למה משרד התקשורת הסתיר 8 חודשים מסמך הנוגע ל"שוק הסיטונאי"?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> למה משרד התקשורת הסתיר 8 חודשים מסמך הנוגע ל"שוק הסיטונאי"?
חשיפת פרשה מוזרה נוספת של קבלת החלטות ללא כל סמכות חוקית, בנוגע למאבקים, שבין בזק לסלקום ולפרטנר, ע"י צמרת משרד התקשורת, שלא רואה את הקשר בין הידרדרות ישראל מול העולם לבין העיסוק ב"מיקרו רגולציה", בקבלת החלטות, שלא מובילות לשום מקום טוב ומועיל לציבור. עדכון חשוב נוסף בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 13.3.17, 08:00שלמה פילבר

בלעדי: ללא כל הודעה לציבור או בכלל, עלה ביום 5.3.17 לאתר משרד התקשורת מסמך די חשוב הנוגע לרגולציית "השוק הסיטונאי" (המסמך נמצא כאן). המסמך עוסק בפרטי פרטים של שיטת הפריסה של סיבים של סלקום ופרטנר בתשתיות הפיזיות של בזק והוט. 

הבעיה: התאריך שעל המסמך הוא 6 ביולי 2016. יש בו עוד בעיות, למשל חתומים עליו שניים מראשי משרד התקשורת, אבל יש חתימה ממשית רק של אחד מהם.

אם לא די בכך, לאיש משני החתומים על המסמך אין הסמכה חוקית לקבל החלטות בנושאים הרבים המפורטים במסמך.

לכן, שלחתי בדחיפות את השאלות הבאות למשרד התקשורת:
"עלה היום (5.3.17) לאתר משרד התקשורת מסמך בנושא "עמידה בדרישות ביטחון ..." מ-6 ביולי 2016.
השאלות:
  1. למה המסמך הזה הוסתר מהציבור כל כך הרבה זמן?
  2. למה אין עליו 2 חתימות (האם שלמה פילבר סירב לחתום?)
  3. היכן ההסמכה של שר התקשורת לשלמה פילבר ולחיים גרון [החתומים על המסמך] לקבל החלטות בנושא הנדון במסמך?
  4. היות ולגבי מקרה הרבה יותר מאוחר כבר חשפתי שאין שום הסמכה של שר התקשורת לאיש זולתו להחליט במקומו לפי סעיף 5 לחוק התקשורת, עולה, שהמסמך הזה הוצא בחוסר סמכות ולכן אין לו שום תוקף חוקי. מדוע שהמסמך הזה לא יבוטל לאלתר וההחלטה תועבר לשר, ככתוב בחוק התקשורת?"
תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. אם אקבל, אעדכן בהתאם. אל דאגה, לא אקבל תשובה... די ברור למה.

במקביל, שלחתי שאלה לבזק בזו הלשון:
"בהמשך לשאלותיי כאן למעלה למשרד התקשורת, האם בזק ראתה הסמכה של שר התקשורת לשלמה פילבר ולחיים גרון, כדי שיוכלו להוציא מסמך החלטות בנושא המפורט במסמך, שהוציאו לבזק?"

תגובת בזק:
"אלו שאלות, שצריכות להיות מופנות למשרד התקשורת ולא אלינו. אין לנו קשר".

אם מישהו מצפה, שראשי בזק יתקוממו וילכו לבית המשפט בגלל ההחלטות הבלתי חוקיות של משרד התקשורת, אז הוא טועה. כבר הסברתי זאת כמה וכמה ופעמים. החברות סלקום ופרטנר, שבכלל לא היו אמורות להיות חלק מהסדרי "השוק הסיטונאי", ויתרו על החלומות שלהן להיות עצמאיות בתשתיות הסיבים שלהן. ללמוד מה נעשה בעולם הן לא רצו. קוראים למה שנעשה בעולם בשם המקצועי: Micro-Trenching. זו שיטה לפריסה מהירה וזולה של סיבים בכל מקום, שיטה, שכבר רשויות מקומיות רבות בישראל גילו ויישמו ורשויות נוספות תיישמנה בעתיד הקרוב. זאת, כדי לפרוס סיבים במהירות ובזול לצרכי "עיר בטוחה" ואח"כ לצרכי "עיר חכמה".

מול זה, החליטו ראשי סלקום ופרטנר (בעידוד האוצר וכמה פקידים במשרד התקשורת דוגמת שמילה מימון), שיותר קל להן לרכב על התשתיות של בזק ולשלם לבזק.

לכן, בזק נהנית מהתלות הגוברת והולכת של המתחרות שלה בתשתיות שלה. יתרה מכך, נקבע, שרק בזק תבצע פריסה ותחזוקה של הסיבים (של המתחרות שלה, סלקום ופרטנר) בתשתיות שלה. כך, שהמתחרות לא רק שמשלמות לבזק על פי התעריף של הפריסה בצנרת של בזק, הן תשלמנה שנים לבזק (במחירון לא מפוקח) על תחזוקה, שדרוגים, החלפות, שינויים וכיו"ב. 

הרגולציה, שלפיה ספקי תשתיות הבזק פותחים את התשתיות הפיזיות שלהם למתחרים - מתה (גם באירופה). פשוט מתה וכשלה. באירופה (ממנה העתקנו את רגולציית"השוק הסיטונאי") התפתחה בתחום הקווי בעשור האחרון רגולציה שבכלל לא מוכרת בישראל. כך, גם נתקענו במאה ה-19 בחלק ניכר מתשתיות השוק הקווי בישראל.  

לכן, משרד התקשורת ישראלי לא קולט, שיש קשר ישיר בן העיסוק ב"מיקרו-רגולציה" על בזק והוט, לבין העובדה, שישראל מצויה במקום גרוע ביותר בתשתיות שלה בכל השוואה עולמית. יש גם קשר ישיר בין כפיית "שוק סיטונאי" בשיטות לא חוקיות על בזק (ואולי על הוט), לבין התמוטטות חברת Unlimited, שהייתה אמורה לייצר את התחרות בסיבים לבתים בשוק הקווי בישראל. 

למה במשרד התקשורת מסתירים כל כך הרבה חודשים את המסמכים הללו?
מפני שכל תהליכי קבלת ההחלטות בעניין "השוק הסיטונאי", בסכסוכים, שעלו בין סלקום (וקצת פרטנר) לבזק ולהוט (עוד מימיו של המנכ"ל אבי ברגר), נעשו לא כל סמכות חוקית. זה כולל החלטות דוגמת אלו הקיימות כאן, כאן וכאן, שאמורות להתקבל ע"י שר התקשורת (או ע"י מי שהסמיך לעניין מסוים).

אולם, לא נעשתה שום הסמכה כזו הקרויה "אצילת סמכות", לפי סעיף 5 על כל חלופותיו, בחוק התקשורת. דהיינו: כמעט כל הבסיס להתנהלות "שוק הסיטונאי" בישראל הוא חסר תוקף, בגלל אין ספור של החלטות, שהתקבלו בחוסר סמכות חוקית (וכולם שותקים, כי איש לא "סופר את הציבור ממטר").

שורה תחתונה
בעולםעוברים כעת בקצב מהיר לחיבורים של עד 10 גיגה לבתים (כעת עובדים ומפתחים חיבורים של 100 גיגה), בעוד שבישראל החיבור המכסימלי של 100 מגה בבזק, הוא בקושי חצי מזה (ללקוחות "השוק הסיטונאי"). במדינת ישראל, בקדנציה של שרי התקשורת השונים (ביבי נתניהו וצחי הנגבי) והמנכ"ל שלמה פילבר (בתמונה למעלה משמאל), על האינטרס הציבוריאין מי שמגן. יש דאגה ושמירה רק על האינטרסים של חברות התקשורת הגדולות, בהחלטות המלוות באין סוף ספינים, חסרי כל בסיס חוקי ובניגוד לחוק, תוך צפצוף מתמשך על החוק

עדכון 15.3.15: בלי שום הודעה לציבור (או שיתוף הציבור בהחלטה), ממשיך מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) "לחלק מתנות" לחברות התקשורת ולמעשה להיות "פרזנטור" שלהן, במקום להיות נציג הציבור ולייצג את האינטרס הציבורי. לפתע, עלה לאתר משרד התקשורת (כאן) החלטה של שלמה פילבר מיום 9.3.17, שבה הוא דוחה את מימוש כמעט כל התיקונים הצרכניים שיש בהם איזו משמעות כלכלית לחברות התקשורת. מקום לשאול את הציבור באם יש צורך להקדים תיקוני חקיקה בגלל הצורך האקוטי של הציבור, שלמה פילבר שומע רק את בעלי ההון והכוח שמקורבים כעת מאוד לשלטון. בכך, הוא ממשיך במסע הבלתי נסבל של "חלוקת מתנות" בשווי עשרות עד מאות מיליוני ש"ח לחברות התקשורת, על חשבון הציבור והאינטרס הציבורי. 

הסתרה



 
 
Bookmark and Share