בלעדי: בשבוע הקרוב נחזה מקרוב במהלך של כניעת משרד התקשורת לבזק (עטוף במלל משפטי, שינסה לערפל זאת). כך מתחיל "חישוב מסלול מחדש" של "שוק סיטונאי", שיעורר כנראה בג"צים נוספים. מי אשם במצב וטרם שילם את החשבון על הכישלון?
מאת: אבי וייס, 9.10.15, 11:20

הסיום הקרוב של הדיון בבג"ץ, שהגישה קבוצת בזק כנגד משרד התקשורת בעניין הכללת הטלפוניה של בזק ב"שוק הסיטונאי" יהיה בדיוק לפי התסריט, שבזק תכננה, ושפרסנו בהרחבה בפני קוראינו, הרבה לפני שהסאגה הזו בכלל התחילה. 

עדכון: ביום א' 11.10.15 בזק משכה את עתירתה מבג"ץ, לאחר שהשיגה את מבוקשה (ששירותי הטלפוניה שלה בשוק הסיטונאי יתומחרו כרצונה, במודל שהציעה). אין להתרשם מהודעות משרד התקשורת בעניין זה, שכרגיל "עובד על הציבור".

התמצית של הסיום הלא מפתיע היא: משרד התקשורת יעבור בטלפוניה של בזק למסלול רגולטורי אחר, שמשרד התקשורת קורא לו Resell. באירופה קוראים לזה WLR (ר"ת: Wholesale Line Rental). ההודעה של בזק  לבורסה בדבר ההודעה של משרד התקשורת לבג"ץ מצויה להורדה כאן, למתעניינים. 

לצורך כך ייערך שימוע וכללי הרגולציה החדשים הללו יצטרכו לעבור אישור של שר התקשורת בנימין נתניהו וגם שינוי תקנות הדורשות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. שכן, המסלול החדש, ששמו Resell, מהווה סטייה מהותית מהמסלול של "השוק הסיטונאי"הקיים היום בישראל, שבנוי על רגולציה מסוג LLU, שמובילה ל-BSA, שמובילה ל- SLU, וזאת בשיטת חישוב כלכלית של "מחירים סיטונאיים" שנקראת TS-LRIC, שמזמן הפסיקו להשתמש בה באירופה. עוד על שינוי המסלול הזה וההשלכות הרגולטוריות שלו - בכתבה הבאה.

ברור לחלוטין שבקרוב לא תהיה הטלפוניה של בזק מצויה ב"שוק הסיטונאי". הדרך שנבחרה לצאת מהבג"ץ מבטיחה מאבקים ודיונים ארוכים. 

למה אנו חזינו נכון את ההתפתחות הזו ומשרד התקשורת נכשל? די פשוט: כשמתחמנים משהו בצורה גרועה ממש בהתחלה, הסוף חייב להיות גרוע וידוע . זה קשה מאוד "לעבוד על כולם" כל הזמן ולחשוב שכולם אידיוטים.

יותר פרטים על ההתפתחות הזו והתחזיות שלנו ניתן למצא בכתבות הבאות:
כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק
מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018
מתחמני המספרים במשרד התקשורת הוציאו שימוע (שלא דווח עליו) לבזק ולהוט
איך סלקום נפלה למלכודת של מחירי הג'יגות, שירות Multicast וה-OTT
איך בזק תמרנה את מש' התקשורת והבג"ץ להוציא את הטלפוניה מהרפורמה
מה יצא מבג"ץ בזק כנגד משרד התקשורת בעניין הטלפוניה?

ההפסד של משרד התקשורת בבג"ץ מול בזק והפנייה למסלול רגולטורי אחר וחדש, מעלים מייד 2 שאלות:
א. האם היה ניתן למנוע את ההפסד הזה?
ב. מי אשם בהפסד ומי אמור לשלם כעת בכסאו על הפאשלה הזו.

התשובה לשאלה הראשונה מאוד פשוטה: כן.

אני (ועוד מומחים) טענו בכל הוועדות, שעסקו ב"שוק הסיטונאי" בעשורים האחרונים, שיש ללכת בדרך רגולטורית אחרת, ששמה באירופה WLR. אגב, הגישה שמשרד התקשורת נוקט בה בשימוע לגבי בזק והטלפוניה, שימוע שיופץ בקרוב נקרא Resell, שהיא רק אחת מהשיטות של WLR, והשיטה הפחות מוצלחת.

בינתיים, ב-5 השנים האחרונות, הרגולציה של ה-WLR באירופה התפתחה מאוד מהר (לאור תהליכי פריסת הסיבים לבתים או לקרבת הבתים ויישום וקטורינג ברשתות בזק בכל רחבי אירופה, שאנו צועדים בנתיב שלה מבחינה רגולטורית, בהפרש של כ-20 שנה...).

כיום, המודל הרגולטורי ל"שוק סיטונאי", שמצליח בכל אירופה, קרוי  L2-WAP (ר"ת: Layer 2 Wholesale Access Products). לא אעסוק בכתבה זו ברגולציה המעודכנת הזו, כי ממילא משרד התקשורת תקוע הרחק בעבר וההסבר שלי לא יתרום כרגע מאומה לנושא שבו הבג"ץ עוסק בו ובקרוב יבוצע בגינו שימוע חדש. 

למה משרד התקשורת בוחר כל פעם בשיטה הרגולטורית הפחות מוצלחת מנקודת מבט ציבורית ורגולטורית? את זה רק חקירה של יחידת "להב 433" במשטרת ישראל יכולה לפצח. אני פשוט לא יודע. אולם, אם את "הפרשה הסודית", שיש בה צבר אדיר של מעשים לכאורה פליליים, לא העבירו (ראשי משרד התקשורת) לחקירת המשטרה, אין שום סיכוי, שיעבירו לחקירה את השאלה : איך משרד התקשורת בחר במסלולר הרגולטורי של LLU\BSA\SLU וכעת הוא קופץ ל-Resell? 

בכלל, משרד התקשורת, בגלל שאין לו "מושג ירוק" מה הוא עושה, בילבל בין עשרות סוגי רגולציות שונות בעולם התקשורת, שהתפתחו במשך למעלה מ-25 שנה באירופה, והפך אותן ל"סלט ירקות", כאילו זו רגולציה אחת. כך, ה-BSA (זו רגולצייה הוותיקה ביותר בשרשרת) התערבבה עם ה-ULL\LLU, ואחריו ה-SLU, אחריו ה-VULA, אחריו ה-Resale (בטלפוניה של בזק זה נקרא - Reselling או בקצרה Resell), וכיום יש מונחים חדשים ושונים לגמרי. 

יתרה מכך. בזק עצמה התריעה בפני משרד התקשורת, שהרגולציה באירופה מזמן ביטלה את המסלול הישן של הרגולציה על הטלפוניה, ולמעשה ביטלה כל רגולציה על הטלפוניה הישנה. מצ"ב מצגת קצרה וממוקדת המסבירה את התהליכים והשיקולים מדוע הרגולציה של "שוק סיטונאי" בוטלה על הטלפוניה הישנה באירופה (זו שבזק מספקת ללקוחותיה). בזק אף הציעה למשרד התקשורת את מודל ה-WLR בגרסה הישנה שלו (Wholesale). 

אולם,משרד התקשורת דחה את כל מה שבזק הציעה וזלזל בהצעות שלה (שכעת התקבלו במלואם), תוך פיברוק של אין ספור של נימוקים כלכליים ומשפטיים, שנכתבו ע"י הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, הרן לבאות (בתמונה למעלה)  ועוד כמה פקידים יותר זוטרים התלושים מכל מציאות (דוגמת עוזי לוי, מנהל תחום רישוי כללי), והיועצת המשפטית של משרד התקשורת -  דנה נויפלד (בתמונה משמאל).

כך, משרד התקשורת דחה על הסף ובלעג, את כל המסמכים, שבזק הציגה לבג"ץ. זאת, בנימוקים מצוצים מהאצבע, כמיטב המסורת של אבי ברגר. כעת, זה בדיוק מה שהולך להתבצע בשימוע. דהיינו: ניצחון של 100% לבזק. מה שמבטיח שכנראה יהיו עוד בג"צים, הפעם מטעם החברות המתחרות בבזק, שרואות ומבינות איך הן נפלו לפח, פעם אחרי פעם. 

אין למשרד התקשורת ולמנכ"לו מושג והבנה בדברים הכי חשובים והכי בסיסיים של "השוק הסיטונאי". המשרד הובל באף ע"י בזק, שניצחה בכל המאבקים שלה ותמשיך לנצח, כי היא מתמודדת מול גמדים, חולמים בהקיץ, "שתולים פוליטיים" וחפרפרות, שבראשן עמד השר לשעבר גלעד ארדן. מזמן היה צריך לפטר ולסלק משוק התקשורת את הגמדים, החולמים והחפרפרות הללו. הנזקים שהם עשו לשוק התקשורת הישראלי הם פשוט בלתי נסבלים. 

משרד התקשורת היה יכול לזכות בבג"ץ מול בזק. אבל, את העצות שלי לא קראו, או שקראו ולגלגו עליהן - בשני המקרים, המפסידים העיקריים מהתהליך הכושל הזה הם אזרחי ישראל. 

מי אשם במה שקורה כעת מול בזק והטלפוניה שלה בשוק הסיטונאי?
האשמים העיקריים כבר לא במשרד התקשורת והם: שר התקשורת הקודם גלעד ארדן, הממונה על ההגבלים העסקיים היוצא פרופ' דיויד גילה  ומנכ"ל המשרד הקודם, אבי ברגר. אולם, הם לא פעלו בחלל הריק. היו להם שותפים לתחמונים, להמצאות, לשליפות מהמותן ולמספרים המומצאים מקצה האצבע שלהם. 

אחד השותפים הבכירים הוא סמנכ"ל בכיר לכלכלה, הרן לבאות. לפני כשבועיים, קרה דבר מדהים, שקשור (כנראה) אליו. במשרד התקשורת החלו להכין עבודת מטה פנימית לאפשרות של דיון בבג"ץ בנושא ביטול (או צמצום) ההפרדה המבנית מעל בזק. עבודת המטה הזו הייתה אמורה להיות סודית והיא לא יותר מ"הכנת תרחיש" פנימי לדיון והמשך טיפול ברמה המשפטית הפנימית במשרד. הרן לבאות היה אחד מאלה, שהיו אמורים להכין חוות דעת בנושא. הנה, הפלא ופלא, ממש מייד לאחר שהוא סיים להכין את העמדה שלו, הנייר שלו דלף לתקשורת. 

הדליפה הזו עוררה מהומה רבתי וגם כאן התייחסנו אליה בשלילה. הקטע הכי עצוב בהדלפה חסרת האחריות הזו: בעלי ומנכ"לי החברות המתחרות בבזק, דהיינו: חברות הסלולר הגדולות, עמדו בפני "שוקת שבורה" וחשש לפשיטת רגל מיידית. אם הידיעה הזו הייתה נכונה (ולא מוכחשת בתקיפות, כפי שקרה, ע"י מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר), אזי חברות דירוגי האשראי היו מורידות את דירוג האשראי מעל חברות הסלולר המתחרות בבזק והן היו פושטות את הרגל תוך זמן די קצר. כך, קבוצת בזק הייתה מנצחת את כל מתחרותיה, עוד לפני שבכלל החל איזה דיון בהורדת ההפרדה המבנית מבזק. 

כדי למנוע אי הבנות, הרן לבאות מעולם לא הדליף לי איזה מסמך או איזה פריט מידע. הסיבה לכך די ברורה: הוא זוכה לניתוחים נוקבים כל הזמן מצידי: באתר זה יש לא פחות מ-24 מאמרים העוסקים בתרגילים ובתחמונים של הרן לבאות. המאמר המסכם אולי יותר מכל את מצבו בעיני נמצא כאן: חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל.

בנוסף, יש לי נסיון רב שנים גם בתחום המודיעין, ומעולם לא הייתי מוכן לקבל מידע ממקור שאני חושב שהוא לא מהימן ושהאמינות שלו בעיני היא אפס. 

כל עוד שר התקשורת היה גלעד ארדן והמנכ"ל אבי ברגר, הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה הרן לבאות היה יכול להיות בטוח במעשיו ולקבל גיבוי לכל תחמון, כי התחמונים הללו התאימו בדיוק לאג'נדה של השניים הללו. אולם, בקדנציה הנוכחית, הוא יודע שאין שום סיכוי שהוא יקבל גיבוי משלמה פילבר ומבנימין נתניהו. במיוחד אחרי דליפת המסמך שאמור היה להיות סודי, שהוא כתב. 

אז למה הוא נשאר בתפקידו? לא יודע. עצתי הברורה עבורו: תתפטר כל עוד אתה יכול לקבל פיצויים ולצאת בשקט מהשירות הממשלתי. בדרך החוצה, תעבור דרך המשרד של השותפה לתחמונים שלך, היועצת המשפטית של משרד התקשורת - דנה נויפלד.

אולם, כדי שאהיה מובן, עו"ד דנה נויפלד הייתה כבר צריכה ללכת הביתה מזמן. לא רק בגלל הבג"ץ הכושל הנוכחי נגד בזק (האשמה כאן נופלת קודם כל על אבי ברגר, שקיבל כבר את המגיע לו והלך הביתה). הסיבה שבגינה היא צריכה ללכת הביתה קרויה עו"ד תמר גולן. זהו פרק גלוי, שנלווה ל"פרשה הסודית", שעדיין סודית, שבו נעברה (לכאורה) כמות נכבדה של עבירות על חוקים, תקנות, נהלים, נורמות ופרוצדורות. זה לא דבר, שניתן להתנער ממנו בקלות. זו לא רגולציית "שוק סיטונאי", שניתן לכופף ולשנות בה את התנאים של הרגולציה, שתחול על הטלפוניה של בזק.

ההליכה של הצמד הזה הביתה וכמה שיותר מהר, יכולה לפתוח דף חדש ברגולציית התקשורת של מדינת ישראל.