כיצד השר איוב קרא נפל (ופעמיים מאז שנכנס לתפקידו) בחתימה על מסמך הזוי

דף הבית >> כיצד השר איוב קרא נפל (ופעמיים מאז שנכנס לתפקידו) בחתימה על מסמך הזוי
הסיכויים להצלת שוק התקשורת הישראלי מהפיגור שלו ירדו לאפס, לאחר ששר התקשורת הטרי איוב קרא נפל (ופעמיים מאז שנכנס לתפקידו) בחתימה על מסמכים מנותקים מכל מציאות ושגויים לחלוטין, מסמכים, שהביאו לחתימתו עורכי דין ממולחים, שמנהלים את שוק התקשורת בחוסר שקיפות מוחלט. מה לא בסדר במסמך הרגולטורי, שחתם עליו השר קרא?ניתוח הנושאים החשובים.
מאת: אבי וייס, 18.6.17, 14:57איוב קרא

שר התקשורת הטרי איוב קרא (בתמונה משמאל) נמצא בתפקידו פחות מחודש, וכבר אי אפשר לתת לו "100 ימי חסד", משום שהשיטה שלו כבר נחשפה במו חתימת ידו: פעמיים הוא החליט לחתום על מסמכים הזויים ומנותקים מכל מציאות.

בפעם הראשונה (בהודעתו על פגישת העבודה הראשונה שלו עם צמרת משרד התקשורת) עוד ניתן היה להבין, שמדובר בטעות של טירון. אולם, כשדפוס הפעולה הזה חוזר על עצמו (בדיוק כמו שקרה לשר הקודם, צחי הנגבי), ברור, שאפשר לזהות כבר כעת, שמדובר בשר תקשורת שלא יהיה מסוגל להציל את שוק התקשורת הישראלי (שהידרדר במדד העולמי, למשל בסלולר, למקום 50). 

כלי התקשורת (כרגיל) העתיקו כלשונה את הודעת משרד התקשורת בשמו של השר בעניין "השוק הסיטונאי על רשת הוט". הם פרסמו את ההודעה הזו כלשונה, בלי לקרוא את שפע המסמכים, שהשר איוב קרא היה אמור לקרוא ושאישר אותם לאחר הקריאה בחתימת ידו (כאן).

אתר טלקום ניזו היה היחיד שפרסם את האמת (כבר בהצהרה של השר אלי כהן, שגם הוא פרסם הודעה מטעה, בדיוק באותו נושא ובאותם נוסחים, כמה ימים לפני הצהרת וחתימת השר איוב קרא).

כל ההודעות הללו של 2 השרים (אלי כהן ואיוב קרא) הם פרי יצירה גאונית של חבורה של עורכי דין מתוחכמים ובראשם מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונהשלמה פילבר משמאל), "שלא סופרים איש ממטר", פועלים בחוסר שקיפות מוחלט ומעולם לא ראו איך נראה מחשב מבפנים, שלא לדבר על כך, שהם לא ראו מעולם איך נראה ופועל מתג תקשורת ורשת תקשורת מודרנית.

הם מסוגלים בהבל פה להפוך לילה ליום ושחור ללבן, והשר, שמקבל את הניירות שלהם, חותם על הניירות בלי להתייעץ עם איזה אדם שבאמת בקי איך רשתות התקשורת עובדות במציאות, ולא בדימיון היצירתי של אותם עורכי דין וגם כמה כלכלנים, שחיברו את המסמכים התלושים מכל מציאות הללו. 

מה לא בסדר במסמך הרגולטורי, שחתם עליו השר איוב קרא?
הכל, אבל אתייחס כאן באופן ספציפי ל-3 נושאים חשובים, שמדגימים בצורה בולטת כיצד אי הבנה, אולי טפשות וחוסר זהירות מינימלית של שר, ש"מובל באף" ע"י אותם עורכי דין ממולחים, יכול להוביל אותו לחתום על מסמכים הזויים ושגויים.

א. שירות BSA כשירות "שוק סיטונאי" של פס רחב על רשת הוט.  
במסמך הראשי בחתימת השר איוב קרא (כאן) מופיעה המילה BSA (ר"ת: Bit Stream Access) לא פחות מ-4 פעמים בהקשר של שירותי שוק סיטונאי על רשת הוט. כלומר: לא מדובר באיזו פליטת קולמוס. זה חוזר על עצמו לאורך כל המסמך.

הבעיה: לא היה, אין ולא יהיה לעולם BSA על רשת הוט. אין דבר כזה

BSA זו טכנולוגיית רשת, שפותחה לפני מעל ל-20 שנה (פרטים כאן, למתעניינים), כאחת השיטות הטכנולוגיות של LLU (ר"ת: Local Loop Unbundling), שיטות, שקודמו ע"י רגולטורים לתקשורת בעולם, כדי ליישם "שוק סיטונאי" על רשת חברות הבזק המדינתיות. אין לזה שום קשר לרשתות חברות הכבלים דוגמת הוט, רשתות, שבהן "השוק הסיטונאי" מופעל בגישה טכנולוגית שונה לחלוטין. אין BSA ברשת הוט (וחתימת השר לא יכולה לשנות את המציאות התקשורתית, טכנולוגית ורגולטורית). נקודה. 

אם לא די בכך, השיא של יישום BSA בעולם היה לפני 10 עד 15 שנה. לפני יותר מעשור, חלק מהמדינות, שיישמו BSA אצלן, ביטלו את הרגולציה הזו לחלוטין (דוגמת ארה"ב, בלגיה ועוד) וחלק מהמדינות עברו לשיטות רגולטוריות מתקדמות יותר.

בתחילת העשור הנוכחי, הרגולטור האירופאי לתקשורת, ביטל לחלוטין את השימוש ב-BSA והציג גישה רגולטורית וטכנולוגית חדשה (המיועדת לעידן הסיבים עד הבתים או עד ליד הבתים), שיטה, שלא כאן המקום לפרטה (נקראת L2-WAP). כעת זו הגישה, שמיישמים באירופה. בנוסף, ברוב מוחלט של מדינות אירופה (ממנה העתקנו את ה-BSA) עברו ומזמן לרגולציה אחרת לגמרי על רשתות בזק (וגם בכמה מדינות על רשתות הכבלים) וזו רגולציה בשם WLR (ר"ת: Wholesale Line Rental). 

למה ה-BSA כשל? 3 סיבות עיקריות::
1. השיטה הזו פשוט לא מעודדת המשך השקעות בפיתוח רשתות הפס הרחב. את הלקח הזה למדו באירופה בעשור הקודם, אבל בישראל מסרבים ללמוד זאת ומסרבים להכיר בקשר הישיר בין רגולציה מוטעית לבין השקיעה והפיגור של תשתיות התקשורת בישראל, מול הנעשה בעולם הרחב.
2. בגלל הסיבוכיות הקיימת בשיטות החישוב של העלויות בגישת ה-BSA, הספקים המתחרים, שנכנסים להסדרי השוק הסיטונאי, לא מבינים בתחילת הדרך, שהשיטה הזו היא "מלכודת דבש", שמובילה אותם תוך זמן לא ארוך לפשיטת רגל. רק בגישת ה-WLR ניתן לייצר מצב של Win-Win מול ספק התקשורת עליו המתחרים "רוכבים". 
3. לקוחות השוק הסיטונאי, שעוברים לחיבור ב-BSA, סובלים מירידה בביצועים, מול לקוחות, שאינם בשוק הסיטונאי. בישראל, המצב הרבה יותר חריף, משום שמשרד התקשורת קבע ל-ISP "להעמיס" לפחות 200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה, בהסדר השוק הסיטונאי

במאמר "חשיפה: איך ניסיתי (ונכשלתי מיידית) להיות ספק אינטרנט "בשוק הסיטונאי" הצגתי את כל העלויות, שיש ל-ISP המעוניין להיות ספק ב"שוק הסיטונאי", ואיך ההוצאות הבלתי נשלטות (ורובן בלתי מפוקחות ע"י משרד התקשורת), מובילות את הספק הזה לפשיטת רגל. את הלקח הזה למדו כל ה-ISP, שכעת מעוניינים רק בהסדר "הבאנדל ההפוך" עם בזק, אחרת הם יפלו לתהום מבחינה כלכלית.

​לספקים, שייכנסו להסדרי "השוק הסיטונאי" מול הוט, יש את אותן הוצאות, שיש לספקים הרוכבים על רשת בזק (כולל תשלום של 17,610 ש"ח ללא מע"מ לחודש, על כל ג'יגה של רוחב פס, שהם פותחים קישור מול הוט, ללקוחות השוק הסיטונאי, כפליים מהמחיר המקובל, שלא בשוק הסיטונאי).

בנוסף, יש ל-ISP עוד סעיפי הוצאות מול הוט ובמיוחד אתייחס כאן ל-2 סעיפי הוצאה כבדים, שאין ברשת בזק:
א. רכישת ממירים. בניגוד לשוק של ייבוא ממירים (ודי זולים) לרשת בזק, כך, שכל לקוח יכול לקנות בעצמו ממיר זול בשוק החופשי, אין דבר כזה בנוגע לממירים לרשת הוט. לכן, ה-ISP יצטרך לרכוש, לנהל ולתחזק את הממירים לרשת הוט ויצטרך גם להחליט מי יספוג את ההוצאה הזו. 
ב. הקצאה ותשלום עבור מספרי IPv4. בגלל המחסור במספרים (עקב הפיגור של ישראל, שלא עברה ל-IPv6, עוד מחדל ענק של משרד התקשורת הישראלי), המחיר של המספרים הללו עלה ויש כיום ספסרות בשוק בתחום המחירים ל-IPv4. החלופה ל-ISP היא חיבור הלקוחות בשוק הסיטונאי בחייגן (אז אין חובה על ה-ISP להקצות להוט מספרי IPv4 בכמויות). חיבור בחייגן מפיל את הביצועים של הלקוחות בצורה חריפה, נפילה עוד יותר חריפה מנפילת הביצועים ברשת בזק, במעבר אותם לקוחות לשוק הסיטונאי. 

ב. איך אפשר לקבל החלטות לטובת האינטרס של הציבור כשלא שומעים את הציבור (או את נציגיו המוסמכים)?
השר איוב קרא, במסמך ההחלטה שלו, חשף את השגיאה הבסיסית שלו (בדיוק כמו קודמו בתפקיד). הנה התצלום הלקוח ממסמך השר, למי שלא מאמין:
מסמך 1

מהיכן השר איוב קרא שאב את "עניינו של הציבור"? האם זה בא לו בחלום? האם הוא קיבל את "עניינו של הציבור" בפגישות שלו עם האפיפיור? או עם אדמו"רים? אולי שלמה פילבר זה "הציבור"? אולי ביבי נתניהו זה "הציבור"?

התשובה לשאלה הזו די ברורה. גם השר, בדיוק כמו המנכ"ל, "לא סופר את הציבור ממטר". יש בישראל לא פחות מ-10 גופים ציבוריים וארגונים צרכניים, המייצגים את הציבור, או פלחים מקצועיים מהציבור (למשל: ארגון יועצי התקשורת, איגוד האינטרנט הישראלי ועוד). אולם, איש מהם לא הוזמן למנכ"ל או לשר, להשמיע את דברו בעניין כה מרכזי, הקשור קשר הדוק לעתיד שוק התקשורת הקווית בישראל.

המנכ"ל שמע רק את בעלי העניין והקרובים לצלחת (והלוביסטים) ואת מי שמע השר - זה לא ברור. מה שברור, שאת הציבור ונציגיו, הוא לא שמע ולכן הוא איננו יודע מאומה אודות "עניינו של הציבור". אם היה עושה זאת, סביר להניח, שלא היה חותם על המסמך ההזוי, שעליו חתם.

יתרה מכך. למסמך בחתימת השר צורפו לא פחות מ-5 מסמכים, שמעולם לא נחשפו לציבור ולכן ממילא הציבור (או נציגיו המוסמכים) לא היה יכול להביע את דעתו עליהם. שניים מהמסמכים הללו עוסקים בענייני כספים (כלומר: איך מחשבים את העלויות של רשת הוט). מדובר באוסף מספרים, שבמקרה הטוב הם "מצוצים מהאצבע" ובמקרה הרע הם בגדר הטעיה מכוונת של הציבור.

אמנם המומחה מס' 1 במשרד התקשורת להמצאת מספרים ול"מכירת אשליות" כבר פרש, אבל לא מונה לו כל מחליף, שיכול לעצור ולהפסיק את השיטה הפסולה הזו. חברת הייעוץ Frontier המשיכה לפי הנחיות משרד התקשורת (בדיוק באותה גישה, שנעשתה על ידה לגבי בזק), ביחד עם אגף הכלכלה במשרד, בחישובים כלכליים לפי מודל כלכלי ישן (ישן כמו ה-BSA), מודל ה-TS-LRIC. זאת, במקום המודל המתאים והחדש, שמשתמשים בו ממזמן באירופה: PURE-LRIC, או במודלים כלכליים עוד יותר חדשים (דוגמת WLA, WCA ו-WHQAFL), שמתאימים לעידן הסיבים לבתים, שמשתמשים בהם בשנים האחרונות באירופה.

זה ממש לא מקרי, שכך נעשו החישובים הכלכליים. זאת, כי מודל TS-LRIC הוא המודל הכלכלי המוביל את ה-ISP המצטרף לשוק הסיטונאי לפשיטת רגל והוא המודל המוביל את חברות התשתית לא להשקיע בשדרוג התשתיות שלהן.

כך, המסמכים הללו הוסתרו מהציבור עד פרסומן כעת כנספחים למסמך השר. אזי ברור לחלוטין כעת, למה השר פעל בניגוד מוחלט ל"עניינו של הציבור". בספק אם השר בכלל קרא את המסמכים הללו והבין מה כתוב בהם.

אגב, במסמכים הללו יש פירוט כיצד הוט ניסתה לבצע תרגילים אין סופיים על משרד התקשורת, על חברת Frontier ועל מפ"י. הוט כנראה למדה חלק מהתרגילים הללו מבזק (כאן), והצליחה להסתיר מכולם את הדבר הכי חשוב לתמחור עלויות הרשת שלה: הוט לא הציגה לאיש את מפת הרשת שלה בטענות שונות ומשונות... ההודעה של הוט מהבוקר לבורסה (כאן) על כך, ש"החברה לומדת את ההחלטה ואת השפעותיה על עסקי החברה", מעידה, שהוט טרם סיימה את מלאי התרגילים הנמצאים ברשותה, כדי לעכב את יישום השוק הסיטונאי על הרשת שלה. 

נקודת אור אחת יש במסמכים, שצורפו להחלטת השר איוב קרא: לאחר שחשפתי, שרעיון ה-Multicast הוא הרעיון הכי הזוי ומטורף בהקשר של "השוק הסיטונאי" על רשת בזק, משרד התקשורת הבין דווקא כאן את הטעות הענקית הזו ותיקן אותה, וכעת אין Multicast על רשת הוט וזה ימתין לניסוי ולהחלטות נוספות (כמפורט כאן). 

ג. האם המשרד השלים את יישום רפורמה "השוק הסיטונאי"?
בהודעה לעיתונות יש מספרים דמיוניים על העלויות הצפויות של ה-ISP, שירכשו פס רחב וטלפוניה על רשת הוט. הסברתי למה המספרים הללו מנותקים מכל מציאות בסעיף הקודם. אולם, יש כאן בעיה לא פחות חשובה: האם משרד התקשורת השלים את רפורמת "השוק הסיטונאי"?

הודעת המשרד, שכל כלי התקשורת העתיקו (כהרגלם), בלי להבין על מה מדובר, אומרת כך:
מסמך 2

כלומר: השר איוב קרא רואה בהחלטתו ובחתימתו את "השלמת הרפורמה". אולם, המציאות שונה לגמרי.

הרפורמה לא רק שלא הושלמה, היא בכלל לא החלה. המטרה של הצרכנים היא לקבל פס רחב לפי הצרכים שלהם. זה עדיין לא קרה, משום שגם בזק וגם הוט הפסיקו להשקיע בשדרוג התשתיות שלהן (הוסבר כבר קודם למה). 

יתרה מכך, חלקים חשובים מהרפורמה כלל לא יושמו והמועדים ליישומם נשארו תלויים באוויר וסותרים את הודעת השר "שהרפורמה הושלמה":
א. הסדר ה-SLU לא החל (וכנראה לא יחל בכלל). זה היה אמור להיות השלב השני של הסדר השוק הסיטונאי והיה אמור להתחיל לפעול ב-1.8.15. SLU זה המודל הרגולטורי והטכנולוגי, שהיה אמור להוביל את השוק הקווי לחיבורי סיבים לבתים או ליד הבתים. במציאות, אין ולא יהיה בישראל SLU. גם אין גם רגולציה חליפית, שתוכל לספק מענה לשוק סיטונאי על רשתות של סיבים לבתים. 
ב. הסדר רמת שירות מעל ל-P0 [כלומר: Best Efforts] לא יושם (ואין כל סיכוי שייושם), ומיוחד הכוונה לשירות P5 שהיה אמור להיות מופעל מ-17.5.15. אין ולא יהיה דבר כזה. זה חלק מעולם הדימיון היצירתי של ראשי משרד התקשורת. 
ג. הסדרי הטלפוניה הסיטונאית עדיין לא יצאו לדרך (גם לא על רשת בזק).
ד. שירות "שוק סיטונאי" לשוק העסקי נעלם ואיננו. שירות זה היה אמור להתחיל לפעול ב-1.8.15. גם זה נשאר במסגרת עולם הדימיון היצירתי של ראשי משרד התקשורת. 
ה. הסדר "השוק הסיטונאי" היה אמור לחול גם על תשתיות סלקום ופרטנר (לא נקבע מועד ביצוע ברור. נקבע שהעניין הזה "יוכרע ע"י הממשלה הבאה". בינתיים, "הממשלה הבאה" מכהנת כבר כמה שנים ומאומה לא קרה). כך, גם ההחלטה הזו נשארה במסגרת עולם הדימיון היצירתי של ראשי משרד התקשורת. 

כלומר: ההצהרה של השר שהרפורמה הושלמה, היא הטעיית הציבור. הרפורמה לא הושלמה. היא פשוט כשלה. היא הובילה לקריסת התשתיות של התקשורת בישראל (בכל קנה מידה השוואתי בינלאומי). התיקון של הטעויות הללו יכול לקחת שנים רבות (והמון כסף, שכבר אין לחברות התקשורת, בדיוק בגלל אותה רגולציה מוטעית). 

מי מפסיד מההחלטות הללו?
כל עם ישראל. הסרט הזה היה באירופה בעשור הקודם וגרם שם לדחייה של מספר שנים בפריסת סיבים לבתים ע"י חברות הבזק המקומיות.

בישראל אנו כבר בפיגור עצום בתחום הזה. בעולם הרחב כבר מחברים לקוחות פרטיים בפס רחב קווי ברוחבי פס של 1 גיגה עד 10 גיגה. בישראל, אפילו 100 מגה אין בבזק. ה-100 מגה של בזק זה בקושי חצי מזה וללקוחות השוק הסיטונאי אף הרבה פחות מזה, בגלל שה-ISP מרבבים מאות לקוחות על כל חיבור של 100 מגה (ו"עובדים בעיניים" על לקוחותיהם), כדי לעמוד בסד הכלכלי של הסדרי "השוק הסיטונאי" שקבע משרד התקשורת, בחתימת ידו של השר. 

היות ובישראל עוד בכלל לא בוצעה שום עבודה מכינה למצב של פריסת סיבים לבתים או ליד הבתים ע"י בזק והוט, שיטת WLR לא קיימת (שיטה זו תנוסה חלקית בטלפוניה הסיטונאית הזמנית של בזק) ועל L2-WAP בכלל לא שמעו בישראל, ברור, שיש כאן כשל שוק אדיר וכשל בתכנון השוק, שלא ברור כיצד ניתן לתקן אותו, כשהאוצר ומשרד התקשורת עסוקים ושקועים בטכנולוגיות העבר וב"מיקרו רגולציה", במקום בטכנולוגיות העתיד ובמענה לצרכי הציבור ונציגיו המוסמכים (שבכלל לא שמעו אותם). 

כך, שר התקשורת הטרי איוב קרא הצטרף כעת למועדון הנכבד של "הורסי תשתיות התקשורת בישראל". 
 
הצילו!!



 
 
Bookmark and Share