כך לדברי פרופ' ירון זליכה, שהסביר באירוע השקת ענן ה-ERP של אורקל, מדוע הפער בינינו לבין מדינות המערב מתרחב. בכל מדד אפשרי אנו נופלים לתחתית הרשימה העולמית. לדבריו, התהפך הכיוון של מסלול הקריירה של הבכירים האחראים לרגולציה במדינת ישראל: כיום הם באים משירות בעלי ההון וממשיכים בכך בתפקידם בשלטון. ניתוח השפעת קשרי הון-שלטון על הנעשה בשוק התקשורת הישראלי. ובנוסף, ברפורמת הסלולר הציבור לא חסך מאומה. הוצאות הסלולר למשפחה גדלו ב-5 השנים האחרונות.
מאת: אבי וייס, 12.5.16, 19:34

באירוע השקת שירותי הענן של אורקל ל-ERP (כמפורט כאן), התחדדה העובדה, שבישראל נוצרו 2 מדינות, שאין ביניהן שום קשר (למרות שהן שוכנות על אותו תא שטח הנקרא מדינת ישראל):

• מדינת ההיי-טק. זו מדינה זעירה ומתקדמת ביותר, מבוססת חברות הזנק וחברות הייטק מסוגים שונים, מדינה הנמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית, עם רמת חיים טובה של אלה החברים במדינת ההייטק הזו, עם איכות חיים טובה ושעיקר הכנסותיה מקורם מייצוא של הטכנולוגיות, שתושבי ישראל בכלל לא מכירים, למרות שהם פותחו כאן. סביב מדינת ההייטק יש מערכות משיקות ,שהצטרפו במידה מלאה או במידה חלקית ל"מדינת הייטק" ובכלל זה: מערכת הביטחון על זרועותיה, חלקים ממערכת החינוך וההשכלה על שלוחותיה, חלקים קטנים ממערכת הבריאות ועוד. משרדי הממשלה המטפלים בתחומים הללו גם הם יחסית מתקדמים, דוגמת משרד הכלכלה ובמיוחד המדען הראשי (ביחידה החדשה: הרשות הלאומית לחדשנות), משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, החלק במשרד רוה"מ המטפל בסייבר, ובמשרדים אחרים קצת פחות דוגמת: משרדי החינוך והביטחון. 
• מדינת כל השאר. זו מדינה הנמצאת בפערים חברתיים עצומים (הכי גדולים במדינות ה-OECD), ברמת חיים, שהולכת ומתרחקת מהנעשה במערב, בפער הולך וגדל בתפוקה הממוצעת מול המערב, עם רמת שחיתות מדהימה, רמת אי-תחרותיות מדהימה (מקום 141 מתוך 148 מדינות הנמדדות בעולם ברמת התחרותיות שלהן). במדינה הזו אין כמעט מכרזים (כמעט הכל, לרבות בתחומים הכי חיוניים, נעשה ב"פטורים ממכרזים" למקורבים לצלחת, בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח לשנה, ב"תעשיית פשע ממשלתית"). מה שכן יוצא למכרז, נופל קרבן ל"תיאום מחירים" ומניפולציות בין מתחרים (דוגמת "קרטל המחשוב"). מעטים מצליחים להילחם בשיטה הזו, מפני שהיא מוגנת (בין היתר) ע"י "קליקת הפרקליטים", שעושה כלל העולה על רוחה, ששולטת בחלקים ממערכת המשפט, בנציבות שירות המדינה, ובמשרד המשפטים (למרות ששרת המשפטים איילת שקד, מציגה בדבריה אידיאולוגיה הפוכה, של שקיפות ועבודה למען הציבור. אולם, המנכ"לית שלה, אמי פלמור היא חלק מה"קליקה"). משרדי הממשלה של "מדינת כל השאר" הם גופים שנתקעו בעבר (משרד התקשורת הישראל נתקע בעידן הפקס, טכנולוגיה של המאה ה-19, שזה הכלי המרכזי של הקשר בין משרד התקשורת לציבור. בספק אם השינוי הארגוני במשרד יסיים את המצב העגום הזה). 

פרופ' ירון זליכה, (בתמונה למעלה), שהופיע בסיכום אירוע השקת שירותי הענן של אורקל (בחלט יוזמה נועזת של ראשי אורקל בישראל להזמין אותו להרצות בכנס), הסביר בצורה מאוד נוקבת ובהירה מדוע הגענו למצב הזה. לדבריו הכל מתחיל ונגמר בקשרי הון-שלטון, מה שמוריד את איכות החיים של תושבי ישראל, משאיר את ההון בידי מעטים, פוגע ברמת החיים של רוב תושבי ישראל, בגלל יוקר המחייה, שמקורו בשליטת בעלי ההון בכל, במיוחד בשלטון.

לדבריו, בשנים האחרונות חל מהפך במסלול הקריירה של פקידי ממשלה בכירים, שאמונים על הרגולציה ואכיפת החוק על המגזר העסקי בישראל. בעבר, פקידים בכירים, שהגיעו לתפקידים בכירים בגופי הרגולציה השונים, החלו במהלך הקריירה שלהם לתת "הטבות" ויחס מועדף לבעלי ההון, כדי שיזכו למשרה מפנקת ובכירה אצלם אחרי פרישתם מהממשלה. כיום, נוצר מצב הפוך: לממשלה, לתפקידים הרגישים הללו, מגיעים פקידים בכירים אחרי ששרתו בנאמנה את בעלי ההון. אותם בעלי תפקידים, מיומם הראשון בתפקיד הרגולטור הממשלתי, ממשיכים לשרת את בעלי ההון. כך, כל הקריירה שלהם, כולה רצופה קשר של הון-שלטון, ולא רק בציפייה לתפקיד עתידי. 

להמחשת התופעה החדשה הזו הציג פרופ' ירון זליכה את המקרה של מינוי מיכל הלפרין (בתמונה משמאל) לתפקיד החשוב של הממונה על ההגבלים העסקיים.

לדבריו, היא שרתה במשך שנים את בעלי ההון (לרבות תשובה ותנובה) וכעת עברה לשרת אותם מהתפקיד של הממונה על ההגבלים העסקיים והחלה לבצע זאת במרץ רב, מהיום הראשון שנכנסה לתפקידה הבכיר בממשלה.

אנו חשפנו כבר החלטה אחת לא סבירה של מיכל הלפרין, בדיוק בעניין זה (רכישת גולן טלקום ע"י סלקום), בהחלטה שבוצעה על ידה ללא כל בסיס עובדתי, הגיוני או חוקי, כמנותח בהרחבה כאן.

בקרוב נתייחס להחלטה טרייה יותר שלה, גם כן החלטה מנותקת מכל עובדה, חוק והיגיון, בעניין מיזוג זאפ ו-Click2Eat. 

פרופ' ירון זליכה: "ישראל היא המדינה הכי לא תחרותית במערב, המתאפינת במחירי הדיור, הרכב, המזון והגז הגבוהים ביותר. ברקע לכך - חולשתה של רשות ההגבלים לאורך שנים. במקום לחזק את הרשות, ממנה הממשלה ממונה מנוגדת עניינים, שכלל לא היה מותר למנותה מלכתחילה, אולם הלפרין תמצא מולה אישי ציבור שלא מוכנים לאפשר לה ולחבריה להמשיך לרמוס את הציבור".

לרשימה של פרופ' ירון זליכה, בעניין קשרי הון-שלטון, אני אוסיף את צמרת משרד התקשורת, במיוחד את המנכ"ל הנוכחי, שלמה פילבר, (בתמונה משמאל), שהוא לא יותר מ"סוכן מכירות של בזק" שעושה הכל (כולל להמציא ולתחמן בקצב בלתי נלאה את כולם), בלי למצמץ ובלי להתבלבל (הוא הרי עו"ד בהשכלתו). 

בניגוד לתחומים כלכליים אחרים בישראל (דוגמת הבנקאות והפיננסים, התעשייה המסורתית, הקמעונאות והמסחר ועוד), שנתקעו בפער של כ-10 שנים מול העולם המערבי, באימוץ טכנולוגיות והרגלי עבודה מתקדמים, ויש ביכולתם לצמצם את הפער הזה בשנים הקרובות, משרד התקשורת הישראלי נתקע בפער של 176 שנה אחרי המצאת הפקס, ולא סביר שניתן יהיה לצמצם את הפער הזה בטווח הזמן הנראה לעין. 

הגענו למצב האומלל הזה (במשרד התקשורת הישראלי) , בדיוק כפי שפרופ' ירון זליכה הציג, בגלל קשרי הון-שלטון. בעבר, היו שרי תקשורת, שבלטו בתחום הזה (דוגמת פואד בן-אליעזר, אהוד אולמרט, אברהם הירשזון, אריאל שרון ז"ל), אבל השיא של הקשר הזה היה בקדנציה של השר משה כחלון כשר התקשורת. הנזקים, שהוא גרם לכלכלת ישראל ולשוק התקשורת, הם של עשרות מיליארדי ש"ח וכמות התעלולים פרי הבאושים של קשרי הון-שלטון אצלו יכולה למלא ספר שלם (פרק אחד מהספר הזה, תוכלו לקרא כאן). 

משה כחלון (בתמונה משמאל), ממשיך בתעלוליו וביצירת נזקים לשוק התקשורת בישראל, בכך שהוא משקר במודע לציבור, כדי להאדיר את כוחו הפוליטי, שנולד תוך כדי יצירת מצג שווא.

זה לא חדש, שיש פוליטיקאים ממולחים, ש"עובדים בעיניים" על מדינה שלמה לאורך זמן. דוגמה הכי בולטת מהעשור האחרון: נשיא ארה"ב ברק אובמה, שנבחר פעמיים לנשיאות על סמך מצג שווא לאזרחי ארה"ב. זו דוגמה בולטת לפוליטיקאי יוצר אשליות, שאף הצליח לשכנע גופים, שאמורים להיות רציונליים בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם, דוגמת "ועדת פרס נובל" השוודית. כך, ברק אובמה קיבל "פרס נובל לשלום" על שלום שלא היה ולא נברא, אלא בנאומיו.

נחזור למשה כחלון שלנו. אביא ציטוט טרי מפיו (ב"בטאון הלוחם" גיליון יום העצמאות מאי 2016), ציטוט שגם עיתונאים רבים מצטטים כל הזמן (לאחרונה דה-מרקר כאן): "ארבע שנים לרפורמה בסלולר: הציבור חסך מיליארדים". הרי משה כחלון יודע את הנתונים האמיתיים ולמרות זאת ממשיך "לעבוד בעיניים" על הציבור ועל העיתונאים, שמזינים מצידם (בעיוורון מוחלט), את הציבור בפנטזיה הזו.

ברפורמת הסלולר לא רק שהציבור לא חסך מאומה, עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוצאות הסלולר הממוצעות למשפחה בישראל לא ירדו (אלא אפילו עלו במעט, ב-5 השנים האחרונות). הציבור בישראל הפסיד מיליארדי ש"ח, המון מיליארדים (פרטים נוספים, למי שמעוניין לצלול במספרים - כאן, כאן וכאן).

מכאן, לא רק שהציבור לא חסך כסף בהוצאות הסלולר שלו ב-5 השנים האחרונות, נוצרו ב"מהפכת הסלולר של משה כחלון" 5 תופעות ציבוריות וטכנולוגיות חמורות ביותר גם יחד:

• כמות רשתות הסלולר במדינת ישראל ירדה בתקופה זו מ-4 רשתות די טובות (בקנה מידה מערבי, כפי שהיה לפני כ-5 שנים) ל-3 רשתות סלולר עלובות ומקרטעות דהיום, שמתאימות למדינות מוכות רעב, מלחמות אזרחים ומגיפות באפריקה. 
• "איכות השירות" ברשתות הסלולר ירדה פלאים ואין כל מענה מתאים או בכלל לרמת הביקוש המתפתחת של הצרכנים ומכשירי הקצה (סמארטפונים) המתקדמים שברשותם. עליית הביקוש ל-Data ברשתות הסלולר נמצאת בעלייה אקספוננציאלית ובישראל אין שום היערכות להתפתחות הזו.
• כל הנורמות, התקנות והחוקים של עולם התקשורת נשברו וההפקרות הפכה להיות הנורמה השכיחה. גולן טלקום, עד רגע זה, לא נענשה על תעלוליה, מהיום שעלתה לאוויר ועד עצם היום הזה. 
• חברות הסלולר הוותיקות עומדות, מזה מספר שנים, בפני מצב כלכלי קשה וחוסר ודאות רגולטורית. כך, שאי אפשר להתקדם בטכנולוגיות הסלולר ופשוט נתקענו הרחק מאחור מול העולם המערבי. למשל: אין בישראל רשתות IoT ניידות וגם לא תהיינה כאלו בטווח הזמן הנראה לעין. אין בישראל שירותי ענן בסלולר, מה שקיים בכמעט כל מדינות ערב וכך הלאה והלאה. גם המחשבה והתכנית של השרים כחלון וארדן שחברות הסלולר תתחרינה בבזק ובהוט, פשטה את הרגל. גם אנלימיטד תפשוט את הרגל בקרוב. כך, ישראל מידרדרת בתחום הסלולר והאלחוט (וגם בתחום הקווי) מול כל העולם. כל שנה המצב יותר גרוע והפער ביננו לבין העולם - מתרחב. 
• חשש לעלייה בתחלואה מסרטן, כתוצאה מהעלייה התלולה של הקרינה הסלולרית (פחות אנטנות = יותר קרינה סלולרית). אלה נזקים אפשריים ארוכי טווח, שקשה כרגע לאמוד את היקפם הכספי או הבריאותי. המשרד להגנת הסביבה (גם משרד ממשלתי המוחזק ע"י שר מ"מפלגת החלומות באספמיה" של כחלון, השר אבי גבאי), חדל לתפקד בנושא הזה ומפחד מהצל של עצמו ולא מניע את החקיקה הנדרשת כדי שאפשר יהיה בישראל, בדומה לנעשה בכל העולם, להקים אנטנות סלולר ואלחוט, והרבה. למשבצת הזו של "שיגעון הקרינה" בישראל נכנסו ראשי ערים חסרי כל שכל, ידע והבנה, דוגמת ראשי העיר חיפה יונה יהב, שאסר לאחרונה שימוש ב-WiFi במוסדות החינוך בחיפה. הוא לא ה"משוגע" הראשון בתחום"שיגעון הקרינה הסלולרית", שקיימת רק במדינת ישראל. המובילה בתחום זה הייתה, ללא ספק, ראש העיר לשעבר של הרצליה, יעל גרמן, שהביאה לנזק בלתי ניתן לתיקון בכיסוי הסלולרי וברמת השירות הסלולרי לתושבי הרצליה.

עדכון 26.5.16: פרופ' ירון זליכה ועו"ד אופיר נאור הגישו אתמול (25.5.16) עתירה לבג"ץ נגד הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, בדרישה למנוע ממנה לשנות את הסעיף בחוק ההגבלים הקובע שמחיר לא הוגן של מונופול הוא גם מחיר מופרז.

לדברי התובעים, "מדובר בעיסוקים שבהם עו"ד הלפרין מפרה בבוטות ובריש גליי את הסדר ניגוד העניינים שנחתם עמה". בכך הם מתייחסים להיתר שהלפרין קיבלה ממשרד המשפטים לעסוק בסוגיה, לאחר שהביאה לידיעתו את השלכות הנושא על תנובה, שאותה ייצגה בעבר. העותרים טוענים כי החלטת משרד המשפטים לאפשר להלפרין לשנות את הפרשנות של קודמה בתפקיד דיויד גילה "נגועה בחוסר סבירות קיצונית".

חוק ההגבלים קובע כי אסור למונופול לגבות מחיר שאינו הוגן. גילה אימץ את הגישה האירופית וקבע שמחיר לא הוגן הוא גם מחיר גבוה מדי - ולא רק מחיר נמוך שנועד לדחוק מתחרים (מחיר טורפני). בתי המשפט החלו לפסוק על פי פרשנות זו בתביעות ייצוגיות שהוגשו בשנה האחרונה, ונסמכו גם על גילוי הדעת של גילה. מיכל הלפרין הודיעה על הקפאת הפרשנות של גילה, הבהירה שזו כבר אינה עמדתה של רשות ההגבלים והוציאה את גילוי הדעת לשימוע ציבורי.

התובעים טוענים כי "תפקידיו וסמכויותיו של הממונה נקבעו בחיקוק, והפעלתם אינה נתונה לשיקול דעתו, או להכרעה במעין משאל עם". הם הוסיפו כי העתירה מוגשת "לביטול החלטת הרשות לבחון מחדש את המדיניות לעניין אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי מונופולין, שנקבע בגילוי הדעת שפורסם על ידי הממונה הקודם. כמו כן, בית המשפט מתבקש להורות לרשות לאכוף את האיסור על גביית מחיר מופרז, וכן במסמך גילוי הדעת העולה עמה בקנה אחד". בית המשפט העליון העניק לנתבעים ארכה להגיב עד ה-7 ביוני 2016.

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר כי כבר ב-18 באפריל 2016 הודיעה הרשות כי היא בוחנת מחדש את מדיניותה בנושא מחיר מופרז של מונופולים, והזמינה את הציבור כולו להביע עמדה מנומקת בנושא. הממונה פועלת באופן מדוקדק על פי הסדר ניגוד העניינים שנקבע לה. עם זאת, כל צד שנפגע כלכלית מפעולות הרשות זכאי ורשאי להגיש עתירה לבג"ץ, שיבחן שוב את נושא ניגוד העניינים.