למה מנכ"לי משרד התקשורת "סיבנו" בעניין אי חוקיות יו"ר ועד העובדים?

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות עולם ה-ICT >> פורסמו "אלופי הבדיקות של ישראל" בתחרות הבדיקות הישראלית - ISTC >> למה מנכ"לי משרד התקשורת "סיבנו" בעניין אי חוקיות יו"ר ועד העובדים?
"הרמת מסך" מעל 2 פרשיות, שהוסתרו היטב מהציבור (על הנעשה בתוך משרד התקשורת), שנחשפות כעת בזכות החלפת הממונה על חופש המידע במשרד, שהעביר לנו את ממצאי הביקורת של מבקר הפנים של המשרד (אלון זולר), שחשף ממצאים מדהימים ומדאיגים ביותר על התנהלותם של שלמה פילבר, שמילה מימון ותמי לשם (2 המנכ"לים של משרד התקשורת: אחד כעת "עד מדינה" והשני ממלא מקום, השלישית פרשה מהמשרד). מי מקבלים תוספת תמוהה של אלפי ש"ח כאילו הם ב"כוננות" גם בבית (רמז: לא האגפים המקצועיים במשרד)?
מאת: אבי וייס, 1.3.18, 12:40שלמה פילבר

בלעדי. לקראת סוף 2017 (לאחר ההדחה של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת), התמנה ממונה חדש על יישום חוק חופש המידע במשרד - מוניר קזמל. זמן קצר לאחר שהתמנה, קיבלנו "טיפ" ב"מייל האדום", שמבקר המשרד (אלון זולר) ביצע במהלך 2017 בקרה באגף מינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, שבאותה עת נוהל ע"י סמנכ"לית בכירה תמי לשם, ולכן פנינו ביום 27.12.17 (לאחר תשלום האגרה, כמקובל) למוניר קזמל בבקשה לקבל את דו"ח הביקורת. ציינתי בפנייתי שעל פי החלטת בית המשפט העליון, דוחו"ת ביקורת (סופיים) של מבקר הפנים אינם חסויים ואין אפשרות (חוקית או אחרת), למנוע את העברתם למבקש. 

לאחר דחיות, שלא היו בדיוק ברורות, קיבלנו ביום 26.2.18 לא דו"ח ביקורת אחד, אלא 2 דוחו"ת ביקורת של אלון זולר, ב-2 תחומים שונים, שמתחברים יחד למסכת מאוד מרתקת, שאנו "מרימים את המסך מעליה" כעת. מדובר בדוחו"ת מאוד מקצועיים, ואפילו נוקבים, אולם, אלו דוחות שעוסקים ב"מיקרו" ולא ב"מאקרו" וכמובן הם לא מבקרים (ישירות) את התנהלות המנכ"ל והשר שמעליו. זו ההגדרה של התפקיד של מבקר פנים, שכפוף למנכ"ל ומונחה מקצועית ע"י משרד מבקר המדינה (ונש"מ) והחוק

כאן נציג את הממצאים בתחום אחד ובמאמר הבא נחשוף איך הממצאים הקשים הללו קשורים ישירות למה שנחשף בדו"ח השני, ואיך כל זה מתקשר באופן מאוד משמעותי לפרשיות המסעירות את המדינה והמכונות כיום בשם "תיק 4000". 

דו"ח הביקורת המלא (הראשון שנחשף, מתוך השניים שקיבלתי ממוניר קזמל), דו"ח ביקורת של אלון זולר - מבקר המשרד, מצוי כאן במלואו, למתעניינים.

רק כדי להיות קצת אופטימיים, בכל הכאוס, שכעת הציבור בישראל נחשף אליו (מה שאני עוסק בו שנים. אגב, מי שמעוניין בתקצירים למאות המאמרים והחשיפות בתחום זה הם כאן: "מורה נבוכים 1" ו"מורה נבוכים 2"), אציין, שכל הפרשות, שנחקרות כעת וגם מה שייחשף ב-2 הכתבות כאן (בעניין דוחו"ת מבקר המשרד), נוגעות לפרשות חמוראביבית מסבנדות מהשנים 2015 עד 2017. אלו בדיוק השנים ש"תיק 4000" עוסק בהם ממש כעת. 

בספטמבר 2017 תמי לשם (מי שניהלה "מאחורי הקלעים" את משרד התקשורת, במשך שנים), הוחלפה ע"י אביבית מסבנד, (בתמונה משמאל), מינוי מקצועי לחלוטין, ועד כה נראה, שהיא "עובדת ציבור" ולא "עובדת על הציבור", כמו שראשי משרד התקשורת מתנהגים, החל מתחילת העשור ועד עצם היום הזה. נקווה, שלא "יקלקלו" אותה. כך, שיש "אור בקצה המנהרה", לפחות מהכיוון שלה, כפי שמוניר קזמל ממש מפתיע לטובה, בהתנהלותו הממלכתית והציבורית, מה ששנים לא היה קיים במשרד התקשורת.

תמצית הסיפור כאן:
כשראיתי, שמשרד התקשורת החל "לרדת מהפסים" (זה החל בתקופת אבי ברגר כמנכ"ל וגלעד ארדן כשר, והפך לכאוס מחריד בתקופת שלמה פילבר כמנכ"ל והשרים, שהתחלפו במהירות בראש המשרד: ביבי, צחי, איוב), הרבה מעבר לכאוס שהיה בקדנציה של עדן בר-טל, גיליתי די בקלות, שכמעט כל "התרגילים" והספינים של השרים והמנכ"ל, שהוצאו לפועל או הוכוונו ע"י תמי לשם, נעשו בתיאום עם ועד העובדים, שבראשו עמדה במשך שנים (יותר מעשור) יו"ר ועד, שהיא גם מנהלת בכירה בתפקיד מנהלת תחום נכסים, לוגיסטיקה ורווחה, בכפיפות ישירה לסמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש דאז, תמי לשם.

לכן, פניתי עשרות פעמים להנהלת המשרד, שזה לא הגיוני שמנהלת בכירה תהיה גם יו"ר הוועד וחייבים להפסיק את זה, וקיבלתי תשובות בין שקריות לבין מטעות, והמון התעלמויות משאלותיי. לכן, פניתי להסתדרות, שתפעל לקיום בחירות במשרד התקשורת, לבחירת ועד חדש, שלא עמד שנים רבות לבחירה, ובתחילה גם ההסתדרות "מרחה אותי". אולם, אחרי מהלך, שנמשך כשנה וחצי, ההסתדרות השתכנעה מטענותיי, שיש להפסיק עם הכאוס, ובאפריל 2017 המהלך של ההסתדרות הסתיים, ונבחר ועד אחר וחדש של עובדים, ולא "ועד של מנהלים" ו"שפוטים" של המנהלים הללו.

פירוט כל החשיפות וההתנהלות הכאוטית (שרובה ככולה גם לא חוקית), של משרד התקשורת בתחום זה באותם שנים, מפורטים בלינקים הרבים, בנספח בתחתית הכתבה. 

למה כל זה בכלל חשוב?
מהסיבה הפשוטה: שלמה פילבר ידע (ממבקר המשרד), שזה לא חוקי (המצב הזה, של מנהלת בכירה שהיא גם יו"ר הוועד).
איך הוא ידע? מלבד מה שאני שאלתי, נדנדתי וכתבתי בעשרות כתבות, טיוטת דו"ח הביקורת הראשונה הוגשה לו ע"י אלון זולר ב-26.10.16. הדו"ח הסופי (לאחר 3 סבבים של תגובות המבוקרים) הוצא ב-9.1.17, והעניין הזה לא תוקן ע"י שלמה פילבר, תמי לשם ושמילה מימון (שעמדו מאחורי הכאוס המתמשך הזה). בפרק הבא בסדרה נבהיר יותר למה, ונקשר את זה לאקטואליה...

הנה מה שאלון זולר סיכם בעניין זה (ציטוט):
צילום 1

.א. השליטה ברכבי המשרד, הקצאתם ותשלומים עבור הוצאות רכב.
יו"ר ועד העובדים, מעבר להיותה מנהלת בכירה עם סמכויות רבות ותקציבים, היא הייתה חברה ב"וועדת הרכב" של המשרד, או בקיצור הייתה שותפה לחלוקת רכבים צמודים והחזר הוצאות רכב במשך שנים שלא כדין ל"אנשינו", כדי שיצייתו למה שההנהלה רוצה מהם... רבים החזיקו "רכבי איגום" כ"רכב צמוד" במשך שנים. למה? כדי שידעו למי להיות נאמנים...  

המבקר מצא לא פחות מ- 33 עובדים כאלה (במשרד כל כך קטן), בעוד שהוא מצא 16 עובדים "שלא הלכו בתלם" ולא היו "שפוטים של ההנהלה", ושנדפקו ממה שהיה מגיע להם - בתחום הרכב.
ככה השיטה הזו עבדה. פשוט גאוני.
המבקר מסכם זאת כך:
צילום 2

יותר מזה לא יכול להיות ברור.

למרות זאת, התרגילים להשאיר את המנהלת הבכירה הזו כיו"ר ועד העובדים נמשכו עד מרץ 2017 ואח"כ שלמה פילבר (בשת"פ עם תמי לשם) ניסה לקדם אותה בדרגה, אבל זה לא צלח ואביבית מסנבד, שהוזכרה לחיוב למעלה, קיבלה את התפקיד של סמנכ"ל בכיר, במכרז של הנציבות. 

אולם, "השליטה בעובדים" באמצעות הרכבים, לא הייתה הכלי היחיד לשלוט בהם. היו עוד כלים מאוד חזקים ואתאר אותם בקצרה (מפורט בדו"ח המבקר):

ב. הקצאת כוננויות.
מדובר בכסף די גדול, שמוענק לעובדים הנמצאים ב"כוננות". כמה עובדים הוזעקו בכוננויות הללו? אתם לא צריכים להתאמץ. אין דבר כזה. אני מניח, שלא תהיו מופתעים כשתקראו את הפסקה הבאה בדו"ח המבקר:
צילום 3
צילום 4

ג. הקצאת שעות נוספות. 
גם כאן מדובר בכסף די גדול המוענק לעובדים, שעובדים "שעות נוספות". אני כבר מקווה, שלא תהיו מופתעים לקרוא את הממצאים של המבקר בסעיפים הבאים:
צילום 5
צילום 6

צילום 7
צילום 7A
7B

כלומר: "ישראבלוף" במיטבו. אין בדו"ח המבקר שמות. כך, שאין בהם הצלבות: מי קיבל גם רכב שלא כדין, גם שעות נוספות שלא כדין וגם כוננויות שלא כדין, ואולי גם "לימודים" על חשבון המשרד (סעיף, שלא הבאתי כאן), ואולי גם קיבלו "שכר עידוד" על כלום, נושא שלא נבדק בדו"ח הביקורת הזה (מופיע בדו"ח המבקר השני). 

בפרק הבא נמחיש לאן זה הוביל ואיך זה קשור למה שנחקר ממש בימים אלה.

מי שיקרא את כל המאמרים המצויים כאן למטה בנספח, יגלה חלק גדול מהתשובות לשאלות הללו. זה גם מספק תשובה לשאלה: למה חלק מעובדי משרד התקשורת (לכאורה) שיתפו פעולה (או העלימו עין) ממעשיהם הלא חוקיים של אבי ברגר ואחריו שלמה פילבר ושמילה מימון.

זה פשוט היה כדאי להם מאוד (כלכלית).


ככה "השיטה" עבדה, עד שהתפוצצה. 

נספח:
רשימת חלק מהכתבות והחשיפות הקשורות ליו"ר ועד העובדים במשרד התקשורת ולהתנהלות המשרד, שבהם היא הייתה מעורבת, או קשורה, או פעילויות, שוועד העובדים במשרד עסק בהם מול הנהלת המשרד, ב-4 השנים האחרונות:



 
 
Bookmark and Share