מהפך רגולטורי: ספקי הבזק לא יחוייבו יותר לפתוח את התשתיות למתחרים

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> מהפך רגולטורי: ספקי הבזק לא יחוייבו יותר לפתוח את התשתיות למתחרים
נציבות השוק האירופאי (EU) "מיישרת קו" עם הרגולציה בשאר מדינות העולם החופשי בתחום הפס הרחב ומשלימה את המהלכים, שהחלו בחלק ממדינות ה-EU כבר לפני למעלה מ-6 שנים, מהלכים, שביטלו את רגולציית "השוק הסיטונאי" בגישה הישנה ועברו ל-WLR (ר"ת: WholeSale Line Rental). ומה קורה בישראל?
מאת: אבי וייס, 8.9.16, 08:00EU

על פי דיווח של סוכנות רויטרס, שהגיע לידה המסמך החדש של נציבות השוק האירופאי - EU, שיפורסם בימים הקרובים, הנציבות החליטה להשלים את מהלכי המהפך הרגולטורי, שכבר החלו לפני שנים, ולתת עדיפות לפריסת פס רחב מאוד (דהיינו: סיבים לבתים או ליד הבתים - FTTx) ולהוריד את הרגולציה, שחייבה ספקיות בזק לתת גישה לתשתיות שלהן לספקים מתחרים. 

המהלך הזה משתלב היטב במהלכים המקצועיים של BEREC, ארגון הרגולציה לתקשורת של השוק האירופאי. ארגון BEREC סיים לאחרונה שימוע לכללים המעודכנים של הפס הרחב מאוד באירופה, כללים המבוססים על 2 יסודות מובילים: הגישה הטכנולוגית הקרויה L2-WAP והגישה הכלכלית הקרויה WLR (עוד הסברים על המהלכים הטריים של BEREC ניתן למצוא כאן).

בצעד משלים למהלך הזה ארגון BEREC פרסם לפני מספר ימים את הכללים החדשים ל"נייטרליות הרשת", כללים המתאימים לעידן החדש של חיבורי הסיבים. כך, שיש כאן הצטלבות והתאמה של כל כללי הרגולציה בכל הרמות ובכל התחומים. 

מה כלול בהחלטות החדשות של נציבות השוק האירופאי - EU?
העיקרון המרכזי הוא, שכדי להאיץ פריסה של סיבים - FTTx ולהשיג את המדינות המובילות בעולם (דוגמת מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן אין בכלל דבר כזה הנקרא "שוק סיטונאי), תינתן מעתה עדיפות למי שמוכן להשקיע בפריסת סיבים באופן עצמאי.

כלומר: חברות הבזק לא תחוייבנה יותר לפתוח את התשתיות הפיזיות שלהן למתחרים. במקביל, תינתן עדיפות לחברות בזק המאמצות את מודל ה-WLR. הן תזכינה ל"רגולציה קלה" ומתחשבת ביותר. 


המהפך הזה הוא חלק מרפורמה הנמשכת כבר כמה שנים ב-EU, ברגולציית הפס הרחב, בהתאם למסמכי המדיניות ל"קידום אירופה דיגיטלית" (Europe 2020). זה החל במדינות "בנלוקס", שביטלו ראשונות, כבר לפני יותר מ-6 שנים, את עקרונות "השוק הסיטונאי" במתכונת ה-BSA>SLU, כדי לאפשר תחרות בסיבים, בלי שספקים מתחרים "ירכבו" על התשתיות של חברות הבזק המדינתיות.

למעשה, את הגרסה המעודכנת של הכללים, שתתפרסם בימים הקרובים, דחפו חברות הבזק הגדולות והממשלות של אירופה, ממדינות דוגמת גרמניה, איטליה וצרפת, שהיו אחרונות בביטול רגולציית ה-BSA > SLU, שהייתה אצלן בתחום הפס הרחב מתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. 

ב-EU מדגישים, שההשקעות בתשתית סיבים לכל המדינה, היא גבוהה ביותר, ופתיחת תשתיות בפני מתחרים לא מאפשרת לחברות הבזק להשיג ROI ולכן לא כדאי להן לפרוס סיבים בהיקפים גדולים.

לפי הממצאים של ה-EU, רק מדינות, שביטלו את הרגולציה הזו (BSA>SLU), השיגו התקדמות של ממש ברוחבי הפס שיש לתושבים, באמצעות פריסת סיבים עצמאיים של חברות מתחרות ובראשן חברות הבזק.

לדברי ה-EU, רק בשינוי הרגולציה ניתן לקבל פריסת סיבים באזורים כפריים, שבהם אין הצדקה כלכלית לפרוס סיבים, ואת זה ניתן לדרוש מחברות הבזק בתמורה להקלות הרגולציה הקיימות בתכנית החדשה.

המסמך החדש (שמכיל גם רפורמות בתחום הסלולר, למשל הארכת הזיכיון בתדרים ל-25 שנה), צריך עוד לעבור אישור של הפרלמנט האירופאי, מה שלא צפוי לעורר בעיות (במיוחד אחרי הכרזת הפרישה מה-EU של בריטניה, שהייתה מעט יוצאת דופן ברגולציה אצלה, רגולציה מסוג VULA בגרסה מקומית, רגולציה, שכבר לא קיימת בשום מדינה אחרת ב-EU).

מבחינת הנציבות, מדובר במהלך, שהחל לפני שנים (ראה למשל כאן) וכעת זו רק גרסה חדשה עדכנית של הרפורמות בתחום הרגולציה של הפס הרחב, גישה חדשה, שהחלה כבר לפני כ-6 שנים ולמעשה כבר קיימת ברוב מדינות אירופה (ההתפתחות של הרגולציה הזו ב-EU מתוארת בפרוטרוט כאן). ה-EU מאוד מקפיד שמדינות ה-EU תצייתנה לכללים החדשים. אפשר לראות מה קרה לרגולטור לתקשורת באירלנד ששלחו לו "בודקים" מטעם הנציבות, כדי לבדוק מדוע אירלנד לא מתקדמת מספיק מהר עם הרגולציה שלה בתחום הפס הרחב (מפורט כאן). די ברור מהדיווח על הנעשה באירלנד, שנוצר שם "כאוס רגולטורי" בגלל אי אימוץ בזמן של ההנחיות החדשות שמתעדכנות כל הזמן של ה-EU. 

אחת הדוגמאות המעניינות שניתן למצוא בנתונים, אם צוללים עמוק לפרטים: גישת ה-WLR עם שיטת Retail Minus מופעלת כבר בכל מדינות ה-EU, שהייתה בהן רגולציית "שוק סיטונאי": ב-26 מדינות מתוך 33 מדינות המפוקחות ע"י BEREC.

בלינק בתחתית הכתבה מצוי ד"וח של BEREC לגבי שיטות התמחור של "שוק סיטונאי" ב-EU נכון ל-2015 ואיך תחום השימוש בקנים ובתשתית הפיזיות של חברות הבזק נכשל ב-EU: זה קיים רק בשתי מדינות מכלל מדינות ה-EU וגם בשתיים הללו באופן חלקי בלבד עם חיסכון מאוד מאוד קטן לספק התקשורת המתחרה, שהשתמש בתשתית הפיזית של חברת הבזק (המדינתית).

גישת ה-L2-WAP נמצאת כעת בתחילת הטמעה בכמחצית מהמדינות המפוקחות ע"י BEREC. כך, שההחלטה של הנציבות היא "סגירת מעגל" ו"ישור קו" ברמה הפוליטית הבכירה שם, בתחום רגולציית הפס הרחב, עם העברת הדגש לפריסה רחבה של סיבים משוחררת "מפרזיטים על הגב" של חברות הבזק המדינתיות, ספקים הרוצים להשתמש בתשתיות הפיזיות וגם הלא פיזיות של חברות הבזק בלי להשקיע בעצמם בתשתיות עצמאיות

מה ההשלכות של זה על הרגולציה בישראל?
היות ובספק אם יש 5 בעלי תפקידים במשרד התקשורת, שהבינו מה כתוב במאמר זה, לא בטוח שתהיה לזה איזו השפעה. ברור, שאין ולו בעל תפקיד אחד במשרד התקשורת המסוגל ליישם את מה שבאירופה מיישמים מזה שנים (זו אותה אירופה ממנה העתקנו את הרגולציה של שנות ה-80 של המאה שעברה - SLU<BSA ומאז לא התקדמנו אפילו מילימטר אחד). מקבלי ההחלטות בישראל ניזונים באופן קבוע מנתונים מפוברקים וחסרי כל בסיס. זו המציאות. 

ברור עוד יותר, שבמשרד האוצר אין איש המבין בנושא (מה שלא מפריע לאוצר לקדם את רגולציית ה-BSA>SLU), ובכנסת כמובן איש לא מבין בתחום הרגולטורי הזה. כך, שהח"כים יצביעו בעד כל דבר שהאוצר רוצה ושלא מובן להם עד הסוף (או בכלל).

משרד האוצר מנצל את העובדה שאין מי שמבין בנושא בכלי התקשורת ובארגוני הצרכנות, כך שקל "למכור לוקשים" לחברי הכנסת בלי שאיש מבין לאשורו מה המטרה של "הלוקשים" הללו. 

אגב, משרד האוצר בעצמו, במסמך ההסברים, שהוא הפיץ כחלק מהחקיקה המוצעת, ובנימוקים למה צריך חקיקה מיוחדת בתחום ה-SLU על רשת בזק, לא שמו לב (בגלל חוסר המקצועיות של אלה שחיברו את המסמך), שהם סותרים את עצמם ממש באותו מסמך. משרד האוצר מציג בנימוקיו כיצד ניתן להצליח ולהתקדם בתחום הקווי בפריסת סיבים עצמאית. זאת, ב- 3 דוגמאות לפריסת סיבים מוצלחות באירופה. כל הדוגמאות, שהאוצר מביא בעצמו, הן של פריסת סיבים עצמאיים ללא כל SLU, של חברות מתחרות בחברת הבזק המדינתית (בתשתית עצמאית). אם באירופה זה הצליח בכל המדינות בלי SLU, למה בכלל צריך SLU בישראל? לזה אין מענה ברור או בכלל. זאת, במיוחד ש-SLU יקר יותר לחברות המתחרות בבזק, בטכנולוגיות פריסת סיבים שיש כיום, בעולם כמו גם בישראל. 

בנוסף, באירופה אין בכלל רגולציית BSA>SLU על חברות הכבלים. יש מספר מדינות מצומצם שיש אצלן רק רגולציית WLR על חברות הכבלים, רגולציה שלא זכה לאיזו הצלחה ברשתות חברות הכבלים הללו שם. כך, שהורדת הרגולציה על חברות הבזק ב-EU, ממילא מייתרת את השאלה האם יש צורך ברגולציה של "שוק סיטונאי" על חברות הכבלים (אצלנו זו חברת הוט). התשובה הברורה היא: לא

היות ובישראל עוד בכלל לא בוצעה שום עבודה מכינה למצב של פריסת סיבים לבתים או ליד הבתים ע"י בזק, שיטת WLR לא קיימת ועל L2-WAP בכלל לא שמעו בישראל, ברור, שיש כאן כשל שוק אדיר וכשל בתכנון השוק, שלא ברור כיצד ניתן לתקן אותו, כשהאוצר ומשרד התקשורת עסוקים ושקועים בטכנולוגיות העבר וב"מיקרו רגולציה", במקום בטכנולוגיות העתיד. 

לכן, בישראל רק הספינים מדברים (ואגב כך חשפנו מה קרה לפני יומיים בבית השגריר השבדי בישראל). הפוליטיקאים ממש לא מבינים למה ישראל מידרדרת מול העולם בכל מדד אפשרי. הם לא מבינים, שזה מעשה ידיהם. 
FTTH



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

17/1/19 - Afeka - Speech Technologies for Healthcare 

12/2.19 - Hi-Tech Ambassadors: TSAV8 to Barcelona

7/3/19 - 2019 OurCrowd Global Investor Summit 

13/3/19 -  Telco 2019  

13/3/19 - AWS Summit Tel Aviv 2019 

13/5/19 - ChipEx2019    

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2018 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

מורה נבוכים בפרשת "תיק 4000" מי עוד צפוי להיחקר ומה עדיין לא נחקר - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

צעירי קליפורניה "עפים על עצמם" עם ה-e-Scooter קורקינט בשם Bird (ציפור) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: האם ניתן לחבר ממיר כבלים פרטי על רשת הוט? - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן


 
זרקור חברות
 
Telecom Experts
 
NORDVPN
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Pixabay
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים