תעלומה: מי בצמרת משרד התקשורת הטעה בכוונה את השר יריב לוין?

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> תעלומה: מי בצמרת משרד התקשורת הטעה בכוונה את השר יריב לוין?
חשיפת ההטעיה של השר יריב לוין, ששימש כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, כשענה מעל לדוכן הכנסת לשאילתה של ח"כ נחמן שי בעניין שמות המתחם (דומיינים) בישראל. התשובה שהקריא הוכנה לו במשרד התקשורת. פרק רביעי בסדרה: "איך עובדים בעיניים על חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת".  
מאת: אבי וייס, 9.2.17, 07:30

לפני שנה פרסמנו כאן מאמר תחת הכותרת: "השר יריב לוין (שר התיירות) "מרח" בכנסת את ח"כ נחמן שי בנושא הדומיינים". כתבנו את המאמר בגלל שלתשובת השר יריב לוין, לשאילתה המפורטת של ח"כ נחמן שי לא היה שום קשר לשאלה, והתשובה הייתה ממש תלושה מכל מציאות. 

בינתיים, באופן מפתיע האמת מתחילה לצאת לאור, לאור חשיפת המצגת של מנכ"ל איגוד האינטרנט (יורם הכהן), שהוגשה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשותו של ח"כ אורי מקלב.

באופן לא מפתיע, השגיאות, ההטעיות והתחמונים במצגת של מנכ"ל איגוד האינטרנט, מופיעים כמעט באותם ניסוחים או בניסוחים די דומים בתשובה, שהשר יריב לוין הקריא בכנסת (המסמך המקורי מצוי כאן, למתעניינים), תשובה, שהוא קיבל ממנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר), ושהנוסח שלה הוכן (לכאורה) ע"י אחד מעובדי המשרד הבכירים.

לא נהיה מופתעים, אם יתברר בסופו של המהלך, שהתשובה הזו בכלל לא הוכנה במשרד התקשורת, אלא באיגוד האינטרנט. בדיוק כמו מה שקרה כנראה למחברי הדו"ח בלשכה המשפטית של הכנסת, שכתבו חוות דעת מוטעית לוועדת המדע והטכנולוגיה, בדיוק בנושא זה. 

בהמשך המאמר נצביע על השגיאות וההטעיות, שהטעו את השר יריב לוין, הטעיות, שחלקן כבר נחשף ב-3 פרקי הסדרה הראשונים (כאן, כאן וכאן). לכן פנינו בדחיפות להנהלת משרד התקשורת בשאלות הבאות:
"בהמשך למה שהשר יריב לוין נתן מענה לכנסת ישראל לפני כשנה (מצ"ב כאן בקובץ), כמתואר בכתבה כאן, ולאור עובדות חדשות, שנחשפו אך לאחרונה (ממצגת של מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי – כאן, כאן וכאן), נשאלות השאלות הדחופות הבאות:
1. מי במשרד התקשורת הכין את המענה המטעה של השר יריב לוין לכנסת ישראל בעניין שמות המתחם (דומיינים)?
2. מהיכן נלקחו הנתונים המוצגים במענה של השר יריב לוין? מי בדק ואישר את נכונות הנתונים שיש במענה של השר יריב לוין?
3. במסמך של השר יריב לוין נכתב כך: "החל בשנת 2015 משרד התקשורת בתהליך לימוד של המדיניות הממשלתית (במידה וקיימת) בתחום ניהול שמות המתחם בסיומות הלאומיות, במדינות מערביות בעולם. במסגרת זו המשרד בוחן את ההיבטים השונים הקשורים בנושא זה, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות מיטביות בעניין." מה משרד התקשורת למד בנושא זה מאז 2015 והיכן זה פורסם?"

תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

מהן השגיאות המרכזיות שבהן השר יריב לוין הוטעה?
כל המסמך, שהשר יריב לוין הקריא מעל דוכן הכנסת, הוא שגוי. אבל נציג כאן רק כמה דוגמאות בולטות להמחשה. ונתחיל ממש מהפרק הראשון במענה של השר, שתצלומו נמצא כאן:
מסמך 1

העובדות הן כדלהלן:
1. מסמך המדיניות לא נחתם ע"י שר התקשורת ראובן ריבלין, אלא ע"י סגן רוה"מ ושר התקשורת פואד בן אליעזר (ז"ל). ראובן ריבלין חתם רק על שינוי סעיף קטן במדיניות הנוגע לשירות לוויני. הלינק כאן וזה המסמך היחיד שקיים באתר משרד התקשורת ובכלל:
http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/5/545.pdf
2. למרות שאיגוד האינטרנט החל כבר ב-1997 לנהל את שמות המתחם בישראל, המסמך של השר פואד בן אליעזר ז"ל וגם התיקון הזעיר של השר ראובן ריבלין, לא הזכירו ואפילו לא ברמז את איגוד האינטרנט - למרות שהאיגוד הופיע בדיונים עם משרד התקשורת. זה לא מקרי או השמטה, כפי שיובן מהסעיפים הבאים.
3. תהליך "ההסדרה העצמית" בשוק האינטרנט לא היה בכלל כמתואר בדברים, שהושמעו ונכתבו ע"י השר יריב לוין במענה שלו לכנסת.
בכלל, ההסדר היה אמור להיות כמופיע במקור (מצ"ב תצלום) והוא כלל את השלבים הבאים:
א. מעורבות של משרד התקשורת בקביעת כללים לרישיונות ולקידום התחרות.
ב. בעלי הרישיונות, קהיליית האינטרנט הישראלי (לא הוגדר מה זו הקהילה הזו, במפורש לא נאמר "איגוד האינטרנט"), יגבשו בשיתוף הציבור כללים.
כלומר: בעלי הרישיונות שהם ספקי שירותי האינטרנט ביחד עם הקהילה והציבור, יגבשו כללים ל"הסדרה עצמית" בהליך ציבורי.
ג. כל ההליך הזה יידרש אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים.
ד. ההסדר הזה יבחן תוך שנה (סעיף 6.2 בכללים – "עדכון מדיניות").
 
4. שום דבר מ-4 הכללים הרגולטוריים הללו לא יושם, מעולם. איגוד האינטרנט המשיך לנהל את הדומיינים מ-1997, למרות שהכללים הרגולטוריים השתנו ב-2000 ושום דבר לא נעשה, ככתוב במסמך המדיניות הרגולטורית שנקבעה.
 
המדהים הוא, שזה המסמך האחרון, שיצא אי פעם בישראל, בתחום מדיניות הרישוי של שירותי האינטרנט בישראל. דהיינו: לכאורה, זה המסמך, שתקף עד היום. ב-2003 שר התקשורת רובי ריבלין שינה תת סעיף קטן אחד במסמך של פואד בן אליעזר ז"ל וזה בנוגע לשירותי אינטרנט בלוויין, מה שלא שייך בכלל לנושא, שאנו עוסקים בו כאן (מכירת רישום דומיינים ע"י איגוד האינטרנט הישראלי). זה הכל.
 
דהיינו: בגלל שלא נעשתה "בדיקה חוזרת" של המדיניות תוך שנה מדצמבר 2000, וב-2003 היה רק תיקון זעיר לעניין אינטרנט לווייני ע"י השר דאז רובי ריבלין, עולה לכאורה אחת מהשתיים: 1) או שאין למסמך הזה כיום כל תוקף, 2) וגם אם יש לו תוקף, למרות שהוא לא עודכן ולא נערכה עד היום כל "בדיקה חוזרת" של המדיניות ע"י מי מהשרים, עד וכולל השר הנוכחי (ביבי נתניהו וצחי הנגבי), אזי עולה, שאיגוד האינטרנט אינו רשאי למכור רישום דומיינים בישראל, כי האיגוד הזה בכלל לא הוזכר, אפילו לא ברמז, במסמך הזה, או בכל מסמך רשמי אחר של מדינת ישראל. ראה עוד: https://www.telecomnews.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=4909826&seaWordPage=%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

בנוסף, השר הקריא את הפסקה הבאה:
מסמך 2

העובדות: הראינו כבר ש"לא היה ולא נברא". הפירוט מצוי במאמר: "רק ב-3 מדינות בעולם [סודן, ארמניה וישראל] הדומיינים מנוהלים ע"י "איגוד האינטרנט" המדינתי". 87.3% מהדומיינים ברמה הראשונה בעולם מנוהלים ע"י גופים עסקיים מכל המינים (למשל אמזון מנהלת כ-60 דומיינים), כל השאר אלה גופים ממשלתיים וציבוריים ומעט מאוד מלכ"רים. 

כך, במענה לשאילתה נאמר ע"י השר יריב לוין, גם בע"פ, כי במרבית המדינות המערביות המרשם הלאומי של שמות המתחם אינו מפוקח על ידי הממשלות ומהווה טיעון עיקרי של משרד התקשורת, לקיום המרשם הלאומי במצבו הנוכחי – הימנעות מפיקוח ממשלתי על המרשם הלאומי המבוצע כיום ע''י העמותה – ''איגוד האינטרנט הישראלי''. מתברר, כי רוב המרשמים בעולם מופעלים כעסקים פרטיים ומפוקחים על ידי הממשלות. ניתוח התפלגות ניהול הדומיינים נסמך על הדו"חות הפומביים של ארגון יאנה, שמפקח על כלל שמות המתחם העיליים (הן של כלל שמות המתחם של כלל המדינות והן של כלל שמות המתחם הגנריים החדשים, שנרשמו ע''י ארגון אייקן). מכאן, המסקנה, שמידע זה סותר ובצורה מהותית וברורה כי את הטיעון העיקרי עליו נסמכת הודעת הממשלה בכנסת ישראל, עם כל המשמעויות הנובעות מכך.

אם לא די בכך, משרד התקשורת מתייחס לאיגוד האינטרנט כאילו הוא זה שאמור לטפל בסיומת העברית ".יל", בעוד שמשרד המשפטים כבר פרסם במחצית 2016 מענה מאוד ברור לשאלה של חבר איגוד האינטרנט (רפי הוידה) בזו הלשון: "לאחר ברור פנייתך הריני להשיבך כי הנושא לא מצוי בתחום סמכותו של אף גורם ממשלתי .....". כלומר: אין למשרד התקשורת כל בסיס חוקי לכך, שהוא מתייחס לאיגוד האינטרנט כמי שמוסמך לטפל ולמכור דומיינים בישראל, שלא לדבר על גזילת הפרנסה ללא כל בסיס חוקי, מגורם מתחרה פרטי (דומיין דה-נט). 

מכאן, שהסדרת מרשם שמות המתחם בישראל היא צורך לאומי מובהק והיא לטובת האינטרס של המדינה, לטובת האינטרס של כלל 250 אלף בעלי שמות המתחם בישראל וכן לטובת האינטרס של ''איגוד האינטרנט הישראלי'' עצמו לטווח ארוך, גם אם כרגע האיגוד מתכחש לכך. 
כנסת ישראל



 
 
Bookmark and Share