פורסם עוד שימוע תלוש מכל מציאות בתחום השוק הסיטונאי

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> פורסם עוד שימוע תלוש מכל מציאות בתחום השוק הסיטונאי
משרד התקשורת ממשיך במסורת של התעלמות מהציבור ומנציגיו המוסמכים והוציא עוד שימוע בתחום "השוק הסיטונאי", שלא יוביל לשום דבר מועיל לשוק. בזק תמשיך "לקרקס" את משרד התקשורת ו"לעשות קופה" על חשבון המתחרות בה. 
מאת: אבי וייס, 17.5.16, 08:00שלמה פילבר

בעוד שבעולם מזמן עברו לסיבים עד הבית, אצלנו מתעסקים עם טכנולוגיות של שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.  למשל: באיחוד האמירויות הערביות (UAE) בוצעה פריסה של FTTH לבתים בכל רחבי UAE. כך, שכיום 85.4% מהבתים ב-UAE מחוברים בסיבים לפס הרחב במהירויות של כ- 500 מגה. בעומן (שכנתה הדרומית של UAE) החלו לפרוס רשת IoTבאירופה מתעסקים עם השדרוג של רשתות חברות הבזק ל-G.fast, ואצלנו מתעסקים שוב ושוב, בלי הפוגה, עם טכנולוגיות העבר, שלא קיימות כבר בשום מקום בעולם. 

במדינה, שמכנה את עצמה Startup Nation (אבל בפועל יש בישראל 2 מדינות שאין בינהן שום קשר, בגלל קשרי הון-שלטון, כמנותח בהרחבה כאן), יכול משרד התקשורת הישראלי להוציא באמצע 2016 שימוע בלי שאיש מבין למה זה קורה ומה המשמעויות של השימוע הזה.

ביום 2.5.16 הוציא משרד התקשורת הודעה לציבור ולתקשורת (כאן). באופן די מפתיע, רוב העיתונות לא ביצעה Copy & Past להודעה הזו ולא ניתחה אותה. למה? כי כנראה היו בהודעה יותר מדי מילים באנגלית (למעשה ראשי תיבות מוזרים דוגמת: SLA ו-BSA). 

כעבור מספר ימים, פורסם באתר המשרד (כאן) הנוסח המלא של השימוע הטרי. גם זה עבר בשקט ללא דיווחים בעיתונות המסורתית. אני די משוכנע, שמי שיצליח לקרוא את המסמך הזה מתחילתו ועד סופו, לא יצליח להבין אותו. זה לא מקרי.

הסבר: מסמך השימוע הארוך הזה לא מיועד לאיש. זה מהלך טכני הנוגע לבג"ץ 8976/14 (שאודותיו כתבנו בהרחבה כאן), שמשום מה היה חסוי זמן רב וכעת עומד להיגמר ב"קול ענות חלושה", תוך "מריחת השופטים" בבית המשפט העליון ע"י "קליקת הפרקליטים ועושי דברם". זה הכל. זה מספיק חמור (מבחינה ציבורית), אך אין לשימוע שום משמעות מעשית. 

מדובר (שוב) בנייר של שימוע הזוי לחלוטין, אוסף של מלל ארוך וחסר כל פשר מבית היוצר של משרד התקשורת הישראלי (היו מסמכים ארוכים יותר שהוגשו לשופטי בג"ץ, מאות עמודים של מלל חסר כל פשר, כמיטב היוצר של "קליקת הפרקליטים"). זה פשוט יוצא כחלק משלל "המריחות" של משרד התקשורת סביב "השוק הסיטונאי", שוק המתנהל "בהצלחה רבה" (לפי גרסת משרד התקשורת).

מי שלא מרגיש, יש כאן סדרת מהלכים, שבמכזם מהלכים מאוד מתוחכמים של בזק, ש"מורחת" את כולם ודי בהצלחה, מלמעלה עד למטה. התוצאות של כל המהלכים הללו מופיעות בדוחות הכספיים של בזק לבורסה... 


בתחום "השוק הסיטונאי" מאז שנולד ועד היום, עוסקים אנשים, שאין להם "מושג ירוק" במה מדובר, הכותבים מונחים שאין להם צל של מושג מה הם אומרים. "ועדת חייק" לא כללה אפילו מהנדס תקשורת קווית אחד עם ניסיון וידע מתאים בתחום מתגי התקשורת של בזק, והמצב הזה לא השתנה עד היום. לכן, הפוך מתחזיות משרד התקשורת, השוק הקווי מייצר לבזק עוד ועוד כסף ומתחרותיה שוקעות עמוק יותר (בנוסף לפארסה בשם גולן טלקום).. 

המשך הקרקס הבלתי נגמר הזה נמצא כעת בשימוע מקביל, שנועד להכניס את הוט למסגרת השוק הסיטונאי. עוד סרט דמיוני כמיטב מסורת ה-VR מבית היוצר של משרד התקשורת. למרות "הקלף הסודי" שמשרד התקשורת שלף לאחרונה נגד הוט (גיוס מנהל ההנדסה לשעבר בהוט), אין סיכוי למהלך הזה (שנפתח מול הוט) להצליח.  

למה השימוע החדש בנוגע לרמות השירות של בזק ב"שוק הסיטונאי" לא יצליח ויישכח די מהר (למעשה הוא כבר נשכח, כי איש לא מבין אותו ולא פרסם ניתוח אודותיו)?
  • כי כרגיל, ראשי משרד התקשורת חושבים, שהם מבינים הכל ויודעים הכל, ולכן אין צורך לשאול את הציבור ונציגיו המוסמכים בעניינים הנוגעים לציבור. השימוע הזה מופנה רק לבעלי ההון והעניין (מעבר לעובדה, שחצי מלוח התפוצה של השימוע מופנה לחברות, שלא קיימות). לכן ברור, שאין לשימוע שום סיכוי להצליח. כל עוד משרד התקשורת חושב, שהוא מקבל את רצון הציבור באמצעות חלימה בלילה, או איזה תהליך של טלקינזיס והעברת מחשבות, כך תיראנה החלטות משרד התקשורת הישראלי (מה שלא קיים בשום מדינה אחרת בעולם המערבי). 
  • כרגיל, מנכ"ל משרד התקשורת חושב, שכולם מטומטמים (יכול להיות שהוא צודק..), ולכן הוא יכול לזרוק בשימוע שפע של מונחים מקוצרים באנגלית, בתקווה שאיש לא ישים לב. אז אני שמתי לב, איך בעמוד השני של השימוע, הוכנסה טבלת השוואה לאירופה. אבל מי שהכניס את הטבלה החשובה הזו לשימוע שכח למחוק את המקור של הטבלה הזו באנגלית. באנגלית כתוב: Wholesale Line Rental 2013. מי שקורא את האתר הזה יודע שרגולציית WLR (ראשי התיבות של Wholesale Line Rental) לא קיימת במדינת ישראל. יתרה מזה: ניסיון של מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) להכניס את הטלפוניה של בזק למסגרת רגולטורית של WLR, נתקל בהתנגדות רבתית של כולם (החל ממשרד האוצר וכלה ב"חפרפרות" שיש במשרד התקשורת עצמו), והרעיון הזה נפל ומת. אז איך פתאום ה-WLR "קם לתחיה" וחזר לככב במסמך שימוע חדש, כאשר אין דבר כזה בישראל?? לכן, אי אפשר להשוות תפוחים לעגבניות, או להשוות BSA ל-WLR!
  • אם לא די בכך, השימוע מטיל חובה על בזק (ומשום מה גם על הוט) לפרסם באתר שלה שפע של נתונים ומידי חודש על פעילות הטכנאים של החברה (כל מה שהם עשו בפירוט מלא, יומי ושעתי, אצל כל לקוח). לא שמעתי בשום מדינה בעולם, שחברות התקשורת מפרסמות את פעילות הטכנאים שלהן באתר האינטרנט של החברה. מהיכן צץ הרעיון האידיוטי הזה לשלמה פילבר? האם הרעיון הזה בא לו בחלום (אותו חלום בו הוא קיבל את ניתוח ציפיות הציבור לרמת השירות ב"שוק הסיטונאי")?? שאלה מעניינת ביותר. ברור לי, שמדובר בבדיחה נוספת ל-1 באפריל, שתיגרס בקרוב ב"מגרסה של שמילה".



 
 
Bookmark and Share