האם בזק זקוקה לרישיון לפריסת סיבים לבתים והאם בוצע ניסוי כזה ברישיון?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> האם בזק זקוקה לרישיון לפריסת סיבים לבתים והאם בוצע ניסוי כזה ברישיון?
"הרמת מסך" מעל אחת התעלומות הרגולטוריות שיש רק בישראל: כמעט לכל הבתים בישראל מגיעים סיבים של בזק, אבל הם לא מחוברים לבתים, למרות שניתן היה לחבר אותם מאז 2014. משרד התקשורת הצליח לסבך את השוק בפלונטר שאי אפשר לצאת ממנו בקלות בטווח הזמן הנראה לעין.
מאת: אבי וייס, 20.1.18, 20:34השר איוב קרא

רבים שואלים אותנו, לאור פרסומים רבים בכלי התקשורת וגם כאן: מתי נקבל חיבור של סיבים לבתים שלנו? התשובה מאוד פשוטה: הייתם אמורים לקבל חיבורי סיבים לבתים החל משנת 2014, עת חברת IBC המוכרת לשוק בשם המותג Unlimited, החלה לחבר בתים בחיבורי סיבים ובזק הקדימה אותה בתחילת פריסת סיבים לבתים באופן מהיר, כפי שחשפנו ב-2014 במאמר: "שיגעון הסיבים החל: בזק והוט ב"אטרף" פריסת סיבים לנסות לחסום את IBC".

למעשה, בסוף 2013 החלה בזק לפרוס סיבים לבתים בגישת ה-FTTH/FTTB ותוך שנה, עד סוף 2014, כיסתה כבר כ-1 מיליון בתי אב. (קצת יותר ממחצית בתי האב בישראל). את התכנית הזו חשפנו כאן, ובלי כל קשר לחשיפה, בזק העלתה לנושא הפריסה הזו, פורטל מאיר עיניים המיועד לציבור הרחב, תחת שם המותג Bfiber.

אולם, גם Unlimited וגם בזק נעצרו בפריסה הזו, בגלל הרגולציה (ובעיקר בגלל החלק של הרגולציה המכונה בטעות "שוק סיטונאי"). העצירה של התכניות של בזק התרחשה ב-2015, כפי שחשפנו כאן במאמר: "עוד תשתית תקשורת מרכזית בישראל נתקעה - Bfiber של חברת בזק". בזק התקדמה בפריסה לאט וכיום היא מכסה כמעט את כל הבתים בישראל (רק ב-2017 בזק פרסה 4,059 ק"מ של סיבים אופטיים ברחבי הארץ ובכך כמעט סיימה באופן מלא את הפריסה הארצית שלה בסיבים אופטיים לבתים). 

בשנתיים האחרונות, פרטנר החלה לפרוס סיבים לבתים בשירות המכונה בשם Partner Fiber ואף יש לו פורטל יפה, וסלקום החלה אף היא להיכנס ממש לאחרונה לתחום הזה. אולם, הפריסה של סלקום היא מאוד מצומצמת (בגלל שסלקום מנהלת מו"מ כבר כמה שנים טובות, לרכוש או להיכנס כשותפה במיזם Unlimited), ובכל מקרה, היקף פריסת הסיבים של פרטנר וסלקום גם יחד הוא מאוד מצומצם, כפי שחשפנו בכתבה: "איך שמילה מימון הפך פריסת 121 ק"מ של סיבים אופטיים להצלחה מדומה".

התכניות של שר התקשורת איוב קרא (בתמונה למעלה משמאל), לנסות ולקדם את הנושא באמצעות איזו "ועדה רב-תכליתית" שהקים, היא לא יותר מבדיחה לא משעשעת, כמפורט במאמר: "עוד ועדה לעניין עידוד פריסת הסיבים - מהתלה המתאימה ל-1 באפריל".

מה התחדש כיום?
במסגרת המאמר "חשיפת התרגיל והשקרים לגבי הרישיונות לפרטנר וסלקום בחיבורי סיבים לבתים" חשפנו כיצד משרד התקשורת הסתבך בשקרים של עצמו וייצר שיטה חדשה ברגולציה הישראלית (שאין לה שום בסיס באיזה חוק או תקנה), שלפיה רישיונות לחברות התקשורת לביצוע ניסוי ("ניסוי טכנולוגי" או "ניסוי שיווקי") הם סודיים ולכן אינם מתפרסמים באתר משרד התקשורת.

מדובר באבסורד, לפחות בכל הנוגע לבזק (וגם לפרטנר, שכל פרטי הניסוי שלה נמצאים בפורטל, שהיא פתחה לנושא זה תחת השם: Partner Fiber).

בזק הרי קיימה מסיבת עיתונאים בה השתתפתי (וגם היו בה נציגים ממשרד התקשורת) באוקטובר 2014, ובזק פתחה אתר מיוחד לנושא זה וגם כתבה בגלוי באתר שלה כך:
Bfiber

כלומר: בזק בעצמה פירסמה לציבור, שהיא ביצעה ניסוי בפתח-תקווה והיא מרחיבה אותו לעיר נוספת. אז מה סודי כאן?? 

כעת, מגיע הכאוס לשיא חדש. אזרח עירני, שנכנה אותו כאן בשם AB (השם ידוע למשרד התקשורת), החליט בעקבות החשיפות הללו, לפנות ישירות למשרד התקשורת, בסדרת שאלות, שבמהלכה נחשף השקר הגדול העומד מאחורי השמילה מימוןהסתרה הזו (שלחברות פרטנר וסלקום אין רישיון לשירותים החדשים והן, למעשה, קיבלו "חסינות" מהחוק משמילה מימון, המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, בתמונה משמאל).

כך יצא, שגם בזק וגם מתחרותיה יצאו בניסוי טכנולוגי לפריסת סיבים לבתים ללא כל רישיון (עבירה מסוג פשע על פי חוק התקשורת). גם הוט הפסיקה את תהליך פריסת הסיבים שלה ברחבי הארץ כשראתה, שמתחרותיה: בזק ו-Unlimited תקועות עמוק בבוץ. 

כשבמשרד התקשורת הבינו, שהם שלחו תשובה לא נכונה לשאלה הראשונה של AB (הוא שאל על בזק והמשרד ענו לו על כל החברות הפורסות סיבים לבתים), נשלחה תגובה נוספת (למעשה נשלחו 2 תגובות זו אחר זו) ל-AB ממשרד התקשורת:
"1. במענה לפנייתך אבקש להשיבך כדלהלן: כעפ"י המידע שיש בידי המשרד, בזק טרם החלה לשווק תשתיות ע"ב סיבים לבתי לקוחות למעט מספר אתרים במסגרת פיילוט/ניסוי.
2. נכון להיום אין לחברת בזק חובת פריסה של סיבים אופטיים לבתים פרטיים".

זו תגובה מדהימה ושקרית בפני עצמה, שסותרת את כל מה שיש ברגולציה הישראלית. לעניות דעתי ולאור 2 המסמכים כאן:
http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/7/3687.pdf
http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/7/277.pdf
ההחלטה של אי דרישה של "פריסה אוניברסלית" מבזק בתחום הסיבים האופטיים לבתי הלקוחות, סותרת את החוקים והתקנות הקיימים (וגם סותרת את הרישיון של בזק). בחוק התקשורת (סעיף 4ו) ובתקנות התקשורת, אין שום מילה באיזו טכנולוגיה או "רשת גישה" בעל רישיון מפ"א יספק את שירותיו לציבור ב"פריסה אוניברסלית". לכן, החלטה שכזו דורשת (לפחות), שהיא תובא להחלטת השר ולאישור השר באופן פומבי לאחר שימוע ציבורי, דרך "הוועדה המייעצת". זה לא קרה. 

לאחר תשובה שקרית ומדהימה זו, שלח AB שאלה נוספת למשרד התקשורת, רק בנוגע לבזק בזו הלשון: "האם לאחר הניסוי יש חובת פריסה בכל הארץ בסיבים אופטיים?".

תגובת משרד התקשורת: "בהמשך לפנייתך הנוספת להלן, אבקש להשיבך, שרק לאחר סיום הניסויאם וכאשר תוגש בקשה לרישיון, ייבחנו כל תנאיו".

כך נחשף שקר חדש נוסף של משרד התקשורת: מה פתאום בזק זקוקה לרישיון לפריסת סיבים (בשונה מרישיון לניסוי)? הרי בסך הכל צריך לעדכן לה את הרישיון הקיים, שכבר מכיל בתוכו (מזה שנים) היתר קבוע לפריסת סיבים לצרכים עסקיים מגוונים ולשירותים רבים, שבזק מספקת באמצעות סיבים, בכל רחבי הארץ. על פי המצב החוקי שיש, בזק לא זקוקה להגיש שום בקשה לרישיון, שייבחנו כל תנאיו, כמו שמשרד התקשורת המציא לפתע רגולציה חדשה על בזק (אחרי שהמציא רגולציה חדשה לעניין הסתרת רישיונות לניסוי "סודיים", שאינם קיימים...). 

יודגש, שנשארנו ללא מענה לשאלה: למה בזק צריכה רישיון לפריסת סיבים? הרי הרישיון שלה כבר מכסה פריסת סיבים! לא בחוק, לא בתקנות ולא ברישיון של בזק, אין שום מגבלה או הגדרה לעניין סוג תשתית הגישה ללקוחות. לכל היותר אפשר לקרוא לזה "שירות חדש" וזה דורש "תיק שירות", שזה לא רישיון חדש, אלא עדכון טכני פעוט של רישיון קיים, עבור שירות חדש \ מעודכן

שורה תחתונה
אין בשום מדינה בעולם "הגנת ינוקא" (כמו שיצר שמילה מימון במו ידיו, כמתואר על ידו בבהירות בראיון בגלובס), על חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי מזה כ-24 שנה (ופרטנר הנמצאת בשוק כ-19 שנה).

לא פלא, שישראל הידרדרה לתחתית הרשימה של הפס הרחב בעולם, גם בתחום הסלולרי (ובמדידה הטרייה של Speedtest (כאן) ישראל הידרדרה (במקום להשתפר, כמו שקורה בכל העולם המערבי ואף הערבילמקום 55 בהשוואה העולמית, נכון לדצמבר 2017.

כל עם ישראל משלם על המחדל הזה ובזק "חוגגת" ותמשיך "לחגוג" על כספי הציבור, למרות כל הטלטלות, שהיא עוברת בשנה האחרונה, בגלל ההפקרות הרגולטורית והפיגור הרגולטורי הקיימים בישראל. הרווחיות העודפת של בזק היא קרוב ל-16 מיליארד ש"ח בעשור וחצי האחרון, רק בגלל משרד התקשורת הישראלי. 

בעולםעוברים כעת בקצב מהיר לחיבורים של עד 10 גיגה לבתים (כעת עובדים ומפתחים חיבורים של 100 גיגה לבתים), בעוד שבישראל החיבור המכסימלי של 100 מגה בבזק, הוא בקושי חצי מזה (ללקוחות "השוק הסיטונאי"). 

"השוק הסיטונאי" נבנה באירופה רק כדי לסייע בתחרות לחברות קטנות, צעירות, זריזות וחסרות תשתיות. לא בשביל חברות ענק ותיקות, בעלות תשתיות ואיטיות, דוגמת סלקום ופרטנר

כךכולנו נתקענו מאחור בשוק הקווי, בגלל רגולציה שגויה, שקרית, עקומה ובלתי חוקית, שנועדה לספק את הרצון של סלקום ופרטנר (בתמיכה מלאה של שמילה מימון), לחסוך בהוצאות על הפריסה, שהן צריכות להשקיע, כדי להתחבר לאנטנות שלהן ולהתחבר ללקוחות שלהן, מה שיכלו לבצע בשיטת מתקדמות וזולות לפריסת סיבים שיש בשוק העולמי (וגם בישראל, בפריסה שמבצעות הרשויות המקומיות). 

משרד התקשורת (לרבות מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) הצליחו בשנתיים וחצי האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של אזרח די נחבא אל הכלים בשם שאול אלוביץ', יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו ועוברים במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי).

אספקת שירותים לציבור ללא רישיון, בגיבוי צמרת משרד התקשורת, היא נושא חמור ביותר הראוי לחקירה פרלמנטרית. 

מוטב היה, ששר התקשורת יעסוק כעת בדבר הכי חשוב למשרד התקשורת: פיזור מועצת הכבלים והלוויין ואיתור מנכ"ל ראוי, מקצועי והגון ("עובד ציבור" ולא "עובד על הציבור") למשרד התקשורת. זאת, בנוסף להפסקת "שוד משאבי הציבור" וההפקרות הנמשכת של מתן שירותי תקשורת בלי רישיונות, בסיטונות. 


לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבורייים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

עדכון 29.1.18: כצפוי, בזק הפסידה בבג"ץ מול "קליקת הפרקליטים" בעניין עבודת קבלני סלקום ופרטנר בתשתיות שלה. במקום לתקוף את אי הסמכות של ההחלטה, בזק טענה טענות שונות ומשונות שבג"ץ (כצפוי) לא קיבל. שר התקשורת, איוב קרא, מסר בתגובה: "אני מברך על ההחלטה. אנו נמשיך לפעול לקידום התחרות ופרישת תשתיות רחבות פס במדינת ישראל לרווחת הציבור, ונעשה הכול להעלות את ישראל בתשתיות אינטרנטיות לרמה גבוהה וטובה יותר". כמובן שאין כל קשר בין הצהרת השר למציאות. 
 



 
 
Bookmark and Share