הניתוח הכירורגי הזה ייכשל, בדיוק כמו שנכשל כישלון חרוץ הניתוח (שבוצע פעמיים) להפרדת משה כחלון מאחותו (עמליה זרקא) בהוט. הגבלות על פוליטיקאים לא יוצרת יושרה וטוהר מידות בשירות הציבורי ברמות הגבוהות ביותר, אלא יוצרת "תרגילי עקיפה" חדשים והרבה יותר מתוחכמים. מי שמשלם את המחיר בשוק התקשורת זה כלל עם ישראל, שימשיך להיתקע עם תקשורת ורגולציה השוקעים והולכים היישר לתהום.
מאת: אבי וייס, 15.6.16, 19:30 
עמדה: אלה שהובילו את המהלך, שבו היועמ"ש אסר על רוה"מ ושר התקשורת ביבי נתניהו (בתמונה) לעסוק בענייני הרגולציה של קבוצת בזק, בגלל ההיכרות האישית שלו עם שאול אלוביץ' הבעלים של בזק (כלומר, לא לעסוק ברוב מוחלט של ההחלטות, שיש לקבל בשוק התקשורת הישראלי. המסמך המלא של ההחלטה מצוי כאן), ודחף להעביר את הסמכות לקבלת ההחלטות אולי לשר יריב לוין, עשו רק נזק לעם ישראל בכלל ולשוק התקשורת בפרט.
אנשים נאיבים חושבים, שבדרך כזו (באמצעות הגבלות משפטיות), לפתע הפוליטיקאים הקיימים בישראל יהפכו ל"צדיקי הדור". הם טועים ומטעים. אין דבר כזה. התרומה היחידה שלהם היא לא לטוהר המידות בשירות הציבורי, אלא לנפילה החופשית לתהום של שוק התקשורת הישראלי.
במציאות, שאני מכיר היטב, על שר התקשורת משה כחלון הוטלו (ופעמיים) מגבלות של היועמ"ש לא לקבל החלטות בענייני הוט, בגלל שאחותו ( עמליה זרקא) הייתה ועודנה סמנכ"לית בכירה בהוט. זה קשר אישי הרבה יותר הדוק, מחברות סמלית ולא קרובה בין ביבי נתניהו ל שאול אלרוביץ'. אולם, אלה, שדחפו בזמנו לניתוח הכירורגי הזה, של הפרדה בין האח והאחות, לא בדקו מה קרה אחרי הניתוח.
ובכן, הניתוחים הללו תמיד נכשלים. העיתונות הישראלית היא קצרת רוח וברובה גם לא מקצועית, ולכן בכלל לא נבדק על ידה מה שיצא מהניתוח הזה: הוט הרוויחה בגדול, בקדנציה של משה כחלון. כל הפרטים מצויים בהרחבה כאן ו כאן.
אנשים לא מעוניינים לשמוע את הפרטים הללו, שמצביעים חד-משמעית, שהניתוח הזה (בין משה כחלון ואחותו) נכשל כשלון חרוץ. אני גם סיכמתי את הרווח הזה: כל אחת מההחלטות של משה כחלון בענייני הוט, שכביכול היה אסור לו לעסוק בהם, "תרמו" להוט בין עשרות ומאות מיליוני ₪ להחלטה, ועד מיליארדי ₪.
הנזק, שמשה כחלון יצר בשוק התקשורת, היה פשוט אדיר ממדים. הכל תודות לכמה אנשים הזויים, שחשבו ועדיין חושבים, שהם יכולים לבצע "ניתוח מצפון ומוסר ציבורי"בכפייה אצל נבחרי ציבור בישראל.
כשגלעד ארדן נכנס לתפקיד שר התקשורת הבא, הוא החליט "לכסח" את כל ההחלטות קודמו (משה כחלון). בדיוק כמו כל שרי התקשורת הוא סרב להקשיב לציבור, ולכן יצר (ביחד עם יד ימינו, אבי ברגר) נזקים לא פחות גדולים לשוק התקשורת. אצלו, אגב, סלקום הייתה הפייבוריטית, בלי כל קשר משפחתי ברור...
הנושא של " קשרי הון שלטון" הוא כל כך בסיסי בישראל, ששום ניתוח כירורגי - משפטי לא יכול להצליח.
במציאות, "קליקת הפרקליטים" והמעגלים התומכים בהם (קליקה מגוונת שאין לה אינטרסים משותפים מיוחדים, מלבד אינטרס אחד: "לשמור על התחת אחד לשני"), ממציאים כל פעם תרגילים משפטיים מתוחכמים יותר, כדי להשיג את יעדם. כך, תהליכים נמשכים שנים במקום שיימשכו חודשים וכך שוק התקשורת פשוט ממשיך לשקוע.
מדינת ישראל הידרדרה תוך שנה ממקום 19 בממוצע למקום 38 בהשוואה עולמית של הפס הרחב הקווי ולמקום 58 בפס הרחב הסלולרי. אלה הנתונים של האו"ם (ITU) לסיכום 2015 בתקשורת. במדדים אחרים מצבנו נהיה רע יותר (למשל בתחום IPv6 וגם בתחום ה-IoT אנו כמעט במקום אחרון בעולם) ומקומנו בכל תחום בעולם התקשורת ממשיך להידרדר במהירות גם ב-2016.
אך לפני יומיים חשפתי כאן, איך התהליכים הללו מתבצעים הלכה למעשה, בחשיפת מסמכים מקוריים בתחום "תפירת מכרזים" בין שר התקשורת לאלה המבצעים זאת בפועל. בגלל שהעניין נהיה כל כך רגיש, "קליקת הפרקליטים" המציאה פטנטים חדשים, למשל, בנש"מ (נציבות שירות המדינה), איך "לתפור מכרזים" "בלי שנרגיש". אלה 2 המקרים הטריים ביותר שחשפתי:
- מינוי עו"ד ליאת גלזר לתפקיד היועמ"ש של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר לבט"פ גלעד ארדן..
- מינויים מוזרים במועצת הכבלים והלוויין בראשות ד"ר יפעת בן-חי שגב. זה כולל גם את המינוי של שמילה מימון ותמי לשם כחברי מועצה, דבר תמוה ביותר בהיותם ב"ניגוד עניינים" בולט.
נש"מ מצאו פטנט כדי שלא נדע איך זה "מבושל": מינוי "ועדת בוחנים" חסויה באגף בחינות ומכרזים בנש"מ. ככה זה עובד. כעת זה הפך להיות חסוי... כמו "הפרשה הסודית"...
כך, "קליקת הפרקליטים" וכל מי שמחובר אליה, ממשיכה בדרכה, רק בתרגילים חדשים כל פעם. פשוט, ממציאים תרגילים הרבה יותר מתוחכמים כל פעם, למשל, ש"קליקת הפרקליטים" תחקור את עצמה בעצמה, בגין חשד לעבירות פליליות... פשוט המצאות ענק מקוריות, שאפשר לבנות על זה סטארטאפים מזן חדש לגמרי...
כך, גם "קליקת הפרקליטים"הצליחה להפיל מתפקידה את השופטת הילה גרסטל נציבת נבת"ם (נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים), אישה אמיצה בעלת מצפון ויושרה, שהפריעה להם בתעלוליהם. לכן, בטוח שהם ימצאו תעלולים חדשים כדי לעקוף כל מגבלה, גם זו החדשה שהוטלה על ביבי נתניהו.
כך, הגענו למצב האומלל, שבו בשוק התקשורת הישראלי נשארה רק חברת תקשורת אחת מצליחה, יציבה ומרוויחה. המתחרה שלה, קבוצת הוט, מזמן הייתה פושטת רגל, לולא כל הרגולציות הכבדות והיקרות בשוק התקשורת לא חלות עליה (דוגמת: "הפרדה מבנית קשיחה", "פריסה אוניברסלית", "שוק סיטונאי", "שירות חיוני"). זאת, עוד מימיו של משה כחלון כשר התקשורת. גם כיום זה לא חל עליה, כי הרי משה כחלון לא נעלם מהנוף הפוליטי.. כעת הוט חולמת לבלוע את גולן טלקום, גם כן המצאה "יצירת כפיו" של כחלון, שמתה על שולחן הניתוחים, במהלך הניתוח... בשולחן ניתוחים סמוך מתה "יצירת מופת" אחרת של משה כחלון ושמה IBC-Unlimited.....
במקום לקבל החלטות היום, ההחלטות הללו יידחו למועד לא ידוע, עד שייבנו כל התרגילים החדשים. הרי גם בעוד שנתיים ושלוש נישאר בדיוק עם אותה בזק. שום שחקן חדש ומצליח לא ייוולד לפתע בשוק התקשורת הישראלי. אין דבר כזה.
לכן, מה זה משנה אם על ההחלטות יהיה חתום השר יריב לוין (או כל שר אחר) ולא ביבי נתניהו? צריך קודם כל לבדוק מה טוב לשוק הישראלי ולעם ישראל.
הכאוס הקיים בשוק הסלולר והטרגדיות הקיימות בשוק הקווי, לא ייפתרו עי"כ שמפרידים בניתוח כירורגי את ביבי מאלוביץ'. זה פשוט שטויות ואי הבנה של המציאות. לאלו שהובילו את המהלך הזה אין מושג איך עובד השירות הממשלתי ובכלל לא אכפת להם משוק התקשורת ומעם ישראל.
המחשבה שביבי יושב עם שאול אלוביץ' ודן אתו על "הורדת ההפרדה המבנית" מבזק, או בנושאים רגולטריים אחרים, היא פשוט טמטום. אין מצב כזה. אלוביץ' יכול לשבת עם ביבי אלף פעמים, וזה הכל "אוויר". "חארטה". זה בכלל לא עובד ככה. השנאה של מובילי המהלך הזה לביבי ולבזק פשוט העבירה אותם על דעתם והיועמ"ש החדש נגרר לכך ברוב טיפשוטו.
בתחתית המאמר יש לינק למחקר טרי מה התפקיד של חברות התקשורת בכלכלה הדיגיטלית בעולם המערבי. שום דבר מזה לא מתקיים בישראל. העיתונאים וחברי הכנסת שיצרו את הפיגור הזה במו ידיהם, בתרגילי ניתוח כירורגי-משפטי, בכלל לא מבינים מה כתוב במסמך הזה (מעבר לכך שהוא באנגלית...).
המציאות הכאוטית של שוק התקשורת הישראלי דורשת פתרונות מהירים, שכעת יידחו למועד בלתי ידוע, עד שהתרגילים החדשים יומצאו, כדי לעקוף את המגבלות החדשות, ששוחרי הצדק דחפו, ולא השיגו בזה מאומה, מלבד נזק מתמשך לעם ישראל ולשוק התקשורת.
בהזדמנות זו מומלץ מאוד להיזכר מה כתב בפוסט האישי שלו הכתב והתחקירן רביב דרוקר, לפני ש"הפך את עורו", על ד"ר אביחי מנדלבליט ב-4.1.16 ופרסם זאת תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "המסמך המלא של ויינשטיין על מנדלבליט והשאלה המטרידה – האם אפשר למנות ליועהמ"ש אדם ששיקר בחקירותיו?".
|
|
 |
|
|
