למה משרד התקשורת נתן מתנה של 46 מיליון ש"ח לגולן טלקום?

כמעט כל כלי התקשורת העתיקו בגישת Copy & Paste את הודעת משרד התקשורת בדבר החזרת 46 מיליון ש"ח, שהם כספי ציבור, לגולן טלקום, בלי לשאול כמה שאלות בסיסיות, שהיו הופכות את ההחלטה הזו לבלתי חוקית בעליל. למה ההחלטה הזו נעשתה בדיוק כעת?
מאת: אבי וייס, 15.9.17, 06:20

משרד התקשורת פרסם ביום 11.9.17 (כאן) "הודעה לתקשורת" (שהועתקה כלשונה כמעט ע"י כל כלי התקשורת, בלי שום שאלות ובדיקות, בשיטת ה-Copy & Paste), בדבר החזר מיידי של 46 מיליון ש"ח לגולן טלקום ("החזר אגרות תדרים", לאור תוצאות מכרז התדרים מ-2012), מה שהעשיר את קופת בעלי גולן טלקום (אלקטרה מוצרי צריכה).

זאת, כי הקנס ("בתצורת "חילוט ערבות"), שהיא קיבלה אך לפני כחודש, בהחלטת השר איוב קרא (כאן), היה של 28 מיליון ש"ח ב-3 תשלומים, הפרוסים על פני 3 שנים. 

בסיום ההודעה הקודמת של משרד התקשורת (כאן, של "חילוט הערבות") היו 2 פיסקאות הנראות כעת די מבדחות [ציטוט]:
"השר (איוב קרא) אף הנחה את הגורמים הנוגעים בדבר במשרד לפקח מקרוב כדי לבחון את עמידתה של חברת גולן בהוראות רישיונה, ובפרט בתחום פרישת הרשת ויישום הסכם השיתוף.
 
מנכ"ל המשרד בפועל מימון שמילה מסר כי: 'המשרד מצפה מכל חברות התקשורת המפוקחות לציית להוראות כנדרש ולא יהסס לפעול בכל דרך וללא פשרות לאכיפת הוראות רישיונן'".

[כל ההדגשות הן במקור].

כעת, בקושי עבר חודש, וכאילו התרחש נס משמיים: גולן טלקום "החלימה" לפתע מכל הפרות החוק, התקנות והרישיונות שלה (יש לה 2 רישיונות). במקום לבטל לה את הרישיון הסלולרי ולהפקיע ממנה את התדרים שלא נוצלו שנים, כנדרש בחוק, בתקנות וברישיונה, היא מקבלת "מתנת ענק" מכספי הציבור. 

למעשה, מיום הקמתה ועד עצם היום הזה, גולן טלקום הפרה כמות אין סופית של חוקים, תקנות, הנחיות והוראות רישיונה, ואף התנהגה בצורה חסרת אחריות כשלא שילמה חובות לספקי תקשורת אחרים, במשך חודשים ושנים. החברה קיבלה "חיסיון" מכמה בעלי תפקידים: שרים, מנכ"לים ואף מסמנכ"ל הפיקוח והאכיפה - שמילה מימון (בתמונה משמאל למעלה), שבכל 6 השנים של קיומה של חברת גולן טלקום, היא קיבלה ממנו קנסות נמוכים ומגוחכים רק פעמיים, בנושאים שוליים לגמרי, מול אלפי ההפרות, שנרשמו במשרד התקשורת ב-6 השנים הללו לחובת גולן טלקום: פעם אחת הוא הטיל 11 אלף ש"ח קנס על חריגה בפתיחת שעות המוקד הטלפוני בחול המועד סוכות (כאן), ופעם שניה הטיל 15 אלף ש"ח קנס על אי דיווח בזמן אודות תעבורה רבעונית בקישור הבינלאומי של גולן טלקום (כאן). 

למה שמילה מימון החליט דווקא כעת על החזרת 46 מיליון ש"ח לגולן טלקום? כי המנכ"ל נמצא ב"נבצרות". פשוט מאוד. אפשר להשתולל בלי כל פיקוח ואחריות.

אנו נמצאים היום במצב, שבו בצמרת משרד התקשורת יש 2 טייסי חלל: השר איוב קרא (בתמונה משמאל), והמנכ"ל בפועל (שמילה מימון), אבל כל אחד טס בחללית נפרדת והקשר של 2 החלליות הללו עם המציאות על הקרקע ועם מגדל הפיקוח: ניתק. 

במציאות, שאני מכיר: המכרז מ-2012 היה לתדרים לחברות סלולר עם רישיון סלולרי, שאמורות היו להפעיל את התדרים הללו ברשת סלולר ועל הרשת הסלולרית הזו לגייס לקוחות ולתת להם שירות סלולרי, בתדרים הללו.

אולם, גולן טלקום לא הייתה ואיננה חברת סלולר, היא לכל היותר MVNO, או "חברה לא מוגדרת", שמפעילה הסדר "נדידה פנים ארצית" על רשת סלקום, בלי לשלם לה את כל התמורה, מיום הקמתה ועד עצם היום הזה. אפילו "הסכם שת"פ אנטנות", שיש לגולן טלקום עם סלקום, הוא לא חוקי ולא קיים בפועל, אפילו לא בדימיון של שמילה מימון.

הוט-מובייל אכן עמדה בכל תנאי המכרז מ-2012 ולכן אגרות התדרים הוחזרו לה כחוק בתחילת 2017. מולה, גולן טלקום לא קיבלה את ההחזר הזה בתחילת 2017, כי היא נחשבה בתחילת 2017 כמפירת חוק סדרתית ולכן אי אפשר להחזיר לה את הכסף, ששילמה בעקבות המכרז, כי המכרז היה לחברת סלולר המקימה רשת סלולרית עם התדרים הללו, בפריסה ארצית, מה שלא קרה ולא יקרה. על פי החוק והתקנות שיש בישראל, מי שלא משתמש בתדרים, שהוקצו לו, יש להחרים (להפקיע) ממנו את התדרים ולא להחזיר לו את דמי התדרים (כעת בסך 46 מיליון ש"ח), ממה ששילם עבורם. 

אבל, זה בכלל לא משנה ולא אכפת לשמילה מימון. לא פלא, שההחלטה הזו לא קיימת אלא בהודעת הדובר. פניתי מספר פעמים למשרד התקשורת בשאלה: היכן ההחלטה עצמה, החתומה ע"י שמילה מימון? ולא קיבלתי תשובה, לא שלא נסיתי וחזרתי וניסיתי. ככה אפשר יהיה בעתיד (אם תיפתח חקירה), לטעון, שהדובר לא הבין את ההחלטה, או פרסם דברים על דעת עצמו. 

הדרך הציבורית הנכונה ללכת בה בנושא הזה אמורה הייתה להיות כזו:

• להביא את הנושא לדיון ב"ועדת התדרים העליונה" לבחון (לאחר קבלת חוות דעת מהיועמ"ש לממשלה), האם התדרים שהוקצו במכרז אכן שימשו ליעדם ובהתאם להגדרות החוקים והתקנות הנוגעים לתחום התדרים, ומה לעשות - אם לאו.
• לקיים שימוע ציבורי (או איזה הליך מקביל, פתוח ויותר ציבורי, למשל ע"י ועדת המכרזים שבחרה לתת לגולן גולן טלקום תדרים, במכרז ב-2012), ולבחון באם אכן יש הצדק להחזיר את הכסף עבור התדרים הללו כעת, לגולן טלקום. 

אולם, כל זה לא קרה. העיקרון של "אי השקיפות" בכל פעילותו של שמילה מימון, היא לא דבר חדש. בכל פעם, ששמילה מימון נאלץ לחשוף עקב התערבותנו, מסמכים, שהוא חתום עליהם, גיליתי בהם חיש מהר: תחמונים, שקרים, הפרות חוק בלתי פוסקות, אפליה חמורה באכיפה ואף זיופים.

לא פלא, שהמסמך הזה (של ההחלטה על החזרת דמי התדרים לגולן טלקום) לא פורסם. מאז כניסתו לתפקיד המנכ"ל בפועל, שמילה מימון לא פרסם החלטות ומסמכים משמעותיים רבים, למשל העצירה של "הבאנדל ההפוך" בבזק, וממש כעת מוסתרים מהציבור כמה נושאים מאוד חשובים, שדלפו לתקשורת דוגמת: הקלות בפריסה האוניברסלית ל-Unlimited (כסיוע לסלקום, ששוקלת את רכישתה), ופניית סלקום למשרד התקשורת בבקשה לדחות את העברת שידורי הערוצים במסגרת "עידן +" ל־HD בכמה חודשים, כדי שיהיה אפשר למצוא פתרון לבעיה, שהיא מתמודדת עימה ב"סלקוםtv" (דוגמה לשירות ללא רישיון, בחסות שמילה מימון).

זה די ברור, ש"סוכן המכירות של חברות הסלולר" ירצה להסתיר את הנושאים הללו ואת תהליכי קבלת ההחלטות המקצועיים בנושאים הללו מהציבור שמשלם את משכורתו, הרכב הצמוד שלו והנהג הצמוד שלו. הוא לא שונה בעניין הזה משלמה פילבר, רק שהוא פועל בכיוון ההפוך.

העובדה, שכלי התקשורת לא שואלים שאלות קשות דוגמת: הכיצד 46 מיליון ש"ח מכספי הציבור "עפים ברוח" לכיס של בעלי גולן טלקום, ללא כל מסמך רשמי גלוי? היא תופעה מאוד מדאיגה. ההפקרות של משרד התקשורת בהתייחסות אל כספי הציבור מזמן לא הייתה בדרגת חומרה כה גבוהה.  

עדכון 12.2.18: חברת פרטנר הגישה באוקטובר 2017 נגד שר התקשורת, המנכ”ל בפועל של משרד התקשורת ונגד חברת גולן טלקום בג"ץ ובעתירה נאמר (בין היתר| כי פרטנר טוענת שמצד אחד גולן טלקום נקנסת על הפרת הוראות רישיונה (בסך של 28 מיליון ₪) ומנגד מקבלת עבור אותה תקופה הטבה משמעותית עבור תוצאות ההפרה הנרחבת של החוק והרישיון שלה (בסך של 46 מיליון ₪). לפי העתירה, ההחלטה להחזיר את אגרות התדרים ניתנה בהעדר סמכות והיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני. טרם נקבע מועד לדיון בעתירה (בפני 3 שופטים). 

עדכון 23.5.18: בג"ץ דחה עתירת פרטנר למנוע החזרת 46 מיליון ש' לגולן טלקום. בג"ץ קבע כי מבחינה חוקית למשרד התקשורת יש סמכות לקבל החלטה כזאת. בפסק הדין נכתב כי "הפרות רגולטוריות כדוגמת זו שביצעה גולן יכולות להיענות בתגובה ממשית בדמותו של חילוט ערבות משמעותי. השיטה המוצעת על-ידי פרטנר מוסיפה לכאורה סנקציה נוספת לצדו של החילוט, באופן שעלול להוביל לכאורה למצב של סנקציה כפולה המוטלת על המפעיל. כפי שכבר הודגש, מעבר לקושי שהדבר מעורר במישור של שיקולי הוגנות, יש בכך גם חתירה תחת התכלית של חיזוק שחקנים שונים בשוק על-מנת לשמור על האינטרס הציבורי שבקידום התחרות".

עדכון 8.10.18: גולן טלקום משכה עתירתה [מספר 7464/17] נגד שר התקשורת, מנכ”ל משרד התקשורת והמשרד עצמו בנושא חילוט של כ- 28 מיליון ₪ מתוך כספי הערבות שהפקידה גולן טלקום לשם הבטחת מילוי התנאים הרגולטוריים על פי רישיונה. בהחלטת בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק מ- 8.10 נאמר כי: “בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזרה בה העותרת מעתירתה. העתירה נמחקת בזאת. אין צו להוצאות”. כך "ירד המסך" מסיפור פירוק רשת האנטנות של גולן טלקום והקנס בתצורת חילוט ערבות שקיבלה משרד התקשורת. 

שורה תחתונה
שר התקשורת איוב קרא מינה בפזיזות את שמילה מימון כמ"מ המנכ"ל, כשרק באתר זה יש 238 כתבות על הספינים של שמילה מימון, החל מהיום, שהובא למשרד התקשורת ע"י ידידו עדן בר טל (ללא כל קשר לכישורים שנדרשו לתפקיד סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה), ועד עצם היום הזה. גם כיום, כפי שחשפנו כאן, שמילה מימון ממשיך בדיוק באותו קו: "לא סופר איש ממטר" ורק האינטרסים של חברות הסלולר מעניינים אותו. האינטרס הצרכני והציבורי בכלל לא מצוי במתחם ההגיון והאחריות הנובעת ממילוי תפקידו הציבורי החשוב כמ"מ מנכ"ל.

רק לשם השוואה, הרגולטור הבריטי לתקשורת Ofcom עדכון בשבוע החולף את מדיניות האכיפה שלו וההתייחסות לספקי התקשורת בבריטניה (המסמך העיקרי המלא מצוי כאן, שאר המסמכים מצויים כאן וכאן, הסברים לעדכונים - כאן וכאן). איזה הבדלים, פשוט "שמיים וארץ" מבחינת תהליכי העבודה והשקיפות בעבודת הרגולציה בבריטניה, שהיא כולה מוכוונת צרכנים וטובת הציבור ב-100%. 

השר איוב קרא, במקום להציל את משרד התקשורת ושוק התקשורת, ממשיך לפזר ספינים בקצב, כדי להאדיר את שמו. כך גם החל את דרכו בתפקיד (ולא בפעם הראשונה) כממלא מקום המנכ"ל - שמילה מימון. 

אתר זה זיהה במהירות ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים את תבניות ההתנהגות המחפירות והפליליות של שלמה פילבר, 3 שבועות אחרי שנכנס לתפקידו ב-2015 וזאת פורסם בהבלטה (מי שלא מאמין - שייקרא זאת כאן). אם היו מקשיבים לי אז (וקודם לכן מקשיבים למבקר הליכוד, שזיהה את הדפוס ההתנהגותי הפסול הזה של פילבר - הרבה לפני, אבל גם אותו לא לקחו ברצינות), אזי לא היינו מגיעים למשבר הנוכחי. 

המהלך האנטי-צרכני של שמילה מימון, כפי שחשפנו כאן, "לפזר באוויר" 46 מיליון ש"ח (לכיס של חברה אחת), ללא כל בסיס חוקי או הגיוני, מחזק את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מנקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על מנכ"ל משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.