה (כלומר: בזק תמשיך להרוויח ובגדול ותנפנף את כולם החוצה). זו רשת חדשה מבוססת סיבים ו-G.fast (או Vectoring, במקום שלא ניתן טכנית או כלכלית להתקין G.fast).

זו כמובן תכנית תלושה מכל מציאות, כי אין למשרד התקשורת הישראלי שום תכנית רגולטורית או בכלל לשוק סיטונאי על רשת של סיבים ו-G.fast \ Vectoring. פשוט אין.

למה אין למשרד התקשורת שום תכנית מעשית לפס הרחב בישראל, מלבד הרס מוחלט של השוק וחיסול כל המתחרות בבזק?
מפני שלא נעשתה שום עבודת מטה. משרד התקשורת נתקע בעבר, עם רגולציית "שוק סיטונאי" של שנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה, שבה העתיקו את עיקר העקרונות של הרגולציה הזו מבריטניה.

אלה, שתכננו את הדבר הזה, עדיין חושבים ובטוחים, שזה יכול לעבוד. הם פשוט "חיים בסרט". הם שכחו להתעדכן ולהעתיק את מה שיש בעשור האחרון בבריטניה. זה די דומה למה שקורה במקומות אחרים בעולם, כולל בארה"ב, שם משקיעים עשרות מיליארדי דולרים בשנה, כדי לקדם את הפס הרחב - לכולם. 

מה קרה בבריטניה בשלוש השנים האחרונות?
הממשלה הבריטית הובילה מהפך רגולטורי בכל תחומי הטיפול שלה בעולם התקשורת, כפי שתיארנו בהרחבה כאן. לאחר תהליך ארוך של שימועים ושיתוף הציבור הרחב, תוך התייעצות עם כל הגופים המייצגים את הציבור, פורסמה (כאן) בפברואר 2013, תכנית רחבה לקידום הפס הרחב הקווי והנייד בבריטניה עד ל-2017. התכנית זו מכונה בקיצור BDUK (ר"ת: Broadband Delivery UK). 

לתכנית הוקצה תקציב של 1 מיליארד ליש"ט (כ-5.7 מיליארד ש"ח), כשמזה כ-150 מיליון ליש"ט הוקצו לקידום הפס הרחב הסלולרי, כל השאר הוקצה לכל שיטות הפס הרחב מלבד הסלולר וזה כולל: סיבים, פס רחב אלחוטי, G.fast, חיבור לווייני וחיבורים המתאימים לעסקים עד רמת ה-SME. 

התכנית הזו עוברת עדכונים כל הזמן, כשהעדכון האחרון והטרי הוא הרחבת התכנית לשלב 3 (Phase 3) עד 2018. עדכון היעדים כולל בתוכו שינוי מאוד משמעותי בשיטת התפעול של יישום הפס הרחב בבריטניה ועיקרו: העברת הכוח לקבוע מי יפרוס, היכן ובאיזו טכנולוגיה, לידי הרשויות המקומיות.

ניתוח מלא של השינוי הזה מצויה במאמר האנליסטי כאן.

לרשויות המקומיות נבנה פורטל (כאן) עם כל הטפסים והחומר המקצועי, שהן צריכות, כדי לקיים מכרזים בין כל ספקי הפס הרחב בבריטניה, מי יזכה לפרוס פס רחב לבתים ולעסקים הקטנים באיזור הטריטוריאלי של הרשות המקומית ולזכות עי"כ במענקים הממשלתיים הנלווים לפריסה הזו. 

העיקרון המרכזי בשינוי בתכניות של ממשלת בריטניה (במסגרת תכנית BDUK) הוא המעבר לתכניות שמבוססות Buttom-Up, כלומר: מלמטה למעלה. דהיינו: מרמת השטח עד לרמת הממשלה המשלמת את החשבון למעלה ולא להיפך (מהממשלה לשטח), כמו שהיה בתחילת הדרך ביישום התכנית.

הממשלה הבריטית מאמינה כעת, שהידע מה לפרוס, עם מי לפרוס, באיזו טכנולוגיה ובאיזה קצב, הוא מידע, שהשטח (דהיינו: הרשויות המקומיות) יודע יותר טוב מהממשלה. זו גם התפיסה הרגולטורית הקיימת בארה"ב ובעוד מדינות במערב. לכן, נעשה המהפך הזה בשיטת ניהול ויישום הפריסה של הפס הרחב, במסגרת תכנית BDUK, תכנית, שתכסה את כל הבתים ברחבי בריטניה, כולל באזור הכפרי, עד סוף 2018. 

לתכנית הזו יש גם השפעות בתחרות עצמה, שמתעצמת בפס הרחב ברחבי בריטניה. לכן, אנו רואים כבר כעת ספקי פס רחב המציעים (גם במסגרת תכנית BDUK וגם מחוצה לה, ללא סבסוד ממשלתי), חיבורים בסיבים לבתים של 5 גיגה סימטרי לכל בית. "חלום ליל קיץ" לגולש הישראלי. 

טכנולוגיות פס רחב של עד 1 פטה כבר נמצאות במעבדות ונראה אותן בשטח (לא בישראל...) לקראת סוף העשור הנוכחי. בתחום הסלולרי רשתות של 5G כבר נמצאות בתהליכי ניסוי (לא בישראל...) ותדרי סלולר חדשים מיושמים בכל העולם, לשימושים רבים כולל לרשותות IoT, כולל בבריטניה.

בבריטניה, יש כבר 4 ספקי פס רחב לבתים בסיבים עד לבית, או לקרבת הבית, שמתחרים בחברת בזק הבריטית - BT. כולם מתחרים כעת על הזכות לפרוס לבתים במכרזים של הרשויות המקומיות ברחבי בריטניה, כדי לקבל את המענקים הממשלתיים. 

ממשלת בריטניה מפרסמת מידי שנה דו"ח מקיף לציבור כיצד תכנית BDUK מתקדמת (למשל כאן הדו"ח האחרון ממרץ 2015). בנוסף, מבוצעים מחקרים במימון ממשלתי למעקב מה השפעת הפס הרחב על כלכלת בריטניה ועל התושבים. הדו"חות הללו מוצגים בפורטל כאן. "שקיפות" היא מילת מפתח בסיסית ברגולציה של עולם התקשורת בכל העולם (רק לא בישראל).  

בישראל, "עפו באוויר" 150 מיליון ש"ח על Unlimited, בשביל בקושי אלפיים לקוחות משלמים. ככה זה כשלא מתכננים שום דבר כמו שצריך. מי ישלם על המחדלים? כולנו (מכיסנו). לא הפקידים, שהגו וניסו לממש את הרעיונות ההזויים, שצצו במוחם.